עלמא אמאי קאים אקדושה דסדרא

קמהעלמא אמאי קאים אקדושה דסדרא

בע"ה שבת נשא קודם המנחה, תרט"ו

עלמא אמאי קאים אקדושה דסדרא ואיש"ר דבתר אגדתא, ומתחלה קאמר משחרב בהמ"ק אין לך יום שאין בו קללה, ולא ירד הטל לברכה, ויליף שנא' ארץ עפתה כמו אופל צלמות ולא סדרים, וע"י סדרים כתי' ותופע אופל, וזהו קדושה דסדרא ג"פ קדוש, ות"י קדיש בשמי כו' קדיש על ארעא כו' קדיש לעלם כו'. וי"ל ע' קדושה דסדרא וג"פ קדוש, דאיתא במדרש ע"פ והיית קמורק למעלה יכול כמוני ת"ל רק כמ"ש רק הכסא אגדל ממך, גדולתי למעלה מגדולתכם, קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם, ולהבין זה, דהנה יש בחי' גדול וקדוש כמא' הגדול והקדוש בשמים ובארץ, וכמ"ש גדול ה' כו' ולגדולתו אין כו', ופי' גדול כמארז"ל אימתי גדול כשהוא בעיר אלקינו עיר נק' צירופי אותיות כמ"ש בס"י שתי אבנים בונות שתי בתים, וכמ"ש עולם חסד יבנה שצ"ל בחי' בנין בחסד ע"י אותיות הדבור, והדבור הוא בחי' גילוי בפנימיות כמ"ש וישמע את הקול מדבר אליו, ונק' בחי' ממכ"ע, ולגדולתו הוא בחי' סוכ"ע בחי' או"מ, וכמ"ש את המאור הגדול כו' ואת המאור הקטן, כך למעלה כתי' כי שמש ומגן הוי' אלקים, ושמש הוי' הוא בחי' סוכ"ע כו', ובחי' קדוש פי' מובדל מבחי' ממכ"ע וסוכ"ע, שהסובב הוא ג"כ בבחי' חיות, רק שהוא בדרך אור מקיף, ונק' מאור מקור האור פנימי, אבל בחי' קדוש הוא קדושת עצמותו שלמעלה מגדר עלמין, וכמא' המתנשא מימות עולם, ישת חשך סתרו, שלמעלה אפי' מבחי' מאור, ועבודת המלאכים שברעש גדול עי"ז ממשיכים בחי' קדוש למטה, וזהו"ע קדושה דסדרא, וע' בימי החול, דהנה שבת נק' קדש, והגם דכתי' זכור כו' לקדשו, זהו רק להמשיך למטה, אבל בלא"ה שבת נק' קדש, ולכן אין מניחין תפילין בשבת, דתפלין הוא המשכת קדש פ' קדש, ובשבת א"צ לזה, ויו"ט נק' מקרא קדש והששה ימים נק' ימות החול, וי"ל למה נק' חול הלא שרשם הוא מ"ש כי ששת ימים כו' ו' מדות עליונות ו' יומין עילאין.

