כתפוח בעצי היער

קעבכתפוח בעצי היער

כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים ואיתא במדרש תפוח זה הקב"ה מה התפוח יש לו טעם וריח אף הקב"ה יש לו טעם כמ"ש טעמו וראו כי טוב ה' ויש לו ריח כמ"ש וריח שלמותיך כריח לבנון, וצ"ל זה אם הקב"ה נקר' תפוח זהו המשל כתפוח בכף הדמיון מהו הנמשל כן דודי בין הבנים מהו נקר' דודי והלא דודי נקר' ג"כ קוב"ה והר"ז המשל והנמשל הכל א'.

ולהבין זאת הנה כתי' ויבואו בני האלהים להתיצב על הוי' ויש בזה ב' פי' פי' א' בני האלקי' הם הסנהדרין של מעלה שיושבי' ודני' כל העולם, ויש פי' שהם המלאכי' המקטריגי' על ישראל היינו ויהי היום הוא ר"ה כמ"ש זה היום תחילת מעשיך שקאי על ר"ה ויבואו בני האלקי' לקטרג היינו כמ"ש ואם אב אני איה כבודי כי כבוד הוא כולל ב' דברים מזון ולבוש וכמשארז"ל איזהו כיבוד אב שמאכילהו ומשקהו ומכסהו, ומזון ולבוש נקר' תו"מ שהתורה נקר' מזון והמצות נקר' לבוש, והיינו אם אב אני איה כבודי היינו התו"מ שלכם שזהו כבודי שזהו מזון ולבוש שלי, וזהו הקיטרוג של בני האלקי' שבאו בר"ה לקטרג על התו"מ של ישראל איה התו"מ וגם אם יש תו"מ אזי בוודאי כדבעי למעבד לא עשו וזהו להתיצב על הוי' כי המלאכי' שרשם מבחי' דיבור כמ"ש בדבר ה' וכו' שזהו בחי' אלקי', אבל נש"י הם מבחי' שם הוי' כמ"ש בנים אתם להוי' אלקיכם ששרשם מבחי' הוי' רק שנמשך ע"י בחי' אלקי' אבל המלאכי' שרשם בבחי' אלקים ומקטרגי' על ישראל שהם בנים לשם הוי' ואינם מקיימים תו"מ שנק' ג"כ תורת הוי' ומצות הוי', וזהו להתיצב על הוי' שהקיטרוג הוא על שם הוי' בעצמו וכמו שפירש רש"י לריב עמו כבי' כי כשהם מקטרגי' על הבנים של שם הוי' זהו כמו שמקטרג על שם הוי' עצמו כי הבן עם האב הכל א' וכשמריבי' על הבן אזי זהו כמו שמריבי' על האב וזהו להתיצב על הוי' ממש לריב עמו.

וצ"ל איך התו"מ נקראי' מזון ולבוש והיינו כמ"ש בפסוק שלפני זה כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות וארז"ל רעיתי פרנסתי שישראל קעגמפרנסין לאביהם שבשמים וידוע שפרנסה כולל ב' דברי' מזון ולבוש והיינו כמו שהמזון מפרנס להאדם כידוע שאם אדם אוכל מעט אזי המדות שבלב הם בקטנות וצימצום והראי' שהוא מתקצף כשהוא רעב וזהו מחמת קטנות המדות אבל כשהוא שבע אפשר לסבול ההיפוך ואינו מתכעס כ"כ, וגם כשהוא רעב השכל שבמוח ג"כ בקטנות שא"א לעיין יפה באיזה ענין כבד וכמאמר ר"נ עד דלא אכילנא בישרא דתורא לא צלילנא דעתאי כי ע"י אכילת בישרא דתורא ניתוסף הדעת והדעת הוא חזק וכן כאשר הוא יושב בתענית כמה ימים אפשר למות ח"ו היינו פרידת הנפש מהגוף ועד שימות הוא יחלש גופו, וזהו מחמת שהנפש והגוף הם ב' הפכי' כי הנפש הוא רוחני והגוף הוא גשמי והגשמי עם הרוחני הם ב' הפכי' ממש מן הקצה אל הקצה והחיבור הנפש בגוף הוא פלא באמת, וכמו שאנו או' ומפליא לעשות וכמבואר בש"ע שמפליא לעשות שמקשר רוחני' בגשמיו', ולכך צריך תמיד חיזוק וזהו ע"י המזון שנהפך לדם כי הדם הוא הנפש כי עיקר התחברות הנפש הוא בדם וצריך להוסיף דמים תמיד שיהי' ההתחברו' תמיד וזהו ענין המזון שמקשר ומחבר הנפש רוחני עם הגוף הגשמי ע"י שנהפך לדם, אך זהו ג"כ פלא איך המזון שהוא צומח וחי יש בכחו להחיות האדם ולחבר הנפש בגוף.

