כה אמר ה' צבאות אם בדרכי תלך

קמטכה אמר ה' צבאות אם בדרכי תלך

כה אמר ה' צבאות אם בדרכי תלך ואם את משמרתי תשמור וגם אתה תדין את ביתי וגם תשמור את חצרי ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה כו' הנה הילוך היא ברגל, וזהו מ"ש שלש רגלים בשנה וכן כתיב מה יפו פעמייך בנעלים, וכן כתי' בנהר יעברו ברגל, שזהו הכל ענין הילוך כו'. והנה להבין ענין ההילוך י"ל מתחילה מה שהמלאכי' נקראו עומדים וכמ"ש שרפים עומדים כו' וכן כתיב ויעמידם לעד לעולם כו', וכן הנשמות טרם בואם לגוף נק' עומדים כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו, אך אח"כ כשירדה לגוף ונה"ב עי"ז נק' מהלכים כו', והגם שיש מעלה בעמידה וכשארז"ל באיש קראו מרכב ובאשה קראו מושב, שהעמידה היא מעלמא דדכורא וזהו שספה"ע הוא דוקא מעומד, וכן תפלה היא מעומד, משא"כ ק"ש יכול להיות אפי' מיושב, אך אעפי"כ הילוך הוא מעלה גדולה שלמעלה מבחי' עמידה.

אך להבין הטעם מה שהמלאכי' נק' עומדים וכן נשמות טרם בואם לגוף. הענין הוא, דהנה שרש המלאכים הוא מבחי' דבור העליון וכמ"ש בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם, וכן ארז"ל ועוף יעופף, ועוף זה מיכאל יעופף זה גבריאל שנתהוו ממאמר פיו כו'. והנה אותי' הוא בחי' דומם בחי' אחרונה כו' כידוע שיש דצח"מ בגשמי' וכן ברוחני' יש ג"כ דצח"מ, דומם הוא בחי' אותיו', וצומח הוא בחי' מדות, לפי שבמדות יש קטנות וגדלות שהאהב' נגדלת מעט מעט כו' וזהו שיש אהבה בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך דהיינו שהאהבה היא נגדלת וע"כ נק' צומח כו', וחי הוא בחי' חכ' וכמ"ש והחכ' תחי' כו', משא"כ האותי' אין בהם שום תוס' וגרעון כמו דומם, ואף שאדם יכול לדבר כמה אותיות אעפי"כ בעצם האותי' אין בהם שום תוס' כו' ונק' דומם לבד, וזהו שהאותי' נק' אבנים וכמ"ש בס"י שתי אבנים בונות שתי בתים, והיינו שכמו האבן שאין בו שום תוס' כו', וזהו שהמלאכי' נק' עומדים לפי שעומדים תמיד במדריגה אחת לפי ששרשן מבחי' אותיות, שהם בחי' דומם, והנה נש"י טרם ירידתן לגוף נק' ג"כ עומדים, והיינו שאף ששרש הנשמות הוא למעלה מבחי' מלאכים אעפי"כ שרשן ג"כ מבחי' אותיות רק שאותי' אלו קנהם למעלה מבחי' אותי' הדבור, דהיינו ששרשן מבחי' אותי' המח' וכשארז"ל נש"י עלו במח' כו' ואעפי"כ הם בחי' אותיות שהם דוממים כו' וכמו שיש באבנים ג"כ חילוקי מדריגות שיש אבנים פשוטים ויש אבנים טובות וע"כ נק' ג"כ עומדים.

