ויעש כו' כתנות עור

סז, בא בראשית ג' כ"א ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, ספ"ק דסוטה דף יד"א תורה תחלתה גמ"ח וסופה גמ"ח, תחלתה גמ"ח דכתיב ויעש ה' לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם ופרש"י הלביש ערומים, ועמ"ש בפע"ח שער א' פרק שני בענין זה שע"י המל' נמשכים הלבושים כו', והיינו כי היא בחי' לבוש של הקב"ה לבוש מלכות, גאות לבש, ושם פ"ג ענין הלבוש שהוא מבחי' חשמל גימט' שע"ח נהורין כו', ונתבאר במ"א באריכות, לפ"ז^* פי' וענין תחלה גמ"ח, ידוע שהחסד גדול מהצדקה וכמ"ש בגמ' סוף פ"ד דסוכה וכן פי' הרמב"ם במ"נ שהצדקה וצדיק זהו העושה היושר והחסד הפלגת הטוב כו', והיינו שאף מי שאבד הלבושים שלו ע"י חטאיו דוגמת אדה"ר שנאמר כי ערומים הם כו', עכ"ז הקב"ה הלביש ערומים והיינו ע"י התשובה בידך אפקיד רוחי כו', ועמשל"ק ססעי' י"ב.

ב נדה פ"ג כה"א דרש ר' יהושע בן חנניה ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, מלמד שאין הקב"ה עושה עור לאדם אא"כ נוצר, וכ' התוספת דכתנות עור בעור אדם מיירי כדמתרגמינן על משך בשריהון עכ"ל וז"ל רש"י בחומש כתנות עור יש דברי אגדה אומרים חלקים כצפורן היו מדובקים על עורן (וז"ש התוס' דכתנות עור בעור אדם מיירי, היינו שהיו מדובקים על עורן) וי"א דבר הבא מן העור כגון צמר הארנבים שהוא רך וחם ועשה להם כתונת^* ממנו עכ"ל.

ג ויונתן תרגם ועבד ה' אלקים לאדם ולאנתתיה לבושין דיקר מן משך חוויא דאשלח מיניה, על משך בשריהון, חלף שופריהון דאשתלחו ואלבשינון עכ"ל, הרי ג' פירושים בענין כתנות עור ב' הביא רש"י, והג' מ"ש יונתן.

רבות ^* ספ"כ ספי"ח, וישב פפ"ה צה"ב, יתרו פכ"ט קמד"ד, קהלת בפסוק טוב ללכת ק"ד, זח"א עמוד קס"ה כתנות עור תש"ר, ת"ז י"א מח"א צה"ב קיג"ב קב"ב.

ד זח"א בראשית כח"ב, וכסוייא דילהון כנפי ציצית ורצועות דתפילין עלייהו אתמר ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, וצ"ל איך שייך על ציצית כתנות עור וצ"ל דאתיא כפירוש שני דרש"י דבר הבא מן העור כגון צמר הארנבים כו' וס"ל דגם שאר בגדים חייבים בציצית, ובפ' ויחי דף רכ"ד סע"א כי ערומים הם כו' דההוא לבושא דיקר דאתעביד מן אינון יומין (ו"ק דז"א) גרע מינייהו כו' עד דאשתדל אדם ועשה תשובה וקב"ה קביל ליה ועביד ליה מאניה לבושא אחרנין ולא מן יומוי, הה"ד ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם כו'.

ה זח"ב בא דל"ט סע"א בשם מלא אתעבידו דכתיב ויעש ה' אלקים, פי' שם מלא פי' באדרא קלח"ב דהיינו עתיק וז"א כי ז"א נקרא שם אלקים לגבי עתיק, מה דלא אתעבידו ביה שמיא וארעא כו' דבאינון לבושין דמו כגוונא דלעילא כו' הוד והדר לבשת.

ו^* בפ' פקודי דרכ"ט ע"ב מה כתיב ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם בקדמיתא הוו כתנות אור דההוא נהורא עילאה דשמש ביה בג"ע כו', כיון דאתתרך מתמן איצטריך למלבושא אחרא דכתיב ויעש ה' אלקים לאדם סח, אולאשתו כתנות עור כו', ופי' בסה"מ סי' כ"ג דמתחלה היה הלבוש מבחי' העור של תבונה והוא הנקרא כתנות עור, ועמ"ש פי' עור של תבונה בלק"ת פ' תזריע בד"ה קא מיפלגי במתיבתא דרקיע אם בהרת קדמה כו' ונק' חשמל, וכל החשמלים הם בחי' העור ובחי' הטוב שבק"נ שבכל עולם ועולם, וכשחטא אדה"ר כו' הלבוש שלהם הוא מבחי' הקטנות נק' משכא דחויא ואז הנחש החיצון הטמא יונק משם, וע' בפ' ויקהל דר"ח ע"ב ודר"ג, ולכן בכל בוקר מברכין מלביש ערומים שאזי נמשך הלבוש ע"ד כתנות עור ונ' שהמשכת לבוש זה ע"י המחשבה שיערוך מחשבות בגדולת הבורא ית' בקומו ממטתו, וזהו ענין עור של תבונה. ויובן^* עוד ענין זה הלבוש דחשמל ממ"ש בת"א פ' לך בפסוק והבדילה הפרוכת לכם.

ז זח"ג קדושים פ"ג ב' כיון דחטא אתחשך ואזעיר גרמיה ואצטריך לגופא אחרא במשכא ובשרא דכתיב ויעש ה' אלקי' לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, ובפ' ואתחנן דרס"א סע"א כ' בקדמיתא הוו כגוונא דלעילא ומתפשטין מן גווני דלתתא והוה נהורא דלעילא אסחר עלייהו, (היינו* לבוש החשמל מבינה) ולבתר דחבו אסחר לון בגווני דהאי עלמא, ואעבר מינייהו גווני דלעילא, מה כתיב ויעש ה' לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם עכ"ל. היינו* מק"נ ע"ש במק"מ ושם בזהר מבואר דכתנות של אהרן ובניו הם ג"כ כענין לבושים של אדה"ר שמקודם החטא.

ח שם דרס"ה ע"א מפרש כתנת עור הם העור הבתי שבתפילין דמארי עלמא, וזהו לאדם ולאשתו שהם ז"א ונוק' שזהו תש"ר ותש"י, ופי' ויעש ה' אלקים היינו או"א שהם עשו לזו"נ עור תפילין כו', וע' בסידור שער הק"ש בדרוש אנכי אשמח שבזח"ג פנחס דרל"ו מענין קשר של תפילין שבחי' העור הוא אותיות המחשבה מל' דתבונה.

של"ה טז"ב יט"א נד"ב קטו"ב קלה"ב קמג"ב קמד"א קעא"ב רכא"א רפ"א רצ"א רצז"ב שה"א שמא"א שמו"ב. תד"א פכ"ז, בחיי יד"ג טו"ב יט"ב קע"ח, מ"ע קמ"ז ר"נ קע"ו.

ט בשל"ה דט"ז ע"ב פי' ע"ד במחשכים הושיבני זהו תלמוד בבלי, והרי תורה אור, אלא שפנימית התורה נק' אור ה' פעמים אור ה' חומשי אור ונגנז האור שאין מתגלה הפנימית, רק נתגשמה התורה בנגלות, זהו שמבחי' כתנות אור נעשה כתנות עור, אך שיתרון האור נמשך מן החשך ע"ד חד מינן כי סליק להתם כתרי מינייהו, וכמ"ש דשמ"א סע"א פ' תזריע שזהו ענין מי יתן טהור מטמא, (וכ"כ דף ר"ח ע"א ודף ק"ע ע"ב), ולכן תרגם כתנות עור לבושין דיקר.

י די"ט ע"א כ' שפי' כתנות עור וילבישם זהו הגוף ע"ד עור ובשר תלבישני שאחר החטא נעשה הגוף חומרי, משא"כ קודם החטא היה גוף קדוש זך ונקי, ונק' כתנות אור, וכ"כ בפ' וישב דרצ"ז ב' כי קודם שחטא היה כתנות אור אף הגוף אור ומאיר כמו הנשמה כו' זה מאור הגדול וזה מאור הקטן, ועמ"ש בענין עצו כפריו, ועיין מזה דף מ"ד סע"א ורע"ב הנשמה בגוף אור זהו כתנת אור והגוף אור בגוף עור כתנת עור כבלע את הקדש בנרתק שלו אבל לא נתבטל כתנת אור רק נבלע בנרתק עכ"ל.

יא קטו"ב בענין תפילין שנק' כתנות עור אכן למעלה הם כתנות אור, וכ"כ דקע"א ב', דרכא"א כתנות עור מסך מבדיל כו', דר"צ ע"א ענין שבתורתו של ר"מ היה כתוב כתנות אור, ויחי דש"ה ע"א ענין שהתפילין הם לנו כתנות אור ותיקון לנו כמו לאדה"ר, ובפ' במדבר דשמ"ו ב' כ' כשנתלבשו התפילין צמצום האורות במט"ט נק' כתנות עור וכשהם בת"ת דאצי' נק' כתנות אור.

יב ת"ז ד"י ע"ב פי' מלבושי יו"ט ושבת נק' כתנות אור, ואדמ"ו בד"ה מקושש פי' יפוי מלבושי שבת לפי שאז מתעלי' הנשמות מבחי' שרשן מלבושים לאשתאבא בגופא דמלכא ע"ד המבואר בת"א פ' יתרו בד"ה זכור ושמור בדבור אחד נאמרו, וצ"ל לפ"ז גופא נק' כתנת אור ולבושי' נק' עור, אדמ"ו פי' ע"י האור נעשה הבירור שהפסולת יוצא לחוץ ע"י הזיעה בין נקבי העור נמצא זהו כמו נפה ורשת וה"ע הרקיע המבדיל בין מים למים והזיעה סח, במים תחתונים לכן ויעש כתנות עור להיות מברר כו', במא"א אות ע' סעיף יו"ד עור הוא קליפת נוגה רע וניצוץ קדוש שבו ו' הרי עור, גם לאה נק' עור כי היא בחינת עור קשר של תפילין ועור הז"א הוא שמות אלקים עכ"ל, ובאות ח' סי"ב כ' חשמל כו' העור של נה"י של הבינה כו' גימטריא מלבוש כו' וזה הלבוש סוד כתנות אור באלף כו' וע"ג דכתנות אור יש כתנות עור משכא דחויא נקרא נוגה ונקרא כעין החשמל כי אור של בינה חשמל וזה כעין החשמל ונק' משכא דחויא כי החויא עצמה ג' קליפת אחרות רעות (היינו שהם רע גמור כמ"ש בסש"ב פ"ז) והחיצוניות שלהם הוא בערך העור עליהם והיא הנוגה כו' ולפעמים נפרדים הקליפות ממנה וחוזרת לקדושה עכ"ל, ונלע"ד שעפ"ז א"ש מה שת"י לבושין דיקר מן משך חויא דאשלח מיניה, כהובא לעיל סעיף ג', והקשה ע"ז השל"ה פ' תזריע איך נק' לבושין דיקר כיון שהוא ממשכא דחויא, ולפמ"ש המא"א כשנפרדים הקליפות ממנה חוזרת לקדושה אתי שפיר, דהא כיון דאשלח מיניה שהפשיט העור שהוא ק"נ מהנחש שהוא ג"ק הרעות א"כ הרי אז העור שהוא ק"נ חוזר לקדושה דהיינו להתחבר באדם ואשתו שהם זו"נ דאצי' א"כ אז הם לבושין דיקר, כי ק"נ שרשה מעולם התהו שלמעלה מעולם התיקון, וגם התחברות זו היינו שיהי' ע"ד החשמל דקדושה ששרשו גבוה מזו"נ כו', וכמ"ש בת"א פ' לך לך בד"ה והבדילה הפרוכת יעו"ש שהוא כענין משלי שלמה שהמשל שהוא הלבוש להשכל נמשך מעומק החכמה כו'. ובזה יובן מ"ש הגמרא והמד"ר תורה תחלתה גמ"ח כו' כתנות עור כו' דהוא חסד גדול שהפשיט ק"נ מג"ק הטמאות, מה שזהו כל עיקר עבודת האדם לעשות לתקן ק"נ כו'.

קיצור מאות י"ב מלבושי^* יו"ט נק' כתנות אור, לאשתאבא בגופא, וע"י עור מתברר הטוב מהרע, ק"נ נק' משכא דחויא וג"ק הטמאות נקרא חויא, מה שהפשיט משכא דחויא שתפרד ק"נ מג"ק ועי"ז תחזור לקדושה ונק' לבושין דיקר, ע"ד שבשבת ויו"ט נק' כתנת אור:

יג אדמ"ו נ"ע בת"א פ' בראשית בד"ה אעשה לו עזר כנגדו שיהיה עזר וסיוע מבחי' כנגדו כו' צחוק עשה לי אלקים כו' כ' והנה אחר חטא אדה"ר כתיב כתנות עור בעיין, כי מקודם החטא היה הכסוי וההעלם דק ביותר דהכתיב ויניחהו בג"ע כו' (ע"ד הפרסא שבין אצילות לבריאה וכמש"ל סעיף ו' וסעיף י"ב שהיה מבחי' החשמל) אבל אחר החטא הוא בחי' הכנגדו ביותר שהוא בחי' קליפת נוגה וזהו ענין כתנות עור, כי הנה עיקר יניקת החיצונים הוא ע"י העור (ולעיל נת' שע"י העור הוא הבירור וי"ל שניהם אמת היינו שע"י העור יוצא הפסולת לחוץ והפנימית נשאר בפנים) כי יניקתם הוא מבחי' השערות כמ"ש כרחל לפני גוזזיה נאלמה וכמ"ש מזה בלק"ת פ' צו ופ' פנחס בד"ה את קרבני לחמי, ובד"ה אלה מסעי, ועיקר צמיחת השערות הוא ע"י העור שיש בו גומות שמהם השערות צומחות כו' ובפרק העור והרוטב נקב שאין הדיו עובר עליו כו', והיינו כי שערות הם צירופי אותיות המתלבשים בבי"ע להיות מאין יש ודבר נפרד והתהוות בחינת צרופי אותיות להוות עולמות נפרדים הוא ע"י מסך מבדיל בחי' רקיע. וזהו ענין העור משא"כ מהבשר עצמו שהוא המדות חג"ת א"א להיות צמיחת שערות הנ"ל שהם האותיות כ"א מבחי' העור שהוא המסך, וגוזזי השערות הם המפרידים בחינת צירופי אותיות הנ"ל משרשם שהם דבוקים ומיוחדים באלקות ממש להיות בבחי' נפרדים ממש ללכת אחר חיות הגוף כו'. ולזה צ"ל עבודה עד"מ עבוד העור שלא יהי' מסך מבדיל לגמרי כ"א יהי' ביטול היש כו'. וזהו ענין עובד אלקים שמתקן בחי' הסתר העור הנ"ל שהוא ק"נ הנמשך משם אלקים וכנ"ל סי"ב דעור ז"א הוא שמות אלקי' כו' וזהו צחוק עשה לי אלקים, ולכן נאמר ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו סט, אכתנת עור, שנאמר בזה שם מלא הוי' אלקים היינו שע"י בירור זה שנק' עובד אלקים מתחברים ב' שמות הוי' אלקים, וה"ע המשכת וגלוי אור סוכ"ע בממכ"ע עתיק בז"א כו' כמש"ל סעיף ה', וזהו ג"כ ענין חנוך שהיה תופר מנעלים ועמ"ש ע"פ מה יפו פעמייך בנעלים.

קיצור ענין עזר מבחי' כנגדו, העור הוא רקיע ומסך וממנו צומחים השערות שהם צירופי אותיות, ויש גוזזי האותיות שהם השערות, וצ"ל עבוד העור שלא יהי' המסך מסתיר לגמרי, ונק' עובד אלקים וזהו ויעש ה' אלקים כו' כתנות עור.