חייב אינש לבסומי

רכוחייב אינש לבסומי

חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, כתי' כי יד על כס י"ה אין השם ואין הכסא שלם עד שימחה זרעו של עמלק, וכתי' ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד, הנה ארץ ישראל נק' ארץ עממין רכזשבעה עממין שהם שבעה מדות רעות כי כמו שיש מדות בקדושה כך יש מדות בקליפה כי בקדושה יש אהבה ובקליפה נק' תאוה וכה"ג, ועמלק הוא ראשית גוים כי הוא היפך הדעת כי המצוה היא לדעת אלקות במוח וכמ"ש וידעת היום והשבות אל לבבך, אתה הראת לדעת, דע את אלקי אביך, והידיעה היא במוח בהכרה והרגשה, ועמלק הוא היפך הדעת דעת דקדושה וכמשארז"ל אין אדם חוטא אלא א"כ נכנס בו רוח שטות שמסתיר ומכסה על הדעת כי יודע את רבונו ומכוון למרוד בו, וזהו ראשית כי הדעת דקדושה הוא מקור המדות כידוע בזוהר מפתחא דכליל שית שע"י הדעת נולדים המדות כמו"כ בקליפה הוא מקור המדות דקליפה, וזהו ראשית גוים שהם המדות דקליפה כי גוים הם כמו שני גוים בבטנך גיים כתי' וארז"ל לשון גאות וכמשארז"ל זה גאה בעולמו וזה גאה במלכותו יעקב גאה בעולמו שלע"ל וזה גאה במלכותו כך הוא ראשית גוים לשון גאות שהם מדות דקליפה שהוא מקור המדות דקליפה, עמלק עמל לקה, וכמ"ש אדם לעמל יולד איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה, ועמל תורה היינו כמ"ש יש אדם שעמלו בחכ' ופי' יש אדם זהו ועל הכסא דמות כמראה אדם ועמלו בחכ' זהו כמ"ש ה' בחכ' יסד ארץ.

והענין הוא כי באמת הנה כתי' לא ייעף ולא ייגע, לא בעמל ולא ביגיעה רק במאמר ובהבל ברא את העולמות, אך הענין הוא כי בהבראם בה"א בראם וה"א הוא הבל וכמ"ש בזוהר אתא קלילא דלית בי' מששא שזהו רק הארה בעלמא בחי' מל' מלכותך מלכות כ"ע שזהו מקור העולמות בי"ע, וזהו לא בעמל ולא ביגיעה רק בהבל פיו ובמאמר זה עשרה מאמרות שזהו הארה בעלמא, אבל נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים שיהי' התגלות עצמות אא"ס בתחתונים וזהו ע"י עמל תורה שע"י עמל תורה נמשך גילוי אלקות בתחתונים כי אורייתא מחכ' נפקת וחכ' הוא כח מ"ה בחי' ביטול וכלי לאוא"ס כי אוא"ס אין שורה אלא במי שבטל וזהו בחי' חכ' והוא בחי' תורה וע"י באה התגלות אא"ס למטה, וזהו התיקון לבחי' עמלק שזהו היפך עמל ואון עמל וכעס שזהו הסתר אלקות, וע"י עמל תורה ממשיכים גילוי אלקות וזהו אין השם שלם.

