ולהבין כו' ענין כל הנחלים
שסזולהבין כו' ענין כל הנחלים
[רישומי דברים לד"ה משכיל לאיתן האזרחי]
[לד"ה משכיל לאיתן]
ולהבין בתוס' ביאור1 ענין כל הנחלים בענין והאיתנים, צ"ל ענין רשב"י, ששיבחו אותו מאד, בזהר בא מאן פני האדון ה' צבאות דא רשב"י2, דלכאורה האיך יאמרו על אדם נברא.
ויובן בהקדם ענין לעולם יסדר שבחו ש"מ3, פי' וענין השבחים כענין הללוי' בהילו נרו, כטבע החסדן מתעורר ע"י השבח, וכן ע"י דבר חדש פונה לב המלך, כן שסחע"י השבחים מעוררי' העלאות החכמה לבחי' משכיל שיומשך מבחי' משכיל לשכל, שזה"ע משכיל לאיתן האזרחי.
וביאור הענין דהנה בורא קדושים ישתבח שמך4, שגם החכ' היא בריאה יש מאין כמ"ש והחכמה מאין, ע"ד מציאה, בראשית ברא, בחי' ב' ראשית ח"ע וח"ת ברא אלקים דכתר, וכנ"ל דיתבא על כורסי' דשביבין, לאכפי' להון י"ל ע"י הבירור דתהו שמתברר מבי"ע, שא"א כ"א ע"י ברה"ע, שהיא ב' בחי' חכ', ולכן ישתבח שמך בעילוי אחר עילוי, וקדושים חכ' בכ"י יהללוך סלה ע"ד עליות עד אין קץ דג"ע, צדיקים אין מנוחה כו', וכן קדושים כו', וכ"ז הוא בבחי' שמך לפי שאין ערוך לך כלל, וההילול הוא רק לשמך, ובכדי שיומשך מבחי' שמך צריך להיות ממוצע.
וז"ע רשב"י בדורו, ולכן ע"י לימוד התורה פעל גשם כמ"ש בזח"ג5 אחרי דנ"ט, כמו משה בדורו, שנה עליו פרק אחד, וזהו שביקש משה לכנוס לארץ ע"ד מלמעלמ"ט6, כי הגם שכתו' ב"פ לך ה' הגדולה ביטול בתפלה ה"ע העלאת נחלי' ז"א בחו"ב, מ"מ מי יעלה כו' שצ"ל ע"י התבוננות בינה בן י"ה, שהוא כבד מאד, אך ע"י התורה וכל בניך למודי הוי', א"ת בניך אלא בוניך תורה, נק' ורב שלום לפי שמבררת גם טורי דפרודא, וגם לפי שע"י התורה בנקל יותר והכל יכולים אפי' אם אינו מזוכך עדיין, כענין מ"ת לגבי תחה"מ, ולכן רצה משה שיהי' כן בכ"י ע"ד שנה עליו פרק א' ועי"ז יומשך גשמיות ג"כ, אך לא פעל כ"א ביח"ס תורתן אומנתן רשב"י, ולכן הוא הי' הממוצע.
וענין השבח לעורר שיומשך מבחי' משכיל לבחי' איתן, להיותו הממוצע, ובו יש ב' בחי' זנב לאריות ארי' דכתר ארי' שאג, וראש לשועלים השפעה לתלמידים, ובכדי שיומשך ממשכיל לאיתן זהו ע"י השבח, וכענין הללוי' שיומשך מבחי' כתר בבחי' העליונה דממוצע.
ולכן מאן פני האדון, רשב"י, כי כשם שה' צבאות ש' שמאיר בבריאה, כן רשב"י האיר לתלמידים בדורו, כמ"ש בזהר ואי לעידן דתסתלק חשכת עלמא. וענין ל"ג בעומר הוד שבהוד7 ע"ד האופן בתוך האופן, בחי' הודאה שזהו לעצמותו שסטשלמעלה מבחי' שמך הנ"ל, ולכן אז נסתלק רשב"י כי הוא הי' הממוצע, ובהסתלקו האיר שורש דשורש נשמתו בחי' שמך ולכן זהו בהוד להיותו מודה לעצמותו, ע"ד נהורא תתאה קארי תדיר.
