הללו את הוי'

תקמזהללו את הוי'

בס"ד. (שמע"צ, רל"ד).

הללו את ה' כל גוים כו' כי גבר עלינו חסדו, וצריך להבין מאחר שגבר עלינו דוקא חסדו א"כ למה הללו את ה' כל גוים. וארז"ל במדרש תילים במקומו שאל פילוסוף אחד את ר' יהושע בן חנני' איזה יום שכל העולם שוין והאומות משתחוים להקב"ה, א"ל יום אחד הכל שמחין אימתי כיון שהגשמים עומדין להן הכל מצירין, וכיון שיורדים הכל שמחין ומקלסין להקב"ה שנא' כל גוים אשר עשית יבואו ואימתי כי גדול אתה ועושה נפלאות אתה ואין נפלאות אלא הגשמים, עושה נפלאות עד אין חקר הנותן מטר ע"פ ארץ לכך הללו את ה' כל גוים.

ובמד"ר פ' תבא איתא בסגנון אחר וז"ל מעשה בגוי אחד ששאל את ריב"ז א"ל אנו יש לנו מועדות ואתם יש לכם מועדות, אנו יש לנו קלאנדא סטרנוליא וקרטיסים ואתם יש לכם פסח עצרת וסוכות איזה יום שאנו ואתם שמחי' א"ל ריב"ז זה יום ירידת הגשמים מנין שנא' לבשו כרים הצאן ועמקי' יעטפו בר יתרועעו אף ישירו מה כתיב אחריו מזמור הריעו לאלקים כל הארץ. ולכאו' צ"ל מהו חכמת ריב"ז שהשיב לו שביום הגשמים כולם שמחים. וגם צ"ל הלא אנו מזכירי' הגשמי' בשמע"צ שזהו מה שמתחילין בשמע"צ לומר משיב הרוח ומוריד הגשם ובשמע"צ נא' עצרת תהי' לכם שמשמע דהיינו שהגשם שייך לכם דוקא וא"כ איך אמר שכולם שמחי'. וגם צ"ל מה הי' המס"נ של יעקב על הברכות שבירכו יצחק שהם מטל השמים ומשמני הארץ הלא תקמחלעשו בירך ג"כ בברכות אלו דוקא כמ"ש הנה משמני הארץ יהי' מושביך ומטל השמים מעל.

הנה ידוע משארז"ל כנס"י שאלה שלא כהוגן ויבא כגשם לנו והקב"ה השיבם כהוגן אהי' כטל לישראל אשר גם בזה צ"ל מפני מה שאלו כנס"י שלא כהוגן במה ששאלו ויבא כגשם לנו הלא גם אנו שואלי' ומבקשים הגשם שהוא מה שאומרי' משיב הרוח ומוריד הגשם. אך הענין הוא דהנה נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי שבכדי שתבא הנשמה בי דהיינו למטה בגוף צריכה לירד בד' מדרגות שכמו שהיא למעלה היא בחי' טהורה שזהו נשמה שנתת בי כמו שהיא באצי' טהורה היא, ואח"כ ירדה בבחי' בראת שהוא בחי' הבריאה ואח"כ יצרת בחי' היצי' ואח"כ נפחת בי היא כמו שירדה בעשי' ונתלבשה בגוף, וזהו ההפרש שבין עשי' לנתינה, נתינה הוא כמו שהיא באצי' נשמה שנתת בי טהורה היא, וכשירדה בעשי' היא בבחי' נפחת. ו[הנה] עיקר הירידה הוא להיות בחי' התשובה ועיקר ענין התשובה הוא כמ"ש והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה דהיינו להחזיר בחי' הנשמה לבחי' טהורה כמו שהיא בבחי' נתת, וזהו והרוח תשוב כו' אשר נתנה דהיינו בחי' נתת בי, והתשובה היא להיות ואד יעלה מן הארץ שפי' ואד הוא בחי' אתכפיא ואתהפכא עד שיחזירה אל האלקי' אשר נתנה.

והדרך איך יהפוך לבו הוא בשומו ללבו מ"ש ראה נתתי לפניך החיים והטוב והמות והרע ובחרת בחיים, ולכאו' צ"ל מ"ש ובחרת בחיים מי לא יבחר בחיים שצריך אזהרה ע"ז ובחרת בחיים. אך הענין הוא דהנה חיים אין הפי' החיים של ע' שנה אלא חיים הוא בחי' חיי נצחי והמות הוא ההיפוך, והאזהרה ובחרת בחיים לבחור בחיי נצחי.

