שובה ישראל (ב)

תקעדשובה ישראל (ב)

שובה ישראל עד כו' אהי' כטל לישראל יפרח כו'. ישראל שאלו שלא כהוגן ויבא כגשם כו' גשם מלמטלמ"ע ואד יעלה כו', והקב"ה השיב כהוגן אהי' כטל מלמעלמ"ט, וראי' מאלי', וכתיב יפרח.

ותחלה י"ל ענין דודי לי ואני לו וענין אלול, שדודי לי תחלה קאי על גאולת מצרים דרך מלמעלמ"ט כי מעצמם לא היו יכולים לצאת מהמיצרים מחמת שיקועם במ"ט שע"ט, כ"א ע"י הגילוי מלמעלה כמ"ש אנכי אשר הוצאתיך מאמ"צ כמשל הנוטל מחברו חפץ בע"כ וכמ"ש ועברתי באמ"צ כו'. ואני לדודי תחלה קאי על גאולת בבל, וע"כ בניסן אוצרות טל נפתחי' ובתשרי בולין בולין של גשמים, ותקופת תשרי נק' אדמה ע"ד ואדם אין לעבוד כו' כאלי' וחוני המעגל כו'. גם ניסן חדש האביב הא"ב כסדר מלמעלמ"ט, וחדש תשרי הוא בהיפוך מתחיל מתשר"ק דרך מלמטלמ"ע ואיתא בדרז"ל ע"פ יערוף כמטר בזמן שהבריות משברים ערפם, כי יערוף היפוך עורף ובלשון גמרא הוא שברים גנוחי גנח כו' ובלשון הכתוב לב נשבר ונדכה ל' נפעל. אך באמת אפשר להגיע לבחי' טל ג"כ כמו גשם מלמטלמ"ע ע"י התו' כמ"ש והי' אור הלבנה כאור שבעת הימים זפ"ז מ"ט וז"פ מ"ט הוא גשם, וגילוי זה יהי' לע"ל, וישנו גם כעת בתורה כי טוב לגנוז והיכן גנזו בתורה, והרי הוא גשם מוכח מזה שאפשר להגיע לאור הגנוז מלמטלמ"ע.

וזה"ע דאיתא כל המשתמש באור תו' אור תורה מחייהו ובילקוט הגירסא טל תורה (בלק"א). וגילוי בחי' זו הו"ע ג' שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתו', שענין ג"ש ראשונות הוא בחי' ג"ר שאל נא לימים ראשונים, והקב"ה הו"ע מה תקעהשאיתא במדרש ששאלו לחכמה ולנבואה נפש החוטאת מה תהא עלי' והשיבו שתיקונם א"א כ"א ע"י מיתה ויסורים, וגם תורה מצ"ע השיבה יבוא קרבן, שאינו מכפר כ"א על שוגג, אבל על מזיד א"א לסלוח ע"פ תורה, שאלו להקב"ה אמר יעשה תשובה ויתכפר, שמחמת גילוי בחי' הקב"ה והו"ע שהקב"ה יושב ועוסק בתורה שעי"ז יכול להיות נושא עון ועובר על פשע אבל ע"פ תו' מצד עצמה יש בה דקדוקי' ועונשים.

