נוסח אחר: והתהלכתי בתוככם

קהנוסח אחר: והתהלכתי בתוככם

והתהלכתי בתוככם, היינו שיהי' התגלות מלמעלה שהקב"ה ילך בתוך בני ישראל. ולהבין ענין והתהלכתי דמשמע שני בחי' הילוך, יש להקדים מה שמצינו ג"כ בעבודת ה' שני בחי' בענין הילוך, דפעם כתיב אחרי הוי' אלקיכם תלכו אחרי דווקא בחי' אחוריים, וע"ד מ"ש במשרע"ה וראית את אחורי ופני לא יראו, אלא שבמשה הוא לענין וראית בחי' ראי' שבבחי' ראי' לא יוכל להיות רק בבחי' אחוריים, וראי' היא בחי' יותר גבוה וית' לקמן, ובנש"י קוהיא גם בבחי' ההליכה שצ"ל אחרי הוי' דוקא וכמ"ש אחריך נרוצה וכן כתיב כי מלא אחרי ה' גבי כלב, ובאברהם כתיב התהלך לפני וכן יעקב אמר האלקים אשר התהלכו אבותי לפניו וכן בחזקי' כתיב אשר התהלכתי לפניך נמצא הענין שהי' ההילוך שלהם בבחי' הפנימי' דוקא ולא בבחי' אחרי לבד, והנה באברהם נאמר לו זה על המילה דהא אחר התהלך לפני כתיב זאת בריתי אשר תשמורו המול לכם כו' והכל במאמר אחד הוא, והיינו כי בריתי הוא התקשרות והתחברות עליונים ותחתונים היינו שיהי' למטה ג"כ גילוי אלקות ולא יהי' העלם והסתר העולם, וזהו ענין יחוד העליון שיהי' למטה כמו למעלה, וזה המשיך אברהם למטה בזכות המילה, וזהו ענין התקשרות והתחברות בחי' יסוד במל', וז"ש אחר המילה וירא אליו ה' ופי' בזוהר לההוא דרגא דמליל עמו והיינו בחי' מל' ולכן כתיב התהלך לפני והי' תמים, כי ענין הליכה למעלה הוא כינוי אל היחוד העליון והיינו שמצד מדת מל' עצמה נעשה למטה הסתר והעלם אבל בהמשכת יסוד במל' ע"י המילה נעשה למטה ג"כ גילוי אלקות, ועד"ז הוא ג"כ מה שכתוב גבי חזקי' אשר התהלכתי לפניך והטוב בעיניך עשיתי ואמרז"ל שסמך גאולה לתפלה כי גאולה הוא גילוי אלקות ע"י בחי' יסוד ותפלה הוא בחי' מל' וסמיכות גאולה לתפלה הוא חיבור יסוד ומל', והנה כתיב אשר אנכי מצוך היום ואמרו רז"ל בכל יום יהי' בעיניך כחדשים ואינו מובן איך יכול להיות שיהי' בכל יום כחדשים ממש.

