להבין כו' מצות ותשובה

תקלאלהבין כו' מצות ותשובה

בס"ד.

הוי' אנכי כו' ב' עומקים כו' אנכי אנכי הוא

להבין שרשי הדברים¹ הנ"ל, הנה שרש ההפרש בין מצות מעשיות בכלל למצות התשובה, דמצות מעשיות הוא בש' הוי' והתשובה בבחי' אנכי כו'. הנה תחלה יש להבין שרש ההפרש בין אנכי להוי' כו', בהיות שהמצות הן רמ"ח אברים, הענין הוא שהן בחי' אורות הנאצלים מן המאציל ביו"ד ספירות אורות וכלים, וראשיתן הוא בחי' הקו והחוט כו', ו[בחי'] הכלי א"א כ"א ע"י צמצום בתחלה והוא היו"ד, ואח"כ התפשטות אורך ורוחב והוא הה"א, ואח"כ הוא"ו כו', ויש ש' הוי' זה לכל ספי' וספי' בפ"ע וכמבואר במאמר אנת הוא חד ולא בחושבן כו', וכמ"ש ביאור הדברים במ"א באריכות².

והנה המצות הן בחי' כלים לאורות עליונים ולכך נק' רמ"ח אברים דמלכא דידוע דפי' מלכא הוא ז"א דאצי', ובחי' האברים שלו הן הכלים דשמות דהוי' שיש תקלבלכל ספי' וספי' שבו בפרט כו', ומבואר במ"א בפסוק ויעש דוד שם³ דע"י המצות עושין למעלה שם, דהיינו שם דהוי' הנ"ל, ויש מצות שרומזים בפרט לאותיות מיוחדות בש' הוי' שבכללות האצי', וכמו מצות התפילין בפ' קדש כו' רומזת לחכמה עילאה שמאיר ביו"ד דש' הוי' שבכלל, ומצות סוכה רומזת לאות הה"א דש' הוי' להיות שהסוכה היא בבחי' מקיף בהתפשטות אורך ורוחב כו'. ועד"ז בפרטות יש כמה מצות תלויות בוא"ו דש' הוי', ויש כמה מצות תלויות בה"א אחרונה דש' הוי' כו', וכללותם נק' בשם מצות הוי' כו' וד"ל. ולזה הטעם עיקר הוידוי בקריאת שמע שעל המטה אם פגם באותיות דש' הוי', כמו באמרו אם פגמתי באות יו"ד כו'.

אך הנה מי שפגם אין התיקון בא אלא ממקום שגבוה ממקום הפגם דוקא, ועד"מ הנהר שנתקלקלו מימיו שחופרין בעומק יותר כנ"ל, וזהו ע"י מצות התשובה כנ"ל דוקא. ושרש הדברים הוא לפי שלמעלה מן בחי' הקו והחוט דאור א"ס אין שם בחי' אורות בכלים עדיין, כי אינו עדיין בבחי' גילוי האור כו', ושם נאמר ישת חשך סתרו כו' והוא בחי' העלם העצמות דא"ס דלא ידע לי' בר איהו כו' וכמ"ש אלקים הבין כו', והוא הנק' אנכי מי שאנכי כו', ועד שם מגיע מצות התשובה דוקא. וזהו כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך כו' וכנ"ל⁴.

והטעם לזה שהתשובה דוקא מגעת לשם ולא שאר המצות, הנה יובן עפ"י ידיעה בתחלה להבין שרש ענין ממעמקים קראתיך הוי', פי' ממעמקים ב' עומקים, הוא בחי' ב' יסודות דאו"א, וזהו מילוי ה' דתשובה תשוב ה'⁵ כנ"ל, הה"א ביסוד אימא, והיו"ד ביסוד אבא שגנוז ביסוד אימא כו'. וביאור הדברים הנה בחי' עומק הראשון הוא הנק' עומקא דבירא, היינו בחי' יסוד דאימא שהוא כמשל באר מים חיים מכונסים כבר כו', והמעיין שנובע תחת הבאר וממלא אותו בתמידות הוא משל בחי' יסוד אבא שגנוז ביסוד אימא, והוא להיותו בהעלם תחת הארץ כו', והיינו בחי' עומק השני כו'.

