להבין בתוס' ביאור שרש נט"י (ב)

קנדלהבין בתוס' ביאור שרש נט"י (ב)

בס"ד, קיצור.

להבין בתוס' ביאור שורש ענין נטילת ידים, צ"ל מארז"ל בתד"א הובא בילקוט ות"י כי תשא רמז שפ"ו כל האוכל בלא נט"י כבא על אשת איש, ולכאו' יפלא הלא נט"י לתרומה הוא מח"י דבר (שבת י"ד) ואיך יהי' בהם חומר כבא על אשת איש חיוב סקילה דאורייתא. וגם מה ענינם זל"ז.

וצ"ל שורש ענין נט"י, דבסידור מהרי"ק פי' לפי שבחו"ב מלובשי' חו"ג דא"א הם מי החסדי' וצריך להמשיך מים אלו ע"י חו"ב לז"א. וזהו ענין שכל את ידיו ות"א אחכמינון לידוהי פי' ל' שכל שהמשיך שכל בידים ממקור השכל, כי ע"י נט"י מתחברי' א"א בז"א ע"י חו"ב. וכענין שפי' הבחיי כי נתכוון בעשר אצבעות ידיו להמשיך הברכה ממקור החכ'. ועד"ז יובן ענין נט"י, דהנה כתי' ויפוזו זרועי ידיו, וארז"ל יצא קרי מיו"ד אצבעותיו, והיינו כמו שאברהם יצא ממנו כו' שז"ע והידי' כמו"כ בשפע הפנימי ענין מה שיוצא השפע דרך ה"א הוא מה שמקבלי' תוס' יניקה ע"י יסוד המשפיע, אבל ענין ויפוזו זרועי ידיו הוא שנכנס בגופו ע"ד ר' עמרם חסידא וע' באוה"ח ע"פ וימררוהו ורבו, וע"י שעמד בנסיון וכבש את יצרו המשיך מבחי' א"א, וכמארז"ל איזהו גבור הכובש את יצרו שנא' טוב ארך אפים מגבור ונת' במ"א שממשיך מבחי' א"א. וזהו מאל אביך הוא יעקב קו האמצעי שעולה עד הכתר בחי' א"א וע"י, ול' אל הוא ל' חוזק שז"ע תוקפו דיעקב כו', או י"ל מאל אביך ע"ד הקב"ה קרא ליעקב אל שהוא ל"א נתיבות ושרשם בחי' ש"י עולמות כי יו"ד פעמים ל"א הם ש"י, וש"י הוא מחצה מתר"ך כתר מחצה בחי' א"א כו', והוא הכח והתוקף כי כל הגבוה יותר נותן תוקף בשלמטה הימנו, ולכן מאל תוקף דאביך נמשך לך שתעמוד בנסיון והוא יעזרך על להבא כי אל תאמין בעצמך, או הוא יעזרך לעלות מעלה מעלה שיש כו"כ ענינים שצריכי' להיות בבחי' אתכפיא ואתהפכא שיוכל לבא לזה.

קנהועד"ז הו"ע נט"י, כי כמו שיש שולחן בקדושה וכמארז"ל פתח במזבח וסיים בשולחן, עכשיו שולחנו של אדם מכפר עליו, והענין הוא כי מזבח הו"ע בחי' לחמי לאשי שנמשך ע"י יחוד עליון קרבן ל' קירוב הכוחות והשמות כמש"פ הרמב"ן, ויש אכילת מזבח ואכילת כהנים כמ"ש במ"א, וסיים בשולחן כי ע"י אכילת דברי' גשמי' דנוגה שיש בהם ניצוצי' קדושי', וכשהוא לומד ומתפלל בכח האכילה וכענין דכתי' באלי' וילך בכח האכילה ארבעי' יום, אם שזהו פלאי מ"מ הי' בכח האכילה, והיינו כי זימן לו ניצוץ גדול שנשא אותו מ' יום, כן כתי' צדיק אוכל לשובע נפשו בכדי להשביע נפשו דתיקון מנצוצי תהו שבהם וע"י תתעלה נפשו במעלה אחר מעלה. וי"ל שובע ע"ד משביעי' ל' שבועה אשר נשבעת לאבותינו שזה נמשך מימי קדם שלמעלה מבחי' ימות עולם, וע"י העלא' מ"ן זה נמשך המשכת מ"ד, וזהו וסיים בשולחן כו'.

