והנה כמו כו' המשכת החכ' הנק' איתן

שסטוהנה כמו כו' המשכת החכ' הנק' איתן

[רישומי דברים לד"ה אם בחוקותי]

[לד"ה אם בחוקותי[

והנה כמו1 שכדי שיומשך המשכת החכ' הנק' איתן (שהוא כמשמעו קשה בחי' מ"ה דחכ' כדפרי' בפרד"ס להיותו טרוד למיבלע לא פליט) למדות בחי' איתנים זהו ע"י ממוצע דרשב"י, כן בכדי שיתהוה אצי' מהמאציל זהו ע"י ממוצע, והוא בחי' כתר.

והענין אצי' ל' הפרשת הארה, ויאצל2, כמדליק נר לא חסר, כן אצי' גילוי הארה, ומהיות כי נק' ש' חכמ' אינו סבין, מוגבל3, לכן אין ערוך לך, ויותר אין ערוך כמו עשי' גבי אצי', וזהו בורא קדושי', וקדושי' עליות בכ"י עד אין קץ, וכ"ז בבחי' שמות א"ת שמות, ז' שמות שאין נמחקין, וראשיתן ה' בחכ' כתי' בראשית ב' ראשית ברא אלקי' דכתר, שהרי נק' ארי' שאג דיבור אנכי ה' אלקיך וה"ז יש מאין שעשאין ערוך לכן זה ע"י ממוצע דכתר, ב' בחי' ע"י וא"א, ע"י המתנשא, המעתיק הרי', המעתיק מספר, וא"א ראשית הנאצלים ב' בחי' שבממוצע, ים וארץ, ים המעלים, וזהו עד שלנבה"ע האצי' כמ"ש בעה"ק4, הי' הוא ושמו כתר, אין דיש דחכ', אך באמת עוד גבוה יותר אצי' אדם דעשי', וכתר יצי', א"ק בריאה, ובין בריאה לאצי' דכלליות הוא כדוגמת עתיק שנת' בזהר"ק, וכמו מל' דאצי' דפרטי ממוצע, כן בכלליות כו'.

ובד"כ הממוצע בחי' מל' דא"ס ויש בו ב' בחי' ים וארץ5, כי הק"ו זהו ממכ"ע, והצמצום הוא להעלים את אצי' דכלליות וזהו ענין ים סודכ"ד מעלים בחי' יש האמיתי, ונמצא כי גם לפני הצמצום יש ים וארץ, היינו מקור המעלי' ומקור המגלה, ש' הוי' ש' העצם, שמו בלבד ג"כ הוי', וכתי' לה' הנראה, וכתי' להוי' המסתיר ב' בחי' ים וארץ, והיינו כי כל ענין א"ק דלכאו' ש' זה הוא ב' הפכי'6, אדם הרי זה נברא, וקדמון היותו קדום, ואיך הוא, צ"ל ענין מח' ודבור, דבור גילוי לזולתו מח' לגבי עצמו, וכשעלה ברצונו, הנה הרצון הוא התהוות, אך ענין גילוי הרצון שהוא בחי' מח' היותה מגלה העלם העצמי לגבי עצמו זו א"ק, מילה מורכבת פי' היותו אדם לפי שזהו מקור שיומשך אח"כ מזה גם אדם דעשי', ומ"מ ה"ז קדמון כי הן אמת שהמח' ה"ה נברא אמנם כ"ז באדם אבל אצלו ית' כשם שהוא קדום כן מח' קדומה ולכן בחי' ציור אדם דא"ק להיותו גילוי העלם העצמי לגבי עצמו עדיין אין זה בגדר קריאת ש' אדם כ"א אדם קדמון להורות על ידיעתו, ולכן להיות א"ק זהו ע"י צמצום, כי לגבי עצמו' כבריאה יחשב, ויש עדיין בחי' אצי' שבעצמו' כנ"ל ע"ד בריאה גילוי גבי עצמו כן יש אצי' שהוא שורש הפרשת הארה כו', וביניהם ממוצע, כמו בחי' מל' שבאצי' דפרטי, וכמו"כ יש מה ששיער עצמו בכח, יש שם ג"כ כל בחי' אלו. ונמצא כי יש ים וארץ לפני הצמצום בפועל.

וזהו פלג אלקים מלא מים, מי אלה ב' הפכי' אותי' אלקי' וע"י גילוי מי באלה ע"י נעשה מלא מים הוא בחי' ים בכ"מ ואז נמשך אח"כ גילוי הארץ ע"י העלם, ונמצא כי ענין קרי"ס הוא עד רום המעלות, וזהו ולכן קרי"ס הי' ע"י ג' פסוקי' ג' אבות, ויט יעקב7, אויר קדמון בחי' רוח קדים, ועי'ז נמשך להיות פקדת ארץ ותשוקקי', נש"י ארץ, קדמו לכ"ד אפי' לתורה כמ"ש בתד"א, ולכן יעקב מקור יב"ש8 אויר קדמון, הוא המעורר בשורש שרשם להיות גילוי מי דהעלם באלה דהעלם ולכן ע"י פקידה זו מתמלאת תשוקת הארץ דוקא להיות כי הם המעוררים.

שעאוזהו אם בחוקותי תלכו אם תהיו עמלים בתורה כמארז"ל נתאוה שיהי' עמלים, ע"ד נתאוה דירה, ואז ונתתי גשמיכם גשם שמ"ג אזה"י9 ושורש הגשמיות קדי' סוב"ת גם אם אין גשמים אין אדם ישראל שקדמו כמ"ש בתד"א ואז ונתתי גשמיכם כו' פריו ועצו שוין, הגשמי' הוא משרש שרש הקדום ומה קרי"ס הקדמה למ"ת כ"ש ע"י התורה.

הערות

עמוד שסט

  1. 1. והנה כמו. . המשכת החכ' : הוא רישומי דברים בקצרה מד"ה אם בחוקתי תלכו הנדפס לעיל ע' שכו ואילך.
  2. 2. אצי' ל' הפרשת הארה ויאצל : ראה תו"א בראשית ג, א. וירא יד, א. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' רצב. אוה"ת ואתחנן ע' קפו ואילך. לעיל ע' קלח. וש"נ.
  3. 3. סבין מוגבל : תיבות אלו אינן ברורות כ"כ בגוכי"ק.

עמוד שע

  1. 4. עד שלנבה"ע [ שלא נברא העולם] האצי' כמ"ש בעה"ק : ראה גם סה"מ תרל"ב ח"א ע' כ. וש"נ. תרמ"ד (הוצאת תשס"ג) ע' שמו. וש"נ.
  2. 5. ובד"כ הממוצע. . מל' דא"ס. . ב' בחי' ים וארץ : בהבא לקמן ראה אוה"ת בשלח ע' תקעב-ג. סה"מ תרכ"ח ע' קמא. תרל"ב ח"א ע' קלז.
  3. 6. א"ק דלכאו'. . ב' הפכי' : בהבא לקמן ראה סה"מ תרכ"ח ע' צד ואילך. וע' קסו ואילך. תרל"ג ח"ב ע' תקט ואילך.
  4. 7. קרי"ס הי' ע"י ג' פסוקי'. . ויט יעקב : בכ"ז ראה אוה"ת בשלח ע' תקעה.
  5. 8. יב"ש : י"ב שבטים.

עמוד שעא

  1. 9. וזהו אם בחוקותי. . אזה"י [ אור ז' הימים] : ראה בכ"ז אוה"ת ויקרא (כרך ב) ע' קצה-ו. סה"מ תרכ"ו ע' ק-קא. תר"ל ע' קמה-ו. קנג-ד.