סימן קיא קיצור:

אסימן קיא קיצור:

באור הסוגיא דמודה שמאי במוך הנזכר ריש נדה שמא המוך העמיד הדם דנראה לפרש דמיירי שנמצא דם על המוך ג"כ וגם זב על כותלי ביה"ר:

בשהנ"ב פסק לסמוך על בדיקת המוך דחוק הנ"ל לומר שהדם יוצא מהצדדים אם הוציאה המוך נקי. וראייתו מסוגיא הנ"ל דמשמע שא"א שיומשך דם מהמקור לכותלי ביה"ר בעוד המוך בעומק ושלא יגע בהמוך. והחוות דעת השיג עליו ופירש הסוגיא שאפשר שיומשך דם מהמקור לכותלי ביה"ר ושלא יגע בהמוך וגם מ"מ המוך יוכל לעכב הדם אף שאינו נוגע בו. ודבריו דחוקים מאד שיודה שמאי לחוש למפרע מחמת חשש רחוק כזה שי"ל שרחוק יותר החשש משאר נשים שאין משמשות במוך. גם ראיה לסתור סברא זו מהקס"ד דש"ס בקופה לדעת חזקיה ע"ש:

געוד דחה ראית הח"ד מפרש"י גבי שינויא דרבא וישוב על קושיית הח"ד שהקשה אם מיירי שנמצא דם על המוך דקושייתו אינה כלום. גם מהרשב"א וש"ע סי' קצ"ו יש ראיה להנ"ב ודלא כמו שהעמיד הח"ד ד' הש"ע:

דומ"מ אף שבפי' הסוגיא דריש נדה נכון כדברי הנ"ב ולא כהח"ד מ"מ אין משם ראי' והכרח לדינו של הנ"ב לסמוך כ"כ על בדיקה זו לטהר הדם ולומר שמן הצדדים הוא דאם אמרו שם לחוש להחמיר אלמפרע יאמרו להקל באיסור כרת. וממה שהקילו בש"ס לטהר הדם ע"י בדיקת שפופרת י"ל דוקא ברמ"ת דבלאה"נ יש סברא לתלות בהצדדים מצד דוחק האבר בצדדים וגם בדיקת שפופרת מבררת יותר שלא בא מהמקור יותר אפילו ממוך דחוק. וכן משמע בתשו' מהרי"ל סי' קע"ג ובתשו' מהרי"ו סי' כ"ה וברמ"א ואחרונים סי' קצ"א ובתשו' צ"צ סי' צ"ב ובס"ט שחלילה לסמוך על בדיקה זו לבד ודלא כהנו"ב:

המסוגיא דפכה"י גבי נמצא בפרוזדור מהלול ולחוץ לפרש"י יש ראיה להנ"ב דלכמה אמוראים יש לטהר בנדון דהנ"ב אך משם י"ל דלכמה אמוראים י"ל דהוה עדיין טומאת ספק כרת וכ"פ הפוסקים כאמוראים אלו:

ומה שהשיג הג"מ חיים צנזר על בדיקה זו דהנ"ב שמא ירד המוך וכ"כ אזמו"ר. ובענין בדיקת שפופרת הגם דלא שייך חששא זו יש עוד חשש מלבד חששא דהנ"ב בזה. וגם בבדיקת המוך דחוק ע"י קנה דק דליתא לא חששת מוהררח"צ ולא חששא דהנ"ב עדיין י"ל דלא למידן מזה לטהר כי י"ל מקרה הוא שמצאה דם מהצדדים ואיך נטהר מחמת זה לעולם כיון שאין יסוד במה לתלות ומ"מ בקרטין אפשר לצדד ע"י בדיקת מוך דחוק שע"י קנה דק ג"פ: