סימן קיט קיצור:
אסימן קיט קיצור:
שי"ל דכאב גדול הוי כמכה וכ"פ באליהו רבא בהלכות שבת סי' שכ"ח סק"ג:
בומה שחשש אדמו"ר בכאב שיש לחוש שמא מחמתו בא דם המקור קודם זמנו. אם הכאב במקום שי"ל ג"כ שבא הדם משם דרך בית החיצון יש לצדד להקל מצד החזקת טהרה וראיה מהתוספתא פ' שני דנדה אלא שיש לחוש שמא אין דרך כלל להדם לילך לשם:
גהפמ"א בתשובה ח"א סי' י"ב טיהר בדם מכה אף שיוצא מהמכה שבבטנה דרך החדר רק כשאינו מתעכב שם. ויש לפקפק ע"ז דממ"נ אם דם זה דומה לשאר דמים היוצאים מהגוף דרך המקור הלא אף שאין מתעכבים שם בחדר טמאים. ואם אתה אומר דדם מכה שאני א"כ י"ל שאף אם מתעכב תחלה בהאברים אינו טמא:
דומ"מ אפשר למצוא קצת סמך להפמ"א דכשאין הדם מתעכב כלל בהחדר כ"א עובר דרך מעבר וגם הוא דם מכה אפשר להקל:
הומ"מ דם היוצא מווריד הזהב אם נסגר ווריד הזהב והדם יוצא דרך החדר אין להקל כלל דלא דמי לדם מכה כיון שהוא דם מותרות הגוף:
ואולי יש להעיר מסוגיא דכ"א סע"ב וחכ"א אין זה דם נדה אלא דם חתיכה. הרי תולין שאין זה דם נדה כלל כ"א דם חתיכה שאין לו ענין לדם נדה. וה"נ הדם הנמשך בווריד הזהב י"ל שאינו דם נדה. כ"א כדם חתיכה ולכן אף אם אח"כ שב ללכת מווריד הזהב אל המקור טהור. גם אפ"ל שמא לא יצא מווריד הזהב דרך המקור כלל כ"א דרך הפרוזדור. ומיהו נראה דלא דמי כלל לדם חתיכה. דהתם החתיכה מעידה עליו שהוא מהחתיכה:
ובתשובת ד"ש סימן ע"א באשה שיש לה חולי של טחורים ברחמה ומוציאה דם בבדיקתה צידד להקל ביש לה וסת שלא בשעת וסתה. מיהו זהו כשיש לה כמין שומא ברחמה דהוי כמו מכה. משא"כ כשאין לה שום מכה ברחמה רק שהרופאים אומרים שהדם דווריד הזהב הולך דרך הרחם. הגאון רע"ק איגר סס"י ס"א טימא מפני שאין לזה גיד מיוחד וא"כ הולך כשאר מותרי דמים דרך גידי המקור וכ"ד הנו"ב. והח"ס סי' קנ"ד סובר דיוצא מווריד הזהב דרך גידי המקור ולכן ס"ל דהוי דם טהור אך כיון שיוצא ע"י וורידי הנדות יוביל עמו דם טמא. ומשמע שמטמא אף כשיש כמין מכה דגילדעני אדער ברחמה. וזה לא כהדבר שמואל. עכ"פ כשאין לה מכה מטחורים ברחמה אין להקל לכולי עלמא:
ולענין נאמנות הרופאים הנה הח"ס סי' קע"ג כתב דלא האמינו חז"ל לרופא על גוף ידוע לאמר גוף זה מפיל שומות כו' אך האמינו חז"ל בכלל הטבע לאמר שיש מציאות בעולם שתפיל אשה שומא כו' ע"ש. ולכאורה אשתמיטתיה תשובת הגאון מו' גבריאל בשב"י סי' ל"ו בד"ה והנה הנ"מ לנ"ד. דיש לחלק אם הרופא מעיד על האשה זו בעצמותה שיש לה מכה. או אם מעיד בסתם על כל אשה שהקליפות ושערות אינן כ"א ממכה ושומא כו'. ע"ש הפך ממש מדברי הח"ס: