בזהר פ' וירא כו' והוא מסיבות מתהפך
אבזהר פ' וירא כו' והוא מסיבות מתהפך
[הנחת כ"ק אדמו"ר מהר"ש]
בזהר פ' וירא ד' ק"ט ע"א והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו לפעלם כו' קוב"ה מסבב סיבובין ואייתא עובדין בעלמא לאתקימא, ולבתר דחשיבו בני נשא דיתקימון אינון עובדין מהפך להון כו' כהאי אומנא כו' דההיא טקלא אסתחרת קמי', לפעלם אי מטיבין ב"נ עובדיהון כו' יעו"ש.
הנה תוכן המאמר הוא דהקב"ה מסבב סיבות מסיבות שונות וכ"ז הוא לפי הפועל של ב"נ, למשל אם בר"ה היו כל ישראל יראי' את ה' כו' ונכתב להם שיהי' השפעת הטוב כו' ואם אח"כ יקלקלו מעשיהם ח"ו לא יהיה בעיניהם שיהא ג"כ השפעת הטוב כמו שנכתב להם כן בר"ה כ"א כו' וכמ"ש בפרש"י ע"פ זה באיוב ל"ז וזהו לפעלם כמ"ש הזהר כו' ופי' בתחבולותיו הוא דתחבולות נק' הע"ס שהם תחבולותיו שע"י מתנהג העולם וכמאמ' כולם לאחזאה איך מתנהג עלמא כו' וגם תחבולות נק' עומק המחשבה כמשל למטה מי שצריך לעשות איזה תחבולה אזי מעמיק בשכלו איך לעשותה כו' וכמ"כ יובן למעלה שפנימיות החכ' נק' בשם תחבולה כו'.
והנה המל' לפעמי' מקבלת מספירת החסד ולפעמי' מספירת הג' כו' וזהו לפעלם, כשבנ"א מטיבין מעשיהם למטה ועובדי' את ה' באמת כו' אזי המל' מקבלת מספירת החסד ומקבלי' השפעת החסד כו' ואם ח"ו מקלקלי' מעשיהם אזי המל' מקבלת מספירת הג' (כי האדם אינו יכול להגיע בעבודתו וביראתו כ"א לבחי' המל' ולא יותר לפי ששרשו הוא מבחי' מל' דאצי' מקור דבי"ע ואם שמקבלי' ההשפעה מבחי' הגבוה יותר מבחי' המל' כמו אם מטיבין מעשיה' מקבלי' מספירת החסד, אך זה אינו בהעלאת מ"ן מלמטה כ"א שהעלת מ"ן דלמטה אינו מגיע כ"א עד בחי' המל' דאצי' לפי שהנבראי' נפעלו מבחי' במל' מידת מלכותו ית' כנ"ל רק אם מטיבין מעשיהם אזי המל' מקבלת מבחי' החסד או להיפוך אבל האדם בעצמו אינו יכול להגיע באתעדל"ת שלו לבחי' החסד כ"א לבחי' מידת המל' כנ"ל).
(ב) וזהו מ"ש הזהר כהאי אומנא כו' דהאי טקלא אסתחרת קמי' שהוא בחי' מל' שמתנענע לכאן ולכאן כפי פעלם דבני אנשא אם מטיבין מעשיהם כו' כנ"ל והסובב ומהפך הגלגל היינו בחי' הטקלא הנ"ל הוא בחי' קו המדה שמודדת לפי פעלם דבנ"א אם מטיבין מעשיהם כו', והנה ע"ד הקבלה נק' קו המידה זו בשם גבורה דע"י בחי' בוצינא דקרדוניתא כו' וזהו מ"ש והוא מסיבות מתהפך בתחבולתיו כו' והוא דא עתיקא כו' וכמ"ש בזהר כאן הוא המהפך ומסבב סבות מסיבות שונות בהאי טקלא לפי פעלם דב"נ וזהו כמ"ש אי' שוקל אי' סופר כו' שבחי' אי' בעצמו הוא השוקל והסופר, וידוע דפעם כתי' מלכהא"כ ופעם כתי' אי' מקום כבודו וכמ"ש במ"א שהמלאכי' שואלי' אי' שאינו מושג להם בחי' זו ולכן שואלי' אי' שאינו מושג כו' כנ"ל והנה בחי' אי' זה הוא השוקל והסופר כו' ואינו בחי' נפרד כו' ולכן אי' שוקל ואי' סופר שבחי' אי' בעצמו הוא השוקל והסופר כנ"ל והוא בחי' עיגול הגדול שהוא בחי' סוכ"ע שקמי' כחשוכא כאורה שווין כו' וכמ"ש בת"א [פ' שמות] בד"ה אי' שוקל אי' סופר, יעו"ש.
