ויאמר גו' לך [הנחה]

תקפדויאמר גו' לך [הנחה]

בס"ד, פ' לך לך תרל"ג.

הנחה.

לך לך

ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך כו' ואעשך לגוי גדול, והנה אמרז"ל ד' דברים מקרעין גזר דינו של אדם, וי"א אף שינוי מקום דכתי' באברהם לך לך כו' והדר ואעשך לגוי גדול. ובמד"ר אמרו ואעשך לגוי גדול אני עושה אותך בריה חדשה וצ"ל מהו ענין ברי' חדשה. ומקשים בספרים דהנה בפייט אמר ותשובה ותפלה וצדקה כו', ומדוע לא נחשב שינוי מקום, ומתרצים דיש חילוק בין חטא או לא חטא דשינוי מקום אינו מועיל כ"א למי שלא חטא ח"ו, דהרי למדו זה מאברהם ושרה ואצלם לא הי' שום חטא ח"ו, וגם זה לא הועיל כ"א לאברהם ולא לשרה. וי"א שאינו כן, דהרי אמרז"ל גלות מכפרת, ולשון מכפרת משמע על חטא, וגם ארז"ל דמבי כנישתא לבי כנישתא ה"ז גלות. ואפ"ל דע"י שינוי מקום הוא בא לידי תשובה כמ"ש הר"ן הטעם כדי שיהי' לבו נכנע כי כאשר יתבונן בזה עצמו שאינו מועיל על חטא ומזה יזכור על חטאיו יבוא לידי תשובה, ומהרשב"א משמע ג"כ כך כמשי"ת. אך זהו רק כדי לתווך הדעות, אבל האמת הוא שמועיל גם על החטא, וצ"ל מהו שינוי מקום בעבודה, ומהו הענין למעלה.

הנה בירושלמי אמרו ע"פ הנה ה' יוצא ממקומו, יוצא לו ממדת הדין למדת רחמים על ישראל דאל"כ מהו יוצא ממקומו הלא מלא כל הארץ כבודו. והנה רז"ל אמרו ע"פ ביום ההוא יהי' הוי' אחד ושמו אחד אטו האידנא לאו אחד הוא ותירצו שבעוה"ז לא כמו שאני נקרא אני נכתב נכתב בשם הוי' ונקרא בשם אד' אבל בעוה"ב יהי' נקרא כמו שנכתב, ובזוהר מפרשים זה על שינוי מקום כמ"ש שם באתרי' היינו בעלמא דאתי יהי' גילוי שם הוי' אבל עכשיו הוא גילוי שם אד' והקב"ה עומד מכסא דין לכסא רחמים וזהו שינוי מקום.

והענין הוא כי פעם נא' מלא כל הארץ כבודו ופעם נא' ברוך כבוד הוי' ממקומו, איה מקום כבודו. והענין הוא כי מלא כל הארץ כבודו הוא בחי' כבוד תתאה, כי כבוד הוא בחי' לבוש כמארז"ל ר' יוחנן קרא למאנא תקפהמכבדותא וכתיב כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו כו', שהוא בחי' המל' הממכ"ע המחי' עולמות בי"ע שהם מחודשים מאין ליש ובע"ג ואינם בערך הא"ס ית', וע"כ צריך הכח האלקי המחי' אותם להתצמצם א"ע צמצום גדול שלא להשפיע רק בחי' הארה וזיו בעלמא שהוא בחי' שם והתפשטות בכדי שיתהווה יש מאין ונק' כבוד שהוא רק בחי' אור וזיו בלבד והוא בחי' מלא כל הארץ כבודו, ומ"ש כל הארץ כי הנה כתי' לה' הארץ ומלואה הוא ארץ חפץ, תבל ויושבי בה קאי על כל הארצות, וכל בחי' ארץ אינם מקבלים רק הארה וזיו וגם זאת ע"י צמצום עצום כמ"ש להודיע לבני האדם גבורותיו וכבוד הדר מלכותו. ואף שנא' את השמים ואת הארץ אני מלא אני ממש שהוא בחי' עצמותו ית' היינו בבחי' העלם בלבד כו'. אך יש עוד בחי' כבוד ב' והוא בחי' כבוד עילאה והיינו בחי' כבוד שהוא בל"ג למעלה מבחי' אור וזיו ולמעלה מן השגה, וע"ז הוא ששואלין איה מקום כבודו, ובדרך כלל הוא בחי' ג' ראשונות. והענין הוא כי הנה יש ב' דיעות, הא' שלמטה הוא היש ולמעלה הוא האין כמאמר מאין ליש, ודיעה הב' הוא שלמעלה הוא היש ולמטה הוא האין, אך שניהם אמת, שמלמעלה למטה הוא למעלה היש האמיתי בחי' סוכ"ע, ולמטה הוא האין ואפס לפי שכל האורות והמשכות והחיות אינם רק הארה בעלמא וכולא קמי' כל"ח ולכך נקרא אין, וממטה למעלה אזי למטה הוא היש לפי שהוא בבחי' השגה שאין אנו משיגים כ"א בבחי' כבוד תתאה וגשמיות העולם מסתיר, ולמעלה הוא האין לפי שהוא למע' מהשגה, אבל באמת הוא היש האמיתי שהוא מהותו ועצמותו שבל"ג ונק' כבוד עילאה. וע"ז אנו מבקשים ברוך כבוד הוי' ממקומו ממקור הכבוד.

אך מאין הכח להמשיך הכבוד עילאה, אך הענין דהנה אמרז"ל חביבים ישראל יותר ממלאכי השרת שהרי מלאכים אינם מזכירים את השם כ"א אחר ג' תיבות כמ"ש קדוש קדוש קדוש הוי' אבל נש"י אומרים השם אחר ב' תיבות כמ"ש שמע ישראל הוי', ומקשים והרי מלאכים ג"כ אומרים השם אחר ב' תיבות כמ"ש ברוך כבוד הוי' כו', ותירצו אופנים הוא דאמרי ליה. נמצא מובן מזה שיש יתרון מעלה באופנים מבשרפים. והענין דהנה השרפים אומרים קדוש קדוש קדוש ה' צבאות שיש ג' מיני צמצומים היינו קדוש וא"ו עד שיהי' הוי' צבאות אות הוא בצבא דילי' כדי שיהי' מלא כל הארץ כבודו, ואי לזאת חפצם ותשוקתם ליכלל בא"ס ב"ה הקדוש ומובדל. ולעומתם האופנים ברעש גדול מתנשאים וזה אינה מחמת השגה אלא מחמת העדר השגה מפני שהם קרובים יותר אל הרע, והרעש הזה הו"ע הבירורים שנעשה יתרון אור מתוך תקפוהחשך כי רעש אותיות שער שע"י הרעש מאיר ומתגלה זה השער להוי'. והנה נש"י נשפלו עוד למטה יותר שהרי נתלבשו בגוף ונה"ב המסתיר ומעלים שהוא חושך כפול ומכופל והיא הנותנת מפני ששרשם גבוה מאוד לכן נשפלו למטה יותר וה"ז נעשה יתרון אור מתוך החושך, והו"ע בירור ניצוצי' דתהו שיש בכל בחי' דצח"מ ועי"ז נעשה יתרון אור.

