שמע ישראל כו' (ד)

עהשמע ישראל כו' (ד)

בס"ד. (ש"פ וארא, ט"ל).

טעמה כו' לא יכבה בלילה נרה

וארא

שמע ישראל ה' כו' ואהבת כו' ובכל מאדך, והיו הדברי' האלה כו', והקשו המפרשים למה א' בפסוק ראשון ג' שמות רצופי', שלכאו' לפי נושא הענין כפשוטו הי' די אם הי' אומר ה' אלקינו אחד, ולמה כפל ש' הוי' באמרו ה' אלקינו ה' אחד, ומה בא להשמיענו בזה. וגם צ"ל אמרם ז"ל ע"פ והיו הדברי' האלה שבד"ת הכתוב מדבר, והיינו כי א"א לפרש שקאי על מצות ק"ש שהרי היא רק פעמי' ביום לבד, ומהו שא' בשבתך ובלכתך כו' שכפשוטו משמע תמיד שזה אינו שייך בדבר שמצותו פעמי' במעל"ע, אלא שקאי על ד"ת שעיקר מצותה הוא כמ"ש והגית בה יומם ולילה, ולכן ארז"ל בסוף מנחות בענין לימוד שארי דברים בשעה שאינו לא יום ולא לילה ע"ש, רק שלבעלי עסקים די בפרק א' שחרי' ופ"א ערבי', (ועמ"ש בהגהות לד"ה כתפוח בעצי היער¹, שאין ההמשכה שוה למי שעוסק בתורה תמיד), אמנם עיקר מצותה הוא תמיד שע"ז שייך לו' בשבתך כו', ולכן אמרו שבד"ת הכתוב מדבר, אך לכאו' אינו מובן מ"ע לבכל מאדך שנת' במא' הקודמי' שזהו בחי' רעו"ד לדבקה בו שלמעלה מהגבלת הכלי' ומהו שייך לתורה שבא כל דבר בהגבלה את זה תאכלו, וזה לא תאכל כו' עד"מ, וכן כל דיני התו' הכל הוא בהגבלה כשר פסול טמא טהור איסור והיתר כו'.

עווהענין הוא דכתי' טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה, ופי' המצ"ד שמפני שטעמה שטוב סחרה גם בלילה לא יכבה הנר שעוסקת בסחורה בלילה ג"כ. ואמנם יש לפרש עוד ע"פ משארז"ל במד"ר פ' ראה התורה והנפש קרוי' נר, נר הוי' נשמת אדם, ובתו' כתי' כי נר מצוה ותו"א. וצ"ל שהגם שהתו' נק' אור, זהו בחי' אור תו' שארז"ל בכתובות קי"א, אבל עצם מצוותה י"ל שנכלל בכלל נר מצוה, וע"ש שא' ז"ל נרי בידך שקאי על נר התו' ונרך היינו נר הנשמה בידי כו' אם כבית כו' ע"ש. ולפ"ז יש לפרש מ"ש לא יכבה בלילה נרה קאי על נר התו' ונר הנשמה שהרי במד"ר פ' בא ע"פ ויהי בחצי הלילה, אמרו ז"ל שבתיה בת פרעה הגם שהיתה בכורה עכ"ז ניצולה בזכות משה ע"ש, ובילקוט שם ובמקומו במשלי הוסיף ליל כתי' וקאי על ליל שמורים היינו בשעה שמתו כל הבכורות ניצולה בתיה וזהו לא יכבה בליל שמורי' נרה היינו נשמתה כמד"א נר ה' נשמת אדם, א"כ גם פסוק זה פירושו על נר הנשמה. ופי' בלילה י"ל ב"פ, הא' כמארז"ל ריש פסחי' עוה"ז שדומה ללילה, א"כ קאי על ירידת הנשמה בגוף, ועיקר פי' לילה הוא בזמן שאין בהמ"ק קיים, שאז הוא חשך ולילה כו', ועכ"ז באמת גם בלילה לא יכבה נר הנשמה ע"י שמירת נר התורה, אך זה כשטועם כי טוב סחרה, שקאי על ירידת הנשמה בגוף שנק' בשם עסקא כמ"ש בעה"כ של הסה"ד וכמ"ש מזה במ"א באורך² בענין היתר עיסקא ע' ד"ה כי בועליך עושיך³, וכשטועם כי טוב סחרה היינו מסחור זה של ירידת הנשמה בגוף, אזי גם בלילה לא יכבה הנר מלהאיר שגם זמן הלילה כיום יאיר כו'.

