וזהו וישב כו' ענין השפלה

פאוזהו וישב כו' ענין השפלה

[סיום ד"ה מי כה' אלקינו]

[סיום המשך מי כה' אלקינו]

וזהו וישב יעקב¹ בארץ מגורי אביו, וישב הוא ענין השפלה וירידה ממקום עמידתו, ופי' שבחי' יעקב יו"ד עקב נמשך ונשפל להיות בארץ מגורי אביו, ומגורי יש בו ב' פירושים² הא' הוא לשון יראה וכמו לא תגורו מפני איש, מגור מסביב, והב' הוא ל' אוצר כמו מגורה מליאה פירות שהוא כלי שאוצרין לתוכה, ושניהם עולים בקנה אחד כי יראת ה' היא אוצרו כתי' וכן בדרז"ל אוצר של י"ש שהוא בחי' יר"ע יראה בשת בבחי' ביטול הוא כלי קבול לחכ' שיהי' שורה ומתגלה בו ונק' מגורי אביו כי יעקב הוא בחי' יו"ד עקב הוא בחי' הארה והמשכה מבחי' ח"ע להמשיך עד סוף כל דרגין, ובחי' ח"ע נק' אביו, ויר"ע שהוא בחי' ארץ עילאה שהיא בחי' בינה עילאה מקור הג"ע העליון נק' מגורי אביו שהיא בחי' כלי לח"ע ממש. ועוד יש ישיבה והשפלה אחרת ממדותיו של יעקב להמשיך מדת חסד מראש כל דרגין עד סכ"ד בארץ התחתונה הוא כנען שהוא בחי' מל' ית' מקור געה"ת ומלך במשפט יעמיד ארץ והוכן בחסד כסאו, שקיום העולם הוא בחסד כמ"ש עולם חסד יבנה, דהיינו בעשיית המצות בכלל ששרשם הוא בחי' חסד ובפרטיות הוא מצות הצדקה וחסד שלכן נקראת בשם מצוה סתם שהיא שקולה כנגד כל המצות כמ"ש בתניא³.

והנה אח"כ כתי' אלה תולדות יעקב יוסף, והענין הוא דהנה ג' אבות הם כנגד ג' רגלים וכנ"ל, ויוסף הוא בחי' נהורא רביעאה לנהורין עילאין הוא בחי' ומדרגת שמע"צ. והנה מתחלה י"ל ענין שמע"צ מה שעושין בשמע"צ שמח"ת⁴ שלכאורה הי' צריך לעשות שמח"ת בשבועות. אך הנה כתי' ביום חתונתו זו מ"ת ופרש"י ביום חתונתו זה יוהכ"פ שבו נתנו לוחות האחרונות, והיינו לפי שהלוחות הראשונות נשתברו ולא הי' להם קיום, והלוחות האחרונות נתקיימו, לכן ביום חתונתו זו מ"ת קאי על יוה"כ כו'. ועוי"ל לפי שבלוחות הראשונות הי' במדריגת צדיקי' ואח"כ בלוחות האחרונות נעשו בחי' בע"ת והנה במקום שבע"ת עומדי' צד"ג אין יכולי' לעמוד, וכן הלוחות הראשונות הי' צד"ג, והלוחות האחרונות הוא העיקר, ובזה יובן מה שעושי' שמח"ת בשמ"ע לפי שעיקר השמחה עושי' על לוחות האחרונות דוקא. אך עדיין י"ל למה אין עושין שמח"ת תיכף אחר יוהכ"פ.

