א"ר אבהו למה תוקעין

תצהא"ר אבהו למה תוקעין

בס"ד.

אמר רבי אבהו למה תוקעין בשופר של איל אמר הקב"ה תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקדת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם תצוכאילו עקדתם עצמיכם לפני (ר"ה דט"ז סע"א), וצ"ל מה שייכות ענין שופר לעקדת יצחק ששופר הוא ענין תשובה. אך הנה כתיב וירא והנה איל אחר, וצ"ל מה ענין אחר, הנה במד"ר במקומו פנ"ו פי' תיבת אחר, אחר כל המעשים שישראל נאחזים בעבירות ומסובכים בצרות כו' עתידין ליגאל בקרניו של איל כדכתי' ואד' הוי' בשופר יתקע. עוד יש פי' דזה קאי על כל שנה ושנה אחר כל המעשים שבכל השנה נאחזים בעבירות ומסובכים בצרות ואח"כ בר"ה תוקעים בשופר כו' ומוחל להם וסופם ליגאל בקרניו של איל.

ולהבין זה הנה כתי' ויטע אשל בבאר שבע ואפלגו ח"א פונדק וח"א פרדס, והמכוון שהי' האשל לשני הפי' הוא להיות ויקרא בשם הוי' אל עולם, דהיינו ע"י שהי' מאכיל ומשקה לבריות והי' אומר להם אח"כ ברכו למי שאכלתם משלו ועי"ז הרגיל שם הוי' בפי כל, וזהו אל עולם שהמשיך אלקות גם בעולם.

והנה למ"ד פונדק אשל ר"ת אכילה שתי' לוי', דהנה פי' אכילה זהו כמ"ש לכו לחמו בלחמי, וצ"ל איך שייך לחם למעלה הגם דכתי' רעייתי פרנסתי ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים זה גופא צ"ל איך שייך לומר שישראל מפרנסי' לאביהם שבשמים. אך הנה מקודם צ"ל ענין הברכה דהנה בברכה אנו מברכין ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וציוונו, דפי' מלך העולם היינו שהעולם הוא מבחי' מל' כמ"ש מלכותך מלכות כל עולמים דהיינו מפני שכך עלה במחשבתו להיות אנא אמלוך מזה נתהווה העולם, ולכך אנו אומרים בר"ה הוי' מלך גאות לבש. אך זהו רק הארה בעלמא כמ"ש מלך שמו נקרא עליהם שהוא מרחוק וכמ"ש אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקי' אני ראשון קודם הבריאה ואני אחרון אחר כל ימות המשיח ותחה"מ ונו"ן אלפים יובלות ומבלעדי אין אלקי' היינו באמצעיתא גם עתה אין אלקי' לפי שהוא זיו והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמותו, וזהו ה' מלך גאות לבש שהוא רק לבוש, אבל עצמותו ומהותו הוא קדוש פי' מובדל מגדר עולמות דהיינו שאינו מתלבש בהעולמות לא כמו שהנשמה מתלבשת בגוף, וזהו אשר קדשנו במצותיו שע"י מעשה המצות ממשיכי' מבחי' קדוש וכמ"ש והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום דהיינו שע"י מעשה המצות ממשיכי' מבחי' אנכי עצמותו ומהותו.

תצזוזהו ענין הלחם למעלה דהיינו כמו שהלחם מחבר הנשמה עם הגוף אעפ"י שהאדם הוא מדבר והלחם הוא צומח מ"מ הוא מחי' את האדם לפי שיש בו ניצוץ אלקי גבוה מאד וכמ"ש כי לא על הלחם לבדו יחי' האדם כי על כל מוצא פי הוי' יחי' האדם וע"כ אין התינוק יודע לקרות אבא ואימא עד שיטעום טעם דגן דוקא, וזהו אחור וקדם צרתני אחור למע"ב לפי ששרש הלחם הוא מעולם התהו שלמעלה מהתיקון, וכך הנה כתי' ועל הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, אדם היינו ג' קוין היינו תרין דרועין וגופא תרין רגלין, וכך למעלה היינו בחי' מדות, חסד דרועא ימינא, גבורה דרועא שמאלא, ת"ת גופא, וזהו קוינו לו דהיינו ג' קוין, אך הנה כולא לאחזאה איך מתנהג עלמא אבל לאו דאית לך צדק ידיעא ולאו מכל אלין מדות כלל, וזהו אדם אדמה לעליון שהוא בחי' דמיון בלבד, וזהו דמות מראה אדם עליו מלמעלה הוא מראה דמות כבוד הוי', דהיינו שהוא מהוה שהוא מקור להתהוות העולם. וזהו שצריך ללחם דהיינו להמשיך מבחי' קדוש וזהו ע"י תורה ועבודה וגמ"ח הוא ממשיך בחי' קוין, ובכלל האכילה היינו כמ"ש אכלו ריעים היינו חו"ב י"ה לפי שגם החכ' אין ערוך לאוא"ס ב"ה וכמ"ש כולם בחכ' עשית שגם החכ' נחשבת לעשי' גשמי' וע"כ צריך ללחם וכמו שאנו רואים שע"י הלחם מתחזק המוחין שלו כן יובן ענין הלחם למעלה שהוא להמשיך מבחי' אוא"ס בחכ', והיינו ע"י התורה וזהו לחמי, וגם לחמו שגם נותן כח בנפש להתבונן באלקות ולהיות בטל אליו, וזהו ענין אכילה.

