נוסח אחר: והתהלכתי בתוככם

קידנוסח אחר: והתהלכתי בתוככם

והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם, ואיתא בילקוט משל למלך שהי' לו אריס, והי' אריסו מיטמר ממנו, א"ל המלך מה לך שאתה מיטמר מלפני למחר אטייל אני ואתה ואהי' כיוצא בך, כך אמר להם הקב"ה לישראל למה אתם מזדעזעים ממני למחר אני ואתם נטייל בג"ע ואהי' כיוצא בכם, וזהו והתהלכתי בתוככם, ושמא תאמרו לא יהי' מוראי עליכם ת"ל והייתי לכם לאלקים כו'.

וי"ל לשון והתהלכתי ב' מיני הילוך, ולמטה בעבודה מצינו ג"כ ב' מיני הילוך, ובאברהם כתיב התהלך לפני, וכן בחזקי' כתיב אשר התהלכתי לפניך והטוב בעיניך עשיתי ופי' בגמרא שסמך גאולה לתפלה, ובמ"א כתיב אחרי ה' אלקיכם תלכו כו', והגם דגבי משה כתיב וראית את אחורי ופני לא יראו, זהו דוקא בבחי' ראי' אבל בחי' הילוך יש ג"כ בבחי' לפני.

ולהבין זה, הנה כתי' והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום, ופי' בגמרא בכל יום יהיו בעיניך כחדשים. וי"ל איך יצוייר זה. גם י"ל מארז"ל מה להלן באימה וביראה ברתת ובזיע כו' אף כאן כו', ולכאורה איך הוא הדמיון למה להלן, דשם כתיב פב"פ דיבר כו' וירד ה' על הר סיני כו' משא"כ עתה. ויובן ע"ד מ"ש בזוה"ק דיש ב' בחי' ממכ"ע וסוכ"ע, ממכ"ע הוא בחי' התלבשות, ע"ד התלבשות הנשמה בגוף שכח השכל מתלבש במוח והמדות בלב והמעשה בידים וכח ההילוך ברגל, וכך למעלה כתיב ואתה מחי' את כולם הוא ג"כ בבחי' התלבשות, וכמ"ש לכבודי בראתיו יצרתיו כו', בראתיו עולם הנשמות יצרתיו עולם המלאכים, ובחי' סוכ"ע הוא למעלה מבחי' התלבשות והתחלקות, והקדוש בשמים ובארץ, ומתחת זרועות עולם, שמקיף מעלה ומטה קטוכאחד. וזהו בכל יום יהיו בעיניך כחדשים, כי זהו הכלל שלהמשיך אור חדש צ"ל מבחי' סוכ"ע דוקא. והגם דבבחי' ממכ"ע כתיב ג"כ המחדש בטובו כו', אמנם זהו רק התחדשות הישנות ע"ד שהאדם נעשה בכל יום ברי' חדשה שאינו מתחדש רק אותו החיות דאתמול, אבל ההמשכה שמבחי' סוכ"ע הוא בחי' או"ח לגמרי, וזהו דוקא ע"י תומ"צ, וזהו אשר אנכי מי שאנכי מצוך היום דוקא, וכמ"ש היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם, אף שהקיבול שכר שבג"ע הוא בחי' גילוי אבל הוא רק בחי' זיו ממכ"ע, אבל המשכת או"ח שמבחי' סוכ"ע הוא דוקא היום לעשותם, עולם המעשה תומ"צ גשמיים עי"ז ממשיכין תר"ך עמודי אור או"ח לפי שהארת הסובב הוא דוקא בעוה"ז הגשמי, וכמו שמצינו ג"כ בתשובה המקדש את האשה ע"מ שאני צדיק גמור ה"ז מקודשת שמא הרהר תשובה בלבו, משא"כ בבחי' הזיו שבג"ע א"א להגיע כ"א בסדר והדרגה גיהנם ונה"ד, כמו"כ במצות גשמיים שבעוה"ז האף שבכ"י מקיימין מצות ציצית תפילין ומתפללין בכ"י, אבל בכ"י הוא המשכה חדשה, וזהו בכ"י כו' כחדשים, וזהו שארז"ל ע"פ במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיו, וע"פ והגיעו ימים אשר תאמר אין לי בהם חפץ אלו ימות המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה.