ויובן בהקדם לבאר כי הנה יש שני בחי' בחיות אלקות שמחי' העולמות בחי' ממכ"ע ובחי' סוכ"ע, בחי' ממלא הוא כח הפועל בנפעל שהאור מתלבש בהעולמות ומחיה אותם וכמשארז"ל מה הנשמה ממלאה את הגוף אף הקב"ה ממלא את העולם, וענין שהנשמה ממלאה הגוף הוא בבחי' התלבשות ונתפסת ממש בתוך הגוף להחיותו, ומתחלק החיות המתפשט ממנה בגוף לג' חלקים ראש וגוף ורגל, שחיות המלובש בראש נעלה יותר הרבה, שבראש כל פנימיות החיות דהיינו כח המחשבה והשכל וכל החושים ראי' ושמיעה כו', וחיות שבגוף הוא למטה מבחי' זו דהיינו ששם משכן המדות שבלב שהם למטה מהשכל וגם כח המעשה שבידים הוא למטה במדריגה מן החושים שבפנים ראי' ושמיעה, וברגלים החיות יותר למטה רק כח ההילוך, ושינוי בחינותיהם הוא מצד שינוי גילוי החיות הנמשך להם מהנפש כנ"ל, שמחמת שחיות הנפש מלובש בגוף ומתחלק החיות לפי מהות הכלים של הגוף שלהיות כלי המוחין הם נעלים יותר מכלי הגוף לכך הם מקבלים בחי' עליונה מחיות הנפש שהוא כח המחשבה והשכל כנ"ל, וכמ"כ עד"ז מה שהקב"ה ממלא העולם יש בזה ג"כ כמה וכמה מדריגות, שבנשמות מאיר יותר ואח"כ מלאכים וכן ג"ע העליון והתחתון והיכלות ורקיעים אשר בכל א' יש התגלות יותר מבחבירו, ובכלל למעלה יש ג"כ ג' עולמות בי"ע, שבגה"ע שם גילוי בחי' חב"ד עצמו' דא"ס ב"ה והוא עד"מ הראש ששם משכן השכל, וגעה"ת הוא כמשל הגוף ששם משכן המדות בלב, וכך נודע דשית ספירין מקננין ביצירה ששם קזגילוי מדותיו ית' והעוה"ז הוא בחי' והארץ הדום רגלי, וכ"ז הוא בחי' ממכ"ע שהחיות אלקי מלובש בעולמות והתלבשות החיות לפי ערך העולמות, אבל בחי' סוכ"ע הוא אור א"ס ב"ה שהוא בלי גבול ולכן אין יוכל לבוא להתלבש האור בכלי ולבא לידי גילוי והלבשה שאין העולמות יכולים להשיג כלל בחי' א"ס ממש ולכן נק' סוכ"ע שמקיף לכל העולמות מעלה ומטה בהשואה א', וז"ש והקדוש בשמים וארץ שבחי' שהוא קדוש ומובדל הוא שוה בשמים וארץ, וארץ ושמים נק' ג"ע העליון ותחתון וכמו"כ ארץ ושמים גשמיים שאינו נתפס בעולמות ומקיף אצי' ועשי' בהשואה אחת דקמי' כחשכה כאורה וכולא קמי' כלא חשיב ממש, ואי אפשר להמשיך שום התגלות בעולמות מבחי' אור הסוכ"ע כי אם ע"י מצות נמשך אור מקיף דסוכ"ע ומאיר תוך ע"ס דאבי"ע ומתייחד עם האור פנימי.

וז"ש אשר אנכי מצוך היום דהיינו בחי' אנכי מי שאנכי הוא אור הסוכ"ע מצוך היום שנמשך ע"י מעשה המצות, ולכן אומרים בברכות המצות בא"י אמ"ה אקב"ו פי' מלך העולם היינו בחי' ממכ"ע והברכה היינו שיהי' המשכה מסוכ"ע להיות מאיר בממכ"ע והיינו ע"י אקב"ו קדש לשון מובדל מה שאינו מאיר ומתלבש בעולמות כלל משם נמשכים המצות, כי המצות הם רצה"ע ב"ה שלמעלה מהחכ' והשכל וכו', כי חכמה ודעת הם מבחי' ע"ס שנק' ממכ"ע אבל בחי' הרצון הוא סוכ"ע בלי גבול וע"כ אינו מושג כלל, ופי' היום וארז"ל היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם, כי יפה שעה אחת בתשובה ומעש"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, והיינו שבג"ע שהוא קיבול שכר התגלות האור נהנין מזיו השכינה והוא מבחי' ממכ"ע וכמארז"ל ביו"ד נברא עוה"ב וע"כ שם לא מהני תשובה כ"א צריך לקבל תחלה יסורי גיהנם וכף הקלע ולילך ממדריגה למדריגה ואי אפשר לדלג מדריגות, וכמו למשל בהגוף אינו יכול להיות מן הראש רגל ומרגל ראש כי כל בחי' הוא על עמדו, וכמו"כ למעלה בג"ע שנק' עולם ברור כל מדריגה על עמדו וא"א לשנות דבר והיינו מצד שמאיר בחי' ממכ"ע לכל עולם לפי מדריגתו וא"א לשנות סדר ההשתלשלות, ולכן מאחר שהמשיך האדם על עצמו לבושי העוה"ז ובגדים צואים שוב א"א להמשיך עליו גילוי אא"ס ב"ה, משא"כ בעולם הזה היום לעשותן מועיל התשובה שאפילו רשע גמור יוכל להתעלות ע"י התשובה למדריגת צדיק גמור והוא שלא בהדרגה, והיינו כי בעוה"ז מאיר אור הסוכ"ע וכמ"ש במ"א בארוכה בדרוש את קרבני לחמי בסידור ובלק"ת.

ויש להבין מאחר שנת' דסוכ"ע הוא בחי' כחשיכה כאורה ואם צדקת מה תתן לו א"כ איך אפשר להמשיך בחי' סוכ"ע ע"י מעשי המצות הרי לכאורה ענין המצות הוא היפוך מבחי' אם צדקת כו'. והענין יובן ע"פ מ"ש תען לשוני אמרתיך כי כל מצותיך צדק והיינו כי כל המצות נק' בשם צדקה למעלה והיינו צמצום עצמותו ית' להתלבש בכלים דתומ"צ, כי מצד מהו"ע ית' לית קחמחשבה תפיסא בי' כלל והוא אפי' מחשבה דחכ' עילאה ולא תפיס בחי' עצמותו ית' רק זהו צמצום ורצון אותיות צינור שנמשך צינור מבחי' עצמותו ונמשך ברצון להתלבש בכלים דתומ"צ שהם חכמתו ורצונו ית' ולכן נק' בשם צדקה שהוא צדקתו של הבורא ית' מצד טבע הטוב להטיב, שבמהו"ע ית' לא שייך כלל בחי' רצון שהוא למעלה מעלה מבחי' רצון ונק' בעל הרצון, רק שהוא צמצום אלקותו ית' להתגלות ע"פ מדותיו ע"י אור דתומ"צ שאם יטעון ראובן כך יהי' הפסק כך וכן עד"ז בכל המצות וכמ"ש בת"א בדרוש ויהי בשלח פרעה. והנה ע"י כלים דתומ"צ נמשך האור מלמעלה מבחי' סוכ"ע ומאיר בפנימיות, כי זה שכולם יכולים לקבל השפעה מבחי' אם צדקת כו' אפי' אוה"ע ג"כ היינו מחיצוניות דבחי' זו אבל המשכה בפנימיות אינו כ"א ע"י כלים דתומ"צ רק שנמשך בחי' צנור והארה בלבד, ואח"כ ע"י תשובה נמשך ג"כ עצמיות הסוכ"ע להאיר ג"כ בבחי' ממכ"ע, ובזה יובן משארז"ל ע"פ בחסד ואמת יכופר עון דהיינו ע"י תורה וגמ"ח, והוא כי ע"י תומ"צ נמשך הצנור מסוכ"ע כנ"ל ואח"כ ע"י התשובה לזה ג"כ ממשיכים עצמות ופנימית סוכ"ע ששם אם צדקת כו' וכחשכה כאורה ונשלם עי"ז כל הפגמים ועוונות.

ובזה יובן פי' בכל יום יהי' בעיניך כחדשים, ויש בזה שני פירושים, הא' ע"י התבוננות בזה גופא שע"י מצות ממשיכים אור הסובב כ"ע דכולא קמי' כלא חשיב מזה גופא יוכל להתעורר מדת האהבה לקיום מצותיו ית' ושיהי' כחדשים בכל יום, ופי' השני כי ע"י קיום המצות יוכל להמשיך התגלות האור מסוכ"ע שהוא אור חדש ממש דהיינו מה שלא האיר עדיין בסדר ההשתלשלות עו"ע ומשם מלמעלה מהשתלשלות נמשך ומאיר אור חדש בבחי' ממכ"ע, ולכן ע"י התבוננות זו יהי' בכל יום המצות בעיניך כחדשים ממש כי נוכל להמשיך אור חדש בכל יום מבחי' סוכ"ע שהוא בחי' אוא"ס ב"ה שבלי גבול ולכן אין מניעה שיומשך מוחין ואורות חדשים בכל יום, וז"ש אין כל חדש תחת השמש תחת השמש דוקא שהוא בחי' ממכ"ע כי שמש ומגן הוי' אלקים כמו מגן ונרתק שמכסה ומסתיר על אור השמש כמו"כ שם אלקים הוא נרתק לשם הוי' להעלים האור דשם הוי', וזהו האור שנמשך בבחי' ממכ"ע שהוא רק הארה וזיו בעלמא ונק' זיו השכינה ובזה אין כל חדש שאין נמשך חיות ומוחין חדשים רק בחי' ואתה מחי' את כולם שמחי' תמיד הכל בסדר והדרגה א' ונק' לחדש הישנות שתמיד מחי' העולמות באופן וסדר א' ונק' בחי' השתלשלות עו"ע משא"כ ימי קדם הוא קדמונו ש"ע שהוא למעלה מהשתלשלות כו' ומשם המשכת אור חדש גם בבחי' ימי עולם, וז"ש וערבה לה' כו' שיומשך בימי עולם מבחי' שנים קדמוניות.

והנה אור חדש שנמשך מבחי' סוכ"ע ע"י תומ"צ הוא ע"ד אור הגנוז, והיינו כמארז"ל אור שנברא ביום ראשון הי' אדם מביט בו מסוף העולם ועד סופו כו' עמד וגנזו לצדיקים לע"ל והיכן גנזו בתורה, והיינו שבתורה ומצות קטמלובש אור הגנוז מבחי' סדכ"ס והיינו כמ"ש מה רב טובך אשר צפנת ליראיך צפנת גימ' כתר וגם סופי אותיות שבתיבות אשר צפנת ליראיך הם ר' ת' כ' ג"כ אותיות כתר, והיינו ב' מדריגות שיש בכתר עליון בחי' ע"י וא"א, ואור הטוב הצפון וגנוז ליראיו מלובש במצות כי שרש המצות ג"כ מבחי' רצה"ע ב"ה והוא כתר עליון שלמעלה מחכמה כנודע דתרי"ג מצות דאורייתא הם תרי"ג ארחין דגלגלתא ועם ז' מצות דרבנן הם תר"ך עמודי אור הוא בחי' כ"ע הסוכ"ע שלמעלה מהשתלשלות, ולכן באפשר להמשיך בחי' סוכ"ע ע"י מעשה המצות דווקא מצד ששרשם מבחי' אור הכתר הסוכ"ע כנ"ל.

והנה בשבת אומרים ג"כ מזמור שיר ליום השבת טוב להודות להוי', ופי' טוב להודות הוא ע"ד מה רב טובך אשר צפנת כו', כי בשבת מאיר מוחין דאבא ויש בזה ג"כ ד' בחי' דאבי"ע ובחי' אצילות שבאצי' בזה גנוז בחי' מקור התענוגים סדכ"ס בחי' עתיקא ממש, ולכן אמרז"ל מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה וזהו ג"כ אור הגנוז, וז"ש בכתבי האריז"ל שבשבת לידת נשמות חדשות, והוא כי ממוחין דווקא בחי' חכמה שבאצי' נמשך מוחין ואורות חדשים ממש מבחי' סוכ"ע, כי אין כל חדש תחת השמש היינו בחי' שמש הוי' שמאיר בז"א דאצי', אבל מיחוד או"א היינו חו"ב שבאצי' בזה נמשך מוחין חדשים ממש מבחי' אור א"ס ב"ה הסוכ"ע, ובחול נמשך בכל יום [ע"י] מצות מוחין ואורות חדשים מבחי' סוכ"ע כי שרש המצות הם רצה"ע ב"ה שלמעלה מחכמה וכנ"ל.

והנה בזה יובן מ"ש בגמ' בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים שנאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם, ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י עצמן שנאמר ואספת דגנך כו', אשר לכאורה תמוה דהא ואספת דגנך קאי על והי' אם שמוע תשמעו כו' ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם ואיך זה נק' אין עושין רצונו של מקום, ויובן בהקדם להבין ענין מהו עושים רצונו של מקום כי מקום הוא ו"ק מעלה ומטה מזרח ומערב צפון ודרום היינו שיש בזה התחלקות מדריגות מעלה ומטה והיינו בחי' ממכ"ע ומזרח הוא בחי' חכמה ומערב הוא בחי' מל' וצפון ודרום הם חו"ג, ועושים רש"מ הוא כמו ברוך המקום דהיינו שממשיכים מסוכ"ע לממכ"ע והיינו התגלות אור רצה"ע לבחי' מקום זהו עושין רש"מ, והיינו שהמקום יהי' בטל ונכלל בבחי' שלמעלה מהמקום, וע"ד שכ' הנה מקום אתי והיינו כי רצונו של מקום הנ"ל דבחי' ממכ"ע להיות בו גילוי אור א"ס ב"ה מה שלמעלה מבחי' מקום והיינו בחי' סוכ"ע, וענין גילוי זה יובן ממה שארז"ל מקום הארון אינו מן המדה הרי רואים שהגם שהארון הי' במדה אמתים וחצי עכ"ז לא הי' בחשבון העשר אמות נמצא יוכל להיות גילוי אלקות גם במקום גשמי שלא יהי' תופס מקום והיינו משום שהאיר בהמקום בחי' שלמעלה מהמקום והיינו ע"י המשכת סובב בממלא וזהו ענין עושין רש"מ.

קיובזה יובן דפ' והא"ש נק' אין עושין רש"מ והיינו משום שלא נאמר בה ובכל מאדך כמו בפ' שמע כי ענין בכל מאדך הוא בלי גבול ובלי שום מניעה בעולם ובלי שום הסתר שעי"ז ממשיך ג"כ התגלות סוכ"ע למטה, כי ע"י שמעורר האדם בנפשו רצון לאלקות בלי גבול ובלי שום מניעה בעולם ובלי שום הסתר שעי"ז ממשיך ג"כ התגלות סוכ"ע למטה, כי ע"י שמעורר האדם בנפשו רצון לאלקות בלי גבול ובלי שום מניעה בעולם ובתוך תוכיות ופנימיות הלב ורעותא דליבא ממש עי"ז ממשיך מלמעלה ג"כ אור הסוכ"ע שבלי גבול שיאיר למטה בבחי' ממכ"ע, אבל אהבה דבכל נפשך הגם שהיא ג"כ אהבה גדולה לאלקות אבל כיון שלא נאמר בכל מאדך א"כ הרי יש גבול להאהבה וקצת מניעה אזי אין נמשך בחי' סוכ"ע בפנימיות האדם כ"א רק בדרך מקיף. ובזה יובן התירוץ דלכאורה הרי בפ' והא"ש כתיב תשמעו אל מצותי וא"כ הרי ע"י המצות ממשיכים בחי' סוכ"ע בממכ"ע וא"כ מהו ההפרש בין מדריגות בכל מאדך, רק הענין דבלא בכל מאדך אינו נמשך בפנימיות ממש כ"א בדרך מקיף אבל ע"י בכל מאדך שבלי גבול נמשך בבחי' פנימיות ממש, שנמשך בחי' סוכ"ע בפנימית האדם.

ובזהר מבואר ענין זה בסגנון אחר והוא כי הקשה הזהר עמ"ש ממעמקים קראתיך הוי' איך אמר דוד הכי והא כתיב בכל לבי דרשתיך, ותירץ דלהמשיך מבחי' עמיקא דכולא סדכ"ס הוא ע"י בחי' ממעמקים קראתיך מעומק הנפש והלב דייקא, והיינו ג"כ ע"ד הנ"ל דבחי' בכל לבי דרשתיך הוא ע"ד מדריגת בכל מאדך.

והנה בעושין רש"מ א' בגמ' דמלאכתן נעשית ע"י אחרים והפי' של מלאכתן נעשית אין ר"ל מלאכות גשמיות ממש רק הענין הוא שלא יהי' נצרכים לברר בירורים מאחר שיהי' התגלות סוכ"ע וכמבואר במ"א דפי' שש שנים תזרע שדך הכל הוא ע"ד עובדא והוא ענין הבירורים והעלאות, אבל בפ' והא"ש שלא נאמר בכל מאדך לכן כתיב ואספת דגנך כי בבחי' זו צריך לברר בירורים וגם יכול להיות ח"ו פן יפתה לבבכם כו', כי נגד אהבה זו יש לעומת זה, כי נגד דעת דקדושה יש לעומת זה עה"ד טו"ר ממש, משא"כ בבחי' בכל מאדך אין שייך בחי' זו בלעומת זה כי הוא נמשך מבחי' סוכ"ע אני הוי' לא שניתי שאין בו שום שינוי כו'.

