כה אמר ה' צבאות אם בדרכי תלך

רסחכה אמר ה' צבאות אם בדרכי תלך

כה אמר ה' צבאות אם בדרכי תלך ואם את משמרתי תשמור וגם אתה תדין את ביתי וגם תשמור את חצרי ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, שלש רגלים תחוג לי בשנה, מה יפו פעמיך בנעלים, הנה במלאכים כתי' שרפים עומדים ובשמים כתי' ויעמידם לעד לעולם ובנשמות כתי' חי ה' אשר עמדתי לפניו נמצא הכל בחי' עמידה, ובאמת ידוע שעמידה הוא למעלה מבחי' ישיבה כי באשה קראו מושב ועמידה בחי' דכר שהוא למעלה מבחי' ישיבה בחי' נוק', ק"ש בישיבה וש"ע בעמידה דווקא, ברכות העומר בעמידה דווקא, כי העמידה הוא למעלה מבחי' ישיבה, אבל כתי' ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה שבחי' הילוך למעלה מבחי' עמידה. והענין הוא כמארז"ל ע"פ ועוף יעופף עוף זה מיכאל יעופף זה גבריאל, שממאמר עוף יעופף נבראו המלאכים וכמ"ש בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם, וידוע כמו הדיבור באדם שהם האותיות והאותיות הם בחי' דומם כי אין בהם הוספה וצמיחה והמדות נקראים צומח כי יש בהם קטנות וגדלות כי מתחילה המדות הם לדברים קטנים ואח"כ הם לדברים גדולים, כי המדות בחי' אהבה הוא צומח כמ"ש ואהבת את ה' בכל לבבך ואח"כ בכל נפשך ואח"כ בכל מאודך אבל האותיות הדיבור הם דומם שאין בהם שום ריבוי והתפשטות רק הם כמו שהוא בלי שינוי, והגם שהאותיות קבען בפה ע"י המוצאות הפה אבל באמת שרשם בעצם הנפש וכמ"ש ויהי' האדם לנפש חי' לרוח ממללא ששרש האותיות הם בעצם הנפש רק שבאים לגילוי בדיבור, והראי' מאילם שיש לו ה' מוצאות הפה ואין יכול רסטלדבר וגם חרש אינו שומע ואינו מדבר פטור מכל המצות מחמת שאין בו בחי' אותיות כלל, והראי' באם שהי' האותיות ע"י ה' מוצאות הפה שמכה בה' מוצאות ומזה נתהווה האותיות אזי הי' צריך לחשוב איך להכות ולהניע בה' מוצאות הפה, ואנו רואים שאינו כן שאינו צריך לחשוב כלל מזה ראי' גמורה שהאותיות הם קבועים בנפש ובאים מההעלם לגילוי בפה ואדרבה האותיות מניעים הה' מוצאות שיהי' דווקא כך וכך, נמצא הגם שהאותיות הם בדיבור בה' מוצאות אבל שרשם בעצם הנפש, ולמעלה הוא ג"כ כך הנה המלאכים מתהווים בבחי' אותיות הדיבור שלמעלה שבעשרה מאמרות וכמאמר ועוף זה מיכאל יעופף זה גבריאל, אבל שרשם למעלה מבחי' דיבור רק בכח הדיבור בשרשו, וכמו למטה יש בדיבור שני בחי' א' בדיבור בגילוי והב' כח הדיבור בשרשו בעצם הנפש כך הם למעלה יש שני בחי' דיבור א' הוא הדיבור שנפרטו בעשרה מאמרות וכח הדיבור כמו שהוא בשרשו, וזהו שבכל מלאך הסוף הוא שם אל כמו מיכאל גבריאל רפאל וכדומה בשאר מלאכים והטעם כי השם מורה אל המלאך ושם אל מורה על כח המלאך כמו שהוא בשרשו כי אל הוא לשון כח כמ"ש ואת אילי הארץ לקח, נמצא יש בדיבור ב' בחי', כך נשמות ישראל עלו במח' יש במח' ג"כ ב' בחי'שישראל נבראו מבחי' מח' וזהו בחי' אותיות בפרט, וזהו ישראל ר"ת יש ששים ריבוא לאותיות התורה ס"ר נש"י ס"ר אותיות התורה, אבל יש שרש המח' בעצם הנפש והם מקור וכח האותיות מח' וכמ"ש בס"י אמ"ש אויר מים אש זהו ג' ראשונות בג"ד כפר"ת זהו ז' מדות וי"ב פשוטות י"ב גבולי אלכסון, נמצא בשרשן הראשון רק כ"ב אותיות ואח"כ באים לגילוי ס"ר אותיות התורה וס"ר נש"י, וזהו הענין שבישראל יש ג"כ שם אל בסוף השם ומורה על הכח כמו שהוא בשרשו, נמצא יש במח' ג"כ ב' בחי' כמו בדיבור אבל הכל נבראו מבחי' אותיות נשמות ומלאכים רק ההפרש הוא שמלאכי' הם מאותיות הדיבור ונשמות הם מאותיות המח' אבל הכל מאותיות שהם בחי' דומם ואין בהם שום צמיחה והוספה.