ובזה יובן ענין ב' פרשיות דק"ש דאיתא בגמרא [. .] רמי כתיב ואספת דגנך וכתיב ועמדו זרים ורעו צאנכם, ל"ק כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום וכאן בזמן שאין ישראל עורש"מ. ואינו מובן דפסוק ואספת כתיב בפ' והי' כו', והתירוץ הוא משום דלא כתיב ובכל מאודכם, וי"ל זה. וי"ל מתחלה פי' וענין רצונו של מקום, דפי' מקום הוא כמ"ש ברוך המקום, הוא מקומו של עולם, הוא בחי' הכוללת ו"ק מעלה ומטה מזרח ומערב צפון ודרום. ושרש בחי' מקום יש ג"כ ברוחניות, ופי' מעלה ומטה הוא במדריגה עד"מ שכל ומדות שבחי' הגבהת השכל על המדות הוא רק בבחי' המעלה, ועד"ז יש ג"כ יתר הבחי', ולמעלה הוא בחי' ו' מדות דאצי' לך ה' הגדולה כו'. ואמנם כ"ז הוא רק בחי' מקום ממכ"ע, אבל בחי' רצונו של מקום הוא בחי' שלמעלה מגדר מקום אף ברוחניות, בחי' סוכ"ע שמקיף מעלה ומטה וכמ"ש הנה מקום אתי שהמקום בטל לבחי' שלמעלה כו' ולאו מכל אלין ספירות, וזהו ברוך המקום שמקבל ברכה והמשכה מבחי' סוכ"ע בחי' רש"מ, ופי' רצונו של המקום הוא ע"ד שאמרז"ל נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, ופי' תחתונים הוא בחי' מקום התחתון שבבחי' מקום, וע"ז נתאוה שיהי' לו דירה וד"ל, וזהו"ע ותקנא רחל באחותה דלכאורה ק' דקינוי אסור כמ"ש אל יקנא, וכמ"ש ושם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל, ה' גדולה ה' קטנה ב' ההי"ן שבשם הוי', ה' גדולה עלמא דאתכסיא ולאה ילדה ששה בנים ו' מדות לך ה' הגדולה, וה' קטנה עלמא דאתגליא רחל, כרחל לפני גוזזי' נאלמה וכמ"ש קול ברמה נשמע רחל מבכה על בני' בחי' גלות השכינה, וזהו ותקנא פי' הקינוי שיהי' שניהן שווין עלדאת"ג כמו עלדאתכ"ס וכדאיתא בזוה"ק תאובתא דעלמא תתאה בעי למיהוי כגוונא דעלמא עילאה, וזהו ענין מנחת העומר כמו מנחת קנאות כנ"ל, ולכן קטזבא מן השעורים שעורה שעור ה' להוסיף ולהגבי' בחי' ה' תתאה, ובכדי להמשיך הגילוי בשוה למטה כמו למעלה צ"ל מבחי' שלמעלה מב' הבחי' וכמו בלעתיד כתי' ומעיין יצא מבית ה' והשקה את נחל השטים, לפי שמבחי' ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן בחי' השתל' כתי' ומשם יפרד, והרי הם ב' בחי' אבל מבחי' ומעיין שלמעלה מבחי' נהר כתי' והשקה את נחל השטים ל' פירוד כמ"ש שטו העם ולקטו, וכמ"ש ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד, דהאידנא לא כמו שאני נכתב אני נק', נכתב בהוי' ונק' באד', הוי' הוא בחי' הי' הוה ויהי' כא', ועתה לא כמו כו' ולע"ל יהי' אף בבחי' שמו אחד למטה כמו למעלה, וזהו"ע המשכת רצש"מ שעי"ז יוכל להיות הגילוי בעלדאת"ג כבעלדאת"כ ולהמשיך בחי' זו הוא דוקא ע"י בחי' ובכל מאודך, כי אית רצון ואית רצון, לתתא ולעילא, אית רצון שלמטה מטעם ודעת ואית רצון שלמעלה מטעם ודעת, וזהו כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום שבכדי להמשיך בחי' רצש"מ הוא דוקא ע"י בחי' ובכל מאדך ולגבי בחי' זו יהי' ועמדו זרים כו'.

