בשעה שעלה משה למרום

רנגבשעה שעלה משה למרום

בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת להקב"ה תנה הודך על השמים אמר [להם משה] כלום יצה"ר יש בכם, והודו ואמרו מה אדיר שמך בכל הארץ, ולכאורה מה השיבו להם והלא מסתמא לא ביקשו המלאכים תו"מ בגשמיות ליתן למעלה ומסתמא ביקשו תו"מ ברוחניות כמו בג"ע יושבים ולומדים וכמו מתיבתא דרקיע וא"כ מהו כלום יצה"ר יש בכם שזה שייך לתו"מ בגשמיות. עוד צריך להבין ענין א' שלמה הע"ה אמר וראיתי אני שיש רנדיתרון לחכ' על הסכלות כיתרון לאור מתוך החשך וזהו פלא הנה על שלמה המלך נאמר ויחכם מכל האדם יאמר דבר פשוט כזה, וגם צ"ל מ"ש וישב שלמה על כסא הוי' מה כסא הוי' מסוף העולם ועד סופו כך שלמה מלך מסוף העולם ועד סופו, וצ"ל זאת מהו כסא הוי', שש מעלות לכסא ועל מעלה השביעי ישב כמו למעלה שיש ז' רקיעים ויושב על רקיע השביעי ושמו ערבות כמ"ש לרוכב בערבות.

וגם להבין מה שאיתא בזוהר שיתא יומין תתאין ושביעאה עליהו, ושיתא יומין עילאין ושביעאה עליהו, ושיתא יומין עילאין זהו שיתא תיבין דשמע ישראל ושיתא יומין תתאין זהו בשכמל"ו בחילופי אתוון דאחד, וזהו ענין יחו"ע ויחו"ת, וגם ב' פעמים שביעאה עילאה זהו מה שארז"ל את שבתותי תשמרו אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן הי' נגאלין, שזהו שבתא דמעלי שבתא ושבתא דיומא. ולהבין ענין שיתא יומין תתאין היינו ששה מדות שמתגלי' בדיבור, וזהו כי אמרתי עולם חסד יבנה שצריך לבנות החסד, והיינו כי אותיות הדיבור נקראו אבנים בס' יצירה שתי אבנים בונות שתי בתים שלשה אבנים בונות ששה בתים והבתים הוא מאבנים והן אותיות הדיבור שנעשה מהם צירופי תיבות ונקראו בשם אבנים בחי' דומם מחמת שאין המדה בעצם מתגלית בדיבור רק הארה ממנה מתגלית בדיבור כמו הדומם שהוא האבן שהחיות שבו מצומצם מאוד כך באותיות הדיבור הוא רק הארה מהמדות ונק' בשם דומם וע"י מתגלים המדות לחוץ, כך הוא למעלה הנה בעשרה מאמרות נברא העולם שהם רק הארה בעלמא ממדת החסד וע"י עשרה מאמרות נבראו ריבוא רבבות עולמות, אלף אלפים ישמשוני' גדוד א' ולגדודיו אין מספר, והכל הוא רק ע"י הארה בעלמא, וזהו כי אמרתי עולם חסד יבנה שנבנה החסד באותיות שבעשרה מאמרות ומהם נבראו העולמות, וזהו ענין שיתא יומין תתאין וזהו המדות ששה מדות שמתגלים בדיבור, ושיתא יומין עילאין הוא המדות שמתגלים ע"י אותיות המח' וידוע שאותיות המח' הגם שהם ג"כ אותיות כלים אבל יש הפרש גדול בין אותיות הדיבור לאותיות המחשבה, כי אותיות המח' הם בטלים להשכל ומתאחדי' עם הנפש ביחוד גמור והם אותיות רוחני' אבל אותיות הדיבור הם אותיות גשמיים בקול גשמי והם נפרדים, ולמעלה הוא ג"כ מאותיות שבעשרה מאמרות נבראו עלמין דאתגלין ומאותיות שבמח' עילאה והוא במאמר א' נבראו עולמות שזהו עלמין סתימין דלא אתגליין, הגם שהן עלמין ונבראו מאין ליש אבל הם בבחי' ביטול.