אך הענין הוא כי לא על הלחם לבדו וגו' כי על כל מוצא פי הוי' יחי' האדם, ומוצא פי הוי' שבמזון הוא יותר גבוה ממוצא פי הוי' שבאדם ממאמר נעשה אדם, ששרש הצומח והחי הם מעולם התוהו ונפלו בשבירת הכלים למטה מטה אבל האדם הוא מבחי' התיקון ונמצא ששרש הצומח והחי הוא גבוה מהאדם לכך ביכולתו להחיות את האדם. וכך הוא למעלה ג"כ התורה נקר' מזון כי ע"י התורה שלומד הוא זן ומפרנס למעלה והיינו כי על הכסא דמות כמראה אדם והיינו חכ' מוחא חסד דרועא ימינא כו' אבל עצמו' אא"ס בחי' כי לא אדם ולאו מכל אינון מדות כלל אזי ע"י התורה שלומד הוא ממשיך מבחי' כי לא אדם לבחי' אדם, כי כמו שהנשמה היא רוחני' והגוף הוא גשמי' וזהו מהיפוך להיפוך מרוחני' לגשמי' לכן צריך לחבר הנשמה עם הגוף ע"י מזון ששרשו למעלה מאדם גשמי כך התורה נקר' ג"כ מזון והתורה אלפים שנה קדמה לעולם אאלפך חכ' אאלפך בינה הלכך גם שהתורה שלומד למטה היא תורה בדברים גשמים אבל בשרשה היא קדמה לעולם ואפי' מדות שלמעלה נקר' ג"כ [עולם] כידוע שהוא עולם האצי' לכן ביכולת התורה לפרנס את המדות כי בשרשה היא גבוה מהמדות עליונות כי היא קדמה לעולם ואפי' למעלה מבחי' חכ' דאצי' כי אוא"ס לאו מכל אינון מדות כלל אבל התורה אורייתא וקוב"ה כולא חד שזהו בחי' חכ' שבעצמותו ממש כידוע, וזהו רעיתי פרנסתי ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים כי אביהם שבשמים הוא בחי' מדות עליונות שמים הוא אש ומים חסד וגבורה ואביהם שבשמים הוא ח"ע אבל התורה מפרנסת אותם מבחי' כי לא אדם הוא, וכן הוא ג"כ למטה באדם יש לבוש שהחיות תולה בלבוש ג"כ היינו בלא לבוש הוא קור או חום אשר א"א קעדלחיות והוא בבחי' מקיף ושומר על האדם והמקיף הוא שורה על הלבוש וכמאחז"ל הלובש ב' בגדים כא' קשה לשכחה מחמת שהוא מסתיר על המקיף כידוע, וכך הוא למעלה ע"י המצות בגשמיו' הוא לבוש לאדם העליון וממשיכין מקיפי' עליונים, וזהו שפרנסה כולל ב' הבחי' מזון ולבוש והיינו מקיפי' ופנימי' וזהו כנ"ל דווקא ע"י ישראל שמקיים תו"מ בגשמיו' וזהו רעיתי פרנסתי כנ"י נקר' רעיתי שמפרנסין לאביהם שבשמים ע"י תו"מ.

אך זהו הכל כשישראל מקיימין תו"מ אבל כשפוגמי' בתו"מ ואין מקיימין תו"מ או כדבעי למעבד לא עשו, אזי ויבואו בני האלקי' שהם המלאכי' המקטרגים לקטרג וכמ"ש ואם [אב] אני איה כבודי היינו התו"מ כמבואר למעלה, אזי צריך לזה תשובה, וזהו מבואר בפסוק שלפני זה כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות, רעיתי נק' כנס"י והיא בין הבנות כשושנה בין החוחים היינו השושנה המראה שלה והריח שלה כשגדילה בין החוחים היינו קוצים והקוצים הם מעיקי' לה כמבואר בזוהר וכל מה שיהי' יותר במקום צר בין החוחים והם דוקרים אותה ומעיקי' לה היא יותר טובה כך כנ"י בין הבנות כי הבנות נקר' בחי' מקבל והוא קליפת נוגה שהיא בחי' מקבל מבחי' שם אלקי' היינו מבחי' מ"ח צירופים והיינו אדמת בני חם, כי יש ע"ב צירופי' דקדושה ומ"ח צירופי' אחרונים שבק"כ צירופי אלקי' הם משפיעי' לקליפת נוגה, וענין קליפת נוגה היינו בחי' כשעושין בה מצוה היינו בדברי' גשמיי' כמו אכילה ושתיה לש"ש וגם טלית מצמר גשמי ותפילין מקלף גשמי אזי נהפך לקדושה ולהיפך הוא נהפך לרע, אכן כשפוגם בתו"מ ונהפך לרע אזי ע"י התשובה היא יותר גבוה מתו"מ כי במקום שבע"ת עומדי' צדיקים גמורי' אינן יכולים לעמוד. וזהו כשושנה בין החוחים היא יותר טובה ומעולה, כן רעיתי היא כנ"י בין הבנות שהן הקליפות דווקא ע"י תשובה היא טובה ומעולה ונקר' אח"כ כן דודי בין הבנים.