והענין ע"פ משרז"ל ע"פ גבורי כח עושי דברו בשומרי שביעית הכתוב מדבר, דהנה בשביעית כתיב ג"כ וצויתי את ברכתי והפי' הפשוט הוא דשומרי שביעית הוא בחי' גבורה שמתאפק מלחרוש ולזרוע ובוטח על ה' דהיינו שאינו עושה בעצמו כלי לפרנסתו רק שבוטח על ה' שיעשה חלק הכלי וגם השפע כו', וזהו גבורי כח, ועי"ז ממשיכין בחי' ברכה וצויתי את ברכתי המשכה מסוכ"ע. אך הענין בזה הוא, דכתיב ששת ימים תעבוד ל' ציווי, ולכאורה למה צריך לצוות ע"ז, ולמה לא נברא האדם בלא עבודה, אך הפי' שלא קאי הציווי על עבודה הגשמי', רק על עבודת הבירורים וכמ"ש באדה"ר לעבוד את האדמה דהפי' הוא עבודת הבירורים, דהנה עבודה הוא ל' עורות עבודין, לתקן ולברר עור הבהמה בחי' נה"ב, וזהו לעבוד את האדמה מקור נה"ב, דיש בחי' כתנות עור בע' וצריך שיהי' כתנות אור באלף, וזהו"ע עובד אלקים כי אלקים בגימט' הטבע, שצריך למשול על הטבע שמצד נה"ב, ובשביעית שאסור העבודה לפי שהוא בחי' שלמע' מעבודת הבירורים לכן נק' גבורי כח בחי' בכל מאדך בחילא יתיר, ועי"ז הוא עושי דברו דברו בחי' דבר ה' חיות המהוה בחי' המקום, ועושי דברו הוא כמו עושין רש"מ, ועי"ז ממשיכין בחי' ברכתי וכמו"כ בחי' ועמדו זרים הוא רק ע"י ובכל מאדך.

ובזה יובן עוד ענין השינוי שבב' פ' דק"ש, שבפ' הא' בכל מאדך תחלה ואח"כ תורה ואח"כ מצות, ובפ' ב' מצות תחלה ואח"כ תורה. הענין הוא שיש ב' בחי' עבודה מלמעלמ"ט ומלמטלמ"ע, ובפ' הא' הוא מלמעלמ"ט וזהו בחי' שם הוי' כסדרן י"ה יו"ד יראה עילאה וביטול במציאות וה' אה"ר, ושניהם הם בחי' ובכל מאדך, ואח"כ הוא"ו הוא בחי' ולאה ילדה ששה בנים וגם ו' המשכה דתו' הקל קול יעקב, וה' אחרונה הוא בחי' מעשה המצות, אבל בפ' הב' הוא מלמטלמ"ע לכן הקדים מצות, ומתחלה סו"מ השמרו לכם, ואח"כ וע"ט קיזואח"כ תורה ובתורה הוא ג"כ בבחי' עבודה אינו דומה שונה פרקו ק' פעמים לשונה ק"א פעמים, ולכן בפ' הא' לא הזכיר השמרו לפי שבבחי' מלמעלמ"ט לא שייך כלל שמירת הרע רק בבחי' מלמטלמ"ע שם שייך כו'.

ובזה יובן ב' בחי' הילוך הנ"ל דבחי' התהלך לפני הוא ההילוך מלמעלמ"ט, וזהו"ע שסמך גאולה לתפלה, גאולה היא בחי' ק"ש למסו"נ באחד וסמך לתפלה בחי' המל', אמנם בחי' זו א"א רק כמו באברהם וחזקי' אבל לכללות ישראל אמר משה אחרי ה' אלקיכם תלכו מלמטלמ"ע, שאין הכל יכולין לבא למדריגת לפני, ואף שמבחי' אחרי כו' יבואו ג"כ לכל הבחי' דלקמן ואותו תיראו כו' אבל הסדר צ"ל מלמטלמ"ע, וזהו"ע ונתתי משכני בתוככם הוא ההמשכה בפנימיות בחי' ממכ"ע, ובחי' והתהלכתי הוא המשכת בחי' סוכ"ע.

