סימן קיג קיצור:
אסימן קיג קיצור:
בדיני דמהרא"י סי' מ"ז יש ב' פירושים. הנ"ב והח"ד פירשו דמיירי בידוע שיש לה מכה רק שא"י אם מוציאה דם. ודעת אאזמ"ו הגאון ז"ל דלא מיירי בידוע לה בודאי שיש לה מכה גמורה. וכן מצאתי בספר תפל"מ וכ"ד הגר"א:
בומזה מוכרח דמהרא"י ס"ל גבי בדיקת שפופרת דהדם הנמצא בצדדי השפופרת עכ"פ א"צ עליו ז"נ ודלא כמ"ש הפ"ת בשם החוו"ד. ומ"מ אף שביארנו דמהרא"י מיירי לא בידוע ודאי שיש לה מכה עכ"ז זהו ודאי כשמוצאה תמיד רק במקום אחד ממש לא למעלה מאותו המקום ולא למטה מאותו המקום:
גובהא א"ש שלא יקשה על מהרא"י מתשו' מהר"מ שלא מצא היתר לאשה שבכל פעם כשהיא עושה צרכיה בודקת עצמה ורואה דם בעד שמקנחת בו. דלכאורה יש שם ג"כ הוכחה דלאו מהמקור בא. כיון דבכל פעם אינה מוצאה על העד רק אחר הטלת מי רגלים. ולפמ"ש יש לתרץ:
דועמ"ש במ"א על המשנה פכה"י די"ז שחזקתו מן המקור שמהגמרא שם יש קצת ראי' למהרא"י דאזלינן בתר הוכחה דמוכחא טובא לטהר הדם. ולכן בנד"ז י"ל דאינו דומה ממש לנדון דמהרא"י לפי שאין כאן צמצום המקום. אך כאן יש עוד צד להקל משום שי"ל שזהו עקירת קצת מצוואר הרחם. וה"ל עכ"פ כידוע שיש לה מכה. וא"כ ה"ל כנדון דמהרא"י לפי' הנ"ב והנמשכים אחריו. ומ"מ למעשה הוריתי שלא תבדוק א"ע כלל שלא בשעת וסתה רק תקנח א"ע מבחוץ בכותלי בית הרחם: