קול מצהלות חתנים

כגקול מצהלות חתנים

[הנחת כ"ק אדמו"ר מהר"ש]

קול מצהלות חתנים מחופתן ונערים ממשתה נגינתם, וצ"ל מ"ש נערי' ל' רבי', הנה יהושע נק' נער כמ"ש ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל, והנה מצינו ביהושע שהי' בו שני מדרגות הא' כמו שהי' מתחלה מקבל ממשה והב' הוא כשנעשה אח"כ משפיע בפ"ע והי' מנהיג את ישראל כמ"ש וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו, והנה אף שלכאו' הנה מדריגה הב' היינו כדמה שנעשה אח"כ לבחי' משפיע בפ"ע היא יותר גבוה אך באמת המדריגה הא' מה שהי' מקבל תמיד ממשה רבו היא היותר נעלה כמשי"ת אי"ה, וזהו שארז"ל הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלי' (פי' זנב לאריות היא כמו שהי' מקבל ממשה רבו וראש לשועלי' הוא כמו שהי' אח"כ בחי' משפיע בפ"ע).

והנה דרך כלל משארז"ל הוי זנב לאריות ואל תהי' ראש קאי על מל' דאצי' שיש בה ג"כ שני מדריגות הנ"ל היינו שהמל' הוא שורש ומקור לעולם הבריאה וכמ"ש בכהאריז"ל מל' דאצי' נעשה כת"ר לבריאה, והב' הוא כמו שהוא באצי' קודם שנעשה ע"י לבריאה, וע"ז ארז"ל הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלי' פי' שזה שהמל' היא זנב לאריות הוא יותר נעלה מכמו שנעשית אח"כ ראש לשועלי' היינו ע"י דבריאה, והטעם הוא לפי שהיא באצי' ואף שהיא מדריגה תחתונה היינו הספי' העשירי אעפ"כ היא באצי' משא"כ כשנעשי' ע"י לבריאה כו'. ויובן ממשל זיו השמש אף שהיא מאיר לארץ ולדרי' עלי' אעפ"כ בעת שהזיו כלול בשמש הוא יותר נעלה והיינו מפני שהוא כלול בעצם המאור, וכן יובן מענין יחוד שמשא וסהרא הנה בעת שהלבנה מקבלת הארתה מהשמש היא במדריגה היותר נעלה (מכמו אח"כ שמאיר' על הארץ), שמתיחדת עם השמש ומקבלת הארה ממנה משא"כ מה שמאיר' אח"כ ונק' הארה דהארה כידוע, וכך למעלה הנה כתי' שמש ומגן ה' אלקי' וזה ששם אלקי' מקבל משם ה' הוא יותר גבוה כו' שנעשה יחוד ה' ואלקי' משא"כ אח"כ ע"י שם אלקי' נראה העולם ליש ודבר נפרד כנ"ל, וכמ"כ יובן בענין יהושע שנק' נער כשהי' מקבל ממשה רבו הי' ג"כ במדריגה היותר נעלה כי הנה ארז"ל פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה וכמו שהלבנה בעת שהיא מקבלת הארתה מהשמש היא במדריגה יותר גבוה כמ"כ יהושע בעת שהי' מקבל ממשה רבו הי' יותר נעלה שהי' מקבל תמיד מבחי' משה שמש ה' כו', ואח"כ כשנעשה משפיע בפ"ע הי' ע"ד כמו הלבנה בעת שהיא משפעת ומאיר' על הארץ ואינו דומה כו'.

