עשה לך תיבת עצי גופר

דעשה לך תיבת עצי גופר

(בס"ד. ש"פ נח רל"ב).

עשה לך תיבת עצי גופר קנים, וארז"ל במד"ר פל"א ל"ג א' קנים קולין ומדורין אמר ר' יצחק מה הקן (דרש קנים ל' קן צפור) מטהר את המצורע אף תיבתך מטהרתך (י"ל לבוא לבחי' טהורה היא שורש הנשמה, וכשבא לזה ובקע חושך הגוף ה"ז מים חיים שגבוה יותר מבחי' כמו שהי' הנשמה קודם התלבשותה בגוף, וזהו ע"י עיכוב בתיבה י"ב חודש עיבור שני), פי' קן מדור העוף, קן צפור, דרור קן לה, יעיר קנו, וכן מדורי התיבה נק' קנים, ובמאו"א אות קו"ף סל"ג קן הבינה קן והיכל לחכ', שכינתא עילאה היכל קדש הקדשים, שמשם נמשך יכפר כו' תטהרו, והיינו כי ע"י המצות פוגמי' בבחי' קודש סוכ"ע, והכפרה מבחי' קדש הקדשים בד"ה שבת שבתון. ועד"ז יובן בעבודה מצורע מוציא שם רע, וכן נח לא ביקש עבור אנשי דורו, וכמו שקרבן צפור מטהר את המצורע כן התיבה בינה יובלא דרור קדש הקדשים מטהרתך, ועי"ז נמשך הכפרה וזהו וכפרת אותה ע"ד כי ביום הזה יכפר.

ופי' וענין עצי גופר ארז"ל בסנהדרין ק"ח ב' אמרי דבי ר' שילא זו מבליגה, פרש"י עץ הוא, ואמרי לה גולמיש, ובפ"ב דר"ה ך"ג א' כלונסאות של ארז, ארז קתרוס, מאי קתרוס מבליגא ואמרי לה זו גולמיש, הרי שזהו מין ארז, והיינו כי להגן על הצדיק שהרי לא חטא רק מה שלא ביקש על אנשי דורו, אבל צדיק תמים הי', נמשך ההגנה מבחי' ארז כמ"ש צדיק כתמר כו' כארז, ואם שהוא מין ארז מ"מ ה"ה קל לשוט על פני המים כמ"ש במכלול.

והענין הוא דהספינה היא הממוצע להוביל את האדם במים, ים ויבשה עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא, והעבודה בתומ"צ הוא להמשיך מעלמא דאתכסי' בעלמא דאתגלי', ע"ד וידגו לרוב בקרב הארץ, וזהו ע"י המצות שנק' ארבין כמ"ש בבה"ז פ' בשלח, והיינו כמו שהספינה היא ממוצע כן מעשה המצות הם ממוצעי' להיות נמשך בהם ועל ידם המשכת אלקות, והם נעשי' לבושי' לנפש שתוכל הנפש להשיג השגות אלקות, כמו הספינה שהיא ג"כ לבוש לאדם רק זהו ע"ד בית, מ"מ ה"ה ממוצע בינו למים. וז"ש מחקק ספון, מחקק גימ' רמ"ח, ספון מל' ספינה, וענין לבוש זהו ע"ד ויבא משה בתוך הענן וע"ד משל לבוא לחכ' השכל, כך הארבין הם ממוצעי' לילך בהם במים שאין להם סוף, ולכן עשה לך שנח שהי' צדיק הי' יכול לעשות הלבושי' לנר"נ לשוט בהם במים שאין להם סוף.

ובעבודה דנה"א כשם שע"י המצות שנק' ארבין יכול לשוט במים שאין להם סוף הוא בחי' מל', שכתר מל' הוא ממל' שבכתר לכן הוא א"ס, כן מגיני ומצלי מלעו"ז, שהוא מים רבי' טרדות הפרנסה, וכשמעמיק בהם ואומר כוחי ועוצם וידי, הרי כמו שע"י תומ"צ נפש אדוני צרורה בצרור החיים, כן להיפך נפש אויבך יקלענה היא הקליעה למרחוק מאד שא"ס להתרחקותו, וההולך בהם הוא ע"י המצות שכאשר מכוין במסחרו למען ירויח ויוכל לפרנס בניו וב"ב ויתן צדקה לעני ויתעסק בגמ"ח בין לעני בין לעשיר, אז הוא מעלה מסחר הגשמי, ונמצא כי בהם ועל ידם הולך במים רבים ואינו נטבע בהם (פי' טביעה הוא שמאבד חיותו כו') ואדרבה מעלה אותם כו'.

אמנם מי שכבר נמשך בהם ח"ו, ה"ה צריך לתיבה שפי' אדמ"ו תיבה היא תיבת התפילה ותיבת התורה שהם בחי' תשובה מלמטלמ"ע ותשובה מלמעלמ"ט, ועי"ז נמשך וכפרת אותה מבית ומחוץ שהוא בבחי' פנימי' וחיצוניות, והיינו ע"י קלא פנימאה דלא אשתמע וקלא דאשתמע, הקל קול תפילה ותורה, ועי"ז נמשך וכפרת ל' יכפר.

תוכן הענין שהצדיק יכול להמשיך ע"י התיבה מעשה המצות שנק' ארחין, וצ"ל תמים תוכו כברו ע"ד הספינה שצריכה שתהי' בלא נקב, אבל מי שפגם צריך לתשובה מעומקא דליבא, וע"י התורה ותפלה שהם קלא פנימאה וקלא דאשתמע, עי"ז נמשך וכפרת כי ביום הזה יכפר כו', תיבתך מטהרתך הוא בחי' תטהרו.