ואח"כ שתו ושכרו דודים שתי' היינו להמשיך את הדם בכל רמ"ח אברים וע"כ אכל ולא שתה אכילתו דם, וזהו להמשיך אח"כ מחכ' למדות והיינו ע"י תושבע"פ כי בתושב"כ עדיין לא מבואר איך לעשות המצוה אבל בתושבע"פ מבואר היטב איך לעשות המצוה ולכן נק' מים כמ"ש הוי כל צמא לכו למים וכמו המים ממשיכי' המאכל בכל רמ"ח אברים כן תושבע"פ כו' כמשנ"ת מזה בד"ה והי' עקב, וכן תפלה נק' מים וכמ"ש שפכי כמים לבך, וכן במזבח הי' ניסוך המים ויין, וזהו הנק' שתי' וזהו שתו ושכרו דודים.

ואח"כ צ"ל לוי' היינו בדרך, דרך הוא המחבר מעיר לעיר, כי ע"י תורה ותפלה ממשיך האור מסוכ"ע בחכ' ומדות אבל עדיין לא נמשך האור בבי"ע, אבל ע"י מצות הוא ממשיך האור בבי"ע, וזהו כמ"ש ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט שע"י צדקה ומשפט ממשיך האור למטה, אך מתחלה תצחצריך להיות תורה ותפלה וכמ"ש כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי אימתי לא דרכיכם דרכי בזמן שמחשבותיכם לא מחשבותי אבל בזמן שמחשבותיכם מחשבותי דהיינו שמניח מחשבתו בתורה ותפלה עי"ז דוקא דרכיכם דרכי.

וזהו ויטע אשל בבאר שבע אל"ף היינו אאלפך חכ' דהיינו המשכה לחכ' והיינו אכלו ריעים, שי"ן היינו ג' קוין שהוא המשכה אח"כ מחכ' למדות, ואח"כ המשכה לבי"ע והיינו למ"ד כי הלמ"ד מרמז על ג"פ עשר ספירות שהם ג"פ עשר שבג' עולמות בי"ע. או י"ל למ"ד הוא ל' כלים דז"א שמהם נעשים נר"נ בבי"ע כנודע, והיינו כמ"ש וכל בניך למודי הוי' שהוא המשכת הוי' למטה בבי"ע. וזהו ויקרא בשם הוי' אל עולם שאין העולם ענין בפ"ע, היפוך מ"ש מלך העולם שבחי' עולם מקבל מבחי' מלך, ונודע כי ענין בחי' מלך הוא מה שהוא מרומם ומובדל, שעיקר בחי' מל' הוא בחי' רוממות והתנשאות והוא לבדו הוא, ולכן העולם הוא נראה ליש בפ"ע, אבל ע"י המשכת הוי' למטה אין העולם דבר נפרד אלא ששם הוי' הוא אל עולם דכולא חד שהעולם הוא בבחי' ביטול אליו ית', וזהו למאן דאמר אשל זה פונדק, בבאר שבע הוא בחי' מל' שהוא מקבל מבחי' מדות והעיקר הוא להמשיך בבחי' מל' וכמא' כל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה, היינו שהעיקר הוא להמשיך בבחי' מל', וזהו ברוך אתה הוי' אלקינו מלך העולם שהוא להמשיך שם הוי' בבחי' מל'.