(ג) הנה הסיבות הוא כדי לברר בירורין כמו אברהם נולד מתרח ששרשו נפל בשה"כ ולכן כדי שיולד אברהם הי' צריך להיות מתחלה הפרדת הרע מהטוב וזהו שהי' תרח רע גמור והטוב שנפרד מהרע הי' בחי' אברהם וכדוגמא זו הוא שכדי שיצא יצחק מאברהם הי' צ"ל עוד בירור (שיצחק הי' עולה תמימה) דהיינו שמתחלה ישמעאל מאברהם ואח"כ יצא יצחק שהוא בירור אחר בירור כו' וזהו ענין הסיבה שאברהם יקח את הגר לאשה ויוליד ממנה את ישמעאל ואח"כ יוצא ממנו יצחק שזהו ענין הבירורי' הנ"ל וכמ"ש בזהר ת"ח קוב"ה גרם סיבובין ועובדין בעלמא כו' אקריב אברהם לגבי ונפק מיני' ישמעאל דלא הוה אברהם גזיר כו' ואתגזיר אברהם כו' כיון דרזא אישתלים ואתגזיר נפק מיני' יצחק יעו"ש והוא ענין הבירורי' הנ"ל.
(ד) ובד"כ יש שני בחי' עילות העילות וסיבות הסיבות כו' והנה ההפרש שבין עילת העילות לסיבות הסיבות הוא דהנה עילת העילות הוא בחי' השתלשלות של' עילת העילות הוא ל' עילה ועלול שעילה משגת עילתה וזהו בחי' השתלשלות וסיבות הסיבות הוא בחי' שלמעלה מהשתלשלות, ויובן כ"ז עד"מ למטה כשזורעי' איזה תבואה ואח"כ מצמיח זהו בחי' השתלשלות אבל אם למשל כשצריך להרחיק נדוד ולנסוע למרחקי' לקנות סחורה משם ולמוכרם במרחקי' ג"כ זה השפע לא בא בסדר השתלשלות כ"א מלמעלה מסדר השתלשלות וההדרגה משם נמשך מה שהוא מסבב סיבות שיצטרך גלנסוע למרחקי' כו' (בעת שהי' כ"פ בלאדי) (ועוד אפ"ל שמה שמשתכר בסחורה והיינו משל הנ"ל נק' בחי' עילות העילות שנק' בחי' ההשתלשלות, אבל אם למשל שמצא איזה אוצר שיש בו מעות הרבה אשר לא יגע ולא טרח אליהם כלל זהו מלמעלה מסדר השתלשלות והדרגה) וכן הנס נק' ג"כ מלמעלה מסדר השתלשלות כמשל נס דפורי' שמתחלה הי' צריך להיות סיבה שיהרוג אחשורוש את ושתי ואח"כ יקח את אסתר וב"כ יגדל את המן וכ"ז הוא כדי שאח"כ יהי' הנס לישראל שינצלו מגזירת אחשורוש ע"י עצת המן הרע, וזהו בחי' סיבה וכמו סיבה היתה מאת ה', אבל בחי' ההשתלשלות נק' בשם עילת העילות כנ"ל וד"ל.