זאת חקת התורה

רכטזאת חקת התורה

זאת חקת התורה ואיתא במדרש ע"פ יהי לבי תמים בחוקיך, זהו חוקת הפרה וחוקת הפסח שני חוקים, וצ"ל חוקת הפסח שהוא ענין יצי"מ וכתי' למען תזכור את יום צאתך מא"מ כל ימי חייך, חייב אדם לראות וכו' כאילו הוא יצא ממצרים ובכל יום יש יצי"מ, וענין יצי"מ הוא כי הנה כתיב וארא אל אברהם כו' באל שדי ושמי הוי' לא נודעתי [חסר שורה] והענין הוא הנה כתיב המוציא במספר צבאם, מונה מספר לכוכבים, וכתיב אלף אלפים ישמשוניה וריבוא רבבן קדמוהי, משמע מהפסוקים שיש מספר, וכתיב היש מספר לגדודיו וכתיב ועלמות אין מספר וארז"ל א"ת עלמות אלא עולמות, משמע שאין מספר. אך הנה כתיב וידבר שלמה שלשת אלפים משל. והענין הוא כי יש עולם שנה נפש, עולם הוא המקום, שנה הוא הזמן, נפש הוא החיות שמחי' את הנבראים מאין ליש, והעש"נ שבעולם שלנו הוא רק משל לעולם העליון היינו כי בעולם העליון יש ג"כ עש"נ אבל הוא באופן אחר לגמרי ואין ערך כלל, וכך הוא בכל ההשתלשלו' עולם שלמטה לעולם העליון הימנו הוא רק כמשל לגבי הנמשל, ואין ערוך המשל לגבי נמשל, וכידוע רבי זירא צם מאה תעניתא כי היכי דלישכח תלמוד בבלי וללמוד תלמוד ירושלמי, וכמו"כ למעלה צריך טבילה בנהר דינור כי היכי דלישכח חיזו דהאי עלמא מחמת שאין ערוך כלל המשל לגבי הנמשל, ושלמה השיג שלשת אלפים משל בריבוי השתלשלות וזהו נגד ג' עולמות, כי שלמה הי' מרכבה למל' דאצי' והשלשת אלפים הם נגד ג' עולמות בי"ע, הגם שדרך כלל הוא רק ג' עולמות אבל דרך פרט השיג בזה שלושת אלפים משל שזהו רק משל למשל, עולם התחתון לעולם העליון, וכך הוא למעלה בעולם האצי' ג"כ, רק שם הוא באופן אחר לגמרי כי שם הוא בחי' א"ס.

הנה כתי' ולתבונתו אין מספר, ואיך שייך לתבונה מספר הל"ל ולתבונתו אין חקר, אך הפי' הוא כי יש השגה באלקות אין מספר וכמ"ש ילכו מחיל רלאל חיל, והכל הוא בחי' א"ס כי כמו שהוא א"ס כך השגה שלו ג"כ בחי' א"ס ובלי גבול, וזהו ולתבונתו אין מספר בלי גבול, וזהו החילוק שבין שם הוי' ובין שם שדי, שם שדי שא' לעולמו די שהן בחי' גבול ומספר זהו בחי' צמצום בעולמות בי"ע שנבראו מאין ליש בבחי' גבול וצמצום וזהו המספר שלשת אלפים משל, ושם הוי' הוא מקור המהוה עולמות עד אין קץ בלי גבול זהו אין מספר, וזהו הפסוקי' שכתי' בהן מספר זהו בשם שדי בבי"ע שא' לעולמו די בבחי' גבול, והפסוקי' שכתיב בהן אין מספר בלי גבול זהו משם הוי' שמהוה עולמות עד אין קץ וגבול.

וזהו התירוץ של הגמ' כאן בזמן שבהמ"ק קיים אין מספר, וכאן בזמן שאין בהמ"ק קיים מתמעטין פמליא של מעלה. והענין הוא כי בזמן שבהמ"ק הי' קיים בבהמ"ק הי' נקרא שם הוי' ככתבו, והיינו שבבהמ"ק הי' מאיר בחי' שם הוי' בלי גבול וכידוע (מקום הארון אינו מן המדה) והי' בהמ"ק כלי לשם הוי' ממש, וזהו אין מספר, אבל כשאין בהמ"ק קיים היינו כמו בזמן בהמ"ק הי' במדינה בכינויו והיינו בהלבשה בשם שדי ואדני צבאות כך בזמן שאין בהמ"ק קיים הי' בכ"מ באופן זה ע"י כינויו וזהו מתמעטין פמלי' של מעלה בבחי' גבול.

