מעונה אלקי קדם
עח, אבפ' וזאת הברכה ל"ג כ"ז מעונה אלקי קדם ומתחת זרועות עולם, ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד, ופירש"י למעון השחקים לאלקי קדם שקדם לכל אלקים, וברר לו שחקים לשבתו ומעונתו (הג"ה, וקאי אדלעיל מיניה רוכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים, ות"א שחקים שמי שמיא, ומעון היינו מדור וכמ"ש השקיפה ממעון קדשך מן השמים, בפ' כי תבא כ"ו ט"ו ות"א אסתכי ממדור קדשך מן שמיא, וכן ע"פ אדני מעון אתה היית לנו בתלים רסי' צ' ת"י ה' דמדור בית שכינתך בשמיא, וצ"ל דהא ארז"ל הקב"ה מעונה של עולמו, ואיך פירשו ששמי השמים הם מעונו של הקב"ה, וצ"ל דאתיא לפי' הזהר ויקהל דר"ז ע"א דלעיל בפסוק הנה מקום אתי סעיף ג' דפי' מקום הוא היכל וכלי שבו ועל ידו נמשך האור וכענין גדול הוי' בעיר אלקינו כנ"ל, ע"כ עד"ז שמים הוא ז"א ושמי השמים הם בינה או כללות ג"ר כח"ב הם בחי' כלי והיכל לגלוי הארת הקו וכמ"ש במ"א בפי' השמים ושמי השמים לא יכלכלוך שאינם יכולים להיות כלי להקו וחוט אלא ע"י אמצעות הרשימו שבו מתלבש הקו ע"ד עוטה אור כשלמה ואז נמשך בשמי השמים כו' ואז נק' מעון קדשיך, והיינו שהם בחי' סוכ"ע ואור מקיף והוא נק' רק כלי ומעון להארת הקו, עכ"ה) ומתחת מעונתו כל בעלי זרוע שוכנים, זרועות עולם סיחון ועוג ומלכי כנען שהיו תקפו וגבורתו של עולם, לפיכך ע"כ יחרדו ויזועו וכחם חלש מפניו, לעולם אימת הגבוה על הנמוך, והוא שהכח והגבורה שלו בעוזריך עכ"ל רש"י והיינו כמש"ל רוכב שמים בעזרך.
חגיגה , ב' י"ב ב', חולין ו' [פ"ט א'] ירושלמי חגיגה ב, תענית ד', מס"ס פ"ו רבות ויצא פ"ס ח', כי תשא קנ"ד א', של"ה נ"ח ב' נ"ט ב' רצ"ב א' שע"ב, מ"ע צ"ט קנ"ז, בחיי קנט"ב רל"ז ג'.
והנה אאזמ"ו נ"ע בביאור ע"פ יונתי בחגוי הסלע בפי' הפסוק ולכי לך והכתיב בתיבת לך לכי פי' לבחי' כף יוד, כי ישראל עלו במחשבה הקדומה שהיא עח, בבחי' א"ק שהוא כתר דכללות וע"ז מרמז האות כ' כי הכתר שהוא סוכ"ע הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים והממוצע צ"ל כלול מב' הבחי' כמ"ש בע"ח שמ"א פ"ג א"כ יש בו ב' בחי' ע"ס וזהו ענין ך' כו', וגם עוד טעם מה שנכתב בכף והכל ענין לפי שהכף הוא היד שנק' כף היד ונק' כף ע"ש שיוכל לכופפה, ואז היא מקפת וסובבת הדבר, וכך בחי' מחשבה הקדומה הנ"ל היא מקפת כל ההשתלשלות דאבי"ע שהם מוקפים בה מכל צד, וזהו שנאמר כף אחת עשרה זהב כו' (הג"ה י"ל כף גימט' מאה והן מאה ברכות שנמשכים מהכתר ורומז לקוף שהוא לשון הקף כנ"ל והיא מלאה קטורת הוא בחי' ריח ותהלתי אחטם לך, עכ"ה) וזהו שנאמר ומתחת זרועות עולם, ולכאורה איך שייך ענין זרועות למטה מתחת העולם, אלא הענין מפני שהזרוע והיד הכפופה מקפת מכל צד גם מתחת כמו למעלה, הכל ביחד, והוא לפי שהכתר הנק' כף היא הממוצע בין המאציל לנאצלים וע"כ מקיף לכל ההשתל' כו', והיוד הוא חכמה, וזהו ולכי לך להתעלות לשרש ומקור הנשמה שעלה במחשבה, והיינו ע"י התפלה שנק' סולם כו' עכ"ד, וע' מענין עלייה זו בלק"ת ר"פ במדבר בענין שאו לגלגלתם, ובד"ה האזינו השמים בענין פי' תשובה וכו' ע"ש. עכ"פ מבואר פי' ומתחת זרועות עולם דקאי על בחי' הכתר וא"ק שהוא מקיף מלמטה כמו מלמעלה, וא"ש עם משארז"ל ברבות ויצא פס"ח על פסוק זה שהקב"ה הוא מעון של עולמו היינו מקומו של עולם, שגם על הארץ מתחת הוא סוכ"ע כמו בשמים ממעל, והמג"ד באות כ' פי' כף במלכות, וזהו ענין כפה עליהם הר. ויש לומר כי גם המל' הוא כתר לבריאה ע"ד מלך יחיד כו', וזרועות ב' ידים י"ל ע"ד ידי יסדה ארץ בחי' ממכ"ע וימיני טפחה שמים בחי' סוכ"ע.
בחגיגה י"ב ב' מבואר איך שהעולם תלוי בזרוע של הקב"ה יעו"ש שזהו ומתחת זרועות עולם, והיינו כדפי' אאזמ"ו נ"ע.
בחולין ספ"ו דפ"ט ע"א שהעולם עומד על מי שעושה את עצמו כמי שאינו שנאמר ומתחת זרועות עולם, היינו מי שהוא מתחת היינו תכלית השפלות שהוא כמי שאינו, הוא זרועות עולם, יש לפרש ע"ד לשארית נחלתו למי שמשים עצמו כשיריים, שכדי להיות גלוי יגמה"ר שהן מבחי' כתר שהוא בחי' ולגדולתו אין חקר זהו דוקא למי שהוא כמי שאינו כו' והיינו ע"ד בצלם אלקים עשה את האדם וכשמדפיסים בחותם כאשר האותיות שבחותם הם שוקעים אז דוקא נעשה על השעוה חותם בולט, כך השקיעה זהו ענין הביטול להיות כמי שאינו, וכמו בשאול נחבא אל הכלים ועי"ז נמשך מלמעלה מדת גדולתו של הקב"ה וכמ"ש בזה בד"ה שימני כחותם, וכמ"כ להיות המשכת זרועות עולם שהוא בחי' סוכ"ע בחי' ולגדולתו אין חקר זהו ע"י אתעדל"ת בבחי' ומתחת כמי שאינו כו', וכנודע מענין אין שצ"ל ביטול היש לאין, וזהו תכלית הבריאה ועי"ז ממשיך מבחי' כתר הנק' אין לפי שאינו מושג וכמ"ש בד"ה את שבתותי תשמרו, וזהו ענין כמי שאינו, וכענין אלפי שנאן שארז"ל א"ת שנאן אלא שאינן שהם בבחי' ביטול עד שנק' אין כו', גם מבואר משל אחר לזה כמו שא"א להיות צמיחה מהזריעה עד שתרקב ותבא לבחי' אין כו', וכמ"ש בת"א פ' ויקהל בד"ה קחו מאתכם תרומה, וכן מצאתי עוד בדברי אאזמ"ו נ"ע בד"ה אחרי ה' אלקיכם תלכו שנדפס בסידור שע"י שמאל דוחה שמשפיל א"ע הקב"ה מגביהו, כמשל העיגול שאין בו מעלה ומטה, וכאשר נדחה למטה בתחתית העיגול הנה הוא למעלה, והיינו שמתדבק בסוכ"ע שאין בו מעלה ומטה וכמ"ש ומתחת זרועות עולם שבחי' סוכ"ע מקיף עליון ותחתון בהשואה א' עכ"ד ור"ל ע"י שהוא בבחי' ומתחת דהיינו שפלות שמשפיל א"ע עי"ז מתדבק בזרועות עולם שהוא סוכ"ע.
עט, אבהרמב"ם בפי' המשניות פרק חלק במשנת כל ישראל, והעקר הרביעי שהוא ית' לבדו הקדמון, ושאר כל הנמצאי' עליונים ותחתונים מחודשים והכתוב המורה ע"ז מעונה אלקי קדם כו' יעו"ש.
במ"ע צ"ט כ' מעון הוא בחי' ופני לא יראו. ובאופן קנ"ז כ' קדם כנגד קמ"ד שעות שיש בשי"ב שנק' ימי קדם כו'.
ויגרש מפניך אויב עמ"ש בלק"ת פ' במדבר סיני בענין בני גרשון ע"ד גרש את האמה הזאת כו' לגרש את הרע, ולפ"ז בחי' ומתחת י"ל זהו אתכפייא ועי"ז אח"כ ויגרש, וע"ש פ' נשא בד"ה הוי' יחתו מריביו ויש על ש' הוי' טעם גרשיים כו' שעי"ז יחתו מריביו וזהו ענין ומתחת זרועות עולם י"ל ורב חסד הנמשך בחסד עולם, וזהו זרועות עי"ז ויגרש מפניך כו' ע"ש.