יפה שעה אחת

קפהיפה שעה אחת

בס"ד פ' תולדות תרל"ב

יפה שעה אחת בתשומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, פי' חיי עוה"ב הוא בחי' תענוג הנשמות בג"ע תשלום שכר מעבודת עוה"ז, וצ"ל איך יהי' התשלום גמול מן הדבר פחות במדריגה מן העבודה, עד שיפה שעה א' בתשומע"ט מכל חיי העוה"ב.

ולהבין ענין מעלת התשובה בעוה"ז דוקא יובן ע"פ מ"ש במד"ר ז' דברים קדמו לעולם ג"ע ותשובה כו', וצ"ל הלא ג"ע הוא התשלום גמול מן העוה"ז וכן תשובה הוא על פגם מצות ומע"ט בעוה"ז והאיך קדמו לעולם, אם אין עולם אין קפושייך תשובה ולא תשלום גמול. אך פי' קדמה אין הכוונה בזמן כ"א במעלה ומדריגה, ובכדי להבין מהו יתרון מעלת ג"ע, צ"ל תחלה שרש ומקור חיות העולמות, כי הנה התהוות העולמות הוא מבחי' מל' שהוא שם וזיו והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמותו, כמ"ש מלכותך מלכות כל עולמים, ושרש ומקור הראשון מבריאת עולמות הוא ממדות עליונות כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה, ולהבין החיות הזה מבשרי אחזה כו', כי הנה אי' באדר"נ כל מה שיש בעולם יש ג"כ באדם, ברא יערות חורשים חיות ימים ונהרות ברא באדם ג"כ, כי אדם הוא עולם קטן, לכן יכולים להבין מחיות אדם חיות העולם, דכמו באדם הרי נתאמת אצל כ"א שיש לו נפש המחי' אותו, כי הרי רואה שהגוף חי, ובהפרד הנפש מהגוף נעשה כאבן דומם, ואין ספק אצלו שיש לו נפש, ואעפ"כ אין יכולים לעמוד על אמיתית הנפש מה היא, כי לא ראה מעולם את נפשו, ואינו יודע כ"א הפעולה אבל הפועל אינו יודע ואין שום אדם יכול לתאר את נפשו, כי אינו יודע אלא שהוא חי אבל החיות בעצמו מה הוא אינו יודע, ואין זה כ"א ע"ד ידיעות המציאות, וכן יובן בעולם שהוא כמו גוף גדול וה"ה חי, הרי יש חיות אלקי המחי' אבל אינו מושג מה הוא החיות, כמו למשל הגלגלים הם עגולים וכדורים האם יתכן שהחיות אלקי הוא ג"כ כדור, הלא אינו בגדר שטח מקום ואין אנו יודעים האיך הוא החיות אלא שהוא ידיעת המציאות וכמ"ש מלכותך מכ"ע, כל הוא מספר נו"ן ונו"ן אלפים יובלות חיותם בדרך עולמים כי עולם הוא מלשון העלם והסתר שהחיות מוסתר ונעלם שאין משיגים כ"א ידיעת המציאות אבל לא המהות, אבל בג"ע צדיקים יושבים ונהנין מזיו השכינה, נהנין הוא מלשון תענוג וא"כ הרי הם משיגים, כמו באדם כאשר מבין השכל לאשורו מתענג אבל אם לא יבין היטיב השכל לא יתענג. ונמצא שההפרש בין עולמות לג"ע כי בעולמות הוא ידיעת המציאות ולכן הוא העלם וחשך, אבל בג"ע הוא השגת המהות, הגם שהוא זיו אבל בהזיו הוא השגת המהות ולכן נק' בשם אור, ולכן הג"ע קדם במעלה. וזהו שארז"ל שכדאי כל יסורי גיהנם כו' מוטב דלידייני' כו' וליתי כו' כי זהו עלי' גדולה באין ערוך להשגת המהות.

ועוד יש טעם והפרש בין ג"ע לעולמות, אשר מזה הטעם הב' מסתעף גם ההפרש הא' שבעולם הוא העלם ובג"ע גילוי, והוא כי עולמות שרשן ממדות הגם כי אין ערוך מדות עליונות לגבי מדות שלנו, כי למטה באדם השפעת החסד אינו עצמיות החסד כ"א שמדת החסד גורם להשפעה, כמו מי שהוא חסדן הוא משפיע לזולתו מה שמבקש ממנו, אבל למעלה השפעת החסד הוא השפעת החיים שהחסד בעצמו הוא החיים כמ"ש מכלכל חיים בחסד, מ"מ הרי נקרא בשם חסד דרועא כו'. אבל חכמה מוחא הוא הגבה מאד נעלה שהרי יש בו ג"כ חכים ולא בחכמה, וזהו קפזביו"ד נברא העוה"ב ויו"ד הוא חכ' מוחא, ואפי' לפי הפי' שעוה"ב הוא בינה ה"ה ג"כ מג"ר. וזהו ההפרש בין ג"ע ובין העולם כי בעולמות מקור חיותן מהמדות לכן הוא העלם, ובג"ע מאיר ג"ר לכן שם הוא הגילוי, כי חכמה הוא השגת השכל ובינה הוא הבנה והשגה, בריקת וסקירת השכל, וכמו באדם שיש לבושים על כל האברים, ועל הפנים אין שום לבוש, והגם שיש לבוש ע"ג הראש הוא ע"ג גלגלתא דחפיא על מוחא, אבל על הפנים אין שום לבוש וכמ"ש יאר הוי' פניו אליך ותרגומו ינהר ה' שכינתי' לוותך.