והנה ברוך כבוד הוי' ממקומו ר"ת בכים, והוא ענין מים תחתונים בוכים אנן בעינן למהוי קדם מלכא. והענין דהנה אמרז"ל עד שלא נבה"ע הי' מים במים, שמים עליונים הי' מעורבים במים התחתונים ואח"כ נעשה הרקיע המבדיל בין מים למים, שמים עליונים נתעלו למעלה מעלה שהם שורש כל התענוגי' רוחנים געה"ע וגעה"ת שע"ז ארז"ל מה שמו דההוא נהר יובל שמו חיים שמו, ומים תחתונים נעשו מקור לתענוגים גשמיי', ולכן מים תחתונים בוכין אנן בעינן למהוי קדם מלכא, וע"י הבכי' נמשך כבוד הוי' ממקור הכבוד. והנה הבכי' דנש"י שהוא מצד עוצם ההשגה והריחוק גבהה מהבכי' דמלאכים כמ"ש וישא יעקב קולו ויבך שהוא ענין התעוררות רחמים רבים על ירידת הניצוץ אלקי עי"ז נתעלה מבחי' אב הרחמן לבחי' אב הרחמים כו', אב הרחמן הוא רחמים שבסדר השתלשלות אבל אב הרחמים הוא רחמים רבים שלמעלה מהשתל', מדתו של יעקב הוא רחמים רבים שהוא נחלה בלי מצרים עי"ז מאיר ומתגלה רחמים פשוטים דכ"ע ועי"ז נמשך כבוד הוי' ממקומו באופן [גבוה] יותר מע"י המלאכים, וזהו ענין שינוי מקום למעלה שכבוד הוי' נמשך במקום דממכ"ע.

והנה מעשה אבות סימן לבנים לכן הי' באברהם שינוי מקום וכמ"ש במד"ר משל לצלוחית של אפופילסימון מוקפת צמיד פתיל ומונחת בזוית ולא הי' ריחה נודף כיון שהיתה מיטלטלת הי' ריחו נודף, כך אמר הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה טלטל עצמך ממקום למקום ושמך מתגדל בעולם. וכמו"כ מצינו גם לאחר מתן תורה כזה, דהנה במד"ר ע"פ משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו שקול שמואל כנגד משה ואהרן, בצדק ובדין אני בא עם בריותי, משה הי' יושב ודן, הי' צריך לילך לאוהל מועד לשמוע את הדיבור, שמואל שהי' הולך ממקום למקום לדון את ישראל הי' הדיבור מייחד עמו הה"ד פלס ומאזני משפט לה'. הרי דע"י שינוי מקום שעשה שמואל עי"ז נעשה שינוי מקום למעלה והוא ע"ד מ"ש והתהלכתי בתוככם שיש ב' מיני הילוך מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט.

והנה הרשב"א כתב ששינוי מקום הוא אחד מדרכי הכפרה, והענין דהנה בעבודה שינוי מקום הוא הזזה ממקומו, דמקום הוא כמאמרם ז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אין יכולים לעמוד, כי יש ב' תקפזבחי' דמקום דממכ"ע וסוכ"ע, סוכ"ע נקרא מקום כמ"ש הנה מקום אתי הוא מקומו של עולם, ונקרא בשם מקום דכמו שהמקום נושא וסובל כל יושביו כן א"ס הסוכ"ע שהוא סובב מקיף ומחי' כל העולמות, כי אין הפי' סובב רק שסובב ומקיף, כ"א עיקר החיות הוא ממנו, כי לית אתר פנוי מיני' וכמ"ש את השמים ואת הארץ אני מלא, אלא שהוא מאיר בהעלם, וגדול כוחן של בעלי תשובה שמגיעים לבחי' מקום דסוכ"ע.

והנה כתי' נער הייתי גם זקנתי ואי' בזהר דסליק בשבת לסיבו ובששת ימי החול אהדר כמלקדמין, דהנה שבת הוא אותיות תשב שהוא בחי' תשובה וכמו שיש מדריגות בתשובה כן בשבת יש ב' בחי' שביתה כמ"ש וישבות כו' מכל מלאכתו אשר עשה שהוא השביתה מעשי', וכתי' כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא השביתה דבריאה, ואח"כ בששת ימי החול יורד החיות לבחי' מט"ט ועל ידו נשפע חיות למטה והרי דיו לעבד להיות כרבו. ומזה יתבונן המשכיל ויבוא לבחי' שינוי מקום בנפשו, ועי"ז נעשה שינוי מקום למעלה ג"כ שיוברך ויומשך כבוד עילאה למטה.