ובזה יובן משארז"ל נש"י חקוקים תחת כסה"כ, וכן אמרו נשמתו של יעקב חקוקה בכסה"כ, יעקב הוא בחי' כללות כל הנשמות והיא חקוקה בכסה"כ כו', ולהבין זה מהו חקיקה בכסה"כ כו', והענין הוא דהנה אותי' שאף שהם נמשכי' מה' מוצאות הפה מ"מ א"א לומר ששרש התהוותן הוא מה' מוצאות הפה לבד, אלא שרשן הוא למעלה בנפש רק שקבען בפה כו' וכמ"ש ויהי האדם לנפש חי' ות"א לרוח ממללא, והיינו לפי ששרש האותי' הוא מעצמות הנפש, דהיינו בבחי' חכ' שבנפשו ששרש אותי' הדבור הוא מבחי' חכ' כי אבא יסד ברתא, וזהו שהחרש אינו יכול לדבר, ואם האותי' הי' נמשכי' רק מה' מוצאות כו' א"כ החרש למה אינו יכול לדבר שהרי יש לו כל הה' מוצאות כו' א"ו ששרש האותי' הוא מבחי' חכ' וע"כ אף שיש לו ה' מוצאות מ"מ לפי שיש חסרון בגילוי עצמות נפשו ע"כ אינו יכול לדבר, ומה שהחרש מוליד שלם, היינו לפי שאין החסרון כ"א בגילוי עצמות נפשו דהיינו רק בבחי' חכ' שבנפשו ולא בעצם הנפש וכח ההולדה היא מבחי' עצם הנפש ממש, וע"כ הוא מוליד שלם וכשי"ת לקמן שיש אותי' גם בעצם הנפש שלמעלה מבחי' חכ' כו', וזהו שהוא פטור מכל המצות וארז"ל הטעם לפי שדעתא שבישתא אית לי', דלכאו' אינו מובן מה שייך דבור לדעת, אך לפי הנ"ל יובן היטב, לפי שכשאינו שומע ואינו מדבר מובן שיש חסרון בעצמות בחי' חכ' שלו וע"כ הוא פטור מכל המצות כו'. וזהו שאנו רואים שכשרוצה לדבר אין צריך שהוי זמן ע"ז אלא מיד כשרוצה לדבר אזי ממילא מדבר, ואם הי' האותי' נמשכין רק מה' מוצאות לבד א"כ הי' צריך לחשוב איך ידבר ואיך להניע את המוצאות, וכמו למשל בציור שצריך לחשוב איך להכות בכינור ולהניע אותו, א"ו לפי ששרש האותי' הוא למעלה מעצמות הנפש ע"כ מיד ממילא כשרוצה לדבר ממילא הוא מדבר לפי שהאותי' הם המניעים את המוצאות כו', וזהו שיש בשמות המלאכי' שם אל כמו מיכאל גבריאל רפאל כו' כי שם אל הוא בחי' כח הדבור דהיינו שרש של האותי' כו' כי אותי' הראשוני' של השם היינו האותי' של הדבור המאיר בבחי' גילוי ושם אל הוא בחי' כח ומקור של אותי' הדבור כו', והנה נש"י ששרשן מבחי' מח' יש ג"כ שתי בחי', דהיינו גילוי אותי' המח', ושרש של אותי' המח' וזהו שבישראל יש ג"כ שם אל כו', ודרך כלל יש ס"ר נשמות שרשין שזהו מבחי' גילוי אותי' המח' כי ישראל מתקשראן באוריית', כי מה שאמרו ישראל עלו במח' היינו במח' של אותי' התורה שהם ס"ר, וזהו ישראל נוטריקון יש ס"ר אותיות לתורה שזהו בחי' גילוי אותי' המח', אך יש שרש של האותיות שהן ך"ב אותיות שהם למעלה מבחי' אותי' המח', וזהו מ"ש בס"י ג' אותי' אמ"ש וז' כפולות וי"ב פשוטות, אמ"ש הוא קנאבחי' אויר מים אש שהוא בחי' ג' ראשונות, וז' כפולות הוא בג"ד כפר"ת בחי' ז' מדות, וי"ב פשוטות הוא י"ב ג"א כו' שזהו שרש אותי' המח' כו', וזהו נשמתו של יעקב חקוקה בכסה"כ כו', דהנה כסא הוא כס א' דהיינו שהוא בחי' כיסוי לבחי' א' וא' הוא בחי' פלא בחי' כתר, וכבוד הוא ל"ב נ"ח, וכס היינו שהוא בחי' כיסוי ולבוש לבחי' א' וכבוד כו' דהיינו שהוא בחי' אותי' המח' שהם לבוש הפנימי כי יש שתי בחי' לבוש לבוש החיצון ולבוש הפנימי, לבוש הדבור הוא לבוש החיצוני ולבוש המח' הוא לבוש הפנימי, וכסה"כ עצמו הוא בחי' בינה, כי בריאה נק' כסא ואימא מקננא בכורסי' כו', וזהו חקוקות בכסה"כ שהוא בחי' שתי האותי' של המח', דהיינו שהם ג' אותי' אמ"ש שהוא בחי' ג' ראשונות כו', אך מ"מ נק' עומדים לפי שעכ"פ שרשן מאותיות אף שהם אותי' שבחכ' מ"מ נק' אותי' כו'.

וזהו מ"ש ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל, דהנה בהמה הוא בחי' חיות הקודש פני ארי' אל הימין כו' כי חי' בכלל בהמה שהוא בחי' שם ב"ן, ואדם הוא בחי' שם מ"ה שרש הנשמות כו', ומותר האדם מן הבהמה אין אף ששרש הנשמות הוא למעלה מבחי' מלאכי' מ"מ הוא ג"כ רק מבחי' אותיות כו', וזהו כי הכל הבל, דהיינו שאותי' המח' נמשכי' ג"כ מבחי' הלב כמו שאותי' הדבור נמשכי' מבחי' הבל הלב כמו"כ אותי' המח' נמשכי' ג"כ מבחי' הבל כו' רק שהוא הבלא פנימאה כו' אבל עכ"פ הוא בחי' הבל וע"כ נק' עומדים, אך ע"י ירידתן בגוף נעשו מהלכים בין העומדים כו'.

והנה לכאו' אינו מובן שהרי מצינו הילוך גם במלאכי' שהרי נאמר בהם ובשתים יעופף וקרא זא"ז כו' הרי נא' בהם עפיפה שהוא בחי' הילוך ולמה אמר שנשמות דוקא אחר ירידתן בגוף נק' מהלכים. והענין הוא דהנה המלאכי' אומרי' קדוש כו' מלא כה"כ, והענין הוא דהנה ארץ היא בחי' ארץ העליונה שהיא בחי' מל', והנה ארץ היא מבחי' דומם שהיא בחי' אותי' הדבור, והיינו שכל התהוות העולמות הוא רק מבחי' דבור שהוא בחי' מל' לבד כמ"ש מלכותך מלכות כ"ע, וזהו להודיע לב"א גבורותיו וכבוד הדר מל', דהיינו מה שנעשה כבוד הדר שהוא ריבוי עולמות הוא רק מבחי' דיבור שהוא בחי' מל' כו' שהוא בחי' דומם לכך נק' ארץ וזהו בחי' ממכ"ע כו' אבל המלאכי' ע"י עבודתם ממשיכי' מבחי' קדוש שהיא בחי' סוכ"ע שיהי' המשכת סובב בממלא כו', וזהו מכה"כ, כבודו הוא ל"ב נ"ח שיהי' המשכת החכ' בארץ שהוא בחי' ממכ"ע וכמ"ש מלאה הארץ קניניך, שהוא בחי' קנה חכ', קנה בינה כו'.

אך הנה ארז"ל שאין המלאכי' אומרי' קדוש למעלה עד שאומרי' נש"י למטה כו', והענין הוא דזה הכח הוא לנשמות דוקא כי התורה ניתנה למטה דוקא כי המלאכי' בקשו את התורה ולא ניתנה להם לפי שכלום יצה"ר יש ביניכם כו', ודוקא למטה והיינו ע"י בירור הגוף ונה"ב עי"ז דוקא נמשך קנבהמשכת סוכ"ע, וכמו שאנו רואים למטה שהבהמה יש לה כח יותר, והיינו לפי ששרש הבהמה הוא למעלה ממקום גבוה יותר דהיינו מבחי' עולם התהו שקדם לתיקון רק שנפלה למטה כו' וע"כ יש לה כח יותר וע"כ כשמבררי' אותה עי"ז נעשה עלי' גם לנה"א כו', אך ע"י מה מבררי' אותה זהו ע"י שמקדימין ברכות ק"ש קודם הק"ש, דהנה שמע הוא לשון הבנה להתבונן איך שהוי' אחד דהיינו אחד בשמים וארץ והח' והד' שהם ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם כולם בטלים לבחי' הא' הוא יחודו ית' כי הוא לבדו הוא כמו קודם שנה"ע כי אני הוי' לא שניתי כו', אך מזה א"א להתפעל כ"א הנה"א, אך כדי שיתפעל גם נה"ב ויהי' ואהבת בכל לבבך בשני יצריך כו' זהו ע"י שמקדימים שתיים לפני' לקיום הק"ש ומתחילין תחלה לספר בענין המלאכי' איך שהם מקדישים ומעריצים כו' והאופנים וחיות הקודש ברעש גדול כו' ועי"ז נתפעל גם נה"ב כי אין הדינין נמתקין אלא בשרשן כו', דהנה שרש הנה"ב הוא מחיות הקדש פני ארי' ופני שור שבמרכבה כו' ועי"ז נתפעל גם נה"ב ע"י שמתבונן איך שחיות הקדש מפארים ומעריצים כו' שהוא בחי' שרש של נה"ב עי"ז נתפעל גם נה"ב כו'.

