אתם נצבים

קסטאתם נצבים

אתם נצבים היום כולכם לפני ה', הנה כתי' שרפים עומדי', במלאכי' כתי' עומדי' ובישראל כתי' נצבי' כי ענין נצבים הוא מורה על ענין עמידה חזקה וכמ"ש אין מלך באדום נציב מלך וכמ"ש והנה ד' נצב עליו וכו', ולעומת זה ג"כ דתן ואבירם יצאו נצבי'. להבין הענין הנה ארז"ל [בתחילה] עלה במח' לברא במדה"ד ראה שאין העולם מתקיים שיתף מדה"ר, והנה הוא באמת רחום וחנון איך עלה מתחילה לברוא במדה"ד וגם כששיתף מדה"ר הלא הדין הוא העיקר. והנה כתי' נאום דוד בן ישי נאום הגבר הוקם עול מהו ענין הקמת עול ומה זה [שייך] לדוד, אך הענין הוא כי דוד הי' מרכבה לבחי' מל' כידוע והוקם עול היינו עול מל' כי הנה אין מלך בלא עם ועם הוא בחי' נפרד כי מלוכה אינו שייך רק על נפרדים, והנה באמת איך שייך למעלה בחי' נפרדי' והלא כתי' אני הוי' לא שניתי קודם שנבה"ע ולאחר שנבה"ע ואני ראשון ואני אחרון ואתה הוא קודם שנבה"ע ואתה הוא לאחר שנבה"ע, אך הענין הוא ע"י גבורות וצימצומי' רבים נמשך בחי' מלוכה להיות עם נפרדים וכמ"ש וגבורתך ידברו וכמ"ש מי ימלל גבורות ה' כי יש ריבוי צימצומי' למעלה וזהו ענין קעמ"ש בבחי' ביטול להמשיך בחי' מלוכה ע"י הצימצומי' שיהי' הרצון למלוכה שיהי' על עם נפרד והיינו למעלה לברוא עולמות הנפרדי' כי בעת בריאות העולמו' הי' מצד חפץ חסד ואח"כ תלוי במעשה התחתוני' ע"י קעמ"ש שלהם נמשך בחי' מלוכה וגם כשיש בחי' מלוכה אזי צריך להיות בבחי' ביטול לקבל עומ"ש וזהו ענין הקים על היינו עומ"ש. וגם עוד יש פי' כי הנה על כתי' והיינו גימ' מאה היינו דוד תיקן מאה ברכות היינו כנגד עשר ספי' ויוד פעמי' [יו"ד] הם מאה והיינו בחי' המשכות מלמעלה ע"י תו"מ וברכת המצות להמשיך אורות קעבכלים, וזהו הפי' הוקם עול מ"ש מלמטה למעלה והיינו הביטול שבתו"מ בכללות עומ"ש וכמשארז"ל למה קדמה שמע לוהי' א"ש שיקבל עומ"ש תחילה ואח"כ עול מצות וגם הוקם על כתיב בלא וי"ו היינו ענין מאה ברכות שממשיכי' ע"י מלמעלה למטה תענוג עליון ורצון עליון בכל מצוה ומצוה בבחי' גילוי אלקו' מלמעלה, וזהו ענין דוד בן ישי כשמקבל מבחי' מל' ומדות עליונות הוא בחי' דוד סתם וכשמקבל מחו"ב הוא בן ישי כי ישי הוא יש ש"י כי ב"פ קנה הוא קנה חכ' קנה בינה הוא גימ' שי והפי' כי הי"ש הוא מקבל מהש"י הביטול והמשכה מחו"ב שזהו בחי' גבוה, וזהו ענין בחי' עול אבל מהו ענין הקמת עול שמשמע שמקים אותו מלמטה למעלה, והנה כתי' שם בפ' נצבים למען ספות הרוה את הצמאה וענין צמאה היינו צמאה ליוצרה כי הנה כתי' הלא דברי כאש נאום ה' כמו אש שטבע לעלות לשרשה