וידבר כו' בהעלותך
תקנאוידבר כו' בהעלותך
וידבר וגו' בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, וצ"ל דהל"ל יאירו ששת הנרות. הנה כתיב אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך, ופי' מהרמ"א ענין אור צדיקי' זהו ע"ד קרן האור דעור פני משה, וע' בד"ה יהי חלקי מגומרי הלל מענין כי קרן עור פני משה, והיינו קרן ל' קרן זווית המחבר ד' דפנות והוא עצמו אינו כלום, וכמ"כ יובן בענין המל' שהוא מחבר המלך עם העם. גם קרן ע"ד קרן היובל לפעול הדרור והחירות, מחמת בחי' התגלות הבינה שזהו ג"כ חיבור, אמנם החיבור הוא שיהי' בגילוי למטה בבי"ע ע"ד הגילוי באצי' בבחי' המוחין דבינה, וא"כ זהו ע"ד מ"ת דחה"ש לוחות ראשונות שאלמלא לא נשתברו הי' חירות כו'. ופי' הג' ל' כי קרן עור פני משה, שהו"ע קירון וניתוז הניצוצות למרחוק, כמו עד"מ כשמאיר השמש ע"ג טבלא מוזהבת היטיב יוצאי' ניצוצות מהזהב ונתראים מרחוק, והרי ראיית ד"ז הוא כאשר נראה פעולת השמש בזהב. וא"כ אפ"ל שזה קאי על לוחות אחרונות שיש בהם מדרש הלכות ואגדות כמ"ש כפלים לתושי', וא"ז בכלל חוטא נשכר, שהרי כשעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן, ולכן לא הי' צריכי' כלל כ"א חמשה חומשי תורה וס' יהושע חלוקת הארץ שיהי' נמי זה בתורה, אמנם ע"י חטא העגל חזרה זוהמתן, לכן ניתן בלוחות אחרונות כפלים כו', והיינו שע"י התורה נברר כל הניצוצות ע"ד קירון האור דעור פני משה ועי"ז מתרומם בחי' מל' לעלות תקנבבעילוי אחר עילוי עד שתבוא לבחי' קומה זקופה שנת' בד"ה נשא את ראש בני גרשון, וכסדר המדריגות קרן זוית וקרן היובל וקירון אור, שזהו"ע קוממיות ב' קומות קירון האור בהכלי, חיוהי בגרמוהי, לפעול גם בגוף מכון לשבת, וא"א לבוא לזה כ"א ע"י קדימת בחי' איהו בעצם שהוא ע"י ק"ש כמש"נ בדרושי החתונה בד"ה שוש תשיש ובד"ה מהרה ישמע כו'. ועוי"ל שכאשר מרוממים בחי' המל' שהוא בחי' קרן זווית לבחי' קרן היובל שהוא בינה אז זוכים הצדיקי' לבחי' קירון האור ע"ד עור פני משה, שז"ע אור צדיקי' ישמח ונודע כי שמחה מצד הבינה ובה וע"י בא האור לצדיקי' כו'.
וביאור הענין הנה ארז"ל לא זז מחבבה עד שקראה בתי אחותי אמי שהם ג' עליות המל', בתי הוא ע"ד שארז"ל בת היתה לאברהם ובכל שמה המקבלת מבחי' כל הוא בחי' כל מלמד דוד, והלימוד ע"ד לע"ל, שהרי מזה הוכיחו רז"ל שהטעימן מעין עוה"ב וה"ז עלי' לבחי' המל'. אחותי ל' איחוי וחיבור למען אחיי ורעיי בזמן שבהמ"ק קיים בבחי' שוין בקומתן, ואז יכול להיות בחי' יחוד פב"פ וכמו במ"ת פב"פ דיבר ה' עמכם, ועכשיו הוא בחי' ד' אמות של הלכה שע"י התורה לשמה נעשה שיהי' דיבר ה' עמכם בכל עת, ע"ד בכל המקום אשר אזכיר את שמי, וזהו שמברכין נותן התורה לשון הוה בכ"י, ול"ד בכ"י אלא בכל עת ובכל שעה כו', ובעבודה שיאיר בחי' שם הוי' שבנפש האדם בגילוי בכחות נפשו בעבודה. אמנם הנה כ"ז הוא עדיין שוין בקומתן. ולע"ל הוא בחי' אמי בחי' כתר בעטרה שעטרה לו אמו, בינה עושה עטרה לז"א בעת חתונתו, או י"ל שזהו"ע אחעט"ב שבחי' המל' בעצמה תהי' הכתר והעטרה לז"א בעלה.
וזהו"ע קרן היובל שנת החמישים בחי' שער הנו"ן דבינה שגם למשה לא נתגלו רק מ"ט עד הסתלקותו שאז לעליונים נדמה כו', כמ"ש במ"א בד"ה את שבתותי דתפילין. ואז יהי' אור צדיקים ישמח שזוכים גם לקירון האור ע"ד אור פני משה, וי"ל כי בינה מלבשת לגבו' דא"א כמ"ש אני בינה לי גבורה, ומקבלת מבחי' מזל ונקה ומזה נמשך קירון האור בצדיקים ע"י אמצעות התורה, שהרי גם משה זכה לקירון האור בעור פניו ע"י תורה, וכן כאו"א מישראל יכול לבוא לבחי' זו ע"י התומ"צ, וזהו"ע אור הגנוז שיש בתורה שארז"ל גנזו בתורה, וע"י לימוד התו' לשמה מה להלן כו' יכול לבוא לבחי' זו לע"ל עכ"פ, ובאמת טל תורה מחי' גם בגוף כו'.