והנה עי"ז שנתברר הנה"ב ונעשה בכל לבבך בשני יצריך עי"ז נעשה עלי' גם לנה"א כו' כי מתחלה מ"ה מברר לב"ן, אך ע"י בירור שם ב"ן עי"ז נעשה עלי' גם לשם מ"ה יותר, כי שרש שם ב"ן הוא למעלה משם מ"ה רק שנפל בשבירה כו', אך ע"י בירור שם ב"ן עי"ז עולה לשרשו שהוא למעלה משם מ"ה וממילא נעשה עלי' גם לשם מ"ה יותר כי מ"ה מברר ב"ן כו', והיינו כי שרש נה"ב הוא מבחי' לפני מלך מלך וע"כ כשעולה לשרשו עי"ז מעלה גם את נה"א. וכמ"ש והחיות נושאות את הכסא דהיינו אפי' בחי' אדם שעל הכסא הם ג"כ מעלין אותו לפי ששרש החיות הוא למעלה יותר, וכך הנה"ב הוא נושא את הכסא דהיינו את נה"א שנש"י חקוקין בכסה"כ כו'. וזהו מ"ש מה יפו פעמייך בנעלים, דהיינו שההילוך הוא בנעלים דוקא, כי נעל הוא מעור, והנה א"א לעשות נעל מעור כ"א שמתחלה מעבדין אותה ועי"ז דוקא ראוי' לנעל, וכך צריך לעבד את נה"ב ששרשו מבחי' כתנות עור שהוא משכא דחיוי' כו', אך ע"י שמעבדין אותה וכמ"ש עובד אלקי' בחי' עורות עבודין עי"ז נעשה בחי' הילוך.