והנה בני קרח בקשו ענין גבוה משני הבחי' הנ"ל מלמעלמ"ט ומלמטלמ"ע, אף שגם עי"ז יכול להיות נושא עון, רק הם בקשו שובינו אלקי ישענו הו"ע שיתגלה אתעדל"ע לפעול אתעדל"ת למען יוכלו להגיע אח"כ מצד עצמם מלמטלמ"ע למקום שיצא משם האתעדל"ע הנ"ל. ולהבין זה מאין נתעוררו לבקש בחי' ומדריג' זו, הו"ע דאיתא במדרש ע"פ רחש לבי דבר טוב שקאי על בני קרח, שכאשר פתחה הארץ את פיה לבלוע אותם ראו את הגיהנם פתוחה מתחתיהם ומלמעלה ראו את האש שיצא מאת ד' לא הספיק להם העת להתוודות בפה כ"א הרהרו תשובה בלבם, וזה"ע רחש לבי דבר טוב, ובהרהור תשובה זה ניצלו מבאר שחת, ומזה ראו והבינו גודל כח התשובה שא"צ לזה ריבוי הכנות, ע"כ בקשו בחי' ומדריגה הנ"ל אף אם לא פועלי' מאומה מלמטלמ"ע, וכח זה בידם לפעול בחי' זו היינו מחמת שהיו ממוצעי' בין משה ובין בחי' קרח דקדושה, וע"כ לא הכניסו א"ע במחלוקת ועמדו מן הצד, וכאשר הי' נכנס משה כבשו פניהם בקרקע כי לעמוד מפניו לא רצו מחמת כיבוד אב, ולא לעמוד יראו מחמת מורא רבם ומפני שיבה תקום, ולבסוף עמדו, אך לא נתקבל בזה תשובתם עד שהרהרו תשובה בלבם, נמצא שהיו ממוצעי' בין בחי' משה שמדרגתו הי' מלמעלמ"ט כי מן המים משיתיהו ומים יורדי' ממקום גבוה לנמוך, גם בתפלה למשה כתי' שובה ה' עד מתי כו', ובין מדרגת קרח דקדושה שהי' לוי הוא מלמטלמ"ע, והם בחי' ממוצע לעשות התכללות שניהם כאחד, כי אף שמחמת גילוי בחי' מלמעלמ"ט יכול להיות נושא עון, אך גם זה הנה אלי' וקוץ בה למי נושא עון לשארית נחלתו למי שמשים עצמו כשיריים שזהו קצת הכנה לבחי' זו, אבל בקשתם הי' שאף שאין שום הכנה מלמטלמ"ע, עכ"ז יתגלה מלמעלה לפעול התעוררות שיוכלו לקבל בבחי' פנימי' להתעלות לבחי' אתעדל"ע זו, וזה נלקח מבחי' מקור יגמדה"ר כמ"ש אני אעביר כל טובי על פניך ואז וחנותי בחי' מתנת חנם אף למי שלא הכין א"ע, וכל טובי הוא ע"ד כל תשא עון שפי' הה"מ שהו"ע מקיף הכללי מקור יגמדה"ר.

והנה בענין יגמדה"ר יש מחלוקת אם ב' שמות הוי' נמנים, או שהוי' הראשון אינו נמנה, ולצירוף יגמדה"ר נחשב ע"ס וג' עולמו' בי"ע, ואם כי בי"ע הו"ע תקעוומשם יפרד ואיך יכול להיות מזה נושא עון, אך זהו מחמת חיצוני' בי"ע אבל (כאשר משיגים) בחי' פנימיות בי"ע שרשם מתיקונא קדמאה די"ג ת"ד, ולפי הדיעה שהב' שמות נחשבים ביגמה"ר צ"ל שב"פ הוי' ואל הוא כח"ב, ורחום וחנון הוא חו"ג, ולכאורה אינו מובן איך נק' חנון בשם גבורה כי פי' חנון הוא חנינה, ולהגדיל קושיא זו הנה בעשרה מאמרות איתא ששאל משה הודיעני נא את דרכיך באיזה מדה אתה מתנהג כו' והשיב לו הקב"ה במדת רחום וחנון, ושאל משה למה נצרך ב' מדות, והשיב לו שמדת רחום היינו כאשר יש איזה זכות ואז אף שלבד זה הוא חייב מרחמין עליו, כי מדת רחמים אינו נופל על מי שאין לו זכות כלל, כי אם אין לו שום זכות למה ירחמו עליו ואז צריך למדת חנון שהו"ע מתנת חנם אף למי שאין לו זכות כלל, ונמצא גדלה הקושיא איך נק' חנון בשם גבורה.

