תורה צוה

תקנאתורה צוה

בס"ד, ש"ת.

התקן עצמך ירושה ומתנה בתורה כו' טל ומטר כו' זמירות - ה"פ

שמח"ת

תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, מורשה הוא ל' ירושה שהתורה ניתנה בבחי' ירושה, ולכאו' צ"ל הלא ארז"ל (בפ"ב מי"ב דאבות) התקן תקנבעצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך, ואיך אומר כאן מורשה קהלת יעקב שמשמע שהתורה היא בבחי' ירושה. וגם צ"ל הלא אנו מברכים בברכת התורה אשר נתן לנו וחותמין נותן התורה שניתנה לנו התורה בבחי' מתנה, שענין המתנה אינה כענין הירושה שבא בהכרח גם אם לא ירצה המוריש וכמארז"ל בפ"ח דב"ב שאם התנה על מ"ש בתורה תנאו בטל, וכגון אם אמר בתי תורישני במקום שיש בן וכדומה, משא"כ המתנה היא מדעת הנותן שאם רוצה נותן ואם אינו רוצה אינו נותן, ולא כן הוא ענין הירושה. וענין התקן עצמך ללמוד תורה זה נראה שאינו לא כמו הירושה שא"צ שום הכנה מהמקבל

כלל כ"א שאם הוא קרובו שראוי ליורשו ע"פ ד"ת אז הוא יורש אותו בלתי הכנה כלל, וגם אין זה שייך לענין המתנה שהמתנה תלוי רק בדעת נותן המתנה אבל המקבל המתנה א"צ תיקון והכנה לזה כלל, וכאן אמרו התקן עצמך משמע שזהו תלוי בעבודת ויגיעת המקבל, ולא כן הוא ענין המתנה ששורש בחי' מתנה הוא מה שנותנים לאיש שלא לפי עבודת מעשיו שהרויח ע"פ פעולתו כ"א שנותן גם אם לא נשתכר ע"פ כשרון מעשיו, שהרי מה שזוכה ע"פ כשרון מעשיו זהו המגיע לו ולא יתכן לקרות זה בשם מתנה כלל.

ונמצא כי יש כאן ג' בחי' בתורה, הא' הוא משארז"ל התקן עצמך שהוא מה שנמשך לו מבחי' תורה ע"פ העבודה אשר עבד בה ביגיעה וכשרון תקנגהמעשה שנאמן בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך. הב' מה שנק' התורה בשם ירושה כמ"ש מורשה קהלת יעקב שזהו לא מדעת המוריש ולא מדעת היורש כ"א כאשר הוא ראוי ליורשו אז הוא מוריש אותו גם בלתי רצונו וחפצו שכך נצטוינו בתורה שהבן יורש את האב וכך יש בתורה בחי' שנק' בשם ירושה. הג' מה שיש בתורה שנק' מתנה שע"ז אנו מברכים נותן התורה שהיא בבחי' מתנה, וז"ע השם מתן תורה שהוא ע"ש המתנה שהתורה ניתנה בבחי' מתנה כו'.

ב) ולהבין ג' בחי' אלו בתורה צ"ל מ"ש יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי, שנמשלה התורה למטר וגם לטל, והנה אנו רואים שהטל ומטר אינם דומים זל"ז, שענין המטר הוא בא ע"י העלאה מלמטלמ"ע כמ"ש ואד יעלה מן הארץ והשקה שע"י העננים שעולה מקיטור הארץ והעננים שואבים מים ואז ממטיר מטר על הארץ משא"כ הטל אינו תלוי בעננים כלל, כי גם כאשר לא יהי' קיטור הארץ לעננים ע"פ השמים ג"כ יהי' הטל ע"פ הארץ, וגם אנו רואים שענין הטל אינו תלוי במעשה התחתונים וכמ"ש באליהו כשאמר חי ה' אם יהי' טל ומטר כ"א ע"פ דברי, שפעל על המטר לבד שמטר לא הי' אבל טל לא מיעצר, והיינו מטעם הנ"ל שהמטר הוא באתעדל"ת אתעדל"ע ולכן כשלא אכשיר דרי בימי אחאב הי' ביכולת אלי' להעציר המטר שלא ירד על הארץ מפני שלא אכשיר דרי שלא הי' העלאת מ"ן לכן עצר לבלי היות מטר ע"פ הארץ, אבל הטל לא הי' ביכולתו לעצור להיות כי אינו בא בבחי' אתעדל"ת אתעדל"ע, ולכן גם אם לא הי' אתעדל"ת כלל מפני כי לא אכשיר דרי מ"מ ירד הטל כו'.