ושרש ענין המסחור זהו כמשנ"ת לעיל בד"ה אריב"ל ובד"ה ואהבת, שהגם שאהוי"ר שלה מתמעט עכ"ז ע"י הפיזור של האהוי"ר שלה מוסיף עוד שטוב לי תורת פיך כו' ושע"י ירידתה באה לבחי' תשובה בחי' חופה, שבעבודה זהו בחי' רעו"ד בכל מאדך כו', שזה בא מהתלבשותה בגוף דוקא.

אך הנה כדי לבוא⁴ לבחי' רעו"ד זהו ע"י ההתבוננות שיתבונן בהעמקת הדעת במ"ש אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקי', פי' אני ראשון היינו כמו קודם בריאת העולמות שהי' לבדו וכמ"ש עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד, ואני אחרון קאי על מה שיהי' לאחר נו"ן אלפי' יובלות כו', ומבלעדי אין אלקי' פי' מה שהוא זולת בחי' זו דהיינו באמצעית הזמן שנראה העולם ליש ודבר בפ"ע בחי' זמן ומקום אין אלקי' זולתי כו', כי אין ההסתר דש' אלקי' מסתיר לפניו כו', כי רק לעינינו נראה בחי' הסתר והעלם שנראה העולם ליש ודבר נפרד, אבל באמת קמי' ית' אין הסתר וכמו שהוא עזלבדו קודם שנבה"ע כמ"כ הוא גם עתה הוא לבדו הוא כי אין העולם תופס מקום כלל, וכמ"ש אני הוי' לא שניתי וכולא קמי' כלא חשיב ממש. והנה כשיתבונן אדם בבחי' רוממות אלקות כו' ובפחיתות ערכו איך שהוא רחוק מאלקות, אי לזאת תכלה ותכסוף נפשו ליבטל במציאות אליו ית' לצאת ממאסר הגוף ונרתקה להשתפך נפשה אל חיק אבי' בבחי' רעו"ד ממש, שהוא בחי' בכל מאדך כנ"ל ובדרושי' הקודמי'.

