ראה קראתי
וראה קראתי
ראה קראתי בשם בצלאל וגו', במד"ר פ' כי תשא פמ"א איתא הראה הקב"ה למשה בספרו של אדם הראשון שבצלאל יבנה המשכן ויעשה כליו יע"ש והנה בפ' תרומה בציוי משה לבצלאל כתי' שיעשה הארון תחלה ואח"כ הכלי' ואח"כ המשכן וארז"ל מה השיב בצלאל למשה הלא דרך האדם בונה בית ואח"כ מכניס לתוכן כלי' וכו'. ולהבין כ"ז הנה כתי' ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר אלא בתוכם (בשם המגיד נ"ע) והיינו שיש בכאו"א מישראל בחי' משכן וכליו, ולהבין איך שייך שיש בכאו"א בחי' משכן וכליו הנה כתי' וידעת היום והשבות אל לבבך, שיש שני לבבות, היינו חיצוני' הלב ופנימיות הלב והם כנגד שני המזבחות פנימי וחיצון, חיצוניות הלב נגד מזבח החיצון, שעליו מקריבין פרי' אלי' וכבשי', וכמ"כ הוא בבחי' חיצוני' הלב שמקריבין הנה"ב ומעלי' אותה למקור חוצבה, ובחי' פנימיות הלב כנגד מזבח הפנימי שעליו מקריבין קטורת (ביוהכ"פ).
ב) והנה כמו שהי' במשכן גם בחי' מקיפי' כמ"כ י"ל בנפש האדם והוא מ"ש וידעת היום שהוא בחי' דעת שנק' מקיף וכמשל ההתבוננות הוא במוח הדעת ואח"כ נצמח מזה איזה מידה לאלקות, אמנם כ"ז שההתבוננות היא במוח הדעת איך שאני הוי' לא שניתי הוא רק בבחי' מקיף ואח"כ באה בבחי' פנימי' וזהו וידעת היום תחלה ואח"כ והשבות אל לבבך והמכוון הוא כי ה' הוא האלקי' כמ"ש במ"א.
ג) והנה במשכן הי' ד' בחי' תכלת וארגמן תולעת שני ושש, וכנגדן ד' כלי' מנורה ושולחן ומזבח וארון כי מדריגות אלו ישנם במקיפי' וגם בפנימי' ולהבין זה בנפש האדם הנה תכלת היא בחי' אהבה מל' תכלה שהוא בחי' כליון ואהבה להשם ית' ותולעת שני הוא בחי' אדמומי' שהיא בחי' גבורה זיראה, וארגמן הוא בחי' התכללות חו"ג, וזהו שארגמ"ן ר"ת משמות המלאכי' הממוני' על ד' חיות המרכבה מיכאל גבריאל אוריאל כידוע שהיא בחי' התכללות, ושש הוא בחי' בד שעולה יחידי וגם הוא גוון לבן שהוא עצמי' שאין תערובות והוא בחי' לבנוני' ובחי' זו היא כנגד אהבה המסותרת שיש בכאו"א מישראל שהיא אהבה טבעי'.
ד) והנה ד' בחי' תכלת וארגמן ותולעת שני ושש שהי' במשכן הי' מבחי' מקיפי' וכמ"כ יש בבחי' פנימי' והם הד' כלי' שהיו במשכן ארון ושולחן ומנורה ומזבח, כי הנה שולחן בצפון ומנורה בדרום והנה אף שהמנורה היא בדרום שהוא בחי' חסד אעפ"כ המנורה היא בחי' גבורה שהיא בחי' אש וטבע האש לעלות למעלה ושולחן אף שהי' בצפון בחי' גבורה אעפ"כ היא בחי' חסד שהוא השפעת החסדי', והמזבח הי' עומד באמצע היינו כנגד בחי' ארגמן, והארון כנגד בחי' שש, והנה הפרש שבין ד' בחי' מקיפי' לפנימי' שהפנימי' כל מדריגה בפ"ע משא"כ במקיפי' אף שהם ד' מדריגות אעפ"כ הם כלולי' יחד (ולכן הי' בכל חוט מד' מדריגות כידוע). והנה בצלאל אמ' שיעשה כסדר הפסוק וידעת היום בחי' מקיף תחלה ואח"כ והשבות אל לבבך בחי' פנימי.
ה) ומעתה צ"ל מ"ש משה שיעשו הארון והכלי' תחלה ואח"כ המשכן דלכאו' נהפוך הוא וצ"ל כוונת משה. והענין הוא דהנה יש פלוגתא בגמ' אם שמי' קדמו אם ארץ קדמה ובאמת בסדר הבריאה שמי' קדמו אבל עיקר המכוון הוא בחי' ארץ דוקא שבמחשבה קדמה ארץ לשמי' שהיא עיקר המכון כמ"ש ואדם עלי' בראתי, וכמ"כ יובן כאן שבציוי הקב"ה למשה הי' תחלה המשכן ואח"כ הארון וכליו אבל במחשבה הארון קדם לזה אמר משה שיעשה הארון תחלה לפי שקדם במחשבה אף שיצא בדיבור אחרון והוא כמשל חותם המתהפך או ע"ד משארז"ל נכנס ראשון יצא אחרון וכמשל צמיחת התבואה שעיקר היא התבואה ואעפ"כ צומחין הקש והתבן תחלה.
ו) דוגמא לפלוגתא זו מצינו פלוגתא אם שמי' קדמו אם אור קדם כי הנה כתי' בראשית ברא השמי' והארץ ואח"כ יהי אור וי"א להיפוך ע"ד מ"ש עוטה אור כשלמה נוטה שמי' כיריעה בתחלה אור ואח"כ שמי', וד"ל.