ותשאני רוח

עט, אביחזקאל סי' ג' י"ב, ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד ה' ממקומו, רבות ע"ד א' קמ"ד ש"ב ב', זח"א ע' קפ"ה רע"א. ח"ב ש"ע שפ"א. ח"ג נ' קמ"ח קע"ז ש"ב שפ"ו תס"ג. ת"ז ל"א ב' ע"ב קל"א א'.

א) זח"א פ' נח דנ"ח^* ספר הבהיר ברוך כבוד ה' ממקומו ומאי הוה כבוד זה כו' מטרוניתא כו' ומאי דכתיב ממקומו מכלל דלית דידע את מקומה משל למטרוניתא שבאה ממקום רחוק כו', י"ל כמ"ש במק"מ ר"פ צו דכ"ו ע"פ לא ידעתי את נפשי ששרש המל' מרדל"א כו' וזהו ענין ממקום רחוק ע"ד אחכמה והיא רחוקה ממני, עו"ש אותה חתיכה של שדה שאינה דבוקה אע"פ שהכל אחד הוא לפיכך פתח לה מקום והשקה לה לבדה עכ"ל והיינו כי בחי' מל' אע"פ שהיא מיוחדת בו ית' כמו ע"ס דאצי' עכ"ז יורדת לבי"ע ע"כ השקה לה לבדה וז"ש ברוך כבוד ה' ממקומו.

ב) פ' וירא דק"ג סע"א ע"פ נודע בשערים כו' עילאי ותתאי לא יכלי לאתדבקא עד דכולהו אמרי ברוך כבוד ה' ממקומו תתאי אמרי דאיהו לעילא דכתיב על השמים כבודך, עילאי אמרי דאיהו לתתא דכתיב על כל הארץ כבודך, עד דכולהו עילאי ותתאי אמרי ברוך כבוד ה' ממקומו, לפ"ז משמע דפי' כבוד ה' זהו בחי' סוכ"ע כבוד עילא' שהוא כתר כמ"ש ברע"מ פ' פנחס דרנ"ה ע"פ הראיני נא את כבודך, וע"כ אינו מושג לא לעליונים ולא לתחתונים.

ג) ח"ב בשלח ס"ג סע"ב ויקהל דר"ז ע"א נת' לעיל ע"פ הנה מקום אתי, ויקהל דרי"ב סע"ב, צו ד"ל ע"א, קדושים פב"א אמור צ"ג ברוך כבוד ה' דא כבוד עילאה כו', פ' שלח קנ"ט ב' שבבי"ע אין גילוי ע"כ אומרים ברוך כבוד ה' ממקומו היינו מעולם האצי' שהוא חכמה או מעולם הא"ס שלמעלה מאצי' ע"ש בהרמ"ז, ס"פ בלק דר"ט ע"א בענין בעטרה שעטרה לו אמו עז"נ בכה"מ יעו"ש. פנחס דרמ"ט ע"ב בענין קול ה' יחולל אילות כו' ובהיכלו כולו אומר כבוד, זהו ענין בכה"מ יעו"ש. ואפ"ל ענין קדוש ברוך ימלוך, היינו ג"פ קדוש ההמשכה ג' בחי' בי"ע שבאצי' היינו חב"ד חג"ת נה"י, או ג' קוין חח"ן בג"ה דת"י, אח"כ ברוך כבוד ה' להמשיך במל' מטרוניתא כמש"ל סעיף א' בשם ספר הבהיר, אח"כ ימלוך כי המל' יש לה ב' בחינת האחד כמו שהיא באצי' וזהו ענין ברוך כבוד ה', הב' כשיורדת לבי"ע ונעשית עתיק דבריאה וזהו ימלוך ה' לעולם, ובזהר"ק תרומה קס"ו כ' ג"פ קדוש תלת רישין כו' היינו שמשם ממשיכים לאצילות.