והנה מט"ט נק' נעל דשכינתא, והענין הוא דהנה ארז"ל מט"ט קושר כתרים לקונו מתפלותי' של ישראל, דהנה כתר זה הוא בחי' תפלה, דהנה תפילה הוא בחי' יהי רצון שהוא המשכת רצון חדש כו' שהוא בחי' כתר והוא נמשך מבחי' אותי' התפלה דוקא, דלכאורה אותי' הם דומם ואיך נעשה מאותי' התפלה כתרים לקונו כו', אך הענין הוא דהנה אותי' אף שהם דומם מ"מ שרש האותי' הוא למעלה בעצם הנפש ממש שלמעלה גם מבחי' חכ' דהיינו כח המשכיל שהוא בחי' כתר, דהנה ידוע שדומם צח"מ שמדבר הוא למעלה מכולם, שחי הוא בחי' חכ' וכמ"ש והחכ' תחי' ומדבר הוא בחי' כתר, והנה קנגהמעלה של מדבר הוא שיש בו אותיות, והנה אותי' הם רק דומם כו', וא"כ מהו המעלה של מדבר כ"כ, א"ו ששרש האותיות הם למעלה בעצמות הנפש שהוא בחי' כתר, וע"כ מדבר הוא בחי' כתר רק שירד למטה, אך ע"י שמעלין האותי' לשרשן עי"ז נעשו בחי' כתרים לקונו, לפי ששרש האותי' הוא מבחי' כתר כו'. אך כדי שיתעלו לשרשן שהרי דבור האדם הוא גשמי וכדי שיתעלו למעלה זהו ע"י מט"ט שהוא מעלה את התפלות. כי המלאכי' הם רוחני' שהדבור שלהם הוא כמו מח' שלנו, וע"י המלאך המקבל מזדככת התפלה מגשמי' לרוחני' ע"י המלאך ההוא, והנה גבוה מעל גבוה כו' עד עולם העליון שבו משכן מט"ט והוא גפיף ונשיק לה והוא קושר כתרי' שלמעלה מן הראש ומוחין כו' ועי"ז ממשיך אותיות חדשות, כי הנה התפלה היא בקשת יה"ר, שיתהווה בחי' רצון, שכמו שכבר נמשך רצה"ע בחכ' הנה החכ' מחייבת עפ"י התורה אין יסורים בלא עון שהעון גורם יסורים ח"ו אבל ע"י התפילה יה"ר נמשך רצה"ע שלמעלה מבחי' חכ' ושם רחמים פשוטים ורבו פשעיך כו', והיינו לפי ששרש האותי' הוא בכתר העליון למעלה מבחי' חכ' ומוחין אלא שראשית הגילוי שא"א להשכיל ולהשיג כל דבר מושכל כ"א ע"י אותיות אבל האותי' עצמן אינן בחי' שכל שא"א לשכלהמושג להשיג ענין מהות האותי' בעצמותם אלא שהן לבוש השכל והלבוש הזה הוא מבחי' חיצוני' העליון שירד ונתפשט למטה להלביש את השכל ומשם ירד עוד להיות אותי' מח' ודבור, וזהו שמט"ט נק' נעל דשכינת', והיינו לפי שההילוך הוא ע"י נעל וההילוך זה נעשה ע"י מט"ט שהוא מעלה את האותי' ע"כ נק' נעל דשכינתא כי הילוך הוא בחי' המשכת הקדוש, והנה קדוש הוא בגי' ת"י שהוא בחי' ת"י נימין שבכתר, דהיינו המשכת האותי' שבכתר, ונש"י נק' קדושה שהם כלים לבחי' קדוש הנ"ל כו', וזהו שאין המלאכי' אומרי' קדוש עד שיאמרו הנשמות דוקא למטה כי עיקר המשכת הקדושה הוא דוקא לנשמות ע"י בירור נה"ב, רק שאח"כ יכולים גם המלאכי' לומר קדוש שהם ג"כ מקבלים מבחי' קדוש כו', והיינו לפי שבירור נה"ב נעשה דוקא ע"י דהיינו ע"י התבוננות של יוצר אור כו' איך שהאופנים ברעש גדול כו', נמצא שהם גורמין את ההילוך כו' וע"כ גם הם נעשי' מהלכי' ע"י נש"י, וזהו ונתתי לך מהלכים בין העומדים דהיינו בפנימית העומדים, שהם ג"כ נעשים מהלכים כו'.

אך כ"ז ההילוך הוא ממטה למעלה, אף שהוא בחי' המשכת הקדוש אך זהו המשכה שיהי' בחי' העלאה בחי' ביטול כו' שהוא בחי' תפלה בחי' העלאה לבד, והנה כמו"כ יש בחי' הילוך מלמלמ"ט, וזהו מ"ש מהלכי' ב' בחי' הילוך כו' וזהו בחי' תו"מ, כי הנה תרי"ג מצות דאוריית' וז' דרבנן הם תר"ך, שהוא בחי' כתר שהם נמשכו למטה, וזהו שנקראו תר"ך עמודי אור והיינו שכמו שהעמוד מחבר את הגג עם הארץ כך המצות הם מחברי' בחי' סוכ"ע בממכ"ע כו', ודוקא המצות כמו שהם למטה דוקא לפי שכמו שהעמוד שהוא מחבר הוא ג"כ כשהוא עומד על הארץ דוקא, וכך המצות כשנמשכו למטה דוקא אז הם ממשיכים מבחי' סוכ"ע בממכ"ע קדוש מכה"כ וכמ"ש לעיל.