וזהו ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל ולכאורה זהו פלא הלא יתרון האדם מן הבהמה הוא באין ערוך כלל כמו שאנו רואים בחוש, אך הפי' הוא כך ומותר האדם מן הבהמה הוא אין כי הכל הבל, שהאדם והבהמה הם נבראים מבחי' הבל כידוע שהאותיות הדיבור הם מהקול והקול הוא מהבל הלב נמצא המקור הוא ההבל וכמו שיש קלא דמשתמע בדיבור ושרשו הוא ההבל כך האותיות מח' נקראים קלא דלא משתמע ויש לקלא פנימאה ג"כ הבל נמצא האדם שנברא מהמח' והבהמה שנברא מדיבור הכל הוא מבחי' הבל שיש הבל שהוא שרש המח' ויש הבל שהוא שרש הדיבור, וההבל נק' בחי' אין שהוא רק בחי' דומם הארה בעלמא, ולכך הנשמות ומלאכים נקראים עומדים שהם מבחי' אותיות הדיבור ואותיות המח', ואותיות הם בחי' עומדים כי הם בחי' דומם, וכמ"ש בס' יצירה שתי אבנים בונות שתי בתים שלשה אבנים בונות ששה בתים ונק' בשם אבנים, נמצא הנשמה קודם בואה לגוף היא בבחי' עמידה ערוירידת הנשמה בגוף ירידה צורך עלי' שיבוא לבחי' הילוך שלמעלה מבחי' עמידה.