ואמנם עדיין צ"ל אי' מרומז התבוננות זו בפסוק שמע כו' שהוא ההתבוננות על כל ג' בחי' האהבה שא' בפסוק ואהבת, הנה זהו מה שנא' בפסוק שמע ג' שמות ה' אלקינו ה', שלכאו' הי' מספיק שיאמר ה' אלקינו אחד כנ"ל, ותי' הרוקח⁵ שג' שמות אלו מורים על מ"ש אני ראשון, ואני אחרון ומבלעדי, והיינו כנ"ל שאני ראשון הכוונה קודם שנבה"ע, וכמו"כ קודם שנאצל אצי' העליון, וכמ"ש בפדר"א עד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד, ובעה"ק שעד שלא נאצל אצי' העליון הי' הוא ושמו בלבד, שהוא שמו העצמי ש' הוי' כו', ואני אחרון הכוונה על לע"ל דכתי' בי' ונשגב ה' לבדו ביום ההוא שיהי' גילוי אוא"ס באופן אחר לגמרי מכמו שהוא עתה אפי' בעולמות העליוני', שהרי יהי' נו"ן אלפי' יובלות שנת' במ"א שזהו בא"א ששם הוא מספר גדול⁶ כו', ואני אחרון י"ל שזהו בכלות בחי' הנו"ן אלפי' יובלות שאז יהי' בחי' ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, שיהיו ביטול העולמות כו', ומבלעדי באמצעיתא אין אלקי' כנ"ל שבחי' ההסתר זהו לעינינו לבד אבל קמי' אין שום דבר מסתיר כלל, וע"ז רומזי' הג' שמות ה' אלקינו ה', שב' שמות ה' רומזי' על אני ראשון ואני אחרון, וש' אלקי' מורה על מבלעדי אין אלקי' שגם באמצעיתא דהיינו בהיות שנמשך הנהגת והתהוות העולמות ע"י בחי' ש' אלקי' המעלים ומסתיר, שהרי אלקי' בגימ' הטבע שנראה לעיני בשר שהעולם יש ודבר נפרד בפ"ע ועולם כמנהגו נוהג, אמנם באמת גם הנהגת הטבע הוא בחי' נסים תכופי' כמ"ש בתשו' ח"צ⁷, וה' אלקי' כולא חד שההסתר נמשך מאתו ית' שכמו שהוא מקור בחי' הגילוי כ"ה מקור בחי' ההסתר כמ"ש וחכיתי לה' המסתיר פניו, וכמ"ש מזה במ"א באורך⁸ שכשם שיש בבחי' ש' הוי' שהוא הנראה מקור בחי' הגילוי כמ"כ יש בבחי' ש' הוי' שהוא מסתיר פניו פי' שאינו מאיר בבחי' גילוי ע"ד מ"ש יאר ה' פניו כו' אלא שהוא מסתיר ע"י אמצעית ש' אלקי' בכדי שעי"ז יאיר בחי' היותר גבוה וכמ"ש במ"א וע' בד"ה תתן אמת ליעקב שבתוך ד"ה ואולם חי אני⁹, ששרש בחי' ההסתר הוא מבחי' היותר נעלה משרש בחי' הגילוי' כו'.

עחועל ג' בחי' אלו נא' בק"ש ג' שמות ה' אלקינו ה', שב' שמות הוי' זהו בחי' ש' הוי' שמו הגדול שקודם שנאצל אצילות העליון הי' הוא ושמו בלבד כנ"ל, והוי' השני זהו כמ"ש ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, וש' אלקי' רומז על בחי' באמצעיתא דהיינו בשית אלפי שני דהוי עלמא, ובחי' וחד חרוב, וכל עליות הנו"ן אלפים יובלות שהם בחי' הגילוי' מא"א כו' הנה גם באמצעיתא בשית אלפי שני שנראה העולם ליש ודבר זהו רק לעינינו בכדי שיהי' נראה מציאות היש, ואז ע"י העבודה יכול להיות בחי' ביטול היש לאין שע"ז ארז"ל גדולים מעשה צדיקים ממעשה שמים וארץ (כתובות ד"ה) שע"י בחי' ביטול היש זוכים להיות במדריגת גדולי' שי"ל גם בחי' מספר גדול דא"א הנ"ל כו', אמנם קמי' אין אלקי' שאין זה הסתר כלל, שזהו כמשל אב חכם ורחמן המסתיר עצמו מבנו, בכדי שבנו יהי' לו געגועי' עליו ויכלה נפשו להשתפך אל חיק אביו, כן ענין ירידת הנשמה שהיא חלק אלקה ממעל להתלבש בגוף ונה"ב שמאפיל ומסתיר אורה היתה זאת מלפניו ית' בכדי שע"י ההסתר הזה תתגבר תשוקת הנפש לצאת מנרתיקה הוא הגוף המגבילה ולבוא לידי רעו"ד שהוא רצון פשוט ליכלל וליבטל באוא"ס לדבקה בו כו'.

