ביום ההוא יהי' על מצילות הסוס (א)

תקעחביום ההוא יהי' על מצילות הסוס (א)

ביום ההוא יהי' על מצילות הסוס קדש לה', כי יהי' הוא ב"פ י"ה ומחמת שלע"ל יהי' הגילוי ב"פ י"ה כמ"ש לעיל מיני' ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד שמחמת גילוי ב"פ י"ה יאיר אף בבחי' שמו בחי' אחד, כי לע"ל יתוסף ב' אותיות, כי בי"ה הוי' צור עולמים, וע"כ אף על מצילות הסוס יהי' קדש לה'. ולהבין זה י"ל תחילה כלליות ענין הפטרה זו שקורין אותה בסוכות מה שייכת היא לסוכות, גם מה שבקפיטל זה חלק ארץ מצרים משאר ארצות, וע"ד הפשוט הוא מחמת כי הנהגת ארץ מצרים היא משונה משאר ארצות כי נהר נילוס עולה ומשקה. גם יש להבין מארז"ל מצוה קלה יש לי וסוכה שמה.

והנה בתפילת ערבית אומרים ופרוש עלינו סכת שלומיך בשי"ן שמאלית ע"ד פרש ענן למסך, ואיתא במדרש שבזכות והשענו תחת העץ שאמר אברהם להמלאכים פרע לו הקב"ה לבניו בג' מקומות, ביישוב ובמדבר ולע"ל, ביישוב בסכת תשבו שבעת ימים, במדבר פרש ענן למסך ענני כבוד, לע"ל כתי' וסוכה תהי' לצל יומם. ובמקום אחר במדרש איתא בפירוש ע"פ והשענו תחת העץ, בזכות שעשה אע"ה סוכה למלאכים תחת העץ פרע הקב"ה לבניו בג' מקומות, ביצי"מ ובכיבוש יהושע ולע"ל, ומייתי קראי אחרים, ביצ"מ דכתי' כי בסוכות הושבתי, בכיבוש יהושע דכתי' וסכות לראשי ביום נשק, ולע"ל מאותו קרא הנ"ל וסוכה תהי' לצל יומם, א"כ לפי"ז אינו מובן מפני מה העושה סוכתו תחת האילן פסולה הלא לא זכו ישראל למצות סוכה כ"א בשכר שעשה אאע"ה סוכה למלאכים תחת העץ. גם לבד זה הנה אילן גימ' הוי' אדנ"י, ומדוע אינו כשר לסוכה מדריגה גבוה כזו. ובגמ' יליף מב' פעמים סכת חסר שהעושה סוכה תחת האילן או תוך הבית פסול, ומפסוק למען ידעו יליף בגמ' שעד עשרים אמה אדם יודע שיושב תחת צל סוכה ולמעלה מעשרים אין אדם יודע שיושב תחת צל סוכה.

ולהבין כל הנ"ל ילה"ק שהרח"ו פי' בזוהר שענין סכת חסר וא"ו היינו שהעיקר חסר, כדאיתא במדרש כל תולדות שבמקרא חסר לבר מן תרין מלא, אלה תקעטתולדות השמים ואלה תולדות פרץ, כי העולם על מילואו נברא ואדה"ר קודם החטא כתי' ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה כי ענין העבודה הי' באופן אחר ע"ד כמו שיהי' לע"ל ושם נעשה לפניך כמצות רצונך, ואד"ם ר"ת אדם דוד משיח, אכן ע"י חטא עה"ד נחסר וא"ו דברים ולע"ל יתמלא הוא"ו לזאת תולדות פרץ מלא, וכמו"כ ענין סכת חסר, כי מתחילה ע"י חטא עה"ד בא נחש על חוה והטיל בה זוהמא, וביצי"מ במעמד הר סיני פסקה זוהמתן, ולולי חטא העגל הי' נשאר כן, ואף כי אברהם בחר בשעבוד כי הי' בב' אלפים תורה אך זהו ע"ד הידיעה שאינה מכרחת הבחירה והי' יכול להיות גאולה שלימה, אכן ע"י חטא העגל קלקלו.