והענין הוא כי הנה המלאכים אומרים ג"פ קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו והארץ הוא בחי' מל' ממלא כ"ע וכמ"ש מלכותך מלכות כ"ע כבוד הדר מלכותו זהו אלף אלפים ישמשוני' וריבוא רבבן קדמוהי והכל מבחי' מלכותך בבחי' ריבוי התחלקות ריבוא רבבות נבראים מאין ליש וזהו הארץ הדום רגלי שזהו בחי' מל' בחי' רגל, ומלא כל הארץ כבודו זהו בחי' סובב כ"ע, וזהו בחי' קדוש שהוא בחי' מובדל וסובב כ"ע יומשך בבחי' ממלא כ"ע, וזהו ג"פ קדוש נגד ג' עולמות שיומשך בחי' סובב כ"ע בג' עולמות אבי"ע, וזהו עבודת המלאכים ע"י אוי"ר שלהם ובהתפעלות גדולה אזי ממשיכים בחי' קדוש בחי' סובב לבחי' ממלא, אבל אין המלאכים יכולים לומר קדוש עד שיאמרו ישראל נשמות בגופים גשמיים קדוש, כי הנשמה בבואה לגוף היא מלובשת בנה"ב המתאוה תאוה בכל מיני תאות בעולם אבל ידוע שכח הבהמה גדול מכח האדם כך כח של נה"ב גדול מכח הנשמה שנק' אדם מחמת שנה"ב שרשו מעולם התוהו שקדמה לתיקון שהוא בחי' אדם אך שנפל בשבה"כ בפני שור שבמרכבה עד שנפל למטה נה"ב המתאוה תאוה נמצא שבשרשו הוא למעלה מנה"א, וזהו כשנה"א מברר את הנה"ב וזהו מ"ה מברר ב"ן שהנשמה הוא בחי' מ"ה והבהמה הוא בחי' ב"ן ומ"ה מברר ב"ן וזהו להפוך את הנה"ב ולאכפי' לסט"א ושיהי' האהבה והתאוה לאלקות אזי כוחה רב כי כח הבהמה רב, וזהו בחילא יתיר שבבע"ת, שבמקום שבע"ת עומדים צדיקים גמורים אין יכולים לעמוד, ובדוגמא כזה כשנה"א מברר לנה"ב אזי אחר כך הנה"ב מעלה לנה"א למעלה מעלה וכמ"ש והחיות נושאות את הכסא כי החיות הוא המרכבה פני ארי' ופני שור שזהו בחי' בהמות ועל הכסא דמות כמראה אדם ואדם שעל הכסא הוא מברר להחיות שבמרכבה ואח"כ החיות נושאות את הכסא שהוא בחי' אדם למעלה מבחי' אדם מחמת ששרשם בעולם התוהו שלמעלה מבחי' אדם דתיקון, כך הוא נה"א שהיא חקוקה תחת כסא הכבוד כמבואר למעלה, הוא מברר לנה"ב ואח"כ נה"ב ששרשה בעולם התוהו נושאות את בחי' כסא הכבוד שהוא בחי' אדם נה"א למעלה מבחי' אדם, ודווקא ע"י בירור גשמי בגוף גשמי.

וזהו ענין מה יפו פעמיך בנעלים נעל דשכינתא זהו מט"ט, מט"ט קושר כתרים לקונו מתפילותיהן של ישראל, כי ענין התפילה הוא הדיבור שהן האותיות והם בחי' דומם בחי' אבנים אבל כשמבררים ע"י התפלה אזי נעשה מאותיות שנקראו אבנים אבנים טובות מאירות ומהם קושר כתרים לקונו בחי' כתר, וזהו כי האבנים שהם האותיות נקראים בשם דומם שזהו הדיבור והמדות נק' צומח והחכ' נק' וזהו ג"כ כמו נה"ב שהוא למטה ולאחר רעאהבירור אזי העלי' הוא בשרשה כך הוא האותיות כמו שהם למטה בדיבור אבל שרשן הוא בעצם הנפש ולמעלה הוא נק' בשרשו בבחי' כתר וזהו בחי' קדוש שישראל אומרים, וזהו קדוש הא' מלמטה כי ע"י הבירור נמשך מלמעלה הביטול בנש"י והביטול נק' העלאה מלמטה, וע"י המצות הוא המשכה מלמעלה למטה כי המצות שרשם בבחי' כתר וזהו ענין תר"ך עמודי אור ועמוד הוא עומד על הארץ דווקא ומחבר הארץ עם השמים וזהו המשכת בחי' סובב קדוש הב' מלמעלה למטה בארץ בבחי' ממלא, ועוד המשכה ע"י התורה כי זהו מ"ש ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן שהוא ג"ן סדרים דאורייתא וע"י לימוד שלומדים את התורה היינו פירוש התורה היינו מצות ציצית כתובה בתורה שבכתב אבל הפירוש הוא בתושבע"פ וכמו הלכות תפילין ושארי מצות שהפירוש הוא ע"י לימוד שלומדים ומפלפלים בתושבע"פ, וזהו ונהר יוצא מעדן שהוא בחי' המשכה להשקות את הגן סדרים דאורייתא כי עדן הוא חכ' עילאה ונהר הוא בחי' בינה כידוע גן לחוד ועדן לחוד, והמשכה הוא מעדן לגן וזהו בחי' נהר המשכה והתפשטות שזהו הפירוש של התורה, וזהו על שלושה דברים העולם עומד על התורה ועבודה וגמ"ח שזהו ג"פ קדוש, וכשישראל אומרים קדוש ג"פ ע"י הג' בחי' תורה ועבודה וגמ"ח בגשמיות אזי אח"כ [מלאכים] אומרים ג"כ בחי' קדוש, וזהו היושבת בגנים חבירים מקשיבים לקולך, היושבת בגנים הם הנשמות וזהו ג"ן סדרים דאורייתא, חברים מקשיבים לקולך זהו המלאכים שע"י קיום התו"מ בגשמיות אזי אח"כ גם המלאכים אומרים קדוש וממשיכים המשכה מסובב לממלא, וזהו נק' בחי' הילוך המשכה מסובב לממלא, וזהו ירידה צורך עלי' שמתחילה קודם בואם לגוף אזי הנשמות נק' עומדים וכמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו אבל אח"כ כשבואה לגוף נק' מהלך ע"י תו"מ שהעלי' למעלה מבחי' האותיות בבחי' כתר שהוא סובב כ"ע, ויש ב' מיני הילוך ע"י המצות וע"י התורה, וזהו ונתתי לך מהלכים ב' מיני הילוך בין העומדים האלה שהוא המלאכים אבל כשישראל נק' מהלכים ע"י תו"מ אזי אח"כ המלאכים נקראו ג"כ מהלכים וזהו חברים מקשיבים לקולך קול תורה וקול תפילה, והפי' ונתתי מהלכים בין העומדים האלה שיהי' עומדים ג"כ מהלכים שהן המלאכים שנק' עומדים יהיו ג"כ ע"י שמקבלים מנשמות נק' ג"כ מהלכים.