והענין הוא דהנה כתי' שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם כו' איש לא נעדר, וצ"ל מה שמצוה הנביא וראו מי ברא האיך רואים מי ברא (בל"א עש זעט זיך ניט), ובתרגום מפרש וראו מי ברא אלה ודחלו מן קדם דברא כו' אך פשוטו של מקרא הוא וראו ל' ראי' וא"כ צ"ל כנ"ל. אך הענין דהנה נודע בלשון חכמי המחקר דהבורא ית' אינו לא הוה ולא נפסד ח"ו, והנבראי' הם הווים ונפסדי' שהרי אנו רואים שבכלל כל תקמטהנבראי' הם הווים ונפסדי', ויש ברואים שהם ממוצעי' דהיינו שהם הווים ולא נפסדי' כמו השמים וצבא השמים אע"פ שהם הווים אעפ"כ אינם נפסדים כי פי' לשון נפסדים הוא שנפסדים מעט מעט ולא שנפסדים בבת אחת כ"א מעט מעט הם נפסדים עד שנפסד הנברא לגמרי כמו האדם בעת לידתו הוא הוה ואח"כ הוא נפסד מעט עד לאחר ע' שנה הוא מת שהוא שנפסד לגמרי ובהע' שנה שהוא חי הוא נפסד מעט מעט ואין יום א' דומה לחבירו (וכמ"ש בחיי שבהאדם אינו דומה רגע א' לרגע שאחריו שמתייבש לחותו מעט מעט), וכמו"כ בצומח למשל האילן בעת התחלת צמיחתו הוא הוה וכאשר נתייבש הוא נפסד לגמרי, אך היבשות שלו אינו בפעם אחת כ"א שנפסד מעט מעט כמו תחלה נושרי' העלים ואח"כ הענפים ואח"כ מתייבש גוף האילן מעט מעט עד שנפסד לגמרי, וזהו הנק' הוה ונפסד. אבל הברואי' דשמים וצבא השמים אינם נפסדים וכמ"ש אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ואמרו בירושלמי פי' בהבראם כיום הבראם פי' כיום הבראם שהם חיים וחזקי' כעת שהוא קרוב לשית אלפי שני כיום שנבראו והיינו שאינם נפסדי', ומ"ש ושמים כעשן נמלחו כו' היינו שבכלות הזמן יחריב אותם הבורא ית' אבל הם עצמם נבראו ע"ד שלא יהיו נפסדי'. ולהוציא מדעת ח"ו שהם בורא ח"ו, הא' כי הכל מודים שהבורא ית' אחד והם הרבה. והב' כי אפי' נבראי' אלו שהם הווים ואינם נפסדים הם בע"ג ואפי' השמש הוא הנברא היותר גדול מכל הנבראים האלו שהשמש הוא קס"ז פעמים מהעולם אעפ"כ הוא בחי' בע"ג והבורא ית' הוא בלתי בע"ג והבע"ג עם בבע"ג א"א שיתחברו שאפי' פילא בקופא דמחטא א"א לכנוס מפני כי זה בע"ג גדול וזה גבול קטן לכן מצד הגבול א"א שיכנוס פילא בקופא דמחטא וכ"ש בבע"ג עם הבע"ג, אלא שהם נבראים שהם הווים ואינם נפסדים. וזהו שהנביא אומר וראו מי ברא אלה דהיינו שמזה יכול להתבונן גדלות הבורא ית' שברא ברואי' אלו שאינם נפסדים וזהו וראו שמצד ההתבוננות איך שבנבראים אלו יש כח אלקי שאינם נפסדים מזה יבין גדולת הבורא ית'.

וזהו ראה נתתי לפניך החיים והטוב והמות והרע כי הנה באדם יש בחי' שהוא הוה ואינו נפסד ויש בחי' שהוה ונפסד, והיינו הנשמה והגוף, הנשמה היא חלק אלק' ממעל כמ"ש כי חלק הוי' עמו הרי היא הוה ואינה נפסדת והגוף הוא הוה ונפסד. וזהו ראה נתתי לפניך את החיים כו' ואת המות כי פי' חיים הוא חיי נצחי שאינו נפסד כלל והראי' מאדם הראשון שא"ל הקב"ה ביום אכלך ממנו מות תמות ואעפ"כ בחסד השי"ת עליו נתן לו זמן יומו של תקנהקב"ה שהוא אלף שנה והי' חי תתק"ל שנה ואעפ"כ נק' מיתה מפני כי החיים אינן חיים נצחיים הגם שזהו זמן ארוך. אבל פי' נתתי לפניך את החיים היינו בחי' חיי נצחי ע"ד משארז"ל בעוה"ז בעשי' לכן נקנסה מיתה, ולע"ל בנתינה יהי' חי חיי נצחי כמ"ש ונתתי רוחי בכם וחייתם היינו חיי נצחי. וזהו מ"ש ובחרת בחיים שהכתוב מייעץ ומזהיר לבחור בחיים כי לפניו ב' דרכים מחמת הנפש והגוף לכן כתי' ובחרת בחיים בחיי הנצחי.

וזהו מ"ש והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים, וצ"ל מ"ש כזהר הרקיע וככוכבים דוקא והיינו כנ"ל שהברואים אלו אינם נפסדים שזהו מ"ש איש לא נעדר שקאי על הכוכבים שאינם נעדרים כלל דהיינו שאינם נפסדים כו', וזהו והמשכילים שבוחרי' בחיים חיי נצחי יזהירו כזהר הרקיע וככוכבים שאינם נפסדים כו' כנ"ל.

ועל ידי זה יהי' ואד יעלה מן הארץ להיות בבחי' תשובה תמיד ולא יחפוץ כ"א לדבקה בו ית', ועי"ז יהי' אח"כ השפעת הגשם כמו בגשמיות שע"י האד העולה מן הארץ מתהוים העננים ויורד גשם כמ"ש ואד יעלה מן הארץ והשקה את פני האדמה כן ע"י שיעלה אד זה דתשובה ירד הגשם, וענין הגשם הוא כי הנה כתי' יהי רקיע ויהי מבדיל כו' שההבדלה היא בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע שיש מים עליונים ומים תחתונים, מים עליונים הם המקורי' להשפעת תענוגי' רוחני' שזהו מ"ש ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן הם בחי' ג"ן סדרים דאורייתא, ומים תחתונים הם מקור השפעות תענוגים גשמיי', והנה ארז"ל בפדר"א בזמן שישראל עושי' רצונו של מקום הארץ שותה ממים עליונים, והיינו שבזמן שעושי' רצוש"מ אז הוא בחי' ואד יעלה מן הארץ כנ"ל ועי"ז נמשך בחי' הגשם מבחי' מים עליונים דהיינו שע"י האד הנ"ל נמשך ממים עליונים בחי' תענוגי' רוחני' וממילא נמשך גם השפעת הגשמי', וזהו שאנו מבקשים משיב הרוח ומוריד הגשם שבמקשים שיומשך מבחי' מים שמעל לרקיע.

ובזה יובן ג"כ המדרש שא"ל ריב"ז על מה ששאל לו הגוי אנו יש לנו מועדים ואתם יש לכם מועדי', הנה המועדי' בודאי אינם שוים שהמועדים פסח עצרת סוכות הם מועדים לשמחה ושלהם הוא בהיפוך כו'. איזה יום שכולם שמחים כו' לזה השיב לו ריב"ז זה יום ירידת הגשמים שבגשם כולם שמחים, אך באמת בזה ג"כ אינם שוים כי הם שמחי' בגשם מפני תקנאהשפעות הגשמי' וישראל שמחי' על ההשפעות רוחני' שנשפעי' מצד בחי' המים עליונים וממילא נשפע גם השפעות גשמי' כו', וזהו ששואלים הגשם בשמע"צ ובשמע"צ נא' לכם דוקא והיינו שקאי על בחי' המים עליונים שנשפע רק לכם כו'. ובזה יובן ג"כ ענין הברכות שמסר יעקב את נפשו על הברכות והיינו כי ליעקב בירך מטל השמים הוא בחי' טלא דנטיף מעתיקא ומשמני הארץ שמן הוא בחי' חכ', או טל השמים זה מקרא משמני הארץ זה משנה כו' לכן מסר את נפשו על בחי' אלו, אבל לעשו בירך משמני הארץ הגשמי דהיינו השפעות גשמיות כו'. וכנס"י ששאלו שלא כהוגן היינו שהיו צריכים לבקש בחי' הטל כו'. והגם כי עיקר השפעת הגשם הוא לכם דוקא, והיינו בחי' גשם הרוחני שנשפע ממים עליונים, מ"מ מאחר שהגשם הגשמי היורד ע"פ האדמה מזה נמשך הברכה גם להם לכן נא' ע"ז כל גוים אשר עשית יבואו כו'.

וזהו הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האומים להיות כי ירידת הגשם לברכה זהו טובה כלליות לכל באי העולם, הגם שעיקר תגבורת החסד הוא בחי' פנימיות ההשפעה כי חסד הוא בחי' השפעה כמ"ש מכלכל חיים בחסד, וזהו שמבקשים בברכת הגשם זכור אב נמשך אחריך כמים, והגם כי תגבורת החסד היינו בחי' ההשפעה מבחי' מים עליונים שמעל לשמים היא עלינו מ"מ מאחר שנמשך הטובה לכל באי עולם לכן הללו כו' כל גוים כו'.