ולהבין זה הוא ע"פ מאמר הלל אם אני כאן הכל כאן ואם אין אני כאן מי כאן, ובאמת אינו מובן שהלל גבר ענוותן הי' לו הגבהה כזו לומר דברי' אלו. ותירץ אדמו"ר ע"ז שפי' אם אני כאן הוא שמחמת ענותנותו הגדולה אמר אם אני כאן, היינו שאני זכיתי לשמחת בית השואבה, א"כ ניכר מזה שמתנהג ע"פ חסד א"כ הכל כאן. אך בבא השני' אם אין אני כאן מי כאן מאין זה לו, שמא הוא לא זכה אבל כולם הגדולים ממנו לפי דעתו אפשר שזכו, אך הפי' הוא כן שאם אין אני כאן א"כ מתנהג ע"פ מדת הגבורה, וע"פ מדת הגבורה הנה גם שמים לא זכו בעיניו, וכמו שנחשב חטא אף לאבות הגדולים לאברהם במה אדע כו', וליצחק על מה שאהב את השנאוי בעיני המקום, וליעקב נחשב חטא שנשא שתי אחיות אף כי הי' קודם מ"ת, ואף למשה גדול הנביאי' שעל ידו הי' כל הגילויי' דיצ"מ ומ"ת ומסר את נפשו בעד כללות ישראל איתא במד"ר שאין לברי' אצל בוראה כלום, כי הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה, ומחמת שהחזיק את כולם לצדיקי' גדולי' ממנו א"כ אם אין אני כאן היינו שמדקדקין עליו א"כ כ"ש שמדקדקי' על כולם. ומזה מוכח שאם אין שום זכות צריך למדת חנון מתנת חנם, ולזה יכונה בשם גבורה כי הו"ע תגבורת החיות ולא דין וצמצום ח"ו, וכמו גבורות גשמים שיורדין חיים לעולם, ונק' בשם גבורות היינו ע"ש התגבורת. וגם גבורה בגימ' ג"פ חסד וג"פ ע"ב, וזהו ג"פ ובכן, ועי"ז מגיעי' לובכן הרביעי היינו ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת, אף שאין לו שום זכות שיפעול אתעדל"ת שיוכלו להתעלות לבחי' אתעדל"ע שמשם נלקחה האתעדל"ת בחי' כל טובי מקור יגמה"ר, שזה הגבה מבחי' השיב הקב"ה יעשה תשובה ויתכפר שזהו ע"פ מ"ש טוב וישר ה' על כן יורה חטאים כו' שלזה הבחי' אף שהיא מלמעלמ"ט עכ"ז צריך לזה קצת הכנה לשארית נחלתו, אבל בחי' זו נלקחה מבחי' הטוב כי לא כלו רחמיך לפעול אתעדל"ת שיקבלו בבחי' פנימי' מדריגה גבוה זו, ועי"ז יכול להיות ותמלוך אתה הוא הוי' אלקינו לבדך היינו בחי' אתה הוא הוי' כמו שהוא לבדך, וזה הי' בקשת בני קרח.

תקעזוזה"ע שובה ישראל עד הוי אלקיך, ופי' ע"ד מ"ש והי' הוי' לי לאלקי', כי ההפרש בין ש' אלקי' לש' הוי' שבשם אלקי' יש אותיות הנטפלי' לאחרי' היינו אלקינו אלקיך ובש' הוי' אין אלו אותיות, והיינו מחמת שש' אלקי' אפשר להאיר בפנימיות אבל לא הוי', וענין והי' הוי' לי לאלקי' היינו מחמת שיתגלה בחי' הוי' לבדך אז שם הוי' כשם אלקי' יחשב שיוכל להאיר בבחי' פנימיות כמו שם אלקי', וכמו שיהי' לע"ל עתידים צדיקים שיקראו בשמם של הקב"ה שיהי' שמם הוי' וכמ"ש ושם העיר מיום הוי' שמה, וכמ"כ הו"ע שובה ישראל עד הוי' אלקיך שיהי' שם הוי' כשם אלקי'.

