להבין ביאור הדברי' ע"פ מי יעלה

גלהבין ביאור הדברי' ע"פ מי יעלה

[הנחת כ"ק אדמו"ר מהר"ש]

להבין ביאור הדברי' ע"פ מי יעלה לנו השמימ' ושע"י מילה ממשיכין בחי' מקיפי' של הנשמה בחי' ח"י, ולהבין כ"ז צריך להקדי' ב' הקדמות הא' הוא להבין ענין מקיפי' ופנימי' הנה שמי' נק' אור מקיף שהוא מקיף על הארץ כי הארץ הוא כגרגר חרדל לגבי שמי' והשמי' מקיפם מכל צד והארץ נק' בשם א"פ, וע"ד הקבלה שמי' נק' ז"א וארץ נק' מל' והנה ז"א הוא בחי' מידות ומל' נק' דיבור וכמשל למטה באדם אנו רואי' שהמידות מקיפים את הדיבור מכל צד כמו אם צריך לגלות איזה אהבה אזי המידה מקפת את הדיבו' מכף ראשו ועד רגלו (רק שההתגלות לזולתו אינו כ"א הדיבור) וכן במידת הכעס (וכידוע ששורש הדיבור הוא מהמידות) וכמ"כ יובן למעלה שז"א היינו מידות עליונות בחי' שמי' נק' בשם מקיפי' שמקיפי' את הארץ שנק' א"פ כמובן מתוך משל הנ"ל שהמידות מקיפי' את הדיבור, והנה כתי' השמי' שמי' לה' ואיתא בזהר השמי' שמי' ב' בחי' שמי' שמי' עילאין ושמי' תתאין, שמי' תתאין נק' ז"א וארץ תתאה נק' בשם מל' כנ"ל ושמי' וארץ עילאין הם חו"ב כי בינה נק' בשם ארץ שהוא אור פנימי (אך לא הבינה עצמה כ"א בחי' תבונה שהוא אותיות בן דובת מקור לז"א משא"כ הבינה עצמה היא עם החכ' ונק' תרין ריעין דלא מתפרשי' לעלמין וזהו יו"ד של שם הוי' שהוא בחי' חכ' והנה המילוי ו"ד שעולה ג"כ מספר יו"ד וזהו בחי' בינה שהמילוי הוא בחי' בינה כמ"ש בכהאריז"ל נמצא שבחי' בינה כלולה בחכ' וזהו והבן בחכ' כו') וחכ' נק' בשם אור מקיף בחי' חי' כמ"ש והחכ' תחי' וזהו בחי' שמי' וארץ עילאין, וכתי' הן לה' אלוקינו השמי' ושמי השמי' השמי' קאי על ב' בחי' שמי' הנ"ל שמי' תתאין ושמי' עילאין, ושמי השמי' קאי על בחי' כתר בחי' יחיד' שבנשמה, והנה במילה כתי' מי יעלה לנו השמי' ר"ת מילה והנה השמימה הוא ל' רבי' שכולל כל הבחי' שמי' הנ"ל שמים תתאין ושמי' עילאין ושמי השמים בחי' כתר כי ע"י המילה הוא גילוי יסוד אבא ויסוד א"א ב' בחי' שמי' ושמי השמי'.

(ב) והקדמה הב' שצריך להבין ענין הבירורי' דהנה לפעמי' מצינו שהמל' הוא המברר כמ"ש ותתן טרף לביתה טרף רפ"ח עם הכולל שהמל' הוא המברר רפ"ח ניצוצין שנפלו בשבירה, ולפעמי' מצינו שחכ' הוא המברר וכמאמר בחכ' אתברירו, והענין הוא דהנה יש שני בחי' מ"ן ומ"ד, בתחלה העלאת מ"ן ואח"כ המשכת המ"ד וכמ"כ יובן למעלה שבתחילה העלאת מ"ן בלילה ואח"כ ביום הוא בחי' המשכת המ"ד שיהי' בחכ' אתברירו, והנה כמו למטה ע"י העלאת מ"ן והמשכת מ"ד נעשה הולדה כמ"כ למעלה ע"י העלאת מ"ן והמשכת המ"ד בחכ' איתברירו נולדי' נשמות ומלאכי' דהנה יש מלאכי' שנק' בשם יוצר משרתי' והיינו שנולדי' בכל יום ע"י היחוד מ"ן ומ"ד, ויש מלאכי' שנק' אשר משרתיו שעומדין מכבר כמו מיכאל וגבריאל וההפרש שבין מלאכי' ונשמות הוא שהתהות הנשמות הוא מפנימיות ומלאכי' עיקר התהוותם מחיצוניות כו' כידוע.