והנה בחי' עומק הראשון יובן בעבודת ה' שהוא בחי' הרצוא שבא מסיבת ההתבוננות דוקא, והוא בחי' רשפי אש התשוקה בהתלהבות, כי בהיותו מתבונן איך דכולא קמי' כלא כו' וכיוצא יתפעל בלבבו לצאת מנרתק גופו כו' בבחי' כלות הנפש, וזהו אם רץ לבך וכנ"ל, וה"ז כמשל הבאר שמימיו עולין בו מלמטה תקלגלמעלה דרך העלאת המעיין כידוע. והעומק השני הוא בחי' שוב שאחרי הרצוא, והוא בחי' ביטול כו' כידוע ומבואר ענינו במ"א שהוא דרך ירידה והמשכה מלמעלמ"ט⁶, וזה העומק נק' עומק רום, ועומק הראשון נק' עומק תחת כמ"ש בס"י ומבואר במ"א⁷, וד"ל. והנה ב' עומקים הללו מתלבשים זה בתוך זה, והיינו שעמקות דחכמה הוא בחי' הביטול גנוז ומתעלם תוך בחי' יסוד אימא דרצוא הנ"ל, וזהו כמשל המעיין שגנוז בבאר כו'. והיינו ממעמקים פי' ב' עומקים שזה גנוז בתוך זה, והוא פי' ענין תשוב ה"י במילוי יו"ד כו' שתשוב הה"א דרצוא ושוב יחד למעלה מעלה דהיינו שעולים שניהם יחד ומתבטלים ומתכללים למעלה מעלה והוא בבחי' כתר עליון שלפני הויות דז"א ודאו"א כו' והוא בבחי' אנכי מי שאנכי שלפני בחי' הקו והחוט כו'. וזהו ממעמקים קראתיך הוי' פי' אחרי העלי' יש המשכה וירידה, כי אחרי שנתעלה הה"י במילוי יו"ד והוא ב' מיני עומקים הנ"ל למעלה באנכי כו' אזי נמשך עי"ז בבחי' המשכה וירידה מלמעלה למטה להיות מהות כל הויות בזו"נ ואו"א כו', וזהו קראתיך הוי' מלמעלמ"ט וד"ל.

ובכ"ז יובן היטב שרש ענין אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני כו', דלכאורה תיבת הוא מיותר. אך הענין הוא דב' פעמים אנכי הן בחי' ב' יסודות דאו"א הנ"ל, כי אנכי הראשון הוא דבינה כידוע, ואנכי השני דבחי' כתר, שהוא אחרי שעלה אור אימא ונתייחד באור אבא ועלו שניהם בעתיקא סתימאה כו' שנק' הוא, וכמ"ש במ"א ע"פ ועבד הלוי הוא⁸ כו', והוא בחי' העלם העצמות שלפני הצמצום דק"ו כו', ומשם ירד האור ויאיר בתוס' הארה חדשה באצי', ע"כ הסליחה והמחילה משם הוא דוקא כמ"ש הוא מוחה פשעיך הוא דוקא, שהוא בחי' עתיקא סתימא' כו', לפי שב' פעמים אנכי כולל יחוד עליות דאו"א בתחלה ע"כ גרמו ירידת אור בתוספת אח"כ, והוא שרש להארת י"ג מדה"ר. וזהו אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך להיות נושא עון ועובר על פשע כו' וד"ל.

ועתה יובן הטעם שהתשובה מגעת לבחי' אנכי דוקא, דהנה מפני בחי' עליות ב' עומקים הנ"ל הוא מוחה פשעיך כנ"ל, א"כ זהו דוקא בסיבת בחי' אור חוזר דתשובה דהיינו תשוב ה"י במילוי יו"ד כנ"ל, וזהו כי המצוה הזאת אשר אנכי, אנכי דוקא כו'. ומ"ש היום, היום ולא למחר כו', יובן ג"כ מפני טעם הנ"ל בהיות שהארת היו"ד דש' הוי' שבו נברא העוה"ב הוא מצד סיבת מעשה המצות וכמ"ש לעבדה זו תקלדרמ"ח מ"ע כו' וכידוע ומבואר במ"א⁹, וכ"ז אינו אלא במצות שתלויות בש' הוי', אבל התשובה מגעת למעלה מש' הוי' כנ"ל ע"כ אמר היום ולא למחר מפני שלמעלה הוא מקיבול שכר דלמחר מטעם זה (ועוד מטעם אחר המבואר במ"א דהיום הוא זמן הבירור משא"כ עוה"ב¹⁰ הוא לאחר הבירור ע"ש) וד"ל.