ובזה יובן ענין אהי' כטל לישראל יפרח כשושנה שאף כי הטל הוא מלמעלמ"ט עכ"ז צריך לזה מעט הכנה היינו יפרח כשושנה, כי שושנת העמקים הו"ע נשמות הגבוהות שמשיגי' עומק הוי', היינו הביטול איך דכולא קמי' כלא ממש חשיבי, ואף שנאמר כלא ולא לא אבל כלא הוא בודאי, וע"י השגה וביטול זה הו"ע בחי' פנימיות בי"ע שזהו מדרגה גבוה שביגמדה"ר, שעי"ז יכול להיות נושא עון כו'. ואף נשמות הנמוכות שושנה בין החוחי', ואינם משיגי' כ"א ביטול היש לאין ואין זה בחי' פנימיות בי"ע, עכ"ז יוכלו להגיע לבחי' זו ע"י שעוקצין אותה וסלקא ריחא בחי' והריחו ביראת כו', וכמו אנשי יריחו להשיג איך כולא קמי' כל"ח. והנה כ"ז אם לא פגם כלל, אבל אם פגם לא מיבעיא אם פגם במ"ע וכ"ש במל"ת, ואף שהי' סו"מ וע"ט כל השנה אבל אם לא הי' בקבלת עומ"ש ובביטול רק מחמת הרגל כמו איסור אכילת חלב ודם וכמ"ש ותהי יראתם אותי כמצות כו', אזי לא יוכלו להגיע לבחי' טל הנ"ל. וע"ז בקשו בני קרח שובינו אלקי ישענו שיתגלה בחי' המחבר שניהם כאחד, ואיך יכול להגיע לבחי' זו הוא ע"י בצר לך ושבת.

וזהו"ע ג' סעודו' דשבת, וסעודה שלישית יוצאי' בה בדבר מועט ונלמד מהיום לא תמצאוהו, דהנה כתי' בכל צרתם לו צר הקרי בוא"ו והכתיב באל"ף ופי' בזוהר שלתמן מגיע עקתא דישראל, והיינו שאף שלא באל"ף היינו שאינו תופס מקום כלל, אבל עקתא דישראל מגיע לתמן, היינו שכאשר נעשה צר למטה מזה גופא מדוע מסתיר ולא פעל מאומה להיות לו דירה בתחתונים, מעוררי' בזה שיהי' לו בוא"ו כביכול, וזהו אותיות אלו"ל, ועי"ז מתגלה בחי' ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד אותיות אדם, ומאד הוא גבוה מאדם, כי בחי' אדם הו"ע התלבשות אורות בכלים, אבל מאד הוא בחי' ומדרגה שלמעלה מהתלבשות או"כ.

וזה"ע מן המיצר קראתי י"ה, היינו ע"י המיצר דלמטה מעוררי' מיצר העליון בחי' לו צר, אשר ע"י זה קראתי י"ה, כי באמת מוכרח להיות צמצום שיתגלה בחי' י"ה מעצמותו ית', אבל ע"י מיצר מעוררי' בעצמיות שיהי' מיצר העליון להיות בחי' י"ה, וזהו קראתי י"ה. ועי"ז ענני במרחב י"ה היינו שלע"ל יתוסף בחי' בי"ה הוי' צור עולמי', ובחי' י"ה הוא למטה במדרגה אף מבחי' ו"ה שבשם הוי' ומה החידוש מתוספת זה, אך ענין החידוש דאף בבחי' י"ה שבה' נברא בהבראם וענין י"ה היינו ע"ד גמול דלים שכאשר נמשך היו"ד בדלי"ת נעשה ה"א, גם בבחי' זו תקעחיתגלה מרחב הנ"ל גילוי בחי' עצמותו, והכל ע"י מן המיצר שמעוררי' בחי' עצמותו שיפעול אתעדל"ת ויוכלו להתעלות לקבל בחי' מיצר אתעדל"ע הנ"ל בחי' מרחב הנ"ל.

בס"ד. ליל ב' דחה"ס, תרל"ג.

הנחת הרב קאג'.