קיצור מב' הסעיפי', שמי' מקיפי' חי' וארץ א"פ נר"נ, ושמי' וארץ תתאין זו"נ ושמי' וארץ עילאין חו"ב בינה נק' נשמה אך לא בינה כ"א תבונה ובחי' יחידה שמי השמי'.

ענין [הבירורים] מ"ן ומ"ד יוצר משרתי' מהמ"ן א"א שיתהוה כ"א ע"י המשכת המ"ד דוקא נולדי' נשמות ומלאכי', נשמות מפנימיות ומלאכי' מחיצוניות.

(ג) והנה כדי שיתהוו נשמות חדשות צ"ל המשכה חדשה מאוא"ס ב"ה שלמעלה מאצי' דוקא כי אצי' היא אורות בכלי' והוא רק כדי לחדש הישינות, דהיינו שיומשך בבי"ע, אבל הולדת נשמות חדשות הוא שיומשך גם בעולם האצי' (וזהו סוד אין כל חדש תחת השמש), והנה עיקר המשכה זו היא לע"ל שיהי' גילוי פנימיות ע"י וזהו בחי' יחידה שבנשמה כידוע שנרנח"י המה כנגד ה' מדריגות ע"י וא"א ואו"א וז"א ומל' וכמ"ש בכהאריז"ל שעדין לא זכה השום אדם לגילוי בחי' יחידה שדוד זכה לבחי' נפש כמ"ש לדוד כו' נפשי ואלי' זכה לבחי' רוח וכתי' בו ל' רוח ואדם הראשון לבחי' נשמה וכמ"ש ויפח באפיו נשמת, ומשה זכה לבחי' חי' ע"ש ובחי' יחידה יתגלה למשיח דוקא שיהי' לע"ל שעליו נאמר הפסוק הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד שהוא בחי' ה' מדריגות ישכיל ירום ונשא וגבה מאד מאוד היא בלי גבול בכל מאדך ועי"ז יתגלה בחי' פנימיות ע"י ובעוה"ז א"א להיות גילוי פנימיות ע"י ואפי' העלי' שביוהכ"פ שהיא בע"י אינה כ"א בבחי' חיצוניות ע"י אבל לא בפנימיות ע"י וכעת הגילוי הוא רק ממוחין דאו"א, ולע"ל וגבה מאד שהוא התגלות אור הכתר והוא כי לע"ל יתגלה בחי' מקיפי' (וי"ל שהוא מהעיגול שלפני הקו שקו הוא א"פ ע"ד נר"נ בי"ע, וכללות נשמות חדשות הוא מסוכ"ע שלמעלה מהקו מקיף הכללי, וכדוגמא שמצינו שבימי התנאי' הי' קצת נשמות מבחי' מקיפי' כמו ר"מ שהי' אומר על טמא טהור ומראה לו פנים, או ר"א שאמר מן השמי' יוכיחו ויצא ב"ק ואמרו הלכה כר"א, והשיב ר"י אין משגיחין בב"ק לא בשמי' היא, והענין הוא דהנה התורה משמי' לארץ בבחי' א"פ וזהו שהתורה ניתנה במ"ט פנים כנגד מ"ט שערי בינה שנמשכי' בז"א, וא"כ לא בשמי' היא דהיינו בבחי' מקיפי' אכן נשמת ר"מ ממקור האור מהמקיף בחי' חי' שהוא בחי' חכ' (ומה שמבואר במ"א שמצד המשפיע יכולי' אוה"ע ג"כ לקבל רק אם נמשך דרך צמצום החכ' אז אין אוה"ע יכולי' לקבל כי בחכ' אתברירו ונמצא שהחכ' הוא בחי' פנימיות ע"ש בסידור בד"ה מזמור לתודה, י"ל שזהו רק בחי' מל' שבחכ' אבל ט"ס דחכ' המה בבחי' מקיפי' כמ"ש כאן) וכמשארז"ל על ר"מ לא ר"מ שמו אלא ר' נהוראי שמו וקראו שמו מאיר על שהי' מנהיר עיני חכמי' בהלכה והוא מפני שהי' ממקור האור, ולכן הי' יכול לאמור על טמא טהור ומראה לו פנים, כי מצד המקיף אינו תופס מקום כלל ומה גם שאין בו התחלקות כלל כמשל העיגול כמ"ש במ"א. ואפ"ל עוד כמו השכל יכול להפוך לזכות ולחוב כמו אמחה כו' ואח"כ לא אוסיף כו' מטעם א'.

ו[הנחת כ"ק אדמו"ר מהר"ש]

בס"ד