ועתה יגדל נא (ב)
שעבועתה יגדל נא (ב)
בס"ד.
ועתה יגדל נא כח אד' כאשר דברת לאמר, ופי' במד"ר במקומו תנצח מדה"ר למדה"ד, כאשר דברת אני אמרתי באיזה מדה אתה דן כו' הודיעני כו' ויעבור כו' אותה המדה קיים, ה' ארך אפים. ובזח"ג במקומו פי' ג"כ כן וביאר יותר שכח אד' הוא ההוא חילא דע"ק סדכ"ס, יגדל נא יתרבא ויסגי לעילא ולעילא, ויתנגיד ויתמשיך לתתא, לאמר למילף מהכא לדרין בתראין, (היינו להזכיר בכל עת יגמה"ר). והיינו כמארז"ל ברית כרותה ליגמה"ר שאינם חוזרות ריקן.
ולהבין ביאור הדברים צ"ל מארז"ל שבת פ"ט א' אריב"ל בשעה שעלה כו' כתרי' לאותיות כו' כלום עבד שנותן שלום כו' הי' לך לעזרני, פי' תצלח מלאכתך, אמר ועתה יגדל, מובן שהעזר היא ברכה בהצלחה, והיינו הגדלת הכח, ולכאו' יפלא מה צריך לברכת משה, אך זהו כמארז"ל ישמעאל בני ברכני, ברכות דף ז', יה"ר שיכבשו רחמיך, ונענע לו בראשו פי' שהמשיך עי"ז בחי' ראש, מוחין כתר חכ' בינה, ועד"ז יובן בענין כח אד', ש' אד' אותיות עיר אלקינו גדול כו' בעיר כמ"ש בס"י שתי אבנים וקיבוץ בחי' עיר, כח אד' שורש המל' כמו שהיא בכתר סופן בתחלתן ותחלתן בסופן ונמצא כי ברכת הצלחה דהגדלת הכח שיומשך השורש ומקור מעתיקא קדישא, וכמ"ש בזהר כד עתיקא קדישא בעי לאשדא ברכאן, ולכן כשאמר לו הי' לך אמר ועתה יגדל ולכאורה מהו ענין ה' ארך אפים, הנה מלבד שמארך אפים נמשך הסליחה לפי שאינו תופס מקום, הנה ע"י השבח עי"ז נמשך מהעלם אל הגילוי, וכענין השבחים דרשב"י, כן הלא אני לא שניתי, אתה הוא קודם שנברא העולם, ואתה הוא לאחר שנברא העולם א"כ מה תופס מקום הדין שנמשך, אך מיני' ובי' מאחר שאינו תופס מקום למה יומשך העונש, וע"י השבח מתעוררים רחמים פשוטים דכתר אשר לית שמאלא כלל, וכמו שע"י ברכת ותפלת ר' יוחנן כה"ג נענע בראשו המשכת יהי רצון, כן כשמצא שהקב"ה כותר כתרים לאותיות הוא בחי' זו בתורה, והמעלה שע"י התורה הוא מלמעלמ"ט משא"כ ע"י התפלה, וזהו רצה משה לכנוס לארץ, וכן רשב"י תורתן אומנתן ע"י הדרוש ירד מטר, ולכן כל מי שתורתו אומנתו, וז"ע כתרי' לאותיות ולכן ר"ע דוקא דרש על כל קוץ כי הי' אדם גדול מאד, וכולהו אליבא דר"ע, הי' יכול לקרות מהעלם אל הגילוי גם מקוצין דאותיות מה שאינו מובן לכל כמו אותיות מ"ש א"ק כו'.
ובזה יובן מארז"ל סנהדרין קי"א א' בשעה כו' כותב ארך אפים, אמר רבונו של עולם ארך אפים לצדיקים א"ל אף לרשעים א"ל רשעים יאבדו א"ל השתא חזית, כשחטאו ישראל א"ל לא כך כו' ארך אפים לצדיקים א"ל לא כך אמרת אף לרשעים והיינו כאשר דברת גם לרשעים, ופי' הרש"א שזהו בחטא מרגלים, אבל בעגל עדיין צדיקים, אבל במרגלים וינסו כו' עשר פעמים. והענין דחטא מרגלים שהוציאו שעגדבת הארץ מל', ונודע כי אין הדינין נמתקין אלא בשרשם לכן א' כח אד' כנ"ל, והענין דור המדבר דור דיעה, במאו"א אד' ס"י דור המדבר לאה קשר של תפילין דיעקב, ובע"ח שער הכללי' פי"א דור דיעה דור היוצאי' מבחי' דעת דיעקב, ולכן בהסתלק אור אבא נסתלק דור דיעה, ולכן משה שרשו יסוד אבא הי' הרועה משה מלגאו.
וביאור הענין דור דיעה לא רצו להשפיל במצות מעשיות מל' כ"א עבודה ברוחני' מחשבה בינה, לכן עונשם שנשארו במדבר מ' שנה בינה, אך בכדי למלאות ולתקן הפגם אמר כח אד' שורש שרשו, והיינו כי אד' מי יעמוד בחי' שם אד' שבמי כמ"ש בלק"ת, אך זהו רק יעמוד כענין עומדי' ולא מהלכי' ובענין זה זהו כענין תולה, אבל בכדי לכפר זהו ע"י כח אד' גילוי השבחים שיומשך בגילוי ארך אפים גם לרשעים, לרחם עמו ביום דין, פי' עמו כמ"ש ברבות בלק דר"פ א' כל מקום שנא' העם לגנאי וכל מקום שנא' ישראל לשבח, וא"כ לרחם עמו היינו גם לרשעים, והיינו כי רשע ע"י רשעתו פועל לגבר מדה"ד, וזהו רשע רע שי"ן שי"ן ג' מדות חג"ת והוא מגביר הגבורה עד שנמשך רע, אך ע"י כח אד' ארך אפים גם לרשעים, וזהו כמ"ש בזהר יתרבי לעילא ויומשך לתתא לאמר בכל עת עד שיומשך שתנצח מדה"ר למדה"ד שגם למטה יומשך רק טוב וחסד גם לרשעים ועי"ז גם הרשעים יתהפכו בהגלות נגלות בחי' גבוה כזו, וכענין שנא' לע"ל ונאספו גוים רבים, וכתי' אז אהפוך כו' לקרוא כולם, וכן גם עכשיו ע"י יגדל כח אד' ארך אפים כו' עי"ז יומשך שגם הרשעים יתהפכו וכענין יתמו חטאים ברכות די"ג ויומשך רק טוב וחסד כו'.