ועד"ז יובן ב' בחי' אלו בתורה דהנה ארז"ל שלש שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה, ולכאו' צ"ל הלא ארז"ל כל הקורא ושונה הקב"ה תקנדקורא ושונה כנגדו וא"כ בכל העולם זה קורא ושונה בזמן זה וזה קורא ושונה בזמן זה ולגבי כאו"א הקב"ה קורא ושונה כנגדו וא"כ בכל עת ובכל זמן הקב"ה קורא ושונה, ומה"ע השלש שעות ראשונות שהקב"ה יושב ועוסק בתורה שמשמע שזהו גם אם לא יש מי שעוסק בתורה למטה, ובאמת גם בשלש שעות ראשונות נמצאו כו"כ אנשים שיושבים ועוסקים בתורה אשר צ"ל הקב"ה קורא ושונה כנגדם, וע"כ צ"ל שמדריגות חלוקות הם מה שקורא ושונה כנגדו ומה שיושב ועוסק בתורה.

אך הענין יובן בהקדם מארז"ל בסוטה שנענש דוד על שקרא ד"ת בשם זמירות כמ"ש זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי ונענש ע"ז כמארז"ל דוד זמירות קרית להו הריני מכשילך בדבר שתינוקות של בית רבן יודעי' אותו שנא' ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו, והוא הוביל את הארון בעגלה, ולכאו' צ"ל מהו הפגם במה ששבח ד"ת וקראן בשם זמירות, וגם למה נענש בשכחה דוקא.

ג) ולהבין זה צ"ל תחלה מה"ע ששיבח דוד את התורה במה שקראן בשם זמירות, ומה"ע בבית מגורי. והענין הוא כי דוד בעת צרתו שברח מפני שאול ומפני אבשלום בנו כשהי' צר לו מכל צד הי' משתעשע בתורה ואמר זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי פי' שהתבונן את עצמו שקיום וחיות כל העולמות אפי' עולמות עליונים תלוים בדקדוק א' מד"ת, עד"מ הקרבן הנה הקרבן כשהוא כדבעי נודע כי רזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס וע"י עליית הקרבן נעשה עליית כל העולמות מסוף כל דרגין עד ריש כל דרגין, אמנם הנה כ"ז הוא כשהקרבן הוא כדבעי למהוי אבל אם חשב הכהן מחשבת חוץ אזי הקרבן פסול ולא נעשה ע"י הקרבן ההוא שום עלייה כלל וכלל. וכן בענין המשכת אלקות עד"מ ע"י מצות תפילין שע"י התפילין נמשך המשכת מוחין לז"א וזהו באצי' ועי"ז נמשך תוס' וריבוי אור בבי"ע מרכ"ד עד סוף כ"ד נמשך בכל העולמות הארת אוא"ס מבחי' המוחין שניתוספו בז"א דאצי' שהרי המדות עליונות הם הם מקור כל התהוות דבי"ע ע"י בחי' המל' תקנהשמהוה אותם מאין ליש, וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה, וכתי' זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה, ולכן כאשר נתוסף אור הוא בחי' המשכת מוחין לז"א ממילא ניתוסף תוס' וריבוי אור בכל עולמות עליונים ותחתונים, ואמנם כ"ז הוא כשהתפילין הם כשרים ברצועות שחורות ולא נמצא שום פסול בהם, אבל אם חסר אות אחת או אפי' אם נפסק אות אחת או יש נגיעה בשני אותיות נגיעה הפוסלת אזי לא יש כלל שום המשכה ע"י תפילין פסולים, ועד"ז הוא בשארי מצות. ונמצא כי כלליות קיום וחיות העולמות תלוי בדקדוק א' מד"ת שאם יחסר הדקדוק שצריך להיות לא יש שום המשכה או העלאה כלל, וזה שבעת שהי' צר לו בגשמיות הי' משתעשע בלימוד התורה שלגבי לימודה כל העולם ומלואה כלא חשיב שהרי בדקדוק א' שבתורה תלוי כל חיות וקיום העולמות וא"כ מהו תופס מקום מה שבעולם הזה הגשמי לא טוב לו כ"כ מאחר שעוסק בתורה וכל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה וכן בכל שארי המצות ובדקדוק א' מד"ת תלוי כל חיות העולמות וא"כ צ"ל שש ושמח בלימוד תורתו ולא יתפוס מקום כלל מה שבגשמיות לא הי' טוב לו כו', וע"ז אמר זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי כנ"ל.

ד) ולפ"ז צ"ל למה נענש ע"ז הלא שיבח מאד לימוד התורה שכל העולמות עליונים ותחתונים תלוים בדקדוק א' מד"ת, וגם באמת כן הוא ומדוע נענש ע"ז, וגם למה הי' עונשו בשכחה דוקא כו'. והענין הוא דהנה כתי' ראיתי מגלה [עפה] והנה כתובה פנים ואחור, שיש בתורה ב' בחי' פנים ואחור, והיינו שמה ששיבח דוד את בחי' התורה במה שכל קיום וחיות העולמות תלוים בדקדוק א' מד"ת זהו רק בחי' חיצוני' התורה שהוא הנק' אחור, אבל בחי' פנים הוא בחי' הגבוה ונעלה יותר שאינו בערך כלל לבחי' העולמות שעז"נ לא ידע אנוש ערכה שזהו בחי' שלמעלה מן הדעת, כ"א אלקים הבין דרכה, ובידיעת עצמותו יודע את התורה כו', ועז"נ ואהי' אצלו שעשועי' שהוא בחי' שעשועי המלך בעצמותו שבחי' זו אינה בערך העולמות כלל. ולכן נענש דוד על מה ששיבח את התורה בבחי' אחורים דתורה, ונענש מדה כנגד מדה שנפל בשכחה שנמשך מצד בחי' אחורים, וגם הדבר הלכה ששכח היא מענין זה שהוא שהארון שבו היו הלוחות שהיו כתובים באצבע אלקים משני עבריהם נמצא שהי' כולו פנים ולכן צריכים לשאת אותו בכתף בכדי לחבר את בחי' פנים ואחור והוא שכח ע"ז והוביל את הארון בעגלה חדשה ולא חיבר בחי' פנים ואחור, ולכן נפל בשכחה כו' ונענש מדה כנגד מדה כו'.

תקנוה) ועפ"ז יובן ההפרש במה שנמשלה התורה לטל ומטר, דהנה בחי' מטר שבתורה זהו מה שנמשך ע"י העלאת מ"ן שבבחי' זו תלוי כל קיום וחיות העולמות בדקדוק א' מד"ת, וזהו שאמרו כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו שבחי' זו היא בחי' חיצוניות שבתורה שלפ"ע העלאת מ"ן מלמטלמ"ע כשאכשיר דרי בקיום התומ"צ לפי ערך זה נמשך המשכת מ"ד להיות שונה כנגדו, וז"ע מטר שבתורה שכמו המטר הולך ע"י העננים שנעשה מקיטור הארץ שעז"נ ואד יעלה מן הארץ והשקה. אך בחי' פנימיות התורה עז"נ תזל כטל אמרתי, פי' אמרתי היינו מה שג"ש ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה והוא בחי' טל תורה דלא מיעצר כלל גם כי לא אכשיר דרי והיינו כי ג' שעות ראשונות הוא בחי' המשכת אוא"ס בתורה, וזהו בחי' טל תורה שהוא בחי' טלא דנטיף מעתיקא והוא בחי' ג"ר דעתיק שלמעלה מבחי' גשם דתורה בחי' מטר, והיינו כי גשם הוא בחי' אור ז' הימים שעולה מספרו כמנין גשם כמו שפי' רש"י בפסחים דס"ח ע"פ והי' אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהי' שבעתיים כאור ז' הימים ופי' רש"י שבעתיים ז"פ עולה מ"ט וז' פעמים מ"ט עולה שמ"ג וזה יכולים להגיע באתעדל"ת אתעדל"ע שזהו בחי' גשם ומטר שבתורה, אבל בחי' טל תורה זהו בחי' אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת פי' שאין אתעדל"ת יכולה להגיע לשם כלל, כ"א שזהו נמשך בבחי' מתנה.

אמנם המתנה אין נותני' כ"א למי שהיא ראוי תחלה שיתנו לו מתנה, והיינו אם טרח ויגע כל מה שבאפשרו אז אח"כ נותנים לו מתנה גם יותר הרבה ממה שהרוויח וזהו שאמרו התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך פי' כי הירושה הוא המגיע לו גם אם לא יגע ויעמול כלל רק אם הוא ראוי ליורשו אז הוא יורש אותו, אמנם להיות ראוי ליורשו זהו ע"י קיום התומ"צ, כי ענין הירושה הוא לירש את בחי' התהו לתיקון, שזהו ע"י עשיית המצות בכל דברי' הגשמיים שנפלו בשה"כ ועי"ז יורש אורות דתהו. אמנם עיקר לימוד תקנזהתורה צ"ל לשמה לשם התורה היינו להמשיך בחי' אוא"ס ב"ה בתורה, וע"ז אמרו התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך כ"א צריך להיות ביגיעה עצומה לכבוש את יצרו עד שיהי' למודו לשמה בלי שום פני' כלל, ועי"ז יזכה לבחי' טל תורה שהיא בחי' מתנה מה שבאמת באתעדל"ת א"א להגיע לבחי' זו כ"א כאשר מייגע א"ע ללמוד תורה לשמה עי"ז נותנים לו בבחי' מתנה בחי' טל תורה שזהו מה שנק' בתורה בשם מתנה כו'.