והענין דכתיב ששת ימים תעבוד וי"ל מהו הציווי לעבוד, אלא דפי' תעבוד הוא היתר העבודה, דהנה כתי' את השמים ואת הארץ אני מלא, לית אתר פנוי מני' וכמארז"ל כל המהלך בקומה זקופה כאלו דוחק רגלי השכינה, שנא' מלא כל הארץ כבודו, וא"כ הו"א דאסור העבודה, כמ"ש בירבעם וירם יד במלך שחלץ תפיליו בפניו, ושם ג"כ מחוי במחוג קמי מלכא, נמצא שאסור לעשות שום מלאכה בפני המלך, וא"כ פי' תעבוד היתר העבודה, וטעמא מאי, דכתיב והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קה"ק, קה"ק גילוי עצמות אוא"ס ב"ה ושיתהוה בחי' קדש הוא ע"י הפרוכת שנשתנה האור למהות אחר עד"מ הוילון שמשנה האור כו', וכן כתי' המבדיל בין קדש לקדש, עד שע"י ריבוי המסכים והצמצומים נעשה הבדלה בין קדש לחול, התהוות יש ודבר נפרד, וזהו"ע דבשבת כתי' כי בו שבת, וי"ל דהבריאה היתה לא בעמל ולא ביגיעה כ"א במא' פיו ית' ומה שייך שביתה מבחי' מאמר, אך הענין כמא' הזוה"ק לאו אורחא דמל' למשתעי במלין דהדיוטא, עד"מ מלך גדול שמשפיל לדבר כו', וזהו"ע השביתה מבחי' ע"מ שנק' מלין דהדיוטא, ועד"מ שיחת חולין של ת"ח צריכין לימוד, דאף שצריכין לימוד מ"מ הם שיחת חולין, כך למעל' האף ששרשם גבוה מאוד, אבל מ"מ למטה נק' חול ומלין דהדיוטא ולכן הותר העבודה, משא"כ בשבת שנק' קדש אסור בעשיית מלאכה, והעיקר המכוון דהיתר מלאכה, הוא כדי שיהי' בחי' חולין שנעשו עטה"ק שימשיך בחי' קדש קמזבבחי' חולין, היינו שע"י שיעסוק במו"מ ואח"כ ילמוד ויתפלל, עי"ז ימשיך בחי' קדש כו', שענין קדש הוא בחי' ביטול, כ"ע סטרא דקדושה, ולכן נק' המלאכים קדושים בורא קדושים, ובמאמר קדישין שאילתא, לפי שתשוקתם להמשיך בחי' קדש אף שאינם משיגים כו', ולכן הנשמות נק' ג"כ עם קדוש לפי שיש בכחם מס"נ כו', ביטול, וחול הוא בחי' ס"א, וצריך להמשיך בחי' קדש בחול להיות חולין שנעשו עטה"ק, וזהו"ע קדושה דסדרא.

ולהבין ענין ג"פ קדוש הוא נגד משארז"ל על ג' דברים העולם עומד על התו' ועל העבודה ועל ג"ח, שהם בחי' מחודו"מ, עבודה הוא בחי' קרבנות העלאת נפש הבהמה, ועי"ז ממשיך קדוש הא' בשמי מרומא, וע"פ מה דאיתא במדרש ע"פ והנה סולם כו' מגיע השמימה כו' שריחן עולה עד לשמים, וכן תפלות שכנגד תמידין תקנום, שהוא ג"כ ע' העלאת נה"ב, איתא ג"כ בזוה"ק והנה סולם כו' דא צלותא, ועי"ז ממשיך בחי' קדוש בשמים וכמ"ש היושבי בשמים, שהי' צ"ל היושב, אלא הענין דכתי' אין קדוש כה', שעיקר ההמשכה הוא בשם הוי', ועיקר השם הוא היו"ד בחי' חכ', ולכן אין דבר שבקדושה בפחות מי', וזהו פי' היושבי שמשפיל א"ע בבחי' יו"ד, בכדי שיומשך בשמים והיינו ע"י אליך נשאתי את עיני בחי' תפלה כמ"ש אליך ה' נפשי אשא, ואף שהשמים הוא בחי' גבוה מאוד, מ"מ כתי' כי ששת ימים עשה ה' את השמים כו'. וע"י בחי' ג"ח ממשיך קדוש הב' על ארעא, כי חסד הוא בחי' מים שיורדין ממקום גבוה למקום נמוך, ועיקר המכוון הוא דוקא ההמשכה למטה וכמ"ש חסד חפצתי ולא זבח. וע"י תו' ממשיך קדוש הג' לעלם כו' בחי' נצחי', וכדאיתא במדרש ע"פ כי נר מצוה ותו' אור, למה תלה הכתוב מצוה בנר כו' מה נר אינה אלא לפי שעה כו', ותו' באור, כמו אור השמש הוא בחי' נצחי', כך התו' ממשיך בחי' לעלם כו', וזהו משחרב בהמ"ק כו' ד"א של הלכה נגד ד' אותיו' שם הוי' שכמו בבהמ"ק כתי' מקום מנוחתי כך ג"כ ע"י התו' נמשך בחי' קדוש לעלם, וזהו"ע קדושה דסדרא שנמשך בבחי' סדרים, ג' בחי' תורה ועבודה וג"ח, שהם בחי' ג' קוין וכנגד ג' אבות, וג' מדריגות כהנים לוים וישראלים, וזהו"ע ג"כ לשון לעולם יסדר אדם פרשיותיו כו' דכתיב ונהר כו' את הגן, ג"ן סדרים דאורייתא, עד"מ שבגן יש ערוגות ערוגות מסודרים כך בתורה יש ג"כ בחי' סדרים, שיתא סדרי משנה, וכמאמר לעולם יסדר אדם תלמודו בידו.