קנדוהנה כמו"כ התורה הוא ג"כ בחי' הילוך ממעלמ"ט, והענין הוא דהנה כתי' ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן שהוא בחי' ג"ן סדרים דאורייתא שהוא בחי' אותי' התורה כו', ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן היינו להמשיך בחי' חכ' באותי' התורה, והיינו כי יש ב' בחי' בלימוד התורה, אם הוא לומד את התורה האותי' לבד אף שהוא ג"כ ענין גדול, אך אין זה עיקר מצות הלימוד, ועיקר הלימוד של התורה הוא בעיון שילמוד עם מפרשים כגון כשלומד פרשה של תורה צריך ללמוד עם פירש"י ותרגום כו' וכן מדרש של התורה שהוא מפרש את התורה, וכמו למשל שכתיב בהעלותך את הנרות שעפ"י פשוט הוא להדליק את הנרות, אך כשמבין שענין נרות הוא בחי' נר הוי' נשמת אדם וצריך להעלות את הנה"א לשרשו, נמצא שממשיך בחי' חכ' באותיות התורה, וכן פ' ציצית שאינו מבואר בתורה איך לעשות ציצית, אך כשלומד הלכות ציצית עי"ז ממשיך בחי' חכ' בתורה, וזהו ונהר יוצא מעדן דהיינו המשכה מבחי' עדן עין לא ראתה בגן שהוא אותי' התורה, וזהו בחי' הילוך מלמעלמ"ט. והנה בהילוך זה ג"כ מקבלים המלאכי' מנש"י וכמ"ש היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני כו' היינו כי יושבת בגנים הוא בחי' הנשמות שיושבי' בג"ע, חברים מקשיבים לקולך הם המלאכים שהם מקבלים ג"כ מבחי' קול תורה שבג"ע, וגם בענין עסק התורה בעוה"ז ארז"ל על חכמים הגדולים שנתקבצו מלאכי השרת כבמזמוטי חתן וכלה כו', ונמצא שהשפעת המלאכי' מישראל הוא בין ממטה למעלה ומלמעלמ"ט כו'.

אך הנה א"א להיות ההילוך הנ"ל כ"א שמתחילה צ"ל אם בדרכי תלך, כי הנה כתי' כי יעקב בחר לו י"ה כו' כי יעקב בחיר שבאבות שהוא בחי' בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה, דהיינו מבחי' סוכ"ע בממכ"ע הוא יעקב דוקא, וזהו בחי' דרך שהדרך מחבר מעיר לעיר שהוא בחי' בריח התיכון כו', והנה ע"ז הדרך כתי' כל ארחות הוי' חסד ואמת, והענין הוא דהנה התורה נק' חסד וכמ"ש תורת חסד על לשונה, ונק' אמת וכמ"ש קרוב ה' לכל קוראיו כו' באמת ואין אמת אלא תורה, והענין הוא דשניהם אמת, דהנה התורה היא בחי' חסד כי התורה היא בחי' המשכת גילוי אא"ס למטה, וכדי שיהי' המשכת גילוי אא"ס למטה הוא רק בחי' חסד עליון כו', אך מצד בחי' חסד עצמו יכול להיות יניקת החיצוני' כו' כי מחמת ורב חסד יכולים הכל לקבל וכמ"ש ארך אפיים ורב חסד מאריך אף לרשעים ג"כ כו', ולזה צריך שיהי' בחי' אמת כי אמת הוא קצת דין וכשארז"ל אל יתפלל אדם תפלת המוספין בר"ה בג' ראשונות ומקשה והא ג"ש ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה, ומשני תורה כתי' בה אמת ואמת הוא קצת דין והיינו שע"י בחי' אמת אינו נמשך ההמשכה כ"א למי שראוי דוקא כו', כי אמת הוא מדריג' אני ראשון ואני אחרון ואינו נמשך כ"א קנהלמי שראוי, כי שקר אין לו רגליים משא"כ אמת אינו נמשך כ"א למי שראוי כו' כי יש לו רגליים היינו בחי' תורה ועבודה וגמ"ח וכשית"ל, וע"כ ע"י אמת אינו נמשך כ"א לראוי כו'.