וזהו ענין יצי"מ כי כמו שיש יצי"מ בקליפה כך יש יצי"מ דקדושה שזהו מצרים וגבולים בכל ההשתלשלות זהו נק' מצרים ג' עולמות בי"ע, אני הוי' אשר הוצאתיך מארץ מצרים, כי המצרים וגבולי' הוא משם שדי ואדני המסתירי' על שם הוי' אבל כשמתגלה שם הוי' אזי יצי"מ אז הוא מאיר בחי' בלי גבול, והי' בכל א' מישראל יצי"מ, וכמו"כ בכל יום חייב אדם לראות כאילו הוא יצא ממצרים, וזהו ע"י התפילה שהוא העלאה מלמטה למעלה וע"י התבוננות איך שהוא בחי' א"ס ובלי גבול ומספר וכמ"ש אין ערוך אליו, כי אפי' טיפה בים אוקינוס יש לה ערך ומספר, כי אפשר לשער כמה טיפין בים, היינו שאפשר לשער כמה טיפין בכוס קטן ואח"כ אפשר לשער בכוס גדול וכך אפשר לשער בים, נמצא שאפי' טיפה בים נק' ערך ומספר אבל העולמות לגבי עצמותו ית' אין ערוך אליו כלל כמו מספר לגבי למעלה מן המספר שאינו בגדר מספר כלל, וזהו כולא קמי' כלא חשיבי', שאיך הן כלא הרי יש עולמות בע"ג, אך הפי' כי אין ערוך אליו כלל והן כלא חשיבי מחמת שאינו בגדר כלל וממש בטלי' קמי' עצמותו, וכשמתבונן בזה הדק היטב אזי יהי' מושלל מכל תאות גשמי' ואפי' לא ירצה בעולמות עליונים כלל מחמת שכולא קמי' כלא, רק ירצה בעצמות אא"ס (וזהו מי לי בשמים ובארץ שזהו ג"ע וג"ע התחתון, ועמך לא חפצתי, רק החפץ והרצון הוא לעצמותו ית') וזהו ענין יצי"מ שאינו חפץ במצרים מצרים וגבולי' שהן העולמות רק בעצמותו ית'.

וזהו ענין חקת הפסח, כי פסח הוא כמ"ש ופסח ה' על הפתח שזהו ענין דילוג ששם הוי' יאיר למטה בגילוי ביצי"מ, וזהו הי' הכנה למ"ת כי העיקר של מ"ת הי' זאת שיתגלה שם הוי' ע"י תומ"צ, וכידוע שהתורה נק' תורת הוי' רלאוכמ"ש תורת הוי' תמימה פקודי הוי' וכו' שמתגלי' ע"י שם הוי', וזהו ע"י הדילוג שהי' במצרים, וזהו ענין תפילה וההתבוננות בכל יום שע"י יהי' יצי"מ ואח"כ ללמוד תורה ולקיים מצות שיהי' גילוי שם הוי' בתמידות, וזהו חוקת הפסח שזהו ענין חקיקה שיהי' נחקק בלבו התשוקה והרצון לעצמותו ית' ועי"ז הוא הפסח הדילוג.