וזהו אם בדרכי תלך שזהו ההילוך שע"י דרך התורה והמצות מלמעלה למטה כי זהו דרך וכמ"ש ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט בארץ, וזהו כל ארחות הוי' חסד ואמת, כי חסד הוא רמ"ח מ"ע ששרשם ה"ח כידוע, ואמת הוא התורה שהיא בחי' דין, כי בתורה יש קצת דין כמשארז"ל לא ליצלי מוסף בתלת שעי קמייתא שיש בה דין, הגם שג' שעות ראשונות יושב ועוסק בתורה, אך בתורה יש ג"כ בחי' דין (והיינו בחכ' איתברירו כידוע) כי מצד החסד הי' משפיע לכל בשוה לרשעים כמו לצדיקים וכמ"ש ארך אפים וגדל חסד אך האמת הוא התורה הוא הדין דווקא לצדיקים ולא לרשעים, ואמת הוא ערבאמ"ת ראש תוך סוף, וזהו אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים באמציעותא, וזהו אם בדרכי תלך שהוא ארחות הוי' המשכת גילוי אלקות מבחי' סובב לבחי' ממלא, [ואת מצותי תשמור] שמירה זהו בחי' ל"ת שצריך שמירה, וזהו לעבדה ולשמרה, לעבדה רמ"ח מ"ע ולשמרה מצות ל"ת כי שמירה הוא בל"ת.

וגם אתה תדין את ביתי, כי לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר, כי מזיעתן של חיות הקודש על ראש רשעים יחול וזהו נהר דינור וכמ"ש נהר דינור דנפיק מן קדמוהי, והענין הוא כמו החולי שע"י החמימות ביותר אזי הוא מזיע והיינו שיוצא הפסולת לחוץ ע"י המים, וזהו ג"כ למעלה ע"י המלאכים שעובדים באהבה וברשפי אש וכמ"ש שרפים שהם בבחי' רשפי אש אזי יוצא הפסולת לחוץ וזהו הדחי' על המנגד, וזהו על ראש רשעים יחול שזהו העונש שלהם הפסולת של רשפי אש של המלאכים כמו פסולת שע"י הזיעה וזהו טבילה בנהר דינור נהר של אש וזהו נק' נהר של אש שע"י אש שהזיעה באה ע"י אש כך הוא למעלה שע"י רשפי אש שלהם יוצא הפסולת לחוץ על רשעים רשפי אש לענוש אותם, וזהו ענין לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר, מהו הרוגזה, אך זהו ע"י רשפי אש של יצ"ט אזי הרוגזה על המנגד, ובנה"א זהו מארי דדינא וזהו ואתה תדין את ביתי, ותשמור את חצירי זה נה"ב כי בית יש לה גג וחצר אין לו גג וזהו כי בית הוא נה"א יש לו מקיפים ומקיף למקיף וזהו גג אבל נה"ב אין לו מקיפים ונק' [חצר], ותשמור את חצרי זהו גדרים וסייגים מדרבנן וז' מצות דרבנן, כי תשמור את משמרתי זהו מצות ל"ת מדאורייתא אבל תשמור את חצרי זהו מצות דרבנן.