והנה למעלה נק' מלאך מט"ט בשם נער כמ"ש נער הייתי גם זקנתי וארז"ל שרו של עולם אמרו, שהוא מט"ט, וע"ד הקבלה מט"ט ו"ק דיצירה, והנה יש בזה ג"כ שני בחי' הא' היא היינו כשו"ק דיצירה מקבלי' מאצי', והב' היינו כמו שהם עצמן ומשפיעין למטה כו' ולכן יש מיט"ט מלא ביו"ד אחר המ' (מיט"ט) ויש בלא יו"ד (מט"ט) והיינו בעת שהוא מקבל מאצי' נק' מיט"ט ביו"ד (כי יו"ד היא השפעה מאצי' יו"ד חכ' כו', בפרד"ס שער אבי"ע פ"ד המל' כשהיא כלולה מכל הע"ס דאצי' נק' יו"ד וכשמתלבש' במט"ט אזי נק' מיט"ט ביו"ד) ובעת שהוא משפיע למטה נק' מט"ט בלא יו"ד (וכמ"ש בזהר ח"ב דפ"ח ע"א וכ"כ בזהר ח"ב דס"ג ע"ב דההוא יומא מתברכין מיני' כל שית יומין וכל חד יהיב מזונא לתתא כל חד ביומוי, מההי' ברכה דמתברכי' ביומא שביעאה, אלא שיש באצי' ג"כ בחי' זו והיינו שג' מידות דאצי' מקבלי' מיומא שביעאה היינו כהבחי' בינה, ופי' נער שההשפעה הוא בבחי' קטנות ע"ד אתווין רברבין אתווין זעירין פי' שאתווין זערין הוא כמו אתווין רברבין אלא שהם בצמצום וכמ"כ בחי' נער הוא שההשפעה בקטנות).

והנה במשה כתי' הנה אנכי שולח מלאך כו' אל תמר בו כו' כי שמי בקרבו כו' כי ילך מלאכי לפניך (וארז"ל שמי בקרבו זה מט"ט ששמו כשם רבו, מט"ט גימ' שד"י) ולא רצה משה לקבלו כמ"ש אם אין פניך הולכי' כו', פי' ששלח מלאך בחי' מט"ט כמו שהוא מקבל מאצי', וזהו מלאכי, כי שמי בקרבו שם שדי בקרבו והיינו כמו שהוא מקבל מאצי', ואעפ"כ לא רצה משה לקבלו והיינו לפי שפני משה כפני חמה שמש ה' היינו בחי' אצי' לכן לא רצה לקבל המלאך כי המלאך הי' מקבל מאצי' משא"כ משה הי' בחי' שמש ה' בחי' אצי' עצמו שהיא מדריגה היותר נעלה כו'. אבל ביהושע (ה' י"ד) כשבא אליו המלאך כתי' שר צבא ה' עתה באתי ויפול יהושע על פניו ארצה וישתחו, ופרש"י עתה באתי לעוזרך אבל בימי משה רבך באתי ולא חפץ בי שנא' ע"ש, פי' יהושע שהי' בחי' נער כמו שהוא בחי' משפיע (ולא כמו שהוא מקבל כנ"ל) לזה כשבא אליו המלאך בחי' נער כמו שהוא מקבל מאצי' כמ"ש שר צבא ה' קיבלו יהושע ואף שהמלאך הי' ג"כ בחי' נער אעפ"כ הי' בחי' נער כמו שהוא מקבל מאצי' וכנ"ל.

וכ"ז הי' בימי משה ויהושע כו' אבל עכשיו כתי' (ישעי' ג' ד') ונתתי נערי' שריהם פי' נערי' קאי על מט"ט וסנד"ל. מט"ט ביצירה וסנד"ל בעשי' (כי בח"ל אינו מאיר כ"א מעשי' כידוע) ושני בחי' אלו הם רק מבחי' נער כמו שהוא בפ"ע ולא כמו שהוא מקבל מאצי' כו'. אך מ"מ השפעה זו היא גבוה מכל שאר ההשפעות כי שאר ההשפעות הוא מע' שרי' משא"כ בחי' ההשפעה לישראל היא מבחי' מט"ט שהוא כולל ע' שרי' ולכן נק' שרו של עולם שהוא הכולל כל השרי' כו' ולכן כתי' כי מלאכי' יצוה לך לשמרך שהם בבחי' שומרי' בחי' מקיפי' כמ"ש אמר שומר אתא בוקר (ישעי' ך"א י"ב) ואיתא בזהר שקאי על מט"ט, ששומר את ישראל כו'.

והנה כתי' סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקי' עולי' כו' פי' סולם נק' יעקב שיעקב ראה את הסולם (וגם כמו שהסולם מחבר כמ"כ יעקב בריח התיכון בחי' מחבר) והנה עלית נש"י הוא ע"י הסולם ובהעלאתם מגביהים ג"כ בחי' מט"ט וסנד"ל והוא מפני כי נש"י מקבלי' ההשפעה ע"י השרי' הנ"ל לכן כשנ"י מתעלי' מתעלי' ג"כ השרי' וזהו והנה מלאכי אלקי' פי' בחי' מט"ט וסנד"ל עולי' דרך הסולם פי' בעלית נש"י.

והנה עיקר העלי' יהי' לע"ל אעפ"כ אין עליתן שוה והיינו שנש"י מתעלי' יותר, וזהו קול מצהלות חתני' מחופתן חתן נק' נש"י ע"ש ביום חתונתו כוזו מ"ת וישראל קיבלו את התורה ועליתן היא לבחי' חופה וזהו מחופתן. וביאור הענין הנה איתא במדרש נש"י עלו במחשבה ולכאו' צ"ל מהו הרבותא שעלו במח' הלא מחשבה היא בחי' לבוש, והענין הוא דהנה מצינו שמח' נק' חכ' (וע' בד"ה פתח אלי' בענין לית מח' תפיסא בי' ובזהר ח"א דקכ"ג ע"א מח' ויובלא שהוא חו"ב ע"ש) ועלו במח' מקור המח' שהוא בחי' פנימיות החכ', ולכן עליות נש"י הוא לבחי' מקיפי' דחכ' וזהו מחופתן, כי הנה כתי' כי על [כל] כבוד חופה כבו"ד גימ' ל"ב והוא ל"ב נתיבות החכמה וחופה היא בחי' מקיף ולכן עליות נש"י בבחי' מקיף דחכ' וזהו מצהלות חתני' מחופתן.

ונערי' ממשתה נגינתם, פי' כי שרש הנערי' שהם המלאכי' הם מבחי' דיבור ושורש הדיבור הוא מבחי' בינה שנק' ספר (ואף כי שרש הדיבור הוא מחכ' אך י"ל כי זהו ע"ד מ"ש בסש"ב שחכ' הוא בחי' כח החכ' כו' ע"ש) ולכן עליתן לבחי' מקיף דבינה וזהו ונערי' ממשתה נגינתם פי' משתה הוא משתה היין יין הוא בחי' בינה וכתי' נכנס יין יצא סוד, סוד ה' ליראיו, וע"ז כתי' יין המשמח אלקי' ואנשי' אנשי' היינו בחי' מט"ט וסנד"ל ומשמח ג"כ בחי' אלקי' כי יש יין המשכר ויש יין הנק' יין המשומר בענביו יין בחי' גילוי שם ה' סוד ה' ועי"ז משמח אלקים כי אלקי' הוא בחי' הסתר וע"י גילוי בחי' שם הוי' משמח אלקי' כי נכנס יין יצא סוד כו' כנ"ל, אך יש בחי' יין המשומר בענביו משי"ב שהוא בחי' מקיף דבינה (וכמ"ש בע"ח התגלות ע"י בבינה), וזהו פי' ונערי' מט"ט וסנד"ל ממשתה נגינתם שעליתן הוא לבחי' משתה היין בחי' בינה יין המשומר בענביו כו'.

ובזה יובן מארז"ל ע"פ עין לא ראתה (ברכות ל"ד ע"ב, פסחי' ס"ח, חלק צ"ט ע"א) אריב"ל זה יין המשומר בענביו משי"ב, ר"ש בר נחמני (או ר"ל) אמר זה עדן שלא שלטה בו עין כל ברי' כו' שמא תאמר ג"ן זה עדן ת"ל ונהר יוצא מעדן, לדברי ריב"ל שמפרש יין המשומר בענביו קאי על עלית הנערי' הנ"ל ולר"ש בר נחמוני שמפרש זה עדן קאי על עלית נש"י כי עלית נש"י הוא לבחי' מקיף דחכ' שהוא בחי' ח"ס חכ' דכת"ר וזהו ויטע ה' אלקי' גן בעדן מקדם קדם בחי' כתר בעדן מקדם היינו בחי' חכ' שבכת"ר שהוא עליות נש"י כנ"ל וד"ל.