וזהו כל הנחלים הוא כל התנאים שקיבלו ע"י הממוצע דרשב"י, והאיתנים מוסדי ארץ, ורשב"י הוא משכיל לאיתן, וענין האזרחי כמו בקרי"ס הי' גילוי עדאת"כ כן רשב"י נוני ימא ע' בלק"ת שמיני ד"ה לויתן כו' בכתב שנדפס משם8, ע"ד משה כי מן המים משיתהו, וזהו האזרחי מה שעתיד לזרוח, כי משה ג"ר וגו"א9, ולכן מה שהאזרחי זהו עכשיו משכיל לאיתן רשב"י בעלייתו בהוד שבהוד.
הערות
עמוד שסז
- 1. ולהבין בתוס' ביאור : הוא רישומי דברים בקצרה מד"ה משכיל לאיתן האזרחי שנדפס לעיל ע' שיח ואילך.
- 2. בזהר מאן פני האדון ה' צבאות דא רשב"י : בזח"ב לח, א הובא הפסוק (תשא לד, כג) יראה כל זכורך את פני האדון ה'" (ועד"ז במשפטים כג, יז), בלא תי' צבאות". [ובישעי' י, לג: הנה האדון ה' צבאות" הובא לעיל ע' שכב]. נת' במאמרי אדה"ז תקס"ד ע' קו. או"ת ויחי שנח, ב. סה"מ תרל"ב ח"א ע' לח. וש"נ. וע' ר ואילך.
- 3. ויובן בהקדם ענין. . שבחו ש"מ [ של מקום] : בהבא לקמן ראה הוספות לתו"א ויחי קב, א. קג, ג ואילך. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' שע ואילך. ח"ב ע' תש ואילך. אוה"ת חנוכה (כרך ה) תתקלה, א ואילך. דרמ"צ קמח, א ואילך. ועוד.
עמוד שסח
- 4. וביאור הענין דהנה בורא קדושים ישתבח שמך : בהבא לקמן בפיסקא זו ראה בארוכה לקו"ת בהר מא, ב ואילך.
- 5. וז"ע רשב"י. . ע"י לימוד התורה פעל גשם כמ"ש בזח"ג : נת' בארוכה בסה"מ תרכ"ז ע' רצא ואילך. וש"נ.
- 6. וזהו שביקש משה לכנוס לארץ ע"ד מלמעלמ"ט : ראה בארוכה לקו"ת ואתחנן ב, סע"ג ואילך. ג, ג ואילך. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תכג. [ובהנסמן שם בתחילת המאמר].
- 7. וענין ל"ג בעומר הוד שבהוד : ראה בכ"ז בארוכה סידור עם דא"ח דש, א ואילך. שו, ג ואילך. אוה"ת ויקרא (כרך ד) ע' א'קיט. ועוד.
עמוד שסט
- 8. ע' בלק"ת שמיני ד"ה לויתן כו' בכתב שנדפס משם : בלקו"ת שמיני יח, א: כי יש ב' מיני צדיקים, הא' אותן שעבודתם ברוחניות פי' בכוונת הלב לייחד יחודים עליונים ובבחי' עליות, וכגון רשב"י כשהי' במערה י"ג שנה כו' וכן האריז"ל הי' ג"כ בבחי' זו. ובהגהות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ללקו"ת מעיר שב לקו"ת כי"ק" נוסף: וכן הבעש"ט". ובנו"א בס' מאמרי אדה"ז תקע"א ע' קסד: ומהם הי' האריז"ל בדורו (פי' שהי' בו גם מבחי' זו, ולא זו בלבד) והבעש"ט ז"ל בדורו". ובנו"ב בס' מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' קמד: (וכמו האריז"ל וחביריו בדורו, והבעש"ט ז"ל וחביריו בדורו, וכך בכל דור ודור)". הובא בסה"מ תשי"א-י"ג ע' 75.
- 9. משה ג"ר וגו"א : גואל ראשון וגואל אחרון.