ומעתה צ"ל ענין חוקת הפרה, כי ענין חוקת הפסח הוא ענין גילוי שם הוי' ע"י רצונו של מקום וחוקת הפרה הוא ענין תשובה במקום שבע"ת עומדים צדיקים גמורים א"י לעמוד, ואיך שייך ענין פרה לתשובה, אך עיקר ענין פרה הי' האפר פרה ומ"ח, וענין אפר פרה היינו כמו שאנו רואים עץ שהוא מורכב מד' יסודות ארמ"ע וכשנשרף אזי יוצא הג' יסודות אר"מ ונשאר רק יסוד העפר שזהו העצם היסוד (כי הכל הי' מן העפר), כך הוא שריפת הפרה מרמז ע"ז שנשאר רק האפר. והענין הוא כי שרש נה"ב הוא מפני שור שבמרכבה, ששם הוא קדושה והוא בבחי' ביטול ותשוקה לעצמותו ית' כי הוא בחי' מרכבה, וע"י שבה"כ נפלה למטה ונתהווה מזה נה"ב מלא תאות גשמיים, וע"י שריפת התאות גשמיים ונשאר רק העצם שהוא כח המתאוה ואפשר להפוך הכח המתאוה לקדושה לעצמותו ית' כמו שהי' בתחילה ואדרבה יתרון האור מתוך החושך, אזי הכח המתאוה הוא בחילא יתיר לתשוקת עצמותו, וזהו ענין שריפת הפרה כמבואר בזוהר פרה דקבילת משמאלא וכמד"א פני שור מהשמאל אך למטה זהו בהמה גמורה וכששורפין אותה ונשאר האפר שזהו עצם היסוד מטהר את הטמאי' כידוע (שזהו ענין בחילא יתיר שזדונות נעשו כזכיות).

ועוד צריך לזה מים חיים והענין הוא כמ"ש כי אותי עזבו מקור מ"ח, וכמ"ש כי עמך מקור חיים, שיש מקור מ"ח. כי הנה כתי' ויקרא הוי' הוי' ב' פעמים, א' הוי' שבהשתלשלות שזהו ענין הוי' שבתו"מ, והב' הוא שם הוי' שלמעלה מההשתלשלות, ופסיק טעמא בגוויהו כי אין ערוך כלל שם הוי' שבהשתלשלות לגבי למעלה מהשתלשלות, והיינו כשפוגם בשם הוי' בתו"מ (היינו כמו בק"ש שעהמ"ט שפגמתי באות יו"ד פגמתי באות ה"א וכידוע) אזי צריך להמשיך שם הוי' מחדש, וזהו כמו קודם שנבה"ע הי' הוא ושמו בלבד, ואיך הי' קודם שנבה"ע שמו, אם העולמות אינם עדיין מי הוא הנק' בשמו, אך שם הוי' הוא כלול בעצמותו, וזהו קודם שנבה"ע הי' הוא ושמו בלבד, וזהו שם הוי' שלמעלה מהשתלשלות, וע"י תשובה מעומקא דלבא וכמ"ש ממעמקי' קראתיך הוי' קראתיך מחדש שזהו ענין המשכה מחדש למלאות כל הפגמים שבשם הוי' בהשתלשלות, וזהו ענין מ"ח, כי שם הוי' שע"י תו"מ נק' נהר וכמ"ש ונהר יוצא מעדן אבל שם הוי' שע"י תשובה נק' מ"ח מקור מ"ח שמהמקור מתמלאי' כל הפגמי', וכמו ביו"כ עבר על מ"ע ושב אינו זז משם וכו' עבר על מל"ת תשובה ויוה"כ מכפר, שזהו לפני הוי' תטהרו למעלה משם הוי' שבהשתלשלות תטהרו, שזהו ענין טהרה ע"י מקוה מ"ח, וזהו ענין תשובה שלמעלה מתו"מ.

רלבוזהו ענין המדרש חוקת הפסח וחוקת הפרה משל לשתי מטרונו' שהיו מהלכו' בדרך וכו' איזה מהם גדולה, ואיך אפשר לשקול במצות איזהו גדולה, כי הלא בשילוח הקן שהיא קטנה שבמצות כתי' והארכת ימים ובכיבוד אם שהיא גדולה מכל המצות כתי' ג"כ למען יאריכון ימיך, אך הענין הוא שזהו חוקת הפסח ענין תו"מ וחוקת הפרה שזהו ענין תשובה, ותשובה הוא למעלה מתו"מ, וזהו ענין איזהו גדולה חוקת הפרה גדולה כי א"א לעשות פסח בלתי אפר הפרה וכמ"ש ולקחו לטמא מעפר שריפת הפרה לטהר את הטמאי' לעשות הפסח (והענין יובן כשפוגם בתו"מ אזי צריך תשובה ואח"כ תו"מ).