קול מצהלות חתנים

שסקול מצהלות חתנים

בס"ד.

קול מצהלות חתנים מחופתן ונערי' ממשתה נגינתם, וצ"ל מ"ש נערים ל' רבים. הנה יהושע נק' נער וכמ"ש ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל, והנה מצינו ביהושע שהי' בו שני מדרגות, הא' כמו שהי' מתחלה מקבל ממשה, והב' הוא כשנעשה אח"כ משפיע בפ"ע והי' מנהיג את ישראל כמ"ש צו את יהושע וחזקהו ואמצהו. והנה אף שלכאו' הנה מדריגה הב' היינו מה שנעשה אח"כ לבחי' משפיע בפ"ע היא יותר גבוה, אך באמת המדרגה הא' מה שהי' מקבל תמיד ממשה רבו היא היותר נעלה כמשי"ת אי"ה.

וזהו שארז"ל הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים (פי' זנב לאריות הוא כמו שהי' מקבל ממשה רבו, וראש לשועלים הוא כמו שהי' אח"כ בחי' משפיע בפ"ע). והנה דרך כלל משארז"ל הוי זנב לאריות ואל תהי ראש קאי על מל' דאצי' שיש בה ג"כ שני מדרגות הנ"ל היינו שהמל' הוא שורש ומקור לעולם הבריאה וכמ"ש בכהאריז"ל מל' דאצי' נעשה כתר לבריאה, והב' הוא כמו שהיא באצי' קודם שנעשה עת"י לבריאה, וע"ז ארז"ל הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלי', פי' שזה שהמל' היא זנב לאריות הוא יותר נעלה מכמו שנעשית אח"כ ראש לשועלים היינו עת"י דבריאה, והטעם הוא לפי שהיא באצי', ואף שהיא מדרגה התחתונה היינו הספירה העשירי' אעפ"כ היא באצי' משא"כ כשנעשית עת"י לבריאה כו'.

ויובן ממשל זיו השמש אף שהוא מאיר לארץ ולדרים עלי' אעפ"כ בעת שהזיו כלול בשמש הוא יותר נעלה והיינו מפני שהוא כלול בעצם המאור. וכן יובן שסאמענין יחוד שמשא וסיהרא הנה בעת שהלבנה מקבלת הארתה מהשמש היא במדריגה היותר נעלה (מכמו אח"כ שמאירה על הארץ) שמתיחדת עם השמש ומקבלת הארה ממנה, משא"כ מה שמארת אח"כ, ונק' הארה דהארה כידוע, וכך למעלה הנה כתי' שמש ומגן הוי' אלקים וזה ששם אלקים מקבל משם ה' הוא יותר גבוה כו' שנעשה יחוד ה' ואלקי', משא"כ אח"כ ע"י ש' אלקי' נראה העולם ליש ודבר נפרד כו'.

וכמו"כ יובן בענין יהושע שנק' נער כשהי' מקבל ממשה רבו הי' ג"כ במדרגה היותר נעלה, כי הנה ארז"ל פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה וכמו שהלבנה בעת שהיא מקבלת הארתה מהשמש היא במדרגה יותר גבוה, כמ"כ יהושע בעת שהי' מקבל ממשה רבו הי' יותר נעלה שהי' מקבל תמיד מבחי' משה שמש ה' כו', ואח"כ כשנעשה משפיע בפ"ע הי' ע"ד כמו הלבנה בעת שהיא משפעת ומארת על הארץ ואינו דומה כו'.