ב) ועתה צ"ל הפי' שאשל הוא פרדס, הנה כתי' כי האדם עץ השדה, והנה כתי' ויטע הוי' אלקי' גן בעדן שם מלא, ובבריאת העולם כתי' בראשית ברא אלקים, והנה החילוק שבין ברה"ע לג"ע הוא בזה שהעולם הוא לשון העלם שאא"ס מוסתר ונעלם שם ואין הפי' דוקא בעולמות התחתונים אלא אפילו בעולמות העליונים, ולכן המלאכים שואלי' איה מקום כבודו וכמ"ש כי לא יראני האדם וחי אפי' חיות הקדש אינם רואים, אבל ג"ע הוא גילוי זיו השכינה וכמשארז"ל יפה שעה א' של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז, ולכן ארז"ל מוטב דלידייני' וליתי לעלמא דאתי דהיינו אפי' לג"ע התחתון וכ"ש לעוה"ב געה"ע מפני שהוא תענוג נפלא עד אין קץ, ואעפ"י שביו"ד נברא עוה"ב שהוא הארה בעלמא מ"מ הוא הארה מאוא"ס ויש להם השגה בהארה זו. וזהו ויטע לשון נטיעה דהיינו כמו נטיעת האילן למטה שיש בו פירות דההפרש תצטשבין פירות האילן לתבואת הארץ הוא שבפירות האילן יש תענוג אבל בתבואת הארץ אין בהם תענוג, וזהו ויטע לשון נטיעה, ולכן נקראו עצי הוי' וכמ"ש ישבעו עצי הוי'. והנה כמו למטה אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר גדל כמו"כ למעלה הג"ע שנק' בשם עצי הוי' מקבל מבחי' מזל העליון והיינו מצות וכמ"ש שכר מצוה מצוה שגילוי התענוג בג"ע הוא זיו מהמצוה וכמ"ש ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה, לעבדה רמ"ח מ"ע ולשמרה שס"ה ל"ת, שע"י המצות ממשיכי' האור בג"ע.

וזהו ויטע אשל זה פרדס שהוא אילן שהמשיך ע"י מעשה המצות התגלות שם הוי' למטה שתחלת הבריאה הי' בבחי' שם אלקי', רק בג"ע כתי' ויטע הוי' אלקי' שם מלא, אבל אברהם המשיך גם למטה בחי' שם הוי', וזהו ויקרא בשם הוי' אל עולם דהיינו כמ"ש ביום ההוא יהי' הוי' אחד ושמו אחד ומקשינן אטו האידנא לאו אחד הוא אלא כי האידנא כתי' כי יד על כס י"ה אין השם שלם ואין כו' דהיינו י"ה יחוד עלמין סתימין, ו"ה מדות עליונו' דאתגלי' דהיינו שהוא מקור היש ודבר נפרד וכמו שביד יש צפרנים כך במדות עליונות יש יניקת החיצוני' וכמו אברהם שיצא ממנו ישמעאל ויצחק כו' וזהו אין השם שלם דהיינו שבחי' י"ה אינו מאיר בו"ה אבל לע"ל כתי' ביום ההוא יהי' הוי' אחד, יהיה ב"פ י"ה דהיינו שבחי' י"ה יהי' מאיר בו"ה ע"כ עי"ז לא יהי' להם יניקה, וזהו הוי' אחד ושמו אחד שעתה לא כמו שאני נכתב אני נקרא נכתב בהוי' ונקרא באד' דהיינו כמו שהוי' הוא הי' הוה ויהי' כאחד אני הוי' לא שניתי, ועתה אין כאן זה ההתגלות רק ע"י שם אד' דאשתמודע אדון על כולא שאדון אין שייך כ"א על עבדים בחי' נפרד, אבל על בחי' בנים אין שייך שם אדנות, אבל לע"ל יהי' שמו אחד דהיינו כמו שהוא למעלה הי' והוה ויהי' כאחד כך יהי' הגילוי למטה, וזהו ויקרא בשם הוי' אל עולם שאין העולם ענין בפ"ע רק שהעולם הוא טפל ובטל לבחי' אל.