והנה להבין מהו ענין עושה אותך ברי' חדשה, צריך להקדים מה דאיתא ברבות בכל המוספים כתי' והקרבתם וכאן בר"ה כתי' ועשיתם כו' כאילו היום נעשיתם לפני ברי' חדשה כו' הה"ד כי כאשר השמים החדשים כו'. ולכאורה מהו השייכות דשמים חדשים לר"ה. אך הענין דהנה גם עכשיו ישנו ברוחניות כל הגילויים עליונים, וכמ"ש והר סיני עשן כולו, עשן ר"ת עולם שנה נפש, עולם הוא בחי' מקום מאיר בו בחי' הנה מקום אתי הוא מקומו של עולם, שנה הוא בחי' זמן עבר הוה ועתיד מאיר בו בחי' אני ה' לא שניתי, וכן בבחי' נפש יש גילויים עליונים, אלא שעכשיו גשמי' העולם וחומריותו מסתיר ומעלים, אך לע"ל כתי' ונגולו כספר השמים, השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה.

אך כל הגילויים עליונים שיהי' לע"ל הוא ע"י קיום התורה, כי הכלי לזה הוא תומ"צ דעכשיו כי המצות נשפלו בגשמיות דוקא ציצית מצמר גשמי תפילין מקלף גשמי שהו"ע עשי' שהוא התחדשות, וכן הענין בתורה כי הנה איתא שיתן לנו תורה חדשה, והכוונה ע"ז כמ"ש רש"י ע"פ ישקני מנשיקות תקפחפיהו שיתגלה לנו טעמי תורה הפנימיות היינו מו"ס יבוא בהתגלות טעם ועונג של הרצון, ועז"נ אז תתענג על הוי' שהתענוג גבוה משם הוי' וכעת הוא בהעלם והסתר מאתנו אבל אז כשיתגלה הטעם והתענוג של מו"ס יהי' התענוג על הוי', וכמו שנת' בדרושים הקודמים שזהו מ"ש לפני הוי' תטהרו, והכלי לזה הגילוי הוא התורה דעכשיו.

ועוד אפ"ל כי הנה יש ב' בחי' בתורה, ולמטה הוא בחי' תושב"כ ותושבע"פ, אך באמת הנה יש ב' תורות והוא מ"ש בס' הבהיר דוד הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה, פי' תורה שלמעלה הוא ג"כ המשכות אלא שהמה ע"פ אופן אחר לגמרי, ולא נתגלה אלא להאבות, אברהם ויצחק חפרו בארות, ויעקב הי' עובדא שלו במקלות והוא כענין א' עם תפילין שלנו כמבואר בזהר, ואם אחד מישראל יעשה עתה זאת לא יפעול כלום, וכן חנוך הי' תופר מנעלים ועל כל תפירה כו', או כמו שיעקב ידע האיך להקריב קרבן לעולם התהו, היינו מפני שהמשכתם הי' כמו בתורה שלמעלה, משא"כ תורת משה שהוא מורשה קהלת יעקב הוא איך ומה שימשיך כל אדם, מ"מ הוא הכלי לתורה שלמעלה וערבים עלי ד"ס כו', וזהו ענין תורת הוי' ובתורתו דבחי' תורת הוי' הוא ח"ע שלמעלה גם מכתר היינו מו"ס דרדל"א ששרשה ממל' דא"ס שלמעלה מגולגולתא דא"א שהוא הכתר שהוא בחי' רצון, שהרצון אינו אלא חיצוני' ועכשיו הגילוי מחיצוני' אבל פנימי' א"א להתגלות עכשיו ולע"ל יאיר ויתגלה, ואברהם הי' עבודה שלו תורה שלמעלה לכן נק' ברי' חדשה.