ויובן בהקדים המדרש הנ"ל משל למלך שהי' לו אריס ולכאורה מה שייכות אריס למעלה, דבשלמא למטה האריס מקבל חלקו למחצה לשליש ולרביע והמותר נשאר למלך דכתי' מלך לשדה נעבד, אבל למעלה מה ענין האריס, ומצינו כן שארז"ל ע"פ לעבדה ולשמרה אדה"ר אריסו של הקב"ה הי'. והענין דכתי' אז תתענג על ה' וקאי אלמעלה אם תשיב משבת שבת כללות כל המצות, וגם צדקה הזכיר הלא פרוס לרעב לחמך ואח"כ אמר אז תתענג על ה' כו', וכמ"ש בחנה ותתפלל חנה על ה', שע"י תפלתה עי"ז הגיעה לבחי' שלמעלה משם הוי', והענין דפי' הוי' הוא יוד חכ' ה' בינה ואנו רואים דחו"ב הוא הכלי להשראת התענוג שהרי כשממציא שכל חדש נתמלא תענוג, וא"א לומר שהשכל והתענוג הוא דבר א' שהרי כשמספר השכל לזולת אינו מתפעל כ"כ בתענוג, אלא צ"ל שהשכל הוא רק הכלי לקבל התענוג, לפי שהתענוג הוא מיסוד המים, מים מגדלים כל מיני תענוג, והחו"ב הם ג"כ מהליחות שבמוח לכן בהתגלות החו"ב נמשך תענוג, ולכן החכ' נק' עדן, ובחכ' הוא רק קצת גילוי רק בבינה השגת השכל לעומקו ולרוחבו שם נתגלה התענוג, וכמשארז"ל ברב יהודא שא"ל המטרוניתא פניך דומים למגדלי חזרים ולמלוי בריבית וא"ל לא חכ' אדם תאיר פניו, לפי שהתגלות התענוג שע"י החכ' מאיר בפנים, אמנם כ"ז הוא רק למטה באדם שהתענוג נמשך מאיזה דבר לכן ע"י ההשכלה נתגלה תענוג, אבל למעלה התענוג אינו נמשך משום דבר דכתי' כי עמך מקו"ח ונק' מקור התענוגים, וא"כ הרי התענוג בחי' מובדלת לגמרי משם הוי' חו"ב, ולהמשיך בחי' תענוג בחו"ב הוא ע"י המצות כנ"ל, וזהו ל' נטייל ל' תענוג, ובג"ע כמאמר אתי קוב"ה לאשתעשע עם צדיקייא בג"ע, וזהו ענין האריס למעלה שכמו למטה הרי המלך מקבל כמו האריס כך למעלה נמשך תענוג בשם הוי' כמו לנשמות וע"י כמא' עם צדיקייא, וזהו"ע אנכי ה' אלקיך שמבחי' אנכי מי שאנכי נמשך להיות ה' אלקיך. וזהו"ע והתהלכתי דכתי' והיא מתהלכת בין החיות, והיא קאי על בחי' המל', והחיות הם בחי' מרכבה שע"י והחיות נושאות עי"ז ממשיכים בחי' והיא מל' דאצי', אבל בתוככם בנשמות קיחבחי' מרכבה עילאה האבות הן הן המרכבה, יהי' הגילוי והתהלכתי עצמות אלקות.

ואמר יכול לא יהי' מוראי עליכם ת"ל והייתי כו', והפי' הוא כמא' יעקב אע"ה ושבתי בשלום אל בית אבי והי' הוי' לי לאלקים, בית אבי, יצחק צחוק ותענוג עליון ושיהי' בחי' לי למטה צ"ל והי' הוי' שיתגלה תחלה בשם הוי' ואזי יהי' בחי' הוי' לי כמו בחי' אלקים, וזהו והייתי דקאי על שם הוי', וא"כ כיון שהנשמות צריכים לקבל הגילוי ת"ע ע"י שם הוי' לכן יהי' מוראי עליכם, וזהו אני הוי' כולא חד, שמבחי' אני ממש נמשך בשם הוי' וכולא חד, ואח"כ דוקא מקבלים הנשמות, ולכן צ"ל מוראי עליכם וד"ל.