וזהו שלש רגלים תחוג לי בשנה, כי הגם שהרגל הוא הסוף והראש הוא התחילה אבל הרגל הוא מעמיד הראש, כך הוא סוף מעשה עלה במח' תחילה כי העיקר הוא המעשה ונק' בחי' רגל שהוא הסוף, וכמ"ש משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו, אזי הם נקראים לגבי משה בחי' רגל ומשה נק' ראש אעפ"כ ע"פ לך רד כי שחת עמך ארז"ל רד מגדולתך כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל, נמצא שהרגל הוא העיקר שהם ישראל יותר מהראש שהוא בחי' משה, מכאן ראי' שהמעשה שהוא בחי' רגל הוא העיקר, וג' רגלים זהו ג' קוין כמו ג' מדות הנה יש רק ב' ידות יד הגדולה ויד החזקה שזהו בחי' חסד ובחי' גבורה וממילא בא יד הג' שהוא יד הרמה, כי כשיש ב' קוין אזי יש קו האמצע קו הג', כך ג' רגלים הוא באופן זה כשיש ב' רגלים שהם ב' קוין נו"ה אזי יש קו הג' בחי' יסוד שזהו יחוד פנימי, וזה ג' רגלים תחוג, וזהו מה יפו פעמיך בנעלים כי נעל הוא בחי' כתנות עור בעין ולהפוך להיות כתנות אור באלף וצריך לעבוד אותם בבחי' עיבוד לעבוד העורות ולהפוך אותם ע"י רשפי אש מן הקצה אל הקצה, וזהו ג' רגלים תחוג.

רעגוזהו שהמלאכים בקשו שיתנו להם התורה וכמ"ש תנה הודך על שמים והשיבו כלום יצה"ר יש בכם, כי העיקר הוא התו"מ בגשמיות ולהפוך גם היצה"ר מרע לטוב. וזהו ורגליהם רגל ישרה, ישרה בגימ' תקט"ו, ות"ק הוא נגד חמש מדות כ"א כלול ממאה זהו ת"ק, כי עיקר המדות הם רק חמשה וכמ"ש לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד זהו רק חמשה ומ"ש כי כל זהו כללות המדות כידוע זהו בחי' יסוד אבל עצם המדות רק חמשה, וזהו ה' פעמים מים ה' פעמים אור ה' פעמים רקיע וט"ו הוא י"ה, וזהו מן הארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה ומהארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה ומרקיע לרקיע מהלך ת"ק שנה ועובי' ת"ק כי הכל בחי' ת"ק זהו שרשם במדות עליונות, וט"ו זהו י"ה המשכה ממוחין למדות, וזהו שמשה התפלל תקט"ו תפלות כמנין ואתחנן המשכה ממוחין למדות, וזהו בחי' הוי' אבל ע"י הילוך נשמות בגופים באה למעלה מבחי' שם הוי', וזהו עד יעבור עמך הוי' למעלה משם הוי', וזהו ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן שזהו בחי' תורה להשקות את הגן סדרים דאורייתא אבל בנהר יעברו ברגל שזהו קיום המצות בפו"מ שם נשמחה בו בעצמו' אא"ס שם נשמחה בו.