אך צ"ל הרי יכול להיות גילוי מהמדות ומפני מה הוא העלם בעולמות, אך הנה אי' בע"ח שהתלבשות הוא דוקא בז"ת אבל לא בג"ר. והענין כי התלבשו' הוא השתלשלות עו"ע ומה שהעלול יכול להלביש ולהשיג את העילה זהו דוקא בז"ת אבל לא בג"ר (הג"ר של העילה נעשה עלול לגבי הגבוה ממנו ואין זה התלבשות, כי התלבשות הוא שהעילה מלובש בהעלול, אבל הג"ר של העילה הוא מלביש לעילה הגבוה אין זה התלבשות), ולכן בג"ע ששם מאיר ג"ר שאין שם התלבשות מאיר האור כמו שהוא, אבל בעולמות שהגילוי הוא מז"ת שהאור מאיר ע"י לבוש הוא העלם, עד שבריבוי הלבושים עד עוה"ז הגשמי הוא העלם והסתר גמור, וזהו שהג"ע קדמה לעולם. ונמצא שהחילוק בין ג"ע לעולם בב' דברים, שבג"ע שם הוא גילוי אלקות והגילוי ממוחין, אבל בעולם הוא העלם וחיותן ומקורן הוא מז"ת.

אך צ"ל האיך תוכל הנשמה שהיא נברא ובע"ג לקבל גילוי אור כזה, והגם שהנשמה טהורה היא, אבל אח"כ אתה בראת ונעשית נברא ובע"ג. אך זהו שנשפלו תומ"צ למטה בכדי שע"י לבושים דתומ"צ תוכל לקבל הגילוי אור שהוא זיו והארה מהמצוה, כי המצוה בעצמה א"א להתגלות עד לע"ל כי שכר מצוה מצוה ובג"ע היא הארת המצוה, ולקבל זה ההארה א"א כ"א ע"י לבושים דתומ"צ בעוה"ז, כי מעשיית המצוה נעשה לבוש בגעה"ת, ומכוונת המצוה לבוש בגעה"ע.

ויובן זה ממ"ש ויבא משה בתוך הענן דלפי שהי' נצרך משרע"ה לקבל תו' מפי הקב"ה הגם שהי' גוף קדוש וטהור א"א לקבל בלתי שינוי ממהות למהות לכן הי' בהר מ' יום דבמ' יום נעשה שינוי המהות ע"ד יצירת הוולד שמשתנה במ' יום למהות אחר, אך במה הי' ניזון אותן מ' יום הוא ע"י הזנה רוחני', וכדי שיוכל גוף גשמי לקבל מזון רוחני הוא ע"י הענן ששרשו גבוה מאד נעלה, ונעשה לבוש למשה שע"י יכול ליזון מרוחני, וע"ד מצד תוקף בהירות השמש אין יכולים להסתכל קפחבו כ"א ע"י כלי אצטגנינות או זכוכית בהירה, וכמ"כ כדי שתוכל הנשמה נברא ובע"ג לקבל גילוי אלקות בג"ע הוא ע"י לבוש דתומ"צ. ויובן יותר עד"מ מענין המשל שאנו רואים דאם השכל אין עמוק כ"כ א"צ לזה משל, וכל שהשכל עמוק יותר צריך משלים יותר, והגם שהמשל הוא דבר זר מהנמשל, מ"מ הרי אנו רואים דכל שאינו בר דעת גדול אין יכול להמשיל משלים, וכל מי שהוא בר דעת גדול יכול להמשיל משלים כמ"ש משלי שלמה שאמר משלים הרבה מפני שכתי' בו ויחכם מכל האדם, או כמו ר"מ שאמר תלתא מתלי מפני שהוא מנהיר עיני חכמים בהלכה, הרי מוכרח שהמשל גבוה מהשכל בעצמו ולכן נשפל במשל, כן הוא בתו' כמ"ש כאשר יאמר משל הקדמוני שהתורה הוא משל ולבוש שע"י יכולים להשיג א"ס קדמונו ש"ע, ועוד דהרי נת' בכהאריז"ל ששרש הלבושים הוא מלבושי החשמל ששרשו גבוה מהגילוי שבג"ע לכן ע"י תוכל הנשמה להשיג הגילוי שבג"ע.

ובזה יובן מה שיפה שעה אחת בתשומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב, כי עוה"ב הוא תענוג הנשמות מהגילוי שבג"ע, וא"א לקבל הגילוי כ"א ע"י לבושי תומ"צ שמקיימין בעוה"ז ששרשו נעלה מהגילוי לכן יפה מחיי עוה"ב, וכן תשובה הוא על פגם התומ"צ, ולכאורה הלא אין לו לבושים במה לקבל הגילוי, ועל כרחך שבכח התשו' למלאות הלבושים ג"כ, ונוסף לזה שהוא מכפר ג"כ, הרי דגבהה מעלתה מהג"ע ולכן קדמה לעולם, וזהו מכל חיי העוה"ב כי כל הוא שפע הפנימי הנשפע בג"ע כמ"ש תחת אשר לא עבדת כו' מרב כל, דהגם שלא נזכר בספרים רק געה"ת וגעה"ע מ"מ הרי יש עולמות עד אין שיעור וא"כ יש ריבוי מדריגות כל שהוא חיות הפנימי הנשפע לכ"א, ועבודה בשמחה גדולה מכולם כי שרשה מהמצוה בעצמה שהוא הלבוש לגילוי הג"ע. וזהו יפה שעה א' בתשומע"ט בעוה"ז שמהם נעשה לבושי' להנשמה בג"ע יותר מבחי' כל שהוא חיי עוה"ב תענוג הנשמות, שהלבוש גבוה הרבה מהגילוי שבג"ע.