והנה למעלה נק' מלאך מט"ט בשם נער כמ"ש נער הייתי גם זקנתי וארז"ל שרו של עולם אמרו, שהוא מט"ט, וע"ד הקבלה מט"ט ו"ק דיצי'. והנה יש בזה ג"כ שני בחי', הא' היא היינו כשו"ק דיצי' מקבלים מאצי', והב' היינו כמו שהם עצמן ומשפיעין למטה כו' ולכן יש מיט"ט מלא ביו"ד אחר המ"ם (מיט"ט), ויש בלא יו"ד (מט"ט), והיינו בעת שהוא מקבל מאצי' נק' מיט"ט ביו"ד (כי יו"ד הוא השפעה מאצי' יו"ד חכ' כו', בפרד"ס שער אבי"ע פ"ד המל' כשהיא כלולה מכל הע"ס דאצי' נק' יו"ד וכשמתלבשת במט"ט אזי נק' מיט"ט ביו"ד), ובעת שהוא משפיע למטה נק' מט"ט בלא יו"ד (וכמ"ש בזח"ב דפ"ח ע"א וכ"כ בזהר ח"ב דס"ג ע"ב דההוא יומא מתברכין מיני' כל שית יומין, וכל חד יהיב מזונא לתתא כל חד ביומוי מההיא ברכה דמתברכי' ביומא שביעאה, אלא שיש באצי' ג"כ בחי' זו והיינו שג' מדות דאצי' מקבלי' מיומא שביעאה היינו בחי' בינה). ופי' נער שההשפעה היא בבחי' קטנות

ע"ד אתוון רברבין אתוון זעירין, פי' שאתוון זעירין הוא כמו אתוון רברבין אלא שהם בצמצום וכמ"כ בחי' נער הוא שההשפעה בקטנות.

והנה במשה כתי' הנה אנכי שולח מלאך כו' אל תמר בו כו' כי שמי בקרבו כו' כי ילך מלאכי לפניך (וארז"ל שמי בקרבו זה מט"ט ששמו כשם רבו מט"ט גימ' שדי) ולא רצה משה לקבלו כמ"ש אם אין פניך הולכים כו', פי' ששלח מלאך בחי' מט"ט כמו שהוא מקבל מאצי' וזהו מלאכי, כי שמי בקרבו שם שדי בקרבו והיינו כמו שהוא מקבל מאצי', ואעפ"כ לא רצה משה לקבלו והיינו לפי שפני משה כפני חמה שמש ה' היינו בחי' אצי' לכן לא רצה לקבל המלאך כי המלאך הי' מקבל מאצי' שסבמשא"כ משה הי' בחי' שמש ה' בחי' אצי' עצמו שהוא מדרגה היותר נעלה כו', אבל ביהושע (ה' י"ד) כשבא אליו המלאך כתי' שר צבא ה' עתה באתי ויפול יהושע על פניו ארצה וישתחו, ופרש"י עתה באתי לעוזרך, אבל בימי משה רבך באתי ולא חפץ בי שנא' ע"ש, פי' יהושע שהי' בחי' נער כמו שהוא בחי' משפיע (ולא כמו שהוא מקבל כנ"ל) לזה כשבא אליו המלאך בחי' נער כמו שהוא מקבל מאצי' כמ"ש שר צבא ה' קבלו יהושע ואף שהמלאך הי' ג"כ בחי' נער אעפ"כ הי' בחי' נער כמו שהוא מקבל מאצי' וכנ"ל.

וכל זה הי' בימי משה ויהושע כו', אבל עכשיו כתי' (ישעי' ג' ד') ונתתי נערים שריהם, פי' נערים קאי על מט"ט וסנד"ל, מט"ט ביצי' וסנד"ל בעשי' (כי בחו"ל אינו מאיר כ"א מעשי' כידוע), ושני בחי' אלו הם רק מבחי' נער כמו שהוא בפ"ע ולא כמו שהוא מקבל מאצי' כו'. אך מ"מ השפעה זו היא גבוה מכל שאר ההשפעות, כי שאר ההשפעות הוא מע' שרים, משא"כ בחי' ההשפעה לישראל הוא מבחי' מט"ט שהוא כולל ע' שרים ולכן נק' שרו של עולם שהוא הכולל כל השרים כו', ולכן כתי' כי מלאכיו יצוה לך לשמרך שהם בבחי' שומרים בחי' מקיפים כמ"ש אמר שומר אתא בוקר (ישעי' ך"א י"ב) ואיתא בזהר שקאי על מט"ט ששומר את ישראל כו'.