והנה במצות יש ג"כ ב' בחי' דהיינו רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת, וזהו לעבדה ולשמרה כו', והיינו כי רמ"ח מ"ע הוא בחי' המשכת החסד למטה שהמצות הם ממשיכי' גילוי אא"ס למטה, ושס"ה ל"ת הם בחי' אמת שהם בחי' שמירה מהרע כו', וזהו ואת משמרתי תשמור כו' שהוא בחי' ל"ת שבתורה כו'. ואח"כ כתי' וגם אתה תדין את ביתי שהוא בחי' נה"א, דהנה כתי' ושכנתי בתוכם בתוכו לא נא' אלא בתוכם כו' וע"כ נק' בית שהוא בחי' מכון לשבתו ית', אך הנה הנ"א צריך ג"כ בחי' דין והוא בחי' לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר כו', והענין הוא דהנה ארז"ל מזיעתן של חיות הקודש נהר די נור יוצא על ראש רשעים בגיהנם יחול, והנה ענין זיעה הוא שמחמת חום או פחד ויראה יסוד האש דוחה את יסוד המים לחוץ כו', וזהו ענין נהר דינור שיוצא מזיעתן של חיות והיינו כי בחיות כתי' זעים מחיל כסא שמחמת אימה ופחד שלהם לאלקות עי"ז זעים ועל ראש רשעים יחול, והיינו שהוא בחי' כעס על ההיפוך, שמחמת שהם בטלים באימה ויראה לאלקות עי"ז ממילא נעשה כעס על ההיפוך מבחי' ביטול כו', וכל שהביטול יותר גדול ממילא הכעס יותר על ההיפוך, וכך צריך שיהי' בחי' לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר דהיינו בחי' כעס על היצה"ר שהוא היפוך מבחי' הביטול כו', וזהו בחי' דין על היצה"ר, והנה באמת גם הנה"א עצמה צריך ג"כ בחי' דין, וזהו וגם אתה תדין את ביתי, והיינו שצריך שיהי' ממארי דחושבנא לפי שכדי שיהי' כלי לבחי' גילוי אלקות צריך שיהי' נקי מכל סיג ופגם, כמו למשל כשעושין דירה למלך צריך לנקות אותו מקודם מכל דבר שאינו נקי, וזהו ענין מארי דחושבנא לנקות א"ע מכל דבר ויקדש א"ע במותר לך.

וגם תשמור את חצרי זהו ענין נה"ב, כי ההפרש שבין בית לחצר שהבית הוא מקורה וחצר אינו מקורה, והיינו שעל נה"א שורה בחי' מקיפי' עליונים שהם שומרים את הנפש מבחי' כל דבר רע, כי המקיף מסמא עיני החיצוני' כו' משא"כ הנה"ב צריך שמירה כו'. והגם שנא' למעלה בחי' שמירה ואם את משמרתי תשמור, אך הנה יש ב' בחי' שמירה וכמ"ש ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי, והיינו שבחי' שמירה שמתחילה מדבר בבחי' שמירת שס"ה ל"ת שבתורה שזה שייך גם לנה"א שגם לנה"א הם בחי' שמירה, ותשמור את חצרי הוא בחי' שמירה של מצות ד"ס שהם הוספות סייגי' וגדרים להוסיף שמירה כדי שלא ליפול ח"ו ברע כו', ואז אם יש כל הד' בחי' הנ"ל עי"ז ונתתי לך מהלכי' בין העומדים האלה, שנעשה בבחי' הילוך כו'.

והנה ההילוך זה הוא ברגל דוקא, דהנה רגל אף שהוא בחי' אחרונה, אך מ"מ אנו רואים שהרגל מעמיד את הראש כו', וזהו מ"ש במשה שש מאות קנואלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו שנק' רגל לגבי משה, אך אעפי"כ אשר אנכי בקרבו דוקא שהם העמידו אותו, וכשארז"ל ע"פ לך רד כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל, ולכך ע"י חטא העגל ניטלו ממנו אלף אורות כו', והיינו שהרגל מעמיד את הראש כו' וכן ההילוך הוא ברגל, וע"כ מי שאינו יכול לילך ברגלי' פטור ממצות ראי', לפי שההילוך שמאיר ברגליים הוא דוקא ע"י בחי' רגל.

