עלה ראש הפסגה
כזעלה ראש הפסגה
עלה ראש הפסגה, פי' פסגה הוא הר גבוה כמ"ש בת"א רמתא, והנה בס' פנים יפות פי' פסגה הוא ס"ג פ"ה שעליית משה הי' בבחי' שם ס"ג שהוא בחי' בינה כמשי"ת, ופה הוא כי הנה אלקים גימטרי' פ"ו, וידוע שהוי' בניקוד אלקים הוא ג"כ בחי' בינה, והנה כתי' ותחסרהו מעט מאלקים שמשה לא השיג כל הנש"ב כ"א מ"ט שע"ב ולכן כתי' פסגה ס"ג פ"ה, משא"כ אלקים גימ' פ"ו, וזהו ותחסרהו מעט שחסר א'. וביאור הענין הוא, הנה ידוע שד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן הם בחכ' ובינה ז"א ומל', שם ע"ב בחכ' ופי' שם הוי' במילוי יודין, שם ס"ג ג"כ במילוי יודין רק שהוי"ו הוא בא' בבינה, שם מ"ה בז"א במילוי אלפין, שם ב"ן במל' במילוי ההין, והנה השבירה הי' בז"ת דאימא דהיינו בשם ב"ן וע"י מ"ה שמברר לב"ן בחי' העלי' לשם ס"ג ששם לא הי' השבירה כי השבירה לא הי' כ"א בז"ת דאימא אבל בג"ר דבינה לא הי' שם שבירה כלל, והעלי' היא דוקא ע"י בירור שם ב"ן בחי' בהמה כמ"ש בת"א בד"ה ונתתי לך מהלכים כו', והנה משה הי' בחי' מ"ה כמ"ש ונחנו מה שהוא בחי' תיקון שהוא בחי' ז"א, וההפרש שבין ז"א לבינה הוא כמו ההפרש שבין חכ' לכתר, שהתהוות החכ' היא מבחי' אין וכמ"ש והחכ' מאין תמצא, כמ"כ ת"ת דבינה נעשה כתר לז"א, ולזה הי' עליית משה שהוא בבחי' ז"א שם מ"ה שהוא בז"א לבחי' ס"ג שהוא בחי' בינה, ופ"ה הוא בחי' אלקים היינו הוי' בניקוד אלקים שהוא בחי' בינה, ופי' הוי' בניקוד אלקים היינו שאלקים הוא בחי' כלי והוי' בחי' אור שלאחר הבירור וכתיב ותחסרהו מעט מאלקים, שלא השיג כל אלקים גימ' פ"ו, ופסגה הוא ס"ג פ"ה, והיינו שלא השיג שער הנו"ן דבינה.
והנה מה שיש לדקדק על פי' הוא ממשארז"ל גדולים צדיקים במיתתן יותר מחייהן, ומאחר שלא השיג כל הנש"ב א"כ מהו גדולים צדיקים כו', וי"ל כי זה הי' לפני מותו וגדולים צדיקים במיתתן שאז השיג כל הנשע"ב, וגם מה שלא השיג משה הוא חלק א' ממ"ט, כי מ"ט שערים השיג כו' ולפי' הפ"י חסר חלק א' ממ"ט ולכן אפ"ל שמשה השיג כל הנו"ן שע"ב. ומתחלה צריך להבין מהו מספר נון שע"ב, וי"א כי זפ"ז הוא מ"ט ושער הנו"ן הוא בחי' בינה וי"א כי בינה היא בחי' ה' של שם הוי' וכל א' כלול מיו"ד, זהו נ' שערי בינה, והנה חמשה חומשי תורה הם בחי' ה' עילאה שהיא בחי' בינה, עיין בד"ה תורת ה' תמימה ומבואר שם שיש ו' פסוקים כל אחד מחמשה תיבות, ו' פסוקים כנגד שיתא סדרי משנה וחמשה תיבות שבכל פסוק הוא כנגד חמשה חומשי תורה.
כחוהנה התורה נאמרה ע"י משה ואעפי"כ לא השיג כל הנו"ן שע"ב, פי' כי יש אור מים רקיע ומשה השיג בחי' מים אבל בחי' אור שהוא פנימיות התורה לא השיג בחייו, ובחי' רקיע הוא בחי' תורה כמו שלומדים אותה במתיבתא דרקיעא כמ"ש במ"א, וכמ"ש וראית את אחורי ופני לא יראו פני לשון פנימיות שעדיין לא השיג בחי' אור שהיא פנימי' התורה, אבל גדולים צדיקים במיתתן שהשיג כל הנו"ן שע"ב, כי הנה התורה נקרא' אור וכמו שמבואר במדרש בראשית פ"ג א"ר סימון חמשה פעמים כתי' כאן אור אורה כנגד חמשה חומשי תורה, ויאמר אלקים יהי אור כנגד ספר בראשית שבו נתעסק הקב"ה וברא עולמו, ויהי אור כנגד ספר שמות שבו יצאו ישראל ממצרים מאפילה לאורה, וירא האלקים את האור כי טוב כנגד ספר ויקרא שהוא מלא הלכות רבות, ויבדל אלקים בין האור ובין החושך כנגד ספר במדבר שהוא מבדיל בין יוצאי מצרים לבאי הארץ, ויקרא אלקים לאור יום כנגד ספר דברים כו' מתיבין חברי' כו' אמר לון אף שנה בו דבר כו' עכ"ל, והנה אור נקרא טוב כמ"ש ג"כ במדרש סוף מקץ פצ"ב, אר"ל עובדא הוה בדרומא תמן חד פונדקי כו' אזל ר' מאיר ואיתקבל קמן, קם ולבש זינן א"ל קום פוק דלויתא אנא עבדא א"ל ר"מ אית לי אח א"ל אן הוא א"ל בכנישתא א"ל ומה שמי' א"ל כי טוב כו', בצפרא קם ר"מ ושוי חמרא דיזיל לי' א"ל ההוא פונדקא אן הוא אחוך דאמרת לי א"ל הא אתא לי' וירא את האור כי טוב כו' עכ"ל, נמצא האור נקרא טוב כו', והנה ה' פעמים טוב עולה פ"ה, וזהו פסגה שם ס"ג ופ"ה ה' פעמים טוב כו', וטוב ואור הכל אחד, והתורה נק' אור והיינו שהשיג בחי' אור התורה שהוא בחי' פנימיות התורה כו' וזהו העלי' שהשיג כל הנו"ן שע"ב, וזהו ענין מ"ש במד"ר ובילקוט רמז תתכ"ב נתן בעיניו כח לראות מסוף העולם ועד סופו, והנה אור שנברא ביום ראשון הי' אדם מביט בו מסוף העולם ועד סופו, והיכן גנזו בתורה, וע"י שהשיג בחי' פנימיות התורה בחי' אור התורה לכן הי' כח בעיניו לראות מסוף העולם ועד סופו.