והענין למשל באדם גשמי כשהוא בריא אזי צריך למזון אבל כשהוא חולה אפי' באיזה אבר או נפל למשכב אזי אין צריך למזון אדרבה המזון אפשר לקלקל אותו רק צריך דווקא לרפואה והיינו סם חיים כי הרפואה נקר' סם חיים כי מחמת חריפות היא נקר' סם כי צריך להמשיך חיות חדש מעיקרו, כי ע"י המזון הוא רק לחדש הישנות היינו החיות שהי' לחדש אותו פעם שנית, וכך הוא בכל יום ובכל זמן מחדש הישנות ע"י המזון, אבל כשנתקלקלו ע"י חולי אזי צריך להמשיך חיות חדש אזי צריך לרפואה ולא מזון אדרבה המזון מקלקל. כך הוא למעלה בנמשל ג"כ כי יש חולי אשר נחתך אבר אצלו והוא מחוסר אבר אעפ"כ אפשר להלוך ברגלים ויש חולי קילקול הדמים ונפל למשכב לגמרי ר"ל, כך הוא למעלה כי כשפוגם במ"ע היינו רמ"ח פיקודי' רמ"ח אברי' דמלכא וכשפוגם באיזה מצוה אזי הוא פוגם למעלה ג"כ באברי' דמלכא צריך ע"ז רפואה היינו תשובה כי גדולה תשובה שמביאה רפואה קעהלעולם, והרפואה הוא עבר על מצות עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו, אבל כשפוגם במל"ת הר"ז כמו שנתקלקל הדמי' ונפל למשכב שהוא חולי גדול תשובה תולה ויו"כ מכפר, כי זכרי עם ו"ה רמ"ח ושמי עם י"ה שס"ה, כי מ"ע בו"ה ומל"ת בי"ה והם למעלה ממ"ע, והתשובה היא בחילא יתיר ובשעתא חדא וברגעא חדא מעומקא דליבא וכראב"ד שבכה רבי יש קונה עולמו בשעה אחת, אזי ממשיכי' מלמעלה ג"כ חיות חדש, כי ע"י תו"מ זהו בחי' צדיקים זהו מדרגא לדרגא זהו לחדש הישנות וכמ"ש ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשת לחדש הישנות, אבל תשובה קדמה לעולם והיא למעלה מהשתלשלות העולמות ומעורר חיות ממקור הר"ר יג"מ הרחמים לסלוח כל הפגמי' ולמלאות כל הפגמי' שבשם הוי'. וזהו כן דודי בין הבנים כי דודי נק' הבחי' שלמעלה מהשתלשלות כי דודי הוא תוקף אהבה והוא כמ"ש אהבת עולם אהבתיך אהבה עצמי' וזהו ענין לית שמאלא בעתיקא ומשם הוא מקור הסליחות כי על כל פשעים תכסה אהבה ואין אדם רואה חוב לעצמו ומחמת זה משם הוא מקור הסליחות וזהו נקר' דודי מחמת אהבה עצמי' היא באה בדילוג ערך וכמ"ש קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מלמעלה מההשתלשלות, וזהו כן דודי בין הבני' שזהו בחי' יו"כ לפני הוי' תטהרו למעלה משם הוי' והוא בחי' אשר אנכי מצוך בחי' אנכי מי שאנכי שלמעלה משם הוי', וזהו בין הבנים סתם ולא בני האלקי', ואח"כ בצילו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחיכי זהו סוכות וש"ע וזהו מקיפי' ופנימי' כי מתחילה כתפוח בעצי היער ואיתא במדרש תפוח זה הקב"ה מה תפוח יש בו טעם וריח אף הקב"ה יש בו טעם טעמו וראו כי טוב ה', וריח כמ"ש וריח שלמותיך כריח לבנון, וזהו ענין מ"ת אנכי הוי' אלקיך שמאנכי נמשך בחי' הוי' אלקיך וזהו חיבור סובב בממלא, והטעם הוא תורה כי אורייתא מחכ' נפקת שהוא בחי' טעם ושכל וריח הוא מצות שנק' ריח שלמותיך בחי' לבושין, וע"י תו"מ במ"ת נתחבר סובב בממלא, וזהו בחי' צדיקי' כתפוח זה הקב"ה בחי' סובב בעצי היער זהו כי האדם עץ השדה זהו בחי' ממלא וכתפוח בעצי היער חיבור סובב בממלא ע"י תו"מ, כן דודי שהוא בחי' אשר אנכי לפני הוי' תטהרו ביו"כ ע"י תשובה, וזהו כי אחר מ"ת הי' חטא העגל ואח"כ שברו הלוחות וביו"כ ירד משה עם לוחות האחרונות וזהו ע"י תשובה, וזהו בצילו חמדתי ופריו מתוק לחיכי זהו תו"מ שאחר תשובה מקיפי' ופנימי', וזהו יפה שעה א' בתשובה ומע"ט שע"י התשובה המעשים טובי' ומאירים.