אמן יהא שמי' רבא
שסחאמן יהא שמי' רבא
אמן יהא שמי' רבא כו' קורעי' לו גזר דינו שנא' בפרוע, וסמיך לי' ארחב"א אר"י אפי' יש בו שמץ של ע"ז שנא' בפרוע וכתי' כי פרוע הוא. והנראה כי גדול העונה אמן ולכן קאי על כל המצות, אמן גימ' הוי' אד', יחוד המצות.
להקדים כי כל המצות לאתקנא רזא דשמי' ע"ד הנדרש בת"א פ' שמות בענין שמו הגדול. ואמן חיבור ה' אד', שהוא גמר הדבר. וצדיק מאה ברכות יו"ד קדישים ד' קדושות צדיק אמנים, ובהתשעים אמנים איש"מ הוא הגדול שעי"ז ממשיכים שיהי' שמי' הגדול היינו שמי' רבא מברך ונמשך לבי"ע שזהו לעלם ולעלמי עלמי', או לעלם ל' יחיד (והיינו אצי'), ולעלמי ל' רבים, עלמיא עוד רבים יותר (כ"ה בד"ה אישר"מ, לאזני') והיינו בי"ע. וזהו לאתקנא רזא דשמי' ז' שמות שאינן נמחקים, ז' מדות עם האור (אם השם הוא האור או הכלי זה תלוי בההפרש שבין הסידור להלקו"ת בענין אחליפו דוכתייהו אור החסד בכלי הגבורה שנת' בד"ה להבין שורש התפלה ששניהם אמת ורבינו אמר כן) שזהו ע"י המצות.
אך כדי שיומשך זה ע"י מצות מעשיות צ"ל ק"ש יד הרמה ותפלה העלאה, ועי"ז ההמשכה ע"ד בית יעקב לכו ונלכה באור הוי' באור המלובש בשם הוי' כמ"ש מזה בד"ה ואלה שמות שבת"א הנ"ל בשם האד"ר דק"ל.
שסטועפ"ז יובן העלי' שע"י ירידת הנשמה בגוף, לבושי' או גופים פנימיות הכלים מ"מ רק כלים, אבל ע"י המצות לאשתאבא בגופא דמלכא ע"ד באור ה' שנת' בזח"א באד"ר דק"ל.
וא"כ מאמר אישר"מ הוא הבנה לתבנה ותכונן שע"י המצות, ועיקר הגילוי לע"ל שהרי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, רק מהארת המצוה מתענג הנפש בג"ע, וגם בעוה"ז יש מה שנמשך פירותיהם בעוה"ז. ולכן אמר תכונן בעוה"ב שפי' תכונן ל' יסוד ע"ד מכון לשבתך, וידוע שלמעלה היסוד למעלה מהבנין ולא כמו למטה שהיסוד למטה מן הבנין, ולכן תכונן לעוה"ב.
אך ע"י מה נמשך זה ע"י שיהי' מושל ביצרו לחשוב חשבונו של עולם הוא ירידת הנשמה בגוף שזהו בשביל קיום המצות כי היום לעשותם דוקא ועי"ז תבנה בעוה"ז להיות כי עיקר הבנין הוא בעוה"ז התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין, להיות כי בעוה"ז מאיר א"ס הסוכ"ע אשר שם יכול להיות בשנותו את טעמו כו' ועי"ז תבנה ותכונן. סיחון תפלה וישח אדם, להיות תבנה ותכונן זהו ע"י העלאת התפלה דוקא יד רמה דק"ש כו'.