אמנם יש שולחן בלעו"ז כמ"ש כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פי' כו' שהוא בחי' האכילה דכי אם הלחם שהוא אוכל שנמשך בלעו"ז נשג"ז, ועי"ז ציון שדה תחרש ח"ו ע' בד"ה חיי שרה. ולהיות כי הרע בשרשו אינו רע גמור כי אין רע יורד מלמעלה לכן נמצא בדרז"ל ענין טהורה להיתר ומ"מ אינו מדרך הטוב והישר כמארז"ל נדרי' ס"פ שני שולחן ערכתי לו והפכו, הרי נק' שולחן, ע' במאו"א שין סעי' י"ז שולחן נק' יסוד דנוק' דקדושה או דקלי' עכ"ל.

ולהיות כן צריך להקדים נט"י מי רביעי' ע"ד מ"ש בס"י ע"ס במספר עשר אצבעות וברית יחיד מכוון באמצע במלת לשון ומלת מעור, והיינו להיות כי השממית בידי' תתפש ויניקתה מבחי' הידי' שעשו מטעמי' לאביו והיינו מסוף הידי' מצפרני' שחוץ לבשר, ושפע הפנימי הוא ויפוזו, וכענין רועי גרר שרבו לאמר לנו המים (בד"ה באר בשדה ובד"ה ראה ריח בני), והמחלוקת יהי' עד אשר ירחיב ה' את גבולינו לע"ל שז"ע רחובות שלא רבו עלי'. אמנם ע"י רחיצת ידים דנט"י שממשיכין מ"ן ומ"ד דקדושה אזי נדחה השממית כי מחו"ב אין להם יניקה.

וז"ע ה' יחתו מריביו וכתי' משם אורידך נאום ה', ולכאו' יפלא מי הם המריבי' עם ש' הוי' עד שצ"ל שה' יחתה אותם, וגם צ"ל מה שא' נאום הוי' למה צריך לחתום על הענין כא' שחותם לחבירו על מה שמבטיח לו, והיתכן לומר כן למעלה, קנודהיתכן שהוא יאמר ולא יעשה כו', אך הענין יובן מי הם המריבי', ויובן ממ"ש גבי יוסף צדיק עליון וימררוהו ורבו, ע' בפי' רש"י והת"א ות"י על תי' ורבו, ובמד"ר וישלח פע"ט ע"פ רבות רעות צדיק, רבות רעות זה עשו ואלופיו, צדיק זה יעקב, ומכולם יצילנו ה' ויבא יעקב שלם, וביר"ק ע' הכנעה וז"ל סוד י"א כוכבים משתחוים לי, דע כי עי"ז יש כח להכניע י"א אלופי' דעשו, מנין י"א הוא מפורסם כי י"א קליפין הם, וי"א סממני הקטורת, וי"א פסוקים מתחילי' בנו"ן ומסיימי' בנו"ן (ובמאו"א יו"ד ל"ז נ"ז חשיב עוד י"א יום מחורב, י"א ימים שבין נדה לנדה, י"א חלקי הטומאות י"א ארורי') וכן י"א יריעות עזים לאוהל על המשכן. ואיתא בלימודי האר"י מט"ט כולל תתקמ"ה רקיעי', ועמו הרי תתקמ"ו, תתקמ"ו הוא י"א קליפין י"א פעמי' מנין אלקי' הרי תתקמ"ו, והסוד גדול רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ס"ת תתקמ"ו. [וע"י שמש וירח דקדושה ואחד עשר כוכבים דקדושה יש להכניע י"א אלופים עכ"ל.