אמנם נר רשעים ידעך פי' וענין לשון ידעך הוא ל' חושך ע"ש שהאור מסכסכת ואינו דולק יפה ולכן ה"ה חושך, והגם כי מצינו רשעים שהשעה משחקת תקנגלהם, זהו כמ"ש ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו שענין מה שמוותרים לו השפעות גשמי' בשפע רב בעוה"ז בכדי לסלק לו עבור הטוב שעשה בעוה"ז, וכנזכר בענין פושעי ישראל מלאים מצות כרמון, כמ"ש בדרושי החתונה בד"ה שוש תשיש ובד"ה מהרה ישמע כו' יעו"ש, אמנם כ"ז הוא בכדי להאבידו בעוה"ב. ובעבודה ענין שהאור מסוכסכת ואינו נמשך אחר הפתילה, הוא ע"י אשר ימצא ענין הגיאות באדם וגאוה בגימ' י"ה שהפגם בי"ה ע' בד"ה קול ברמה נשמע, והיינו כי השראת א"ס הוא בחכמה, להיות כי חכמה הוא בחי' אחד האמת כמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה, ומי שהוא גס הרוח הרי אמרו אין אני והוא יכולים לדור, כי מרום וקדוש אשכן את דכא ושפל רוח, הקב"ה תשמישו בכלים שבורים לב נשבר כי שפל רוח יתמוך כבוד, בחי' כבוד חכמים גימט' ל"ב נ"ח.
וזהו בהעלותך את הנרות הם בחי' נר ה' נשמת אדם כנס"י דלעילא. והעלאת הנרות זהו"ע קומה זקופה שיהי' זקיפת הקומה בבחי' מל' להעלותה ולזוקפה מכפיפותה ונפילתה ע"י הנופלים הכפופים שיש בנש"י, ע' בלק"ת, וז"ע ביום ההוא אקים את סוכת דוד, היפך מ"ש נפלה כו' ע"י בחי' נר רשעים שידעך האור כו', כ"א תהי' בבחי' קומה ע"ד זוקף בשם, וי"ל שגרמוהי יהי' כמו חיוהי וכענין עצו ופריו שוים שיהי' לע"ל.
אל מול פני המנורה וגו', במד"ר פ' נשא ע"פ כלת משה מנורה נגד יהי מאורות, ופי' שמול פני המנורה מאיר בחי' יהי מאורות, וזה יאיר ע"י שבעת הנרות והיינו שיומשך במאורות תוס' אור ע"י עשיית המצוה בנרות, וזהו אל מול פני המנורה שהוא המאמר דיהי מאורות יאיר ז' הנרות, והיינו שיושלם חסרון הנרות, וכמארז"ל בשרה שהוסיפה על המאורות והיינו ע"י שאמרה צחוק עשה וכו', צחוק ושחוק הם בחי' א', שחוק בגימט' ב"פ אור והיינו להשלים חסרון המאורות, וכ"ז עשה לי אלקי', ושבתם וראיתם כו' בין עובד אלקי' אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה פעמים ואחד וע' בסש"ב פט"ו, והיינו ע"י העבודה בבחי' אתכפי' מהפכים את בחי' שם אלקים בגימט' הטבע המעלים ומסתיר בכדי שיבין איך שהוי' ואלקי' כולא חד, וזהו עובד אלקי' מל' עורות עבודים, ועי"ז נמשך השחוק ב"פ אור הוסיפה על המאורות, וזהו אל מול כו' יאירו גם ז' הנרות. וגם פי' יאירו ז' הנרות שע"י שמאירים בבחי' מול המנורה הוא מאמר דמאורות עי"ז נמשך תוס' אור בז' הנרות. וזהו שארז"ל עתידים צדיקים שיקראו ע"ש של הקב"ה ופרש"י ז"ל שיהי' שמם הוי', א"כ זהו הוספה שלא בערך בחי' חיוהי ע' בתו"א בד"ה זכור את יום השבת לקדשו, וזהו יאירו בבחי' תוס', וי"ל שז"ע קירון אור שמאיר למרחוק ע"ד שבשם הוי' צוה ונבראו מאיליו, כן בצדיקים יקראו ה' וכמ"ש ביעקב מה הקב"ה תקנדבורא עולמות אף אביכם בורא עולמות, וזהו אור צדיקים ישמח יתגלה שמחה גורם גילוי, וגילוי גורם שמחה ע' בד"ה מי יתנך וזהו בהעלותך את הנרות וכו'.
מצוטט ב־4 עמודים
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 4
- תרל"ט ח"א ‹ מאמרים ‹ אריב"ל כו' ש"א עולמות (ב) ‹ סט סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תקנב
- תרל"ט ח"א ‹ מאמרים ‹ צאינה וראינה כו' ‹ פו סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תקנב
- תר"ם ח"ב ‹ מאמרים ‹ וזהו שרש ענין יונתי בחגוי הסלע ‹ תקע סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תקנב
- תר"ם ח"ב ‹ מאמרים ‹ והוא כחתן כו' ‹ תרט סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תקנב