והנה בפרקי דר"א אי' בנוסח אחר בזמן שישראל עושין רש"מ ארץ שותה מאוצר העליון שנאמר יפתח ה' את אוצרו כו' ובזמן שאין ישראל עושין רש"מ ארץ שותה מימי אוקיינוס, והענין כי ים ויבשה הוא עלמא דאתכסייא ועלמא דאתגלייא, והיינו שברואים שבים מובלעים בים וכמו"כ עלמא דאתכסייא שם אחדות וביטול, משא"כ ביבשה נפרדים וכמו"כ עלמא דאתגלייא הוא בחי' יש ונפרד, וכשאין עושין רש"מ הגם שיש המשכה מעלמא קיאדאתכסיא בעלמא דאתגלייא כמ"ש ברוך ה' מן העולם ועד העולם אבל שניהם בהשתלשלות, וכשעושין רש"מ אז ארץ שותה מאוצר העליון והיינו בחי' סוכ"ע שלמעלה מהשתלשלות, וז"ש יפתח ה' את אוצרו הטוב את השמים והיינו כי שמים הוא מקיף את הים ואת הארץ ביחד כי ים ויבשה עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגלייא שניהם בבחי' השתלשלות רק שנמשך ברכה מעלמא דאתכסיא בעלמא דאתגליא ע"י קיום מצות אפילו בלא בכל מאדך, אבל במדריגת עושים רש"מ אז ההמשכה מפנימיות סוכ"ע שלמעלה מהשתלשלות וזהו אוצר העליון שזה נק' אוצר הגנוז בחי' סדכ"ס.

והנה ע"פ הנ"ל יובן ג"כ עוד שינוי אחד שבין פרשה שמע לפ' והא"ש, דבפרשה שמע כתיב עסק התורה מקודם היינו ושננתם לבניך ודברת בם כו' ואח"כ כתיב וקשרתם לאות כו' הוא תפילין שהוא מעשה המצות, ובפ' והא"ש כתיב וקשרתם לאות כו' מקודם ואח"כ כתיב ולמדתם כו' תפילין קודם לתורה, והיינו כי בפ' ראשונה דק"ש שנאמר בה בכל מאדך שזהו מדרגת עושים רש"מ אז הוא ההילוך בפנימיות מלמעלה למטה ולכן תורה מקודם למצות כי הנה ענין התורה הוא התגלות פנימית התגלות אור א"ס בחכ' ואורייתא מחכמה נפקת ואח"כ תפילין היינו מצות מעשיות כי הוקשה כל התורה לתפילין שמצות מעשיות הוא המשכה מלמעלה למטה, כסדר מחשבה ואח"כ דבור ואח"כ מעשה ולכן מתחיל בואהבת דהיינו ענין התפלה כי עיקר התפלה הוא במחשבה התבוננות ודעת אלקות ואח"כ ושננתם תורה ואח"כ וקשרתם תפילין מצות מעשיות וכמ"ש במ"א בפי' גדול תלמוד שמביא לידי מעשה כי התהוות מעשה המצות שיהי' בהם רצה"ע והארה מבחי' כתר הוא ע"י התו' אשר היא המשכת אור א"ס מבחי' כ"ע למעשי המצות שהם נעשים מדברים גשמיים שמק"נ והבירור ע"י שם מ"ה דתורה שמברר ב"ן כו' ולכן בענין תומ"צ שהם ז"א ונוק' הסדר מלמעלה למטה הוא תורה ואח"כ מצות, אבל בפ' שני' שנאמר פן יפתה לבבכם כו' ואח"כ כשחוזרים בתשובה כמ"ש ושמתם את דברי אלה כו' אז צריך לברר בירורים מלמטה למעלה אז מקודם מצות מעשיות הבירור בעשי' שע"י המצוה נתברר עולם העשי', ואח"כ ולמדתם הוא תורה בירור חכמה, ודבור משנה היינו בחי' בירור יצירה כשאומרים כשר או פסול נתברר זה מזה בהלכה פסוקה זה יכול לעלות וזה אינו יכול לעלות, וע"י תלמוד בקושיות ופירוקים שהוא עיון התורה נתברר עולם הבריאה כי ע"י הקושי' הי' הסתר ע"י הקליפה וכשמתרצין נתלבנה ההלכה ואין לה הסתר עוד, וזהו ענין אחרי הוי' תלכו כו' מי שהוא בעל תשובה צריך לילך מלמטה למעלה לברר בירורים וההתחלה בבחי' אתכפייא עובד אלקים ואח"כ יבוא לבחי' אתהפכא כו', וז"ש ואותו תיראו אותו היינו עצמותו ית' בחי' פנימית וז"ש ואת מצותיו תשמורו ובקולו תשמעו שהיא התורה דכך הוא הסדר כשההילוך בבחי' אחרי כמ"ש בפ' והא"ש תחלה וקשרתם ואח"כ ולמדתם, אבל אברהם אבינו שהי' צדיק גמור הי' הליכתו מלמעלה למטה דרך פנים כמ"ש קיבקיים אאע"ה כל התורה עד שלא ניתנה וז"ש התהלך לפני דהיינו שהמשיך מאא"ס ע"י היסוד במל' ועי"ז והי' תמים שמתמתקים הגבורות ומ"ש באברהם התהלך הוא בחי' רצוא ושוב.