ומעתה י"ל מה שאמר מקודם משחרב בהמ"ק כו' קללה כו' הטל לברכה, וי"ל מה שייכות קללה וברכה לטל, דכתי' כטל חרמון כו' ציוה ה' את הברכה, כי ענין הטל הוא המשכה שלא ע"י אתעדל"ת, שבגשם כתי' ואד יעלה מן הארץ והשקה שצ"ל העלאה כו', ולכן כשבנ"י שאלו ויבא כגשם לנו איתא ששאלו שלא כהוגן, אבל הטל נמשך בלא העלאה, שהוא ע"י ברכה והמשכה מלמעלמ"ט, עד"מ ברכת הארץ, שהיא תוס' בלי שיעור, וגילוי זה הי' קמחכמ"ש על הררי ציון בבהמ"ק ומשחרב בהמ"ק אין לך יום שאין בו קללה, דט"ל אותיו' ל"ט ל' קללה, וזהו"ע ל"ט אבות מלאכות, ול"ט מלקיות, כנגד ל"ט קללות שנתקללו אדם וחוה ונחש ואדמה. וע"י בירור הל"ט מלאכות ע"י עבודה בו' ימי החול נמשך בשבת טלא דנטיף מעתיקא, וזהו הברכה דמו"ש ויתן לך כו' מטל כו', וזהו מ"ש ארץ עפתה כמו אופל, עפתה קאי על מדור התחתון דגיהנם (כמו שת"א על רבוע יהי' כפול, עיף) שהוא חשך כפול, וזהו כמו אופל אותיות פלא וכמ"ש אכלה ומחתה פי' ואמרה לא פעלתי און ר"ת אפ"ל, ואופל אותיות פלא שלמעלה מן ההשגה, כי פלא אותיות אל"ף אאלפך חכ', מקור החכ', שהגילוי הוא בשער הנ' דבינה, וכמו שבקדושה יש מ"ט שע"ב, ושער הנ' אפי' משה לא הי' יכול להשיג, כך בקליפה יש מ"ט שע"ט, ושער הנ' הוא בחי' אפל מקור הרע, שישראל במצרים לא נכנסו עדיין בשער הנ' שאילו נכנסו ח"ו לא יצאו משם, וזהו"ע מעלת הנזיר על הכהנים דבנזיר כתי' כי יפליא, ולכן בנזיר כתי' קדוש יהי' גדל פרע כו' ובכהנים אדרבה כסום יכסמו כו', כי ענין השערות למעלה הם בחי' המשכות וכמ"ש בתורה סלסלה ותרוממך, קווצותיו תלתלים אלו תלי תלים של הלכות, כי התו' הוא המשכת בחי' חכים ולאבחכ' ידיעא, עד"מ השערות שיונקים מן המוח, ולכן דוקא בנזיר שהוא בחי' פלא צ"ל שערות, ולכן בנזיר כתי' מחרצנים ועד זג לא יאכל, ובכהנים לא נאסר דכתי' יין ושכר אל תשת כו' ודוקא לאותו בית אב, כי ענין היין הוא בחי' גבורות וכמ"ש אל תרא יין כי יתאדם, עה"ד גפן הי', ולכן לא נאסר להם רק יין אבל ענבים שהוא דבר מועט מותר, אבל בנזיר נאסר הכל, לפי שהנזיר הוא בחי' מ"ש אם צדקת מה תתן לו כו' ולכן נאסר הכל שלא יהי' יניקת החיצונים כו', וזהו ארץ עפתה ולא סדרים שהו"ע הגיהנם ששם אין סדר וכמ"ש כי אין מעשה וחשבון ודעת בשאול כו', אבל ע"י בחי' סדרים, ששה סדרי משנה ומסדר תלמודו ומסדר פרשיותיו כו', עי"ז ותופע אופל, וכדאיתא במדרש דבזכות יערוך אהרן את הנרות נצול מגיהנם דכתי' כי ערוך מאתמול תפתה, דיערוך ת"א יסדר שהו"ע העלאת ז' הנרות ז' מדות בהעלותך את הנרות, וע"י סדר זה נצול מגיהנם, וזהו"ע ג"כ דקדושה דסידרא שהוא להמשיך בחי' קדוש ע"י בחי' סדרים הנ"ל בבחי' סדר השתל', וענין שנתקן בלשון תרגום, כי תרגום הוא אחוריים של לה"ק וכמארז"ל אלמלי תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר, והכוונה להמשיך בחי' קדוש גם בבחי' אחוריים דקדושה וד"ל.