והנה לע"ל יהי' סוכות מלא כמו ביצי"מ, וע"כ חופה השביעית לע"ל יהי' נק' שכינה, ולכאורה אינו נמצא לשון שכינה במקרא אך מחמת שנלמד מפסוק כי על כל כבוד חופה וסוכה תהי' כו' ואם נמנה תיבת סוכה אינו נמנה תיבת כבוד, וענין סוכה הלא כתי' כימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות, וכמו סוכת מצרים הי' מלא מחמת הגילוי שהי' במצרים שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה, מלכים הוא בחי' זו"נ, מלכי הוא בחי' חו"ב, ומלך הוא בחי' ובמורא גדול זה גילוי שכינה, וע"כ הי' סוכות מלא, וכמו"כ בחי' סוכה שתהי' לע"ל יהי' ג"כ גילוי בחי' שכינה כמו יצי"מ, ולזאת נק' חופה הז' בשם שכינה, וע"כ כתי' וסוכה תהי' לצל יומם בתוס' וא"ו ויומם בתוס' מ"ם.

והנה ענין סוכה הוא בחי' צילא דמהימנותא ולהבין גילוי בחי' זה י"ל ענין מה שבקדושה עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר, מספר עשר דוקא, ובלעו"ז י"א כתרין דמסאבותא, והענין הוא כי לעו"ז אינם יכולים לקבל השפעה מבחי' פנימיות כי הי' נבלע בהם, כ"א שמקבלים חיותם מבחי' מקיף דלבונה הוא בחי' מקיף הרחוק דוקא, כי מקרוב אינם יכולים לקבל כי היו בטלים במציאות, אך שמקיף זה חזק הוא מאד, וזה הי' טענת המרגלים כי חזק הוא ממנו כביכול שאין בעה"ב יכול להוציא את כליו, ותשובת כלב הי' כי סר צילם מעליהם וממילא בטלה קיומם. אבל בקדושה הנה איהו וחיוהי חד שבחי' איהו מתייחד עם חיוהי הוא ג"ר ביחוד גמור, וגרמוהי חד הוא בחי' איהו המתייחד עם גרמוהי ז"ת, ע"כ הוא מספר עשר. אך כ"ז הוא בבחי' ממכ"ע, אבל בחי' סוכ"ע הנה אי' בפתח אלי' אנת הוא חד ולא בחושבן ע"ס, והעבודה להמשיך בחי' זו שיאיר בקירוב בע"ס.

וזהו"ע מה שאמר משה לקרח בוקר וידע, ואיתא במדרש ע"ז שאמר לו גבולות שם הקב"ה בין בוקר לערב וכמו שא"א לשנות מבוקר לערב כן א"א לשנות שלא יהי' אהרן כה"ג דכתי' ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים, וענין קדש קדשים כי אהרן הוא בחי' ממוצע בין המאציל לנאצלים, ובהכרח שיש בממוצע בחי' תחתונה שבמאציל וממילא הוא קדש אפילו מבחי' קדשים, כי הי' משוח בשמן המשחה ומה שהי' מרובה בבגדים הוא בכדי לקבל גילוי בחי' זו, וענין עבודתו הי' פעם א' בשנה להקטיר קטורת בחי' י"א סממנים מקיף דלבונה הנ"ל אשר מבחי' מקיף הרחוק הזה יוכלו אף חיצונים לקבל יניקה, ועבודתו הי' שיומשך ויאיר בקירוב לקדושה וממילא תקפאין מקום לחיצונים לקבל יניקתם ובקדושה נעשה תוס' אור. וזהו"ע דאיתא במדרש שמאמר כנס"י הוא שחורה אני ונאוה אעפ"י ששחורה אני בכל ימות השנה אבל ונאוה אני ביוהכ"פ ע"י הכה"ג המקטיר קטרת.