ד) רבות תולדות פס"ה ע"פ הקול קול יעקב דף ע"ד א האי קולו משתק את העליונים ואת התחתונים, יש להעיר ע"ז ממ"ש האזינו השמים ואדברה כו' שהשמים נבראו להיות מספרים כבוד אל, אך גדול כחו של משה שכאשר התחיל הוא לומר שירה שיתקן כמ"ש ברבות פ' האזינו ושאר דוכתי, וזהו ענין קולו משתק כו', והיינו כי מה עט, בשהשמים מספרים זה ממשיך ההמשכה להחיות העולמות שהמשכה זו באה מחו"ב אין ויש תרין ריעין אבל קול יעקב ממשיך אור חדש מעצמות אוא"ס ולגבי בחי' זו בטלי' העלאת מ"ן דשמים וארץ כו', וזהו ואשמע אחרי קול, משקילסתי אני וחברי בחי' הקול קול יעקב, רעש גדול, ברוך כבוד ה' ממקומו וברוך שם היינו שאזי אח"כ דוקא משבחים המלאכים, להמשיך ג"כ מבחי' המשכה זו שכבר המשיכו ישראל, וכענין ונתתי לך מהלכים בין העומדים, כי מאחר שכבר נמשך האור חדש מעצמות אוא"ס באצי' ע"י הקול קול יעקב אזי אח"כ יוכלו המלאכים להמשיך בחי' זו מאצי' לבי"ע כו'.

ה) רבות בשלח ס"פ ך"ג משה כמה נתחבט כו' הראיני נא את כבודך כו' החיות הנושאות את הכסא אינן מכירות את הדמות ובשעה שמגיע זמנן לומר שירה הן אומרים באיזה מקום הוא אין אנו יודעות כו' אלא בכל מקום שהוא ברוך כבוד ה' ממקומו, אפ"ל פי' הדמות והכבוד זהו מ' דאצילות ובאיזה מקום הוא ר"ל אם בבריאה או באצילות וגם באצילות יש כמה וכמה מדרגות בעליות המל' לפעמים היא נגד חג"ת או נגד חב"ד, וכמ"ש בפע"ח בענין איה מקום כבודו שאומרים במוסף דשבת לפי שעלתה המ' שני מדרגות כו', וכ"מ בתקונים תיקון כ"ו ד"ע סע"א וכ"כ שם בכס"מ אות צ' על מ' כשעולה לכתר ולא אשכחן לה אמרי בכה"מ וע' זח"ג שופטים דף ער"ה א ע"פ בכסה דאתכסיאת באתר דאתמר במופלא ממך כו'.

ו) רבות פ' הברכה כשלא נשא פנים למשה אמרו גלגלי מרכבה ושרפי להבה ברוך כבוד ה' ממקומו שאין לפניו משוא פנים כו', ומה שי"ל דהא כתיב ישא ה' פניו תירצו ברבות נשא פי"א דהיינו עד שלא נחתם גזר דין כו'.

ז) ת"ז תקון י"ח דל"א ע"ב ותשאני רוח ואשמע אחרי וגו' בגין דדרגין אינון מסטרא דשכינתא דאתמר בה וראית את אחורי, אמר ואשמע אחרי, עמ"ש בד"ה אחרי ה' אלקיכם תלכו בפי' וענין אחרי שנק' כן המל', מאי קול רעש גדול, דאית רעש ואית רעש, אית רעש דאתמר ביה לא ברעש הוי' דלא ייתי תמן קב"ה, ואית רעש דייתי תמן, אלא רעש בהפוכא ערש כד"א ה' יסעדנו על ערש דוי, מאי כל משכבו הפכת בחליו דאתהפך רעש לערש, ומאי ניהו ערש אלא איהו עשר בהיפוך אתוון ודא שכינתא דאיהי כללא דעשר ספירן כו' ובזמן דשכינתא סמיכת ליה מיד קלא נפיק בן אדם עמוד על רגליך כו', ואאזמ"ו נ"ע פי' דאית רעש שהוא מחיצוניות הלב והיינו מבי"ע עז"נ לא ברעש הוי' אלא הרעש הוא להוי' ואית רעש מפנימי' הלב ממעמקים בחי' בי"ע שבאצילות ע"ז יש גילוי ש' הוי' ממש, וא"כ פי' קול רעש גדול ברוך כבוד הוי' ממקומו, היינו בחי' רעש דפנימי' שעל ידו נמשך גילוי שם הוי'.