אך הענין הוא דהנה שמע"צ הוא בחי' היחוד⁵, והנה היחוד צ"ל תחלה בחי' חופה, והנה יוכ"פ הוא בחי' החופה, דהנה המעלה של יוכ"פ הוא שהוא יום התשובה פבשהוא בחילא יתיר בחי' חופה לפי שהוא למעלה מגדר הכלי ואינו יכול להתלבש בכלי כלל, ולכן יוהכ"פ הוא בחי' חופה כנ"ל, ואח"כ בשבעת ימי הסוכה שהוא בחי' שבעת ימי המשתה הוא ג"כ המשכה זו רק בבחי' מקיף בחי' צל סוכה שהוא המשכת המקיפי' שמלמעלה, וכדי שיומשך היחוד בבחי' פנימי' זהו ע"י המשכת הדעת כי דעת הוא בחי' התחברות ולכן היחוד נק' בשם דעת, וכמ"ש והאדם ידע, והנה המשכת הדעת הוא ע"י ד' מינים שבלולב וכמ"ש בפע"ח שד' מינים הוא ממשיך בחי' דעת ולכן ע"י ד' מינים אלו נמשך אח"כ היחוד בשמע"צ שהיא המשכה בבחי' פנימי', וכמ"ש ביום השמיני עצרת תהי' לכם, עצרת לשון קליטה כו', ולכן עושי' שמח"ת בשמע"צ דוקא, לפי שאז הוא עיקר השמחה לפי שאז נמשכה המשכה בבחי' פנימי', משא"כ ביוה"כ וסוכות הוא הכל רק המשכה שבבחי' מקיף כו'.

והנה בחי' שמע"צ הוא מדרגת יוסף שהוא רגלא רביעאה לכורסי', דהנה באמת י"ל בענין שמע"צ שבגמ' אמרו ששמע"צ הוא רגל בפ"ע וא"כ אינו מובן למה אינו נא' בתורה כ"א שלש רגלים וכמ"ש שלש רגלים תחוג לי בשנה, אך הנה איתא בגמ' שאפי' למ"ד ששמע"צ הוא רגל בפ"ע הני מילי לענין פז"ר קש"ב, אבל לענין תשלומין חדא רגל נינהו. והענין הוא דהנה שמע"צ הוא ענין מה שנמשך המשכה זו בבחי' פנימי' ממש, שביוהכ"פ הוא רק המשכה שבבחי' מקיפי' לבד דהיינו שהמשכה זו הוא רק למעלה באצי' כי סוכות הוא מדרגת יעקב, והנה על מדת יעקב נא' והבריח התיכון מבריח מן הקצה כו' דהיינו מקצה העליון עד בחי' קצה התחתון שהוא בחי' מל', אבל מ"מ המשכה זו היא רק למעלה באצי', וזהו וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען שהוא ממשיך בבחי' ארץ עילאה עד בחי' ארץ תתאה שהוא בחי' מל', אבל מ"מ ההמשכה זו היא רק למעלה באצי' ונק' רק בחי' מקיף לבד, אבל כדי שיומשך המשכה זו בבי"ע זהו ע"י יוסף דוקא שיוסף הוא הממשיך למטה בבחי' פנימי' ממש שזה"ע שמע"צ שהוא המשכה בבחי' פנימי' כו', והנה כדי שיומשך המשכה למטה זהו"ע פיזור, כי א"א שיומשך למטה כמו שנמשכה למעלה ולכן נק' פיזור (הג"ה. וזהו מ"ש צדקת פרזונו בישראל, צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שפיזרן בין האומות, שפירזונו הוא לשון פיזור ונא' פרזונו ע"ש פרזות תשב ירושלים, והיינו שעתה נא' על חומותיך ירושלים, שיש לירושלים בחי' חומה, שזהו ג"כ ענין חותם כי חומת וחותם⁶ הוא ענין אחד כדי שלא יהי' יניקת החיצוני', וזהו ענין חותם של נעילה של יוהכ"פ לפי שביוהכ"פ ממשיכי' ממקום גבוה מאד בחי' לפני הוי' תטהרו, ומצד שהוא המשכה ממקום גבוה מאד שם כחשיכה כאורה שוין, ויכול להיות מזה יניקת החיצוני' לכן צריך לחותם, והושענא רבא הוא בחי' חותם בתוך חותם, אך שמע"צ הוא מבטל את החותם לפי שהוא ע"ד לע"ל שנא' פרזות תשב ירושלים שלא יהי' יניקת החיצוני' כלל, ולכן שמע"צ מבטל את החותם כו' לפי שבשמע"צ נא' עצרת תהי' לכם דוקא ואין צריך לחותם כלל, ולכן נא' פרזות וגם הוא לשון פיזור לפי שהמשכה זו נמשך למטה דוקא בבחי' פנימי' כו').