וזהו"ע כי הוי' אלקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך, היינו להיות לך צל, ויש עוד פי' לשון הצלה ע"ד הפשוט, והא בהא תליא כי ע"י גלוי בחי' צל בקירוב לקדושה ממילא נעשה הצלה מאויבים כי אין להם מאין לקבל יניקה, ועוד פי' צל ל' וינצלו את מצרים לעשות אותם ריקן מכל דבר, לא מבעיא להוריק אותם הניצוצות שנפלו בהם חיל בלע ויקיאנו, כי אף הצל הרחוק צריך להסיר מאתם, וכל זה הי' נעשה ע"י כה"ג ע"י עבודתו ביוהכ"פ להמשיך בחי' מקיף הרחוק שיאיר בקירוב, ומזה נעשה פרש ענן למסך בחי' סוכות גילוי מקיפים. ובעבודה בנפש הו"ע דכתי' מציל עני מחזק ממנו שעני קאי על יצ"ט דכתי' טוב ילד מסכן, מחזק ממנו קאי על יצה"ר כי הוא בא קודם ע"כ הוא בתוקף יותר גם כי בא בטענת כי חזק הוא, וצריך להציל העני לאהפכא חשוכא לנהורא ושיקבל מבחי' צל דקדושה וזה"ע מציל ל' צל. וזהו מאמר משה לקרח בוקר וידע, הזכיר לו פסוק ויהי ערב ויהי בוקר כדאיתא במדרש, היינו כי קרח טען שמתחילה הי' ערב א"כ יש יתרון לבחי' זו, אבל משה השיב לו כי לזה הי' ערב מתחילה בכדי לאהפכא חשוכא לנהורא ויתרון האור כו' ברישא חשוכא והדר נהורא, כי כאשר מהפכים החושך לאור פועלים שהצל הרחוק יאיר בבחי' קירוב, וע"י מה פועלים בחי' זו בעבודה הוא ע"י אורייתא, כי אורייתא מגינא ומצלא אפילו בעידנא דלא עסיק בה.

אך הנה כתי' כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, ולאו דוקא חטא ועון בפו"מ כי אף אם הי' סו"מ וע"ט בפו"מ ידע אינש בנפשי' אם הי' בקרירות ולא בקבעומ"ש וצריך לזה תשובה מעומקא דלבא כי חטא הוא לשון חסרון כמו והייתי אני ובני שלמה חטאים, כלומר חסרים, שאפי' בשלמה יכול להמצא חטא היינו איזה חסרון, ומכ"ש אם עשה אחת ממצות ה' אשר לא תעשינה אשר לזה צריך תשובה מעומקא דלבא בכדי להמשיך בחי' צל ומקיף למלאות כל הפגמים, וזהו"ע שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, שע"י שמאלו תחת לראשי בר"ה ויוהכ"פ שמשפיל א"ע באמרו ווידוים אשר עי"ז נמשך מבחי' לפני הוי', ואז וימינו תחבקני בסוכות גילוי בחי' צל דקדושה, כאדם החובק את חבירו לבלי להניחו שיפרד ממנו. וזהו שחורה אני כל ימות השנה אבל ונאוה אני ביוהכ"פ, כאהלי קדר כיריעות שלמה קאי על סוכות שמבחי' אהלי קדר צל הרחוק ששם גם חיצוני' יוכלו לקבל יניקה נעשה כיריעות שלמה, יריעה הוא בחי' מקיף הקרוב, ושלמה הו"ע מלך שהשלום שלו שאז נעשה שלום בפמשמ"ע, חו"ג מיכאל וגבריאל, ובפשמ"ט נשמה וגוף.

בס"ד, ליל ב' דחה"ס, תרל"ג.

הנחת ר"א ז"ס.