ח) תיקון כ"ו פי' ענין מקום הוי' ברבוע יוד פעמים יוד ה' פעמים ה' ו' פעמים ו' ה' פעמים ה' גימ' מקום וזהו ברוך כבוד ה' ממקומו, ואפ"ל כי התכללות זו זהו ענין היכל וכלי לגלוי עצם ההוי' דוגמת שהאותיות הם כלי להשכל ולכן נק' בחי' זו מקום, תקון ע' קל"א א' פי' ר"ת ברוך כבוד הוא בך ע"ד נגילה ונשמחה בך ואפ"ל שזהו ג"כ כ"ב אותיות התורה כי אין כבוד אלא תורה.

ט) ובעה"ק ח"ג פרק ארבעים אחר שהביא המדרש רבה ויצא פס"ח הנ"ל בענין הוא מקומו של עולם כתב והכוונה כפי פשטן של דברים כי הוא כלל הכל ומגביל את הכל, וכל הנבראים עליונים ותחתוני' טפלים לו, ואיך יכללוהו ויגבילוהו והענין לומר כי אחר שהם חלק והוא הכל איך יגביל החלק את הכל כו', ועל דרך האמת המקום הוא הצור צור ישראל (הג"ה, היינו מלכות כמ"ש פמ"ו דצור ישראל הוא מ' וצור עליון הוא בינה עכ"ה) והיא טפלה לו ולזה אמר ונצבת על הצור והוא שיעיד לו באמרו וראית את אחורי וזה מבואר כו' (וא"כ^* פי' שהמקום טפל לו זהו ע"ד כי פ, אעמך מק"ח, שבחי' מק"ח שהוא שורש ממכ"ע הוא עמך דהיינו טפל ובטל לו יתברך בד"ה ונתקדשתי בתוך בנ"י), עוד כ' כי אותיות ההוי' נשמה אל מקום והמקום כדמות גוף להם וכמו שאין קיום לגוף בלתי נשמה כן אין קיום למקום בלתי השם הגדול המקימו ומקיימו כו' ולמדנו כי עם שהשם הגדול נבדל בתכלית ההבדל מן המקום שהוא כלל הנבראים הנה הוא המחובר ונלוה אליהם להשגיח ולשום עינו עליהם להשפיע להם מטובו עכ"ל. וביאור דבריו כי מקום הוא מ' שהיא מקור חיות דבי"ע והיא כלי והיכל לשם הוי' כמ"ש והוי' בהיכל קדשו, ועד"ז כל הע"ס הם בחי' מקום וגוף לאור א"ס המלובש בהם וכמש"ל שגם על הבינה נאמר הנה מקום אתי, ור"ל כי בע"ס שייך מעלה ומטה במדרגה שחב"ד הם במעלה גבוה מחג"ת כמעלת הראש והמוחין על הגוף והמדות, ע"כ שייך לקרותם מקום, וגם שייך בהם ד' רוחות חסד הוא כמו דרום כו', וגם הם גוף ומשכן לגלוי אור א"ס כדוגמת שהאדם שוכן במקום כו'. וזהו ענין עוז וחדוה במקומו, וארז"ל כאן בבתי גוואי כאן בבתי בראי, היינו בבחי' ע"ס הנ"ל שיש בהן בחי' גוואי ובראי, עוד סיים העה"ק ולזה אמר ברוך כבוד ה' ממקומו כאלו אמר מעצמו, ור"ל ממקומו הם ע"ס או המ' שבהן יהי' הברכה ותוספת החיות מאור א"ס ב"ה וממילא יומשך למטה ג"כ ברכה וחיים ושלום כו'.

רעש גדול נתבאר במ"א הפירוש שהרעש נמשך מבחי' גדול היינו ענין גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו.

ועמ"ש במ"א ע"פ כי האמנם^* ישב אלקים על הארץ מענין ההשראה אלקות במקום גשמי בבהמ"ק וכמ"ש אכן יש הוי' במקום הזה, והיינו כי שרש בחי' מקום שהוא מ' הנק' מקומו של עולם מאיר שם, וגם מאיר שם ע"ד עושים רצונו של מקום היינו היחוד זו"נ ולכן הבחי' שלע"ל ביום ההוא יהיה הוי' אחד ושמו אחד שיהי' השם נק' כמו שנכתב היה מאיר עתה בבהמ"ק שבבהמ"ק היה נק' השם כמו שנכתב.