בהעלותך את הנרות כו'
שסדבהעלותך את הנרות כו'
בס"ד. (ש"פ בהעלותך, רל"ב).
קרן עור פני משה ג' פירושים
בהעלותך
בהעלותך את הנרות אל מול, וצ"ל דהל"ל יאירו ששת. הנה כתיב אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך, ופי' מהרמ"א אור צדיקים קורן האור למרחוק, וה"ז ע"ד כי קרן אור פני משה, בסד"ה יהי חלקי, קרן זוית, קרן היובל, קרן אור, קומה זקופה ביטול, ועי"ז מרומם המל' שהוא ענין הקומה זקופה שנת' בד"ה נשא את ראש בני גרשון, להגבי' לבחי' קרן מל' קרן היובל, והיינו עד שקראה אמי ואז זוכים הצדיקים לבחי' קרן אור כמו משה, בחי' אור צדיקים.
וביאור הענין לא זז מחבבה, בתי אחותי אמי, בתי בת הי' ובכל שמה, המקבלת מבחי' כל, מכל מלמדי מלמד דוד ועד"ז בנה"ב מרדעה דרבון שמורה דיעה גם לנה"ב, ואח"כ אחותי ל' איחוי וחיבור, למען אחי וריעי, בזמן שבית המקדש שוין בקומתן ועכשיו ד"א של הלכה תורה יחוד פב"פ, וכמ"ש פב"פ דיבר ה' עמכם, ועי"ז ה' עמכם ה' שבנפש. אך כ"ז הוא שוה בקומתן, ולע"ל אמי בחי' כתר בעטרה. וזהו בחי' קרן היובל שער החמשים, ואז אור צדיקים ישמח, בחי' קרן אור פני משה, והיינו שבמשה הי' זה במ"ת, ולע"ל יהי' אצל כל הצדיקים. אבל נר רשעים ידעך יחשך לגמרי ומשלם לשונאיו, של' ידעך הוא ענין מסוכסכת, והיינו פתילה שאור מסוכסכת בו, שאינו נמשך אחר הפתילה, כי גאוה אין אני והוא, חכ' כח מ"ה אחד האמת וההיפוך גאוה בגימ' י"ה שפוגם בי"ה, ע' בד"ה קול ברמה נשמע, ובד"ה השיבנו.
שסהוזהו בהעלותך את הנרות, נרות נשמות, בחי' כנס"י דלעילא, והעלאת הנרות זהו קומה זקופה להעלות המל' כנס"י מירידתה שז"ע אקים את סוכת דוד היפך נפלה שנמשך ע"י נר רשעים, כ"א להיות בבחי' קימה ע"ד זוקף בשם.
אל מול, במד"ר בפ' נשא ע"פ כלות משה, מנורה נגד יהי מאורות ופי' מול פני המנורה מאמר יהי מאורות שהוא כנגד המנורה שהי' במקדש, ואל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, והיינו שיושלם חסרון המאורות וכמארז"ל הוסיפו על המאורות, והיינו כי שרה אמרה צחוק עשה לי, צחוק ושחוק הם אחד, שחוק בגימ' ב"פ אור ואהבת ב"פ אור והיינו להשלים חסרון המאורות, וכ"ז עשה לי אלקי' ושבתם כו' עובד אלקים אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים כמו שפי' בסש"ב, פי' ע"י העבודה בבחי' אתכפי' ואתהפכא דבחי' ש' אלקים המעלים ומסתיר ומ"מ יבין איך שהוי' ואלקים כולא חד, וז"ע עובד אלקי' מל' עורות עבודים, ועי"ז נמשך הצחוק מל' שחוק ב"פ אור, הוסיפה על המאורות, וזהו אל מול כו' יאירו שבעת הנרות. וגם פי' יאירו שבעת שע"י הארת הנרות בבחי' מול פני המנורה עי"ז יומשך תוס' אור בז' הנרות. וזהו שארז"ל עתידים צדיקים שיקראו ע"ש של הקב"ה ופי' רש"י שיהי' שמם הוי', א"כ זהו הוספה שלא בערך וזהו יאירו בבחי' תוס' ז' הנרות, וז"ע הקירון אור שמאיר למרחוק, ע"ד צוה ונבראו ממילא בבחי' ריחוק ולא כח הפועל בנפעל, כן גם הצדיקים יקראו הוי', וזהו אור צדיקים ישמח, הוא בחי' העלאת הנרות בהעלותך כו'.