תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרל"א ח"א מאמרים

גדולה מילה

קמגגדולה מילה

בס"ד.

גדולה מילה¹ שנכרתו עלי' י"ג בריתות², ולכאו' צ"ל הלא על כל התורה לא נכרתו רק ג' בריתות, ואיך על מצוה אחת מדברי תורה יכרתו עלי' י"ג בריתות. הנה כתי' מי יעלה לנו השמימה ר"ת מילה וס"ת הוי', שלכאו' יפלא איך מילה בר"ת והוי' בס"ת.

אך הענין דשם הוי' רומז על עשר ספירות יו"ד בחכ'³ ה"א בינה וא"ו ה"א זו"נ. והנה בע"ס יש מקיפי' ופנימי', ז"א מקיף למל' ע"ד השמי' שמקיפי' לארץ, וכמו באדם כשמאיר המדה בתוקף אינו יכול לדבר⁴, והיינו כי כל המדה אינה יכולה לבוא בגילוי בבחי' אור פנימי כ"א נשארת בבחי' מקיף⁵, שענין המקיף הוא מה שא"א לבוא בבחי' אור פנימי נשאר בבחי' אור מקיף, והגם כי הדבור מגלה העלם המדה, זהו כשמתצמצם המדה, אבל כמו שהיא היא רק מקפת, ואמנם ענין ההיקף מובן שכשמתצמצם המדה ומתגלה בדבור מ"מ במידה שבלב מוקף כל ענין הדיבור, ומתחכם בחכ' שבמידה איך להטעים הדבר לזולתו כו'.

וזהו ענין שמים וארץ שהם אור מקיף ואור פנימי⁶ שהארץ היא בחי' אור פנימי והשמים ארז"ל למה נק' שמים שהם מאש ומים הם בחי' חו"ג מדות עליונות, שנגד הדבור הם נשארי' בבחי' מקיף, כ"א הארת המדה לבד מאיר בדיבור. אמנם הנה נודע כי ישעי' אמר שמעו שמים והאזיני ארץ, ומשה אמר האזינו השמים ותשמע הארץ⁷ בה"א הידיעה, והיינו שיש ב' בחי' שמים וארץ, הא' הוא בחי' זו"נ כנ"ל, [והב' הוא בחי' חו"ב], וכשם שז"א מקיף למל' כן בחי' החכ' הוא בחי' מקיף על הבינה, שהבינה נק' ארץ בחי' אור פנימי נגד בחי' החכ' שנק' קמדבשם אור מקיף⁸. אמנם חלוקי' הם בטעמם, שהחכ' היא בחי' מקיף להיותה בבחי' ברק המבריק עדיין, ומה שהמדות הם מקיפי' לדבור זהו מחמת תקפם כו', איך שיהי' שניהם הם מקיפי'. וענין שמשה אמר האזינו להשמי' בחי' חכ', וישעי' אמר האזיני ארץ בחי' מל' כי אבא יסד ברתא. והנה יש עוד בחי' מקיף והוא הנק' שמי השמים בחי' כתר, והיא בחי' החופה שעל כל כבוד, אפי' על בחי' כבוד נאצל דחכ'⁹. ומ"ש במילה מי יעלה לנו השמימה ר"ת מילה כולל כל בחי' המקיפי' הנק' שמים אפי' בחי' שמי השמים כו', ולכן מילה בר"ת והוי' בס"ת, כי שם הוי' הוא יו"ד בחכ' ה"א בינה וא"ו ה"א זו"נ זהו בחי' אצי', אבל ע"י מילה מגיע לבחי' שמי השמים בחי' כתר, ולכן היא בר"ת. והגם כי קוצו של יו"ד רומז ג"כ לכתר, מ"מ זהו רק רמיזה ואינו בחי' אות מאותיות דשם הוי'.

ועפ"ז יובן מה שעל המילה נכרתו י"ג בריתות משא"כ על כל התורה לא נכרתו רק ג' בריתות, דהנה בפרדס בסופו הביא ברייתא משמעון הצדיק¹⁰ בענין י"ג מדה"ר שהם ע"ס וג' עולמות בי"ע, ובשער י"א הוא שער הצחצחות הביא תשו' רב האי גאון ששאלו לו ע"ס ידענו י"ג לא ידענו, והשיב להם שהם ע"ס וג' ראשי ראשים שהם אור צח ואור מצוחצח ואור קדמון, ויש לחבר ב' הדיעות שג' עולמות בי"ע שרשם הוא מג' ראשי ראשים וכנז' בת"א בד"ה משה ידבר¹¹. והענין הוא דהנה ארז"ל באיזהו זכות הי' נכנס אהרן לבית קדה"ק זכות המילה¹² היתה נכנסת עמו, והיינו כי ענין המילה הוא העברת הערלה וקריעת עור הפריעה¹³ הוא בחי' הפרסא שבין קדש לחול ובין טמא לטהור שהיא המעלמת ומסתרת על אור האלקי לגמרי עד שיוכל להיות מציאות הרע, ועור הפריעה היא המבדלת בין הקדושה לק"נ שהוא בחי' ההבדל שבין קדש לחול, ולכן עור הערלה צריכי' להעבירה לגמרי, ועור הפריעה אין צריך לכורתה כ"א לקורעה ולכפותה על הצדדי' להורות שהק"נ באפשר להתברר ולהתכלל בקדושה, אמנם הערלה צריכה כריתה לגמרי כי כלי חרס שבירתם זהו תקנתם שאין להם תקנה כ"א להעבירם מן העולם, וכענין מצות לא תעשה^א.