כשמדליק' אותה על הפתילה כך הנה הצמאה ה' צמאה כי בה' בראם כל ההשתלשלות העולמו' הוא ע"י ה' בהבראם בה"א בראם שהוא ענין ה"א מוצאות וגם ענין ה"א הוא הבל הלב כי בדבר ה' שמים נעשו כתי' ובדיבור יש ה' מוצאות הפה וגם הבל הלב שמשם נמשך קול וזהו רק משל לכח האלקי המהוה העולמות, והנה כאשר האש טבע לעלות כך הכח האלקי טבע לעלות לשרשה וזהו ענין הצמאה כי בריבוי השתלשלות הוא נמשך בעה"ד טו"ר עד שיהי' מזה יניקת חיצונים וזהו ענין ירידה גדולה והיא צמאה לעלות ליוצרה לשרשה וזהו ענין צמאה, ובחי' רוה היינו לעומת זה כי יש היכלות קדושות ויש היכלות קליפו' והיכלות הקליפות משפיעי' כל מיני רע ובקל וע"כ נק' רוה שהשפעה היא בבחי' רוה בקל ובשפע אבל השפעת קדושה הוא בצימצום ובקושי לכך נקר' צמאה, וספות הרוה את הצמאה כשמתחבר הרוה עם הצמאה היינו הקליפה עם הקדושה ע"י דיבורי' ומעשים לא טובי' כי הנה בכאו"א יש הב' בחי' היינו מצד הנה"א היא צמאה ליוצרה וכמ"ש צמאה נפשי לאל חי ומצד נה"ב הוא רוה בכל מיני תאות וכשמתחבר הנה"ב עם נה"א זהו ספות הרוה את הצמאה וצריך לזה תשובה וזהו ענין הקמת עול להקים אותה מההיפוך מקליפות ומחיצוני' ולעלות אותו למקו' קדושה כי טבע הקליפות הוא יש לגרמי' וטבע הקדושה הוא רק בחי' ביטול וכמבואר בתניא כברא דמשתדל וכו' יתיר מגרמי' ונפשי', וזהו החילוק שבין נצבים לעומדים כי הנה במלאכי' ששרשם מדבר ה' כמ"ש בדבר ה' שמים נעשו שזהו בחי' ממלא וכשמשיגים איך שהוא קדוש ומובדל מעולמו' בבחי' סובב או' קדוש ובאמירת קדוש שלהם הם מחברי' סובב בממלא היינו שממשיכי' הארת הסובב בממלא וזהו שרפים עומדים היינו בחי' הביטול שלהם שנקר' עמידה הם ממשיכי' סובב בממלא אבל נש"י הם בבחי' נצבי'.

כי הנה יש ב' מרכבות מרכבתא תתאה ומרכבתא עילאה, מרכבה הוא בחי' ביטול כידוע שהמרכב בטל לגבי הרוכב ואין לו שום רצון זולתו כך המלאכי' הם בחי' מרכבה וכמ"ש והחיות נושאות את הכסא מחמת הביטול שלהם ועל הכסא דמות כמראה אדם והם נושאי' את האדם שהוא נקר' בחי' קעאממלא לקבל מבחי' כי לא אדם שהוא בחי' סובב אבל האבות הן מרכבתא עילאה, כי אנו אומרי' בש"ע אלקי אברהם ואלקי יצחק ואלקי יעקב ואח"כ הגדול והגיבור והנורא וענין גדול הוא בחי' אברהם שהוא בחי' חסד וגיבור הוא בחי' יצחק שהוא בחי' גבורה והנורא הוא בחי' יעקב וא"כ מה זה שאנו או' אלקי אברהם וכו' אלא הענין אברהם הוא אבר מה שהוא מרכבה לבחי' חכ' שנקר' מ"ה ויצחק [חסר] ויעקב הם מרכבה לבחי' חו"ב וזהו ענין אלקי אברהם שזהו ממשיכי' בבחי' ביטול שלהם לבוא בגילוי מבחי' חו"ב וזהו