וביאור ענין פקדת הארץ

שעאוביאור ענין פקדת הארץ

[רישומי דברים לד"ה ויאמר גו' מחר חודש]

[לד"ה ויאמר גו' מחר חודש]

וביאור ענין פקדת ארץ¹, צ"ל מ"ש מחר חדש ונפקדת, תענית ד"ח ע"ב נא' פקידה באשה ופקידה בארץ, ועד"ז יפקד מושביך, מושב דוד מל', ולכאו' פקידה דאשה וגשמי' אינם שוים. בני חיי מזונא במזלא תליא, פקידת הארץ, נהר פלגיו ישמחו עיר אלקי', נהר בינה, פלגיו ז' מדות, גם הלא נת' ענין כל הנחלים ז' מדות הולכים, ומהו ענין ישמחו, הנה הגם כי בנין המל' בר"ה מ"מ בכל חדש מקבלת הארה, יחוד שמשא, זה הוי' קוינו החדש הזה יב"צ² ונודע כי בחכ' בכדי להיות המשכה מחכ' צ"ל השורש מלמעלה מהחכ' כן בכדי להיות יחוד שו"ס צ"ל שרש ההמשכה מבחי' ע"ק, ומה גם כי שורש דז"א בעת"י³, ולכאורה הלא בינה אם הבני', אך שניהם אמת לידת המדות מבינה ומ"מ שורש ז"א בעת"י, וכמו"כ במל' בנין המל' מבחי' מל' דע"ס כל הנחלים, ויחוד המל' זהו מלמעלה מסדר השתשלות ומ"מ נמשך דרך חו"ב ז"א, וזהו נהר פלגיו.

וביאור הענין הנה לידת המדות⁴ אהוי"ר ע"י התבוננות שמע ואהבת, ציווי והבטחה⁵, והוא על התבוננות ואזי מוליד אהוי"ר, וגם סופך, בד"ה וירא ישראל⁶, וכמו שבכנ"י דלתתא כן בכנס"י דלעילא כו' היחוד ע"י י"ב ג"א דז"א נמשך בכל חודש המשכה חדשה, ושורש ההמשכה מע"ק, ולכן בר"ה נפקדה שרה וחנה, כי אז זמן המל' והבנין בשביל היחוד, וכמו באדה"ר ויקח, ויבן, כן בבחי' מל'. ומפני שעבשבר"ה הבנין לכן אז הפקידה, וה' פקד הוא וב"ד, להעלות לבחי' מזלא, ומשם יופסק הדבר, ומ"מ צ"ל זכות דאל"כ אין מעלי', וכן יובן בענין הגשם, כשחפץ לשלוח ברכתו אזי שותה ממ"ע, גשם שמ"ג ז' פעמים אור ז' הימים, אך זהו ע"י ואיד יעלה בחי' אתעדל"ת אם בחוקתי תלכו, שתהיו עמלים בתורה, ועי"ז נמשך פקדת ארץ, נש"י להיות תשוקתה לבוא לשורשה לך לך, לכי לך.

וזהו ויאמר יהונתן יה"ו נתן אל דוד ה' אחרונה⁷, ש' הוי', מחר חדש יהי' יחוד דשו"ס, ואז ונפקדת ע"ד פקידת האשה ופקדת ארץ, ע"י המשכה ושלשת לבוא לבחי' סגולתא⁸, בחי' קהק"ד כח"ב סגולתא ג' ראשי ראשים וכמו סגולה למעלה מן הטעם כן לבוא לבחי' מלמעלה מהשתלשלות, היינו להיות התשוקה לבחי' א"ס ועמך לא חפצתי יה"ו נתן ת"ק ה' בריבוע, דוד הוא ג"כ ה' מל', י"ל ב' בחי' מל' ים וארץ, ויאמר לו יהונתן הוא כמו קרי"ס הפך ים ליבשה, דוד יבשה האזין וקיבל דברי יהונתן חודש י"ב ג"א דז"א ועי"ז ונפקדת כענין זכרונות ותוליד. ושלשת לבוא לבחי' סגולתא וזהו עד דוד הגדיל ולכן המטה משה הי' ביד דוד ועתיד להיות עוד אצל מה"מ מב"ד⁹ דוקא מטה עוזך כו'.