כי הנה כמו למעלה יש שם הוי' יו"ד חכ' ה"א בינה וא"ו ששה מדות ה"א אחרונה מל' כך יש בכל נפש מישראל שם הוי', והשבעה מדות הוא חסד ונק' בשם גדולה שזהו ענין אהבה באלקות ולמה נק' בשם גדולה כי יש מדות שהם עפ"י טעם ושכל שזהו אהבה הנמשך ונולד מהשכל ויש אהבה שלמעלה מהטעם והשכל וזהו נק' בשם גדולה כי שרשה למעלה בבחי' גדול ה' ומהולל מאוד ולגדולתו אין חקר וע"ש זה נק' בשם גדולה, וכמ"ש גדילים תעשה לך שזהו ענין מצות ציצית על ארבע כנפות שזהו נגד המרכבה ופני אדם לארבעתן וגדילים הוא מחמת ששרשן הוא בבחי' גדלת מאוד שזהו לשון גדולה התפשטות בלי גבול, וגבורה זהו בגי' יראה שנמשך עליו בחי' יראה שלא לעבור על מצות ל"ת, וזהו איזהו גיבור הכובש את יצרו, אך אל יפול רכחמהיראה ח"ו מעבודת ה' וכמ"ש ואימתך אל תבעתני זהו בחי' רחמים שזהו ממוצע להתעורר רחמים רבים בעבודת הבורא, וכמ"ש ובגפן שלשה שריגים לשון מטה מסורגת (וזהו עוד ג' בחי') וכמ"ש תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה כי צריך להיות עבודה בשמחה ובטוב לבב בכל מצוה ומצוה וכמשארז"ל וכן לדבר הלכה הכל בשמחה בבחי' פנימי' וזהו עוד ג' בחי' נה"י וזהו המדות שבנפש אלקי' אך המדות הם קדושה אבל אעפ"כ הם בחי' יש וכמ"ש ויגבה לבו בדרכי ה', וחו"ב הם בחי' כח מ"ה בחי' ביטול בנפש אלקי' זהו י"ה, אך בחי' עמלק הוא שמסתיר על נפש אלקי' והיינו שלא לבוא מבחי' חכ' הביטול בלב כי עמלק הוא היפך הבטול וכידוע יודעים את רבונם ומכוון למרוד בו היינו שידע איך שיצאו ממצרים וקי"ס אעפ"כ הלך ללחום עמהם שזהו רק מצד חוצפה והתנשאות, וזהו ענין כי שמש ומגן הוי' אלקים ששם אלקים מסתיר על שם הוי', ויש ק"ך צירופי' אלקים דקדושה ויש ק"ך צירופים דקליפה, וזהו בחי' רם על גוים כי רם הוא ב' פעמים ק"ך, וזהו על השמים כבודו אבל למטה הוא אלקים בגי' הטבע שזהו עפ"י טבע עולם כמנהגו נוהג אבל באמת הוא כמ"ש המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ בשוה, שהוא משגיח על כל הברואים בכל עת ובכל רגע, וזהו נק' עובד אלקים כמו עורות עבודין שמברר לשם אלקי' ע"י עבודה, וגם אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים למאה פעמים ואחד, וזהו עול תורה, וזהו מה יתרון לאדם שיעמול תחת השמש כי שם אלקי' מסתיר על שם הוי' שהוא בחי' שמש, שאני עמלא דאורייתא לעילא מן שמשא שזהו עמל תורה מקור התורה ששם אינו מסתיר שם אלקי' כלל, וזהו היפך בחי' עמלק עמל ואון עמל וכעס, וע"י זה באה הגילוי ממוח ללב וזהו כי יד על כס יה.

והענין כי הנה יש ג' ידות יד הגדולה ויד החזקה ויד רמה, גדולה וחזקה הם בה"א שזהו שני ההי"ן של שם הוי', אבל יד רמה הוא מבחי' יוד של שם הוי' וכמ"ש ובני ישראל יוצאים ביד רמה שיוצאים ממצרים ממיצר וגבול דקדושה שהן עולמות עליונים לבחי' א"ס בלי גבול, וזהו כי יד הוא בגי' הוי' אלקינו הוי' שבק"ש שהם י"ד אותיות כמנין י"ד והיינו ע"י מס"נ שבק"ש הם באים לבחי' א"ס שבלי גבול, וזהו יוצאים מבחי' גבול לבבע"ג, וזהו כי יד על כס י"ה, כס י"ה שמסתיר על שם י"ה אבל ע"י בחי' יד רמה שזהו מס"נ יוצאים מהעלם לגילוי. וזהו ענין חייב לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, כי ברוך מרדכי הוא רמ"ח מ"ע וארור המן הוא בחי' ל"ת, וכידוע שמי עם י"ה שס"ה ל"ת וזכרי עם ו"ה רמ"ח מ"ע, ועד דלא ידע הם למעלה עמל תורה לעילא מן שמשא למעלה משם הוי' שהוא מקור התורה.