ועכ"ז נאמר במשה וראית את אחורי ופני לא יראו ובודאי הי' למשה ג"כ זה ההילוך בפנימיות, רק ראי' והילוך הם שני ענינים, כי ראי' הוא השגת המהות ממש וזשארז"ל קשר של תפילין הראהו אבל עצם התפילין לא יוכל להשיג וכמארז"ל מ"ט שערי בינה נמסרו למשה אבל שער הנו"ן אשר בו מלובש יסוד אבא לא יוכל לראות כי חו"ב הם תרדל"מ וכ"ש שלא יוכל להשיג פנימי' ח"ע וקשר של תפילין הוא בחי' מל' דתבונה כו', ומ"ש באברהם התהלך לפני אינה השגת המהות כ"א השגת המציאות אבל לא הי' בבחי' ראיית המהות ממש כי ראי' גבוה הרבה גם מבחי' שמיעה כמ"ש אינו דומה שמיעה לראי', ומכש"כ מבחי' התהלך שי"ל שאינה גם כמו בחי' שמיעה שהוא ג"כ השגת המהות קצת רק שאינו דומה לראי', אבל הילוך הוא רק השגת המציאות.

ולעתיד כתיב והתהלכתי בתוככם דהיינו ב' בחי' הילוך, הענין שיהי' המשכות והתגלות סובב בממלא מלמעלה למטה, וגם עלי' ממלא בסובב מלמטה למעלה. וההפרש ביניהם הוא עד"מ המלך עומד למעלה והעם עומדים למטה או שהעם עולים אל המלך, והנה ההילוך מלמטה למעלה הוא ע"ד אליהו וחנוך עלו למרום שנזדכך החומר שלהם ועלו למעלה זהו עלי' ממלא בסובב, וז"ש כי עם קדוש אתה שהעם שהם נפרדים בבחי' עוממות יתעלו בבחי' קדוש ומובדל היינו בחי' סוכ"ע, וזהו ג"כ מ"ש עם זו יצרתי לי שיתעלו לבחי' עצמות שנק' לי, וההמשכה מלמעלה למטה הוא ע"ד שכ' וירד ה' על הר סיני שהעולם למטה על עמדו ולא נזדכך רק שנמשך גילוי סוכ"ע למטה.

וזהו ג"כ כענין המחלוקת בפי' ושמתי כדכוד ח"א שוהם וח"א ישפה, דמיכאל שהוא מדת החסד בחר שוהם שהוא מדרגתו של יוסף הצדיק דהיינו שיהי' גילוי אלקות מלמעלה למטה והגם שלא ישתנו העולמות ממדריגתו כ"כ לפ"ע גילוי האור אעפי"כ יהי' בהם הגילוי הגדול והעצום וכמ"ש ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כו', וגבריאל שמדתו גבורה בחר ישפה בחי' בנימין הצדיק דהיינו שיתעלו העולמות ויזדככו זיכוך ועילוי רב עד שיהי' בחי' כלי הראוי לקבל הגילוי העצום ההוא, ואמר הקב"ה להוי כדין וכדין שיתקיימו שני הבחי' ושיהי' שני המדריגות מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, והיינו ג"כ פי' והתהלכתי בתוככם שני בחי' שבהולכים והוא כי יש מעלה בכל א' משני בחינות, כי הנה ע"י עליות העולמות שהתחתון מזדכך כ"כ הזדככות עצומה להיות כפי בחי' העליון הרי עי"ז נמצא מתאחד יותר עם גילוי האור ע"ד איהו קיגוחיוהי חד ממש ע"ז נאמר הליכות עולם לו, וכיחוד כלים דאצי' עם האורות, משא"כ בירידת העליון למטה כיון שהכלי לא נזדכך הזדככות עצומה כהנ"ל א"כ אף שעכ"ז נמשך בו גילוי אור העליון ממש כי הוא ית' כל יכול מ"מ אין הגילוי אור מתייחד כ"כ עם הכלי ע"ד איהו וחיוהי וגרמוהי חד כו', ויש מעלה ג"כ בירידת האור למטה כי כשיתגלה גילוי גדול כזה שיוכל להתגלות אור הסוכ"ע לגוף ממש מבלי הזדככות עצומה כ"כ שע"ד עליות העולמות צריך מקום שרש הגילוי להיות ממקום גבוה יותר בכדי שיוכל לבוא ולירד ולהשתלשל הגילוי למטה בגוף ממש, וא"כ גילוי סובב בממלא אז ההשגה שמשיגין למטה נמשך שרשו ממקום גבוה יותר מן מה שמשיגין בעלי' ממלא לסובב כי אז א"צ להיות הגילוי ממקום גבוה כ"כ כמו שרש הגילוי שמלמעלה למטה, וכידוע שמה שמקור שורשו ממקום גבוה יותר יוכל לבוא ולהתגלות למטה יותר.