ובזה יובן מ"ש במוסף דר"ה ועשיתם כי הנה בכל ר"ה נמשך חיות חדש על כללות השנה שהרי אין דומה חיות של שנה זו לשנה העברה, כי יש בחי' המחדש בטובו שהוא חידוש הישנות, אבל בר"ה נמשך חיות חדש שהוא ענין התחדשות ממש ולכן בר"ה הדין ומשפט על תומ"צ של שנה העברה כי בר"ה הוא התחדשות כללות נשמות אדה"ר ולכן הכל צריכים לתשובה בר"ה כי התשובה אינה על חטא ועון כ"א כמ"ש והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה כי בר"ה הוא התחדשות החיות, והו"ע שינוי מקום למעלה ולכן צ"ל בנפש ג"כ שינוי מקום וזהו ענין ועשיתם שמורה על התחדשות.

תקפטוע"פ הפשט אפ"ל מה שנא' באברהם אני עושה אותך ברי' חדשה דהנה אברהם אברהם פסיק טעמא בגווייהו שאינו דומה אברהם כמו שהוא באצי' לכמו שהוא בבריאה, וכאשר יאיר בו גילוי דאצי' ה"ה בריה חדשה, ואפי' אצי' דבריאה הרי זה ג"כ אלקות, דשם אצי' הוא הפרשת הארה והרי זה התחדשות. ומ"מ ללידת יצחק הוסיפו לו ה"א כי אברהם הוא שכל הנעלם מכל רעיון והה"א בינה אשר בה התגלות ע"ק, ועי"ז נעשה יחוד פנימי דחו"ב שהוא התחדשות ממש, כי יחוד חיצוני דחו"ב הו"ע חידוש הישנות, אבל יחוד פנימי דחו"ב ה"ז התחדשות גמור שהוא מא"ס הסוכ"ע, וזהו אני עושה אותך בריה חדשה. ועיקר הגילוי יהי' לע"ל והארה ומעין ודוגמא דגילוי לע"ל ישנו גם עכשיו בשבת שהו"ע נשמה יתירה שהוא הארה מנשמות חדשות שיתגלו לע"ל כמארז"ל עתידים צדיקים שישבו ועטרותיהם בראשיהם ופי' הרמ"ז שהוא ענין נשמות חדשות שיתגלו לע"ל, שיהי' כמו עטרה לנשמות אלו.

ובזה יובן הירושלמי הנה הוי' יוצא ממקומו דהנה עכשיו גילוי שם הוי' הוא ע"י שם אד', דזהו ענין נכתב בשם הוי' שהכתב הוא העלם, והקרי הוא הגילוי שם אד', ועז"נ אחד אין כיוצא בו, רוכב ובלתי רוכב ביחד שיכול להתצמצם בבחי' אלקים ג"כ. והנה יעקב אמר והי' הוי' לי לאלקים שהוי' עצמו יתגלה כמו עכשיו שם אלקים, וזהו מ"ש בזהר באתרי' בעלמא דאתי יהי' גילוי שם הוי', שלעתיד יהי' הגילוי מלמעלה מבחי' סוכ"ע ואז יהי' בחי' סוכ"ע במדריגות דשם אלקים דעכשיו, והוא ע"י עבודת הבירורים דעכשיו. ומעשה אבות סימן לבנים ולזה צוה הקב"ה לאברהם לך לך מארצך והיינו ענין שינוי מקום ועי"ז ואעשך לגוי גדול אני עושה אותך בריה חדשה התחדשות ממש, ואיתא במד"ר אותה אומה דכתי' בה כי מי גוי גדול אני מעמיד ממך שהו"ע קיום התומ"צ דעכשיו עבודת הבירורים, דהנה עולם על מלואו נברא וע"י חטא אדה"ר נחסרו וא"ו דברים והעבודה להמשיך הוא"ו אבל עכשיו העולם וגסותו וחומריותו מסתיר ומעלים, ולע"ל כשיהי' שלימות הבירורים אז יאיר ויתגלה מדריגות השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה, אני מהותו ועצמותו עושה והוא ענין ההתחדשות שבחי' אני יהי' בבחי' עושה.