וביאור הענין כי הנה ענין י"א קליפין היינו ע"ס דנוגה הנק' כתרי מסאבותא בחי' המקיף שעליהם שהוא ניצוץ דקדושה המחי' אותם ואינו מובלע בהם, וע' מזה בע"ח סוף שער יו"ד פרק י"א שלפי שאין הקדש מתערב בחול ע"כ החיות דקדושה רק בבחי' מקיף עליהם, ובפע"ח שער הקדישים ובת"א פ' תולדות בד"ה ראה ריח בני, ובלק"ת בד"ה וכל בניך למודי. והנה יניקתם משם אלקים, ובפרט ממ"ח צרופי' האחרונים, והיינו כי מחמת ש' אלקי' ענינו להסתיר ולהעלים, לכן מזה יוכל להשתלשל החיות אליהם ג"כ, וכמו שעיקר יניקתם מבחי' פני שור מהשמאל (כמ"ש בלק"ת בד"ה זאת חוקת התורה ויקחו אליך פרה כו') מחמת ששמאל דוחה השפע בבחי' דחייה מדחי אל דחי, ע"כ נמשך גם בקליפות משא"כ בחי' ש' הוי' שהוא גילוי אלהות אינו נמשך רק במקום הביטול (ועמ"ש בד"ה ויאבק איש עמו, וע"פ אם בן הוא כו' ואם בת היא כו'). ולכן י"א קליפין הם כחשבון י"א קנזפעמים אלקים להיות כי משם יניקתם, משא"כ בקדושה יוסף גימ' ששה פעמים הוי', יעקב ז"פ הוי', יצחק ח"פ הוי' כו'.

והנה עיקר ענין צדיק הוא מלשון צדקה דהיינו מ"ש ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה שהיא דרך הוי' דוקא להמשיך גלוי שם הוי' בשם אלקים להיות ייחוד הוי' באלקים ולא יהי' הסתר. והיינו מ"ש שמש ומגן הוי' אלקים, שאזי הוא בבחי' מגן ע"י שנמשך בש' אלקי' משם הוי' כו' (ועמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה מי יתנך כאח לי, ובד"ה שובה ישראל, דרוש הראשון בענין וידעת כו' כי הוי' הוא האלקים בשמים ממעל וכו'). והנה ע"י גלוי זה מתבטל יניקת הקליפות שיניקתם רק מההסתר דשם אלקים כשאין מאיר בו היחוד העליון דשם הוי'. ולכן דור ההפלגה אמרו ונעשה לנו שם שרצו להפליג ולהפריד שלא יומשך שם הוי' בשם אלקים וכמ"ש במ"א. וע"כ הצדיק שענינו להמשיך שם הוי' בשם אלקים, ע"ד ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה, הרי זהו כנגדם ממש, ולכן מתגברים להלחם עמו, וע"כ כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, והוא ע"ד לא יבוזו לגנב כי יגנב למלאות נפשו כו'.

וזהו ענין רבות רעות צדיק שפי' המדרש רבה על אלופי עשו שהם י"א אלופים י"א קליפין היונקים משם אלקי' ע"ד מלך אלקים על גוים, שהם גם עובדי כוכבים י"א קליפין הנ"ל שמרומזים בס"ת רבות רעות צדיק כו' ונק' רבות שהם אלופים, אך ומכולם יצילנו הוי', הוי' דוקא, כי הרי מה שהם נלחמים עם הצדיק עיקר כוונתם נגד שם הוי' שלא יהי' גילוי שם הוי' למטה והוא הנק' צדיק חי העולמים, ולכן אם תגביהי כנשר משם אורידך נאום הוי' (וכמ"ש הפי' בד"ה ויאבק איש בת"א פ' וישלח, ועמ"ש ע"פ הוי' איש מלחמה, ומ"ש ע"פ כי תצא למלחמה כו' ונתנו הוי' אלקיך בידיך).

ומכ"ז יובן ענין וימררוהו ורבו שנאמר גבי יוסף שהי' צדיק עליון המקשר ומחבר שם הוי' בשם אלקים ע"ד בן פורת ב' פעמים שממשיך יחוד חו"ב ויחוד תו"מ וגם אותיות תופר כו' היפך ומשם יפרד כו', ולכן הקליפות עמדו כנגדו, אך לא יכלו לו, כי מכולם יצילנו הוי'. ועמ"ש ע"פ והנה עלה זית טרף בפיה, כי זית הוא צדיק ששמנו אגור בתוכו, ולהוציא שמנו זהו ע"י שסובל כמה עינויים שטוחנין אותו קנחכו', כמ"ש במדרש פ' תצוה, וע"ז רומז ענין טרף כמ"ש כן גבי יוסף, ואזי מוציא שמנו שמן למאור ע"ד לכו ונלכה באור הוי' כו', וז"ש ותשב באיתן קשתו בחי' איתן האזרחי, כל האזרח בישראל שעתיד להזריח ולהאיר. וזהו וצדקה כנחל איתן והיינו ע"י הצדיק ושמרו דרך כו' כנ"ל].