ואולך אתכם קוממיות, בסנהדרין ד"ק ר' יהודה אומר מאה אמה כנגד היכל וכותליו כו', הענין שיש ג' אמות ושבע כפולות וכל א' כלול מעשר רק שבזמן הזה אין ההתגלות בג"ר ועכשיו הבירור רק בז"ת ולכן רק ז' מדות וכמו"כ ז' רקיעים וז' היכלות אלא שהיכל ק"ק כולל ג"ר, אכן לע"ל יהי' גילוי ג"ר ממש, והנה זהו שאו' מאה ברכות בכל יום להמשיך מאה המשכות מבחי' הנ"ל אכן לע"ל שיהי' התגלות בחי' והתהלכתי בתוככם אזי ואולך אתכם קוממיות שיהי' כל התגלות מאה הנ"ל בתוך הגוף ממש, ויש להבין דהנה ארז"ל אמרו שקומה של אדה"ר קודם החטא הי' מהארץ עד לרקיע, ואחר החטא עה"ד כשעשה תשובה נתמעטה קומתו עד מאה אמה ועל משיח נאמר ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד, מאד אותיות אדם, שיהי' במדריגת אדה"ר קודם החטא וא"כ זהו ההבטחה דקוממיות הוא רק מאה אמה וזהו שיעור קומה של אדה"ר לאחר החטא עה"ד והרי במשיח נאמר שיגיע למדריגת אדה"ר דקודם החטא, והענין הוא כי מבואר בספרים שא"א לשום נשמה להגיע למדריגת אדה"ר כי הוא הי' יציר כפיו של הקב"ה והראי' ממה שמצינו בעובדא דר' בנאה הוה מציין מערתא כי מטא למערתא דאדה"ר יצתה בת קול ואמרה נסתכלת בדמות דיוקני (היינו יעקב כי שופרי' דיעקב מעין שופרי' דאדה"ר) בדיוקני עצמה (והיינו כי בצלם אלקים עשה את האדם) אל תסתכל, נמצא דאפי' יעקב שהי' בחיר שבאבות וכתיב ליעקב אשר פדה את אברהם לא ניצל אברהם מכבשן האש אלא בזכות יעקב, וכתיב וזכרתי את בריתי יעקב ואף את כו' יעקב מקודם לכולם ואעפ"כ שופרי' דיעקב רק מעין שופרי' דאדה"ר, וזהו שההבטחה דקוממיות מאה אמה הוא לכל האדם שיוכלו להגיע למדריגת אדה"ר שהי' אחר החטא ואחר שעשה תשובה וענין מאה אמה הוא שיהי' גילוי כל הע"ס שבנפש ויו"ד כלול מיו"ד והוא מאה אמה, אך על בן דוד עצמו נאמר ישכיל ירום ונשא וגבה מאד אותיות אדם שיגיע למדריגת אדה"ר קודם החטא, ובפסוק הזה יש ה' מדריגות ישכיל ירום ונשא וגבה מאד, והמדרגה העליונה קידמאד אותיות אדם, ומאד הוא בלי גבול, והיינו ע"ד חד ולא בחושבן, כי ענין מאה אמה זהו ג"כ מדריגות גבוהות התכללות ע"ס יו"ד מיו"ד רזא דמאה רק שהוא בגדר חשבון אבל מאד הוא כמו חד ולא בחושבן שלמעלה מגדר חשבון ומספר, ולכן ארז"ל עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש כי הצדיקים יתעלו בבחי' קדש העליון שלמעלה מהשתלשלות ולכן המלאכים יאמרו לפניהם קדוש.

נוסח אחר

ערב שבועות תרט"ו