ע"י בחי' ביטול שלהם שהם בבחי' מרכבה והכל הוא ע"י הנשמה מלובשת בגוף גשמי ואעפ"כ היא בחי' מרכבה מגיע בשרשו יותר נעלה מבחי' מלאכי' (כי המלאכים הם מבחי' דבר ה' שזהו חיצונית המל' ואדם שעל הכסא הוא פנימי' המל' והחיות הנושאות הכסא הם בבריאה ומנשאים את הכסא שהוא חיצוני' המל' ואדם על הכסא הוא פנימי' המל' ומקבלי' ממדות עליונות שזהו נק' סובב כ"ע כי המל' הוא בחי' ממלא ומדות הוא בחי' סובב, אבל האבות שרשם ממדות עליונות זהו בחי' ממלא שלהם והכסא הוא חיצוני' בינה ואדם על הכסא הוא בחי' פנימי' בינה ומקבלי' מבחי' חכ' שזהו נקר' כי לא אדם, והקיצור שמלאכי' ממשיכי'מבחי' סובב לבחי' ממלא אבל האבות ממשיכי' למעלה מבחי' סובב וממלא והיינו מבחי' חכ' עילאה, וכך הוא כאו"א מישראל ע"י שהוא מלובש [חסר] הוא ממשיך ע"י תו"מ מבחי' ח"ע כי האבות הי' זה ע"י עבודה שלהם וכל ישראל הם ע"י התו"מ הם בחי' מרכבה ע"י הביטול שבתו"מ וממשיכי' מבחי' חו"ב כי אורייתא מחכ' נפקת וע"י קיום תו"מ הם ממשיכי' מבחי' חו"ב וזהו ענין נצבים שזהו למעלה מבחי' מלאכים שנקר' עומדים.

וזהו אתם נצבים לפני הוי' שזהו בחי' ביטול שלהם קודם ר"ה שמתעלי' כללות נש"י עם תו"מ שלהם למעלה, וזהו ג"כ מ"ש שם מחוטב עציך עד שואב מימיך שזהו ענין עה"ד טו"ר לברר בחי' עה"ד טו"ר וזהו ענין חוטב עציך על חלקים קטנים לברר בירורי נוגה עד שואב מימך שהם בחי' מים עליונים יח"ע וכמ"ש ושאבתם מים בששון, וזהו ענין הקמת העול אתם נצבים שמקים עול מבחי' בירורי נוגה להיות לו תענוג ורצון למלוכה, וכמו"כ למעלה ויגבה צבאות במשפט כי הנה איתא במדרש כשדן את ישראל דן אותן בעמידה וכשדן אוה"ע הוא דן בישיבה, והענין הוא כשהאדם יושב אזי הראש הוא נמוך וכשהוא בעמידה אזי הראש הוא גבוה למעלה והיינו זהו ג"כ כשהוא בחי' ישיבה שהשכל מלובש במדות בבחי' צמצום וקטנות אבל בחי' עמידה היינו כשהמדות מתעלי' בשכל שזהו בחי' היותר גבוה וזהו כאשר מלמטה בחי' נצבים שזהו למעלה מבחי' עומדים אזי מקבלי' מחו"ב אז מלמעלה ג"כ ויגבה צבאות ששם ג"כ בחי' עמידה שלמעלה מישיבה וממשיכי' ע"י עמידה ג"כ מחו"ב, וזהו סומך לכל הנופלי' וזוקף לכל הכפופי' כי יש נשמות שנק' נופלי' שנופלי' מדרגא שלהם למטה ויש שנקר' כפופי' והיינו שהשכל מלובש במדות וזהו כשהוא כורע [כורע] בברוך וכשהוא זוקף זוקף בשם וזהו ע"י התבוננו' כי קעבבי"ה צור עולמים איך שכל העולמות הם רק מב' אותיו' י"ה ומהו ג' אותיו' לגבי כללות הדיבור וכללות הדיבור לגבי מחשבה וכך הוא גבוה מעל גבוה ועי"ז מגיע הביטול איך שכולא קמי' כלא חשיבי.