אך עדיין י"ל מ"ש שלש רגלים שהרי הרגליים אינן אלא שתיים, אך הנה מתחלה י"ל מ"ש ורגליהם רגל ישרה ולמדו מזה שצריך לכוון את הרגליים בשעת התפלה שנא' ורגליהם רגל ישרה כו'. והנה איתא בתוספות בשם ירושלמי ישרה בגימ' תקט"ו, וזהו ג"כ שמשה התפלל תקט"ו תפילות כמנין ואתחנן כו', ולהבין מהו ענין תקט"ו, הענין הוא דהנה בחי' כל השתל' העולמות הוא הכל בחי' ת"ק כשארז"ל מהארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה עובי הרקיע ת"ק שנה עץ החיים מהלך ת"ק שנה. ולהבין למה ת"ק דוקא, הענין הוא דהנה ת"ק הוא כנגד ה' מדות לך ה' הגדולה כו' שעיקר המדות הם ה', ואי תימא שית אינון כי כל בשמים ובארץ דהיינו בחי' יסוד היינו כי יסוד הוא בחי' כללות המדות שמקבל את בחי' השפעת המדות להשפיע למל', וזהו שנק' כי כל כו', אבל עיקר המדות עצמן הם רק חמשה, וזהו שיש ה"פ אור ה"פ מים ה"פ רקיע, שהוא כנגד ה' מדות כו', וזהו שכל השתלשלות הוא הכל בבחי' ת"ק ששרשן נמשך מבחי' ה' מדות, אך הנה עבודתן של המלאכי' הוא להמשיך בחי' מוחי' במדות, וזהו רגל ישרה תקט"ו דהיינו להמשיך מבחי' י"ה בו"ה, כו' וזהו ע"י עבודתם בבחי' אוי"ר עי"ז ממשיכי' מבחי' י"ה בו"ה כו', אך בנש"י כתי' עד יעבור עמך ה' דהיינו שממשיכים למעלה מבחי' שם הוי' כו' וזהו ע"י שבנש"י יש ג' רגלים, והיינו כי ג' רגלים זהו כמו שיש ג' ידות יד הגדולה יד החזקה יד הרמה, וענין יד הרמה היינו שהוא כללות הג' ידות כי במלאכי' אין להם רק ב' ידות חסד דרועא כו' גבורה דרועא כו' שהוא בחי' אוי"ר לבד וע"כ הם ממשיכי' רק מבחי' י"ה אך בנשמות יש התכללות בחי' יד הג' שהוא בחי' ת"ת ששרשו מכתר וע"כ עי"ז ממשיכי' מבחי' שלמעלה משם הוי' וזהו ענין ג' רגלים ג"כ שהוא בחי' ההתכללות של הרגלים, דהנה ענין ג' רגלים הוא כנגד תורה ועבודה וגמ"ח עבודה הוא קו השמאל וגמ"ח הוא קו הימין ותורה הוא קו האמצעי כו', והנה עיקר תורה ועבודה וגמ"ח הוא שנמשכו במעשה דוקא כי העיקר הוא המעשה, ולכך לא ניתנה תורה למלאכי' כי כלום יצה"ר כו' שאין בהם בחי' מעשה, וזהו שנק' רגל דוקא, שהוא בחי' מעשה וע"י שנמשכו במעשה דוקא עי"ז נעשה בחי' הילוך דוקא, וזהו שההילוך הוא ברגל דוקא כי ע"י המעשה עי"ז נעשה ההילוך כו', נמצא שמחמת ב' המעלות נעשה בחי' ההילוך היינו ע"י המעשה שנק' רגל וגם שע"י שיש בנש"י ג' רגלים כו' שהוא בחי' התכללות, וזהו שג' רגלים הוא כנגד ג' אבות כהנים לוים ישראלים כו' עי"ז נעשה בחי' ההילוך כו'. וזהו מ"ש בנהר יעברו ברגל, והיינו כי בנהר קנזיעברו היינו כמ"ש בעבר הנהר ישבו אבותיכם כו' כי נהר הוא בחי' נהר היוצא מעדן שהוא בחי' חו"ב, וכדי שיעברו את בחי' הנהר דהיינו להמשיך מבחי' שלמעלה מחו"ב, זהו ע"י הרגל דוקא שהוא בחי' רגל השלישי כו' ועי"ז שם נשמחה בו דהיינו בבחי' מהו"ע כו'. וזהו ונתתי לך מהלכים בין כו' שהוא בחי' הילוך מלמטה למעלה ומלמעלה למטה כו' כנ"ל וד"ל.

נוסח אחר

בע"ה, שבת בהעלותך תרט"ו