והנה כתי' סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עולים כו', פי' סולם נק' יעקב שיעקב ראה את הסולם (וגם כמו שהסולם מחבר כמ"כ יעקב בריח התיכון נק' מחבר), והנה עליית נש"י הוא ע"י הסולם ובהעלאתם מגביהים ג"כ בחי' מט"ט וסנד"ל והוא מפני כי נש"י מקבלים ההשפעה ע"י השרים הנ"ל, לכן כשנש"י מתעלים מתעלים ג"כ השרים, וזהו והנה מלאכי אלקים פי' בחי' מט"ט וסנד"ל, עולים דרך הסולם פי' בעליית נש"י.

והנה עיקר העלי' יהי' לע"ל, ואעפ"כ אין עלייתן שוה, והיינו שנש"י מתעלי' יותר, וזהו קול מצהלות חתני' מחופתן, חתן נק' נש"י ע"ש ביום חתונתו זו מ"ת, וישראל קיבלו את התורה, ועלייתן הוא לבחי' חופה וזהו מחופתן. וביאור הענין הנה איתא במדרש נש"י עלו במחשבה, ולכאו' צ"ל מהו הרבותא שעלו במח' הלא מחשבה היא בחי' לבוש, והענין הוא דהנה מצינו שמח' נק' חכ' (וע' בד"ה פתח אלי' בענין לית מח' תפיסא בי' ובזהר ח"א דקכ"ג ע"א מח' ויובלא שהוא חו"ב ע"ש), ועלו שסגבמח' מקור המח' שהוא בחי' פנימיות החכ', ולכן עליית נש"י הוא לבחי' מקיפי' דחכ' וזהו מחופתן, כי הנה כתי' כי על [כל] כבוד חופה כבוד גימ' ל"ב והוא ל"ב נתיבות החכ' וחופה הוא בחי' מקיף, ולכן עליות נש"י בבחי' מקיף דחכ', וזהו מצהלות חתנים מחופתן. ונערים ממשתה נגינתם, פי' כי שרש הנערים שהם המלאכים הם מבחי' דיבור ושרש הדבור הוא מבחי' בינה שנק' ספר (ואף כי שרש הדבור הוא מחכ' אך י"ל כי זהו ע"ד מ"ש בסש"ב שחכ' הוא בחי' כח החכ' כו' ע"ש), ולכן עלייתן לבחי' מקיף דבינה, וזהו ונערים ממשתה נגינתם פי' משתה הוא משתה היין, יין הוא בחי' בינה וכתי' נכנס יין יצא סוד, סוד ה' ליריאיו, וע"ז כתי' יין המשמח אלקים ואנשים, אנשים היינו בחי' מט"ט וסנד"ל, ומשמח ג"כ בחי' אלקי', כי יש יין המשכר, ויש יין הנק' יין המשומר בענביו יין בחי' גילוי שם ה' סוד ה' ועי"ז משמח אלקי', כי אלקי' הוא בחי' הסתר וע"י גילוי בחי' שם הוי' משמח אלקי' כי נכנס יין יצא סוד כו' כנ"ל, אך יש בחי' יין המשומר בענביו משי"ב שהוא בחי' מקיף דבינה (וכמ"ש בע"ח התגלות עת"י בבינה), וזהו פי' ונערים מט"ט וסנד"ל ממשתה נגינתם שעלייתן הוא לבחי' משתה היין בחי' בינה יין המשומר בענביו כו'.

ובזה יובן מארז"ל ע"פ עין לא ראתה (ברכות ל"ד ע"ב, חלק צ"ט ע"א) אריב"ל זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית, ר"ש בר נחמני (או ר"ל) אמר זה עדן שלא שלטה בו עין כל ברי' כו' שמא תאמר גן זה עדן ת"ל ונהר יוצא מעדן, לדברי ריב"ל שמפרש יין המשומר בענביו קאי על עליית הנערים הנ"ל, ולר"ש בר נחמני שמפרש זה עדן קאי על עליית נש"י, כי עליית נש"י הוא לבחי' מקיף דחכ' שהוא בחי' ח"ס חכ' דכתר, וזהו ויטע ה' אלקי' גן בעדן מקדם, קדם בחי' כתר, בעדן מקדם היינו בחי' חכ' שבכתר שהיא עליות נש"י כנ"ל.