הערות

עמוד קמג

1. גדולה מילה : מאמר זה מיוסד על ד"ה זה להצ"צ בכת"י 2111 טו, א ואילך. ובשינויים והוספות בד"ה זה בסה"מ תרכ"ו ע' כג ואילך. מאמר הצ"צ מיוסד על ביאור לד"ה בעצם היום הזה במאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' יב ואילך. ובתוס' הגהות באוה"ת לך לך (כרך ד) תשכה, א ואילך. [מאמר אדה"ז הנ"ל הוא ביאור לד"ה בעצם היום הזה בתו"א לך לך יג, סע"ב ואילך. ונו"א במאמרי אדה"ז תקס"ג שם ע' י. תו"ח לך לך צג, ב ואילך. מאמרי אדהאמ"צ הנחות תקע"ז ע' רפ-פא]. וראה גם פלח הרמון בראשית מב, א ואילך [ד"ה בעצם היום הזה]. וראה עניני המאמר בשינויים ד"ה לא תירא לביתה משלג בסה"מ תרל"ג ח"ב ע' שצט ואילך. ד"ה מי יעלה לנו השמימה בסה"מ תרל"ח ע' שפג-ד.
2. שנכרתו עלי' י"ג בריתות : ראה עוד על מאחז"ל זה [נוסף להנסמן לעיל] בלקו"ש חכ"ה ע' 54 ואילך.
3. דשם הוי' רומז על עשר ספירות יו"ד בחכ' : ראה ג"כ לקו"ת ראה יח, א ואילך. תצא לח, ג ואילך. לט, ב ואילך. אוה"ת ראה ע' תרמט. ביאוה"ז להצ"צ ח"א ע' שסג ואילך. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תמד ואילך. [ובהנסמן שם בתחילת המאמר]. ובכ"מ.
4. באדם כשמאיר המדה בתוקף אינו יכול לדבר : ראה בארוכה מאמרי אדהאמ"צ דרושי חתונה ח"א ע' רלד ואילך. וראה גם שם ח"ב ע' תסב ואילך.
5. כל המדה אינה יכולה לבוא. . בבחי' אור פנימי. . כ"א. . מקיף : ראה סידור עם דא"ח רס, א.
6. וזהו ענין שמים וארץ שהם אור מקיף ואור פנימי : ראה לקו"ת נשא כא, ג. דרושים לר"ה נט, ג. אוה"ת לך לך (כרך ד) שם תשכה, א ואילך. לקו"ש חי"ד ע' 147. ובכ"מ.
7. ישעי' אמר שמעו שמים והאזיני ארץ ומשה אמר האזינו השמים ותשמע הארץ : נת' באוה"ת דרושים לחג השבועות ע' קצח. האזינו ס"ע א'תרלז. ובלקו"ש ח"ב ע' 415 ואילך. ח"ט ע' 204 ואילך. חי"ד שם ע' 143 ואילך.

עמוד קמד

8. שהבינה נק' ארץ. . החכ' שנק' בשם אור מקיף : ראה בארוכה אוה"ת לך לך (כרך ד) שם תשכה, ב ואילך.
9. בחי' החופה שעל כל כבוד. . כבוד נאצל דחכ' : ראה בארוכה לקו"ת שה"ש מז, ב ואילך. סידור עם דא"ח קכח, ד ואילך.
10. בפרדס. . ברייתא דשמעון הצדיק. . תשו' רב האי גאון : ראה בכ"ז בארוכה אוה"ת שה"ש (כרך ב) ע' תקנו-ז. סה"מ תרכ"ו שם ע' כד ואילך. תרל"ב ח"א ע' קפט. ח"ב ע' תח ואילך. תרס"ד (הוצאת תשנ"ד) ס"ע קכב ואילך. תרע"ח ס"ע עו ואילך. תרצ"ט ע' 108 ואילך.
11. בת"א בד"ה משה ידבר : פ' יתרו סח, ד.
12. באיזהו זכות הי' נכנס. . זכות המילה : ראה בארוכה סה"מ תר"ל ע' קכא ואילך. תרל"ב ח"א ע' קלח ואילך. וראה גם אוה"ת אחרי ס"ע רפו ואילך. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תקיט, ועוד.
13. המילה. . העברת הערלה וקריעת עור הפריעה : ראה לקו"ת תזריע כא, א. דרך מצותיך ד, ב ואילך. אוה"ת יתרו ע' תתי ואילך. ועוד.
א. וכענין מצות לא תעשה : בגוכי"ק ממשיך כאן עוד קטע: והנה כמו שיש פרסא בין טמא לטהור כמ"ש והבדלתם בין הבהמה כו' לטהור. [ולא נגמר ההמשך בגוכי"ק. וראה בדרושים שנסמנו לעיל בתחילת המאמר].