וזהו ענין יקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה כידוע שיש ים ויבשה וכל מה שיש בים יש ביבשה, וברואים שביבשה הגם שנבראו מן הארץ כי הכל הי' מן העפר אעפ"כ הם נפרדים אבל ברואים שבים הם מובלעים בים וחיותם מן המים וכשפורשים מן הים מיד מתים, ולמעלה הוא ג"כ זהו עלמין דאתגליין הם ברואים נפרדים מאין ליש בבחי' נפרד לגמרי ועלמין סתימין רנהדלא אתגליין הם בבחי' ביטול הגם שהם נבראים הם בבחי' ביטול, וזהו ענין יקוו המים אל מקום אחד שזהו ענין יחו"ע ותראה היבשה הוא יחו"ת, וזהו ענין ב' פסוקים שבק"ש אחד ובשכמל"ו שזהו ענין יחו"ע ויחו"ת, ושביעאה עלייהו שזהו ענין בינה שנק' שביעאה אם הבנים ונמשך בחי' ביטול בנבראים היינו ביטול היש לאין שבנבראים שנמשך ע"י התבוננות מהשתלשלות העולמות כי הנה הכל הוא ע"י ביטול כי האומר אין לו אלא תורה אפילו תורה אין לו כי צריך להיות בחי' ביטול, וכן הוא כשנותן צדקה מיגיע כפיו הכל הוא צריך ביטול כי על שלשה דברים העולם עומד והכל ע"י ביטול, ושביעאה עלייהו שבשיתא יומין עילאין היינו הגם שגם הם בבחי' ביטול אבל זהו ביטול היש אבל הנה כתי' לך ה' הגדולה והגבורה שאפי' מדות עליונות הם בטלים לגמרי כי אא"ס לאו מכל אינון מדות איהו כלל וזהו ענין הביטול בעצמות אא"ס ע"י התבוננות בעצמות אא"ס, וזהו ענין ה"א עילאה וה"א תתאה שבשם הוי'.

וזהו ענין ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו, כי וישב הוא בחי' ישיבה וכידוע המדרש אגוסטוס יושב ומלך עומד, כי ישיבה הוא למעלה מבחי' עמידה, כי ישיבה הוא הקביעות וכמו במשכן כתי' ואהי' מתהלך וכו' שזהו אינו קביעות אבל במקדש כתיב מכון לשבתך פעלת שזהו ענין קביעות, וכמשארז"ל כל הקובע מקום לתפילתו אויביו נופלים תחתיו, וכענין תורתך קבע ומלאכתך עראי שאין הפי' הרבה ומעט אלא קבע היינו בפנימי' ובקביעות ועראי הוא חיצוני', וזהו בחי' ישיבה שיהי' בבחי' פנימיות התגלות אלקות, על כסא שזהו ענין כסא מלוכה וזהו כמו המלך שגוזר ומקיים, וזהו ע"י התורה שמחכ' עילאה נפקת שגוזר ומקיים כשר ופסול טמא וטהור כשר ופסול, וזהו ענין בחכ' אתברירו לברר בין טוב לרע, וע"י התורה הוא בחי' ישיבה בחי' מלוכה בקביעות בבחי' פנימיות התגלות אוא"ס, וכמו במקדש הי' התגלות אוא"ס למטה בקביעות כך משחרב בית המקדש אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה שזהו ענין ד' אותיות שבשם הוי' שמלובש בתורה שזהו תורת הוי', וזהו שהתורה הוא מחבר יחו"ע ביחו"ת שיהי' הגילוי ביחו"ת כמו ביחו"ע, וזהו ה' עילאה הוא בחי' ה' חומשי תורה וא"ו הוא שיתא סדרי משנה שמחבר לה"א תתאה שיהי' גילוי אלקות בה"א תתאה שזהו יחו"ת כמו ביחו"ע.

אך לכאורה מהו השייכות למלך שלמה מה שכתוב וישב שלמה על כסא הוי', אך הנה ידוע מ"ש בזוהר בימי שלמה קיימא סיהרא באשלמותא שזהו ענין מילוי הלבנה בט"ו לחדש ושלמה הי' דור ט"ו מאברהם אע"ה, וזהו ענין י"ה בגימ' ט"ו, וזהו מי העיר ממזרח צדק זה אברהם שהאיר גילוי אלקות בעולמות, הוא הראשון ואחריו יצחק ויעקב עד ט"ו דורות שהוא בימי שלמה שהי' בהמ"ק והי' גילוי אלקות בשלימות כמו מילוי הלבנה בחצי החדש, וזהו ענין קיימא סיהרא באשלמותא. וזהו ענין וישב שלמה בבחי' ישיבה שהוא הקביעות, על כסא הוי', שזהו ע"י חכ' שבתורה, וזהו שש מעלות לכסא שיתא רנוסדרי משנה שמחבר ה"א תתאה בה"א עילאה. וזהו ענין שאמר שלמה ראיתי שיש יתרון לחכ' על הסכלות כיתרון האור מתוך החושך, שזה ענין החכ' שבתורה כמבואר למעלה, ושלמה ישב על כסא הוי' שזהו בחי' ישיבה בחכ' שבתורה בקביעות, וסכלות הוא ענין עץ הדעת טו"ר, וראה היתרון כיתרון אור מתוך החשך ממש.