פגוהנה המשכה זו בבחי' פנימי' הוא ע"י יוסף דוקא לפי שיוסף הוא בן שבע עשרה שנה שהוא בגי' טוב שיוסף הוא מדרגת טוב, וכמ"ש אמרו לצדיק כי טוב, והנה טוב הוא מקור ההשפעה, שמקור ההשפעה הוא מדת הטוב כו' לפי שטבע הטוב להטיב כו' ולכך ע"י יוסף דוקא נמשך המשכה בבחי' פנימי' כו', ולכך הי' יוסף למטה פזרן מאד וכמ"ש ויוסף הוא המשביר לכל עם הארץ, ויכלכל יוסף את כל בית אביו כו'. וזהו הני מילי לענין פזר, שהוא רגל בפ"ע לענין פזר דהיינו לענין המשכה שנמשך למטה כו', וקשב הוא ל' הקשיבו אלי ואדברה שהוא ל' קליטה והיינו שיוקלט השפעה במקבל וכמ"ש עצרת תהי' לכם עצרת הוא ל' קליטה בפנימי' והשפעה זו נקלטת במקבל ע"ד בור סוד שאינו מאבד טפה, ולענין זה הוא רגל בפ"ע, אבל לענין תשלומין חדא רגל נינהו, לפי שבאמת אין המשכה זו המשכה חדשה ממש רק מה שנמשך בסוכות ע"י יעקב שהוא בחי' בריח התיכון, המשכה זו ממש נמשכה בשמע"צ ע"י יוסף. וזהו שיעקב ויוסף הוא וא"ו עם המילוי⁷, וזהו שנא' ביעקב ואלקי יעקב שיעקב הוא בבחי' וי"ו בריח התיכון כו' ויוסף הוא המילוי של הוי"ו, והנה וי"ו עם המילוי הוא בחי' אחת שמילוי הוי"ו הוא ג"כ וי"ו וא"א לומר וי"ו בלתי⁸ המילוי וי"ו שאין במילוי שום התחדשות כלל, והיינו לפי שמה שיעקב ממשיך למעלה זה עצמו ממשיך יוסף למטה נמצא שאין בהמשכה זו דבר חדש כלל לכן לא נא' בתורה כ"א שלש רגלי' ולא נחשב שמע"צ לרגל בפ"ע רק לענין פזר קשב דהיינו שלענין זה הוא רגל בפ"ע שאע"פ שע"י יעקב שהוא רק המשכה שבבחי' מקיף לבד אבל כדי שיהי' הפיזור בהמשפיע שיומשך למטה, וגם לענין קשב כדי שיוקלט השפעה זו במקבלי' לענין זה הוא רגל בפ"ע כו', אך אעפ"כ בחי' ומדרגת יוסף הוא בחי' שמיני דוקא ששמיני הוא בחי' שומר את המקיף שלמעלה מהשבעה, ולפי שזהו הכלל שכדי שיומשך למטה דוקא צריך שיהי' ההמשכה ממקום גבוה יותר, וכמ"ש המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ, והיינו לפי שהוא מגביהי לשבת שלמעלה מסדר השתלשלות לכך המשפילי כו', שכח ההשפעה נמשך דוקא מבחי' המגביהי כו', וזהו שמדרגת יוסף היא בחי' שמיני, לכן נק' יוסף ע"ש תוס' אורות כו'.

ובזה יובן ג"כ ענין חנוכה שהוא תמני יומי' דוקא כי בבהמ"ק הי' המנורה של ז' נרות ונר חנוכה היא שמונה נרות, דהנה בנר יש ד' בחי'⁹ שמן ופתילה ותרי גווני אור, שמן ופתילה היא בחי' העלאה והמשכה וב' גווני אור שהוא נהורא אוכמא ונהורא חיוורא שהוא בחי' הקול קול יעקב שהוא בחי' רעו"ד ותורה כו', והנה בבהמ"ק הי' רק ז' נרות, ובנ"ח הי' שמונה נרות דהנה נר חנוכה היא על פתח רשות הרבים מבחוץ שהוא בחי' טורי דפרודא, וכדי שיומשך למטה גם בטורי דפרודא לכן צריך שיומשך דוקא מבחי' שמונה שהוא מדרגת שמע"צ שהיא מדרגת יוסף שמשם לא יוכל להיות יניקת החיצוני' כלל וכמ"ש ולא עמד איש¹⁰ בהתוודע יוסף אל אחיו, פדכמ"ש בזח"א דר"ח ב' בזמנא דקוב"ה כו' בגין כך ביום השמיני עצרת תהי' לכם דוקא, כי ז' ימי הסוכו' הקריבו ע' פרים כנגד ע"ש שמשם יוכלו גם הם לקבל, לפי שהמשכה זו רק בבחי' מקיף כו', משא"כ ביום השמיני^* עצרת תהי' לכם דוקא, לפי שממדרגת שמיני אינם יכולים לקבל, וכך בנ"ח לפי שהיא על פתח הבית שמשם יוכל להיות יניקת החיצוני' לכן הם תמניא דוקא, ושרש המשכה זו הוא ג"כ ע"י טוב, וזהו מ"ש בנרות בהטיבו את הנרות שהוא בחי' מקור טוב ששרש מדת הטוב נמשך מבחי' הטוב כי לא כלו רחמיך שהוא בחי' מקור י"ג מדה"ר ולכך נא' בנרות בהטיבו את הנרות לפי שהנרות הם המשכה למטה זהו ע"י מדת הטוב כו'.

והנה בבהמ"ק לא הי' רק ז' נרות לפי שהי' המנורה בהיכל שמשם לא יוכל להיות יניקת החיצוני' לכן הי' רק ז' נרות, משא"כ בנ"ח שהיא על פתח הרבים לכן צריך שמונה דוקא ע"י שמע"צ שהוא רגל בפ"ע לענין פזר קשב כו', נמצא שיש שייכות לנ"ח לשמע"צ וסוכות. וזהו שב"ש אומרים פוחת והולך כפרי החג, ולכאורה אינו מובן מה שייך נ"ח לפרי החג, אך לפי הנ"ל יובן היטב לפי שבאמת הם ענין אחד ולכך מדמה אותם ב"ש לפרי החג כו', וב"ה אומרים טעם אחר הגם שהסברא נותנת שיהי' מדמין לפרי החג אך מעלין בקודש ולא מורידין, אבל באמת ענין נ"ח ושבעת ימי הסוכות ושמע"צ הם ענין אחד, וזהו ג"כ ענין מילה שניתנה בשמיני, שהיא ג"כ המשכה מבחי' שומר את המקיף, לכן ע"י המילה נא' ג"כ בשם הוי' כי אמילם, שמשם נכרתים כל החיצוני' שאינם יכולים לקבל שום יניקה לפי שהוא מדרגת שמיני כו'. וזהו וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען, שיעקב הוא הממשיך בארץ עילאה ובארץ תתאה אך מ"מ המשכה זו היא רק למעלה, אבל למטה היא רק בבחי' מקיף, אך אלה תולדות יעקב יוסף שעיקר המכוון הוא שיומשך למטה דוקא בבי"ע זהו ע"י יוסף דוקא, ומפרש הטעם יוסף בן שבע עשרה שנה, כי יוסף הוא מדת הטוב, אמרו לצדיק כי טוב, ומצד זה יכול להמשיך אפי' למטה ג"כ וכו'.