ג) אך הנה כ"ז הוא ע"י תומ"צ שממשיכי' בבחי' אשל, אבל הנה כתי' ונרגן מפריד אלוף והפי' נרגן הוא שמהפך הדבר מהיפוך להיפוך דהיינו שהוא כפוי טובה שאינו מקבל הטובה כמו שהיא רק שהוא מהפך אותה לרעה וכמ"ש במרגלי' ותרגנו באהליכם, ותרגנו ל' נרגן כמ"ש במדרש הקב"ה אמר אהבתי אתכם אמר הוי' והם אמרו בשנאת ה' הוציאנו מאמ"צ לארץ כנען, דהיינו שבמצרים הי' נילוס עולה ומשקה ולא היו צריכין למטר, אבל בארץ כנען כתי' למטר השמים תשתה מים ובמטר לא כל העתים שוות וע"כ אמרו בשנאת הוי' אותנו הוציאנו ממצרים, והנה לכאו' הם צודקי', אך החילוק שבין תקמצרים לארץ כנען הוא החילוק שבין מלך העולם ובין אשר קדשנו במצותיו, דהנה ר"א רמי כתי' טוב הוי' לכל וכתי' טוב הוי' לקויו לנפש תדרשנו, ומשני שיש שני בחי' א' בחי' ואתה מחי' את כולם המחדש בטובו בכי"ת מע"ב, וזהו נילוס עולה ומשקה אותה דהנה נילוס הוא מד' נהרות היוצאי' מג"ע וכמ"ש ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן יוצא תמיד בלי הפסק. אבל ארץ כנען היא למטר השמים תשתה מים דהיינו בחי' מטרוניתא ל' שררה כי מטר הוא בחי' עליונה מאד, וכמ"ש ונתתי גשמיכם בעתם ונתתי אני בעצמי ולא ע"י שליח וכמ"ש יפתח ה' לך את אוצרו הטוב לתת מטר ארצך, והנה למטר צריך אתעדל"ת וכמ"ש ואד יעלה מן הארץ והשקה כו' ואד הוא לשון שברון לב הוא בחי' תשובה, וז"ע שברים תרועה גנוחי גניח ילולי יליל, וזהו אשר קדשנו במצותיו שהוא המשכה פנימי', והם לא רצו בזה רק המשכה חיצוניות, וזהו אמרם זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם בלא מצות, וזהו ותרגנו באהליכם שנקראי' בשם נרגן וזהו ונרגן מפריד אלוף, אלף הוא המשכה מבחי' פלא בבחי' חכ' שהוא המשכה בבחי' פנימיות.

וזהו והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו, דהנה כמו שיש עץ בקדושה דהיינו עץ עושה פרי מאי פרי מצות, כמו"כ יש בלעו"ז אילני סרק וכמ"ש רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא שאינו עושה פרי, וזהו בסבך. ולזה צריך בקרניו דהיינו שופר וזהו בחי' תשובה מן המיצר קראתי י"ה, וזהו צעקת הלב כמ"ש הלב צועק ולא צעקת הקול לבד, ועיקר ענין תשובה הוא כמ"ש והרוח תשוב אל האלקי' אשר נתנה, דהנה בנשמה יש ד' מדרגות כמ"ש טהורה היא בראת יצרת נפחת, וענין ד' מדרגות אלו הוא כמ"ש כי חלק הוי' עמו, והנה כמו שבבריאת עוה"ז שנברא בה' תתאה צ"ל יו"ד ה"א צמצום והתפשטות, וא"ו המשכה עד שנתהוה עוה"ז כמו"כ כדי להיות נפחת בי להתלבש בגוף ונה"ב צ"ל ד' מדרגות אלו צמצום והתפשטות כו' וזהו כי חלק הוי' עמו, והנה לא כל הנשמה מתלבשת בגוף רק הארה ממנה אבל עיקר הנשמה נשאר למעלה וכמ"ש ואתם הדבקים בהוי' אלקיכם כו' שהיא דבוקה תמיד למעלה ונק' מזלא אע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי ע"ש ונוזלים מן לבנון שמקבל מבחי' לובן העליון עצמות אוא"ס, וזהו עד יעבור עמך הוי' שהוא למעלה מבחי' שם הוי', וזהו אין מזל לישראל שבחי' אין הוא מזל לישראל, וזהו והרוח תשוב אל האלקי' אשר נתנה מקור הנשמה בחי' אין וע"כ אין עיקר התשובה על עבירות דוקא שהרי צריך להיות כל ימיו בתשובה.

תקאוזהו ששייך לעקידת יצחק, שבעקדה כתי' ויעקוד את יצחק בנו ממעל לעצים היינו כמ"ש שרפים עומדים ממעל לו דהיינו ממעל לשכינתא, וכי אפשר לעמוד ממעל לשכינתא אלא מפני שתשוקתם לעצמות אוא"ס הסוכ"ע לפיכך הרי הם כאלו עומדים שם, וכך כתי' ויעקוד גו' ממעל לעצים, עצים נק' עץ החיים ועץ הדעת, עץ החיים הוא חכ' אבל ממעל לעצים הוא בחי' אין שהוא למעלה מבחי' חכ', והיינו ע"י מס"נ זכה לבחי' אין, וכך ע"י תשובה מעומקא דלבא מגיע עד בחי' אין. וזהו תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידתו של יצחק ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמיכם פי' שכמו שע"י העקידה בא יצחק ממעל לעצים דהיינו בחי' אין שהוא מקור החכ' בחי' עץ חיים, כן ע"י תשובה מלב עמוק ה"ה בא לבחי' אין שורש ומקור הנשמה לכן מעלה אני עליכם כאילו עקדתם כו'.