אך לכאורה הנה א' שלמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני שזהו היפך מכל הנ"ל שלא השיג בחי' חכ' שבתורה. אך הענין הוא הנה כתיב עוטה אור כשלמה, שיש ב' בחי' בתורה, א' שנק' אור וב' שנק' שלמה, והענין הוא כי הנה כתי' ואהי' אצלו אמון וארז"ל א"ת אמון אלא אומן שהתורה נק' אומנתו של הקב"ה כי אסתכל באורייתא וברא עלמא, והתורה נקראת ממוצע כמו כלי אומנות שהם ממוצעים ובממוצע יש ב' בחי' בחי' אחרונה שבעליון ובחי' עליונה שבתחתון, כך התורה שנק' אור היא כלי לעצמות אוא"ס שיהי' שורה בתוכו, ושלמה הוא התורה שמקור להשתלשלות עולמות שהוא מקור הגבול. וזהו שאמר שלמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני כידוע שהכל הוא כלול בתורה של מעלה כמו טעמי תורה שיתגלו לע"ל ואפי' שמים חדשים וארץ חדשה שיתגלה לע"ל הכל הוא כלול בתורה של מעלה שהוא כלי לעצמות אא"ס, אך הגילוי יהי' לע"ל וכעת א"א להשיג, שזהו התורה שלמעלה מבחי' בירורים רק ממילא יהי' כל הקליפות בטלים וכמו ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, וגם יהי' הביטול בכל הנבראים ממילא כמו קירוב המאור לגבי ניצוצות שממילא נכללים הנצוצות, וזהו יהי' הכל בגילוי לע"ל אבל עכשיו א"א לשום נברא לקבל הגילוי הזאת, וזהו אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני שא"א להשיג לשום נברא טעמי תורה, אבל ראיתי שיש יתרון לחכ' מן הסכלות שזהו חכ' שבתורה שמקור להשתלשלות עולמות שזהו בחכ' אתברירו לברר בין טוב לרע כיתרון אור מתוך החושך.

ויש ב' פירושים בענין יתרון אור מתוך החושך, א' הוא כמ"ש במדרש ויבדל אלקים בין האור והחושך אור זה מעשה צדיקים כמ"ש וירא אלקים את האור כי טוב וחושך זה מעשה רשעים כמ"ש מחשך [מעשיהם], והפי' הב' הוא כיתרון האור מתוך החושך שזהו יתרון שמן החושך דווקא שיתרון האור הוא מן החושך דווקא, שזהו משארז"ל כבריתו ש"ע ברישא חשוכא והדר נהורא, והוא ג"כ ענין קליפה קדמה לפירי, כמו שאנו רואים שמתחילה הוא מצמיח רק קש ותבן ואח"כ מצמיח הפרי, וכמו באגוז שהקליפה קדמה לפרי, והענין הוא שדווקא ע"י שהצמיחה הוא קש ותבן ופסולת וכשנברר מזה הפרי שהוא הפנימי' היא טוב מאוד וכמו"כ בכל דבר כשהטוב נברר מהרע הוא יותר טוב מטוב בעצם, וכמו שאנו רואים בגשמיות לילה הוא החושך ואח"כ נמשך מזה האור דווקא כי ע"י שכיבה בלילה אח"כ הוא אפשר לעסוק ביום ובאם שלא הי' המנוחה בלילה לא הי' באפשר לעסוק ביום, וכמו שאנו רואים מי שאינו ישן רנזכלל אזי המוח מבולבל אבל אחר השינה הוא המוח ברור וזך ונקי, וכך הוא למעלה יש ב' מיני השפעות א' כמו בגלות שאותותינו לא ראינו שהן אותיות שבעשרה מאמרות שנברא בהם העולם ואינם באים בבחי' גילוי רק בבחי' הסתר ובחי' טבע, וכמו אלקים גימ' טבע, שהעולם מתנהג עפ"י טבע, וענין טבע הוא מלשון טובעו בים סוף שנטבעו בהעלם האור רק נראה העולם כמנהגו נוהג וכמו קדושין לטיבועין ניתנו שזהו ענין העלם והסתר רק מתנהג עפ"י הטבע, והשפעה הב' הוא למעלה מהטבע כמו גילוי אלקות ביצי"מ ובקי"ס באותות ומופתים שהי' בטבע למעלה מן הטבע, והכל ראו זאת בראי' חושי' נסים שלמעלה מן הטבע, וזהו כי החושך הוא הטבע שמסתיר על האור והוא אריכות הגלות אבל ע"י אריכות הגלות יהי' לע"ל הגילוי אור ביתרון שהוא אור דתורה שהוא כלי לעצמות אא"ס ודוקא הוא מתוך החושך דווקא. וזהו וראיתי שיש יתרון החכ' שהוא החכ' שבתורה לברר עה"ד טו"ר ועי"ז יהי' יתרון אור שיתגלה אור שמתוך החושך שזהו יתרון אור מכמו שהוא התורה למעלה שנק' אור כמו הנשמות בג"ע שלומדי' תורה שהוא אור בעצם אבל ע"י תו"מ בגשמיות יתגלה טעמי תורה וע"י יתגלה מהות עצמות אא"ס ולא כמו בג"ע שהוא זיו השכינה. וזהו שהמלאכים בקשו התורה שלמעלה שבג"ע והשיבו [להם] כלום יש יצה"ר בכם, שעיקר היתרון הוא מתו"מ בגשמיות וזה א"א לכם לקיים.