וכ"ז הוא ע"י היותו בחי' אל מסתתר דוקא שהרי לבוא לבחי' רעו"ד זו זהו ע"י ההסתר דוקא שמסתיר פניו, והנשמה ירדה ממשכן כבודה שהיתה עומדת לפניו ית' באהוי"ר כמ"ש בדרושים הקודמי', ונתלבשה בבחי' ההסתר דחשך כפול הגוף ועוה"ז כו', אמנם כ"ז הוא בשביל כי יתרון האור הוא מתוך החשך דוקא, שעי"ז יאיר אור הנפש לבוא לבחי' רעו"ד שהיא גבוה מאד נעלה יותר מכמו שהיתה קודם ירידתה, שהרי קודם ירידתה להתלבש בגוף היתה אהבתה ודביקותה בשרשה לפ"ע השגתה לבד, אבל ע"י ירידתה בגוף באה לבחי' בכל מאדך שהוא בלי גבול, פי' למעלה מהגבלת הכלים כל אחד לפי מדרגתו, וכמ"ש במ"א שמחסד ה' אלינו מקבל בחי' מאד שלנו שעי"ז יומשך מאד העליון¹⁰ כו', וזהו בחי' רעו"ד כו'. וזהו ג"כ העלי' שע"י הירידה, שע"י רעו"ד רצון פשוט הנ"ל שיוצאה מהגבלת כלי הגוף, עי"ז בשרשה יוצאה ג"כ מהגבלתה הנבראת או גם הנאצלת, שהרי גם נשמות דאצי' מרוחקי' מן הק"ו כמ"ש באגה"ק¹¹, כי פתחי לי כחודה של מחט ואני אפתח לך כפתחו של אולם כו', שזהו עלי' שכדאי הפיזור בשביל ריוח זה כו', וכ"ה בבחי' היראה כו'.

עטוהנה בזמן שבהמ"ק הי' קיים¹² הי' נמשך בחי' זו רעו"ד מגילוי אוא"ס ב"ה בהיכל ק"ק, דהנה איתא עשה רצונו כרצונך¹³ כדי שיעשה רצונך כרצונו, פי' שיעשה רצונך כרצונו דהיינו כמו שרצה"ע ב"ה הוא בלי גבול ממש כמ"כ יהי' רצון האדם ג"כ בלי גבול בחי' רעו"ד, והנה באמת האדם מצ"ע א"א לו להגיע לבחי' רצון זה רק שרצון זה נמשך מלמעלה, וזהו מ"ש רז"ל כדי שיעשה רצונך כרצונו שהקב"ה עושה רצון זה באדם וכמ"ש פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון, שהקב"ה משביע רצון זה, רק שמתחלה צריך שיהי' פותח את ידיך, ידיך הוא בחי' יודיך, דהיינו פתיחת דיודי"ן יו"ד בחי' חכ' דהיינו שיעשה האדם רצון העליון ב"ה כרצונו שמתחלה צריך לייגע אדם א"ע שיגיע לבחי' רצון שע"פ חכ' שהוא בחי' רצון התחתון ועי"ז אח"כ ומשביע לכל חי רצון, רצון שלמעלה מן השכל, וזהו עשה רצונו כרצונך שמתחלה צריך שיעשה האדם רצון העליון ב"ה כרצונו ממש, שהוא בחי' רצון שע"פ השכל ועי"ז יעשה הקב"ה רצונך כרצונו.

והנה בזמן בהמ"ק היו עושים רצונו ש"מ ע"י עבודת הקרבנות וכמ"ש ריח ניחוחי ופי' רז"ל נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני, ועי"ז שהיו עושים רצונו של מקום עי"ז הי' נמשך מלמעלה שיגיעו לבחי' רצה"ע ממש, אך בזמן הגלות מצרים הנה כתי' ובקשתם משם את ה' אלקיך ומצאת, משם דוקא דהיינו מסט"א, וכמ"ש קראו שם פרעה¹⁴ מלך מצרים, כי אלקי' יכולים למצוא בכל מקום. וביאור ענין משם זהו ע"ד שארז"ל על ר"ע כשראה כרך גדול של רומי שחק ואמר אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכ"ו, והיינו שאנו רואי' שעוברי רצונו מקבלי' השפעתם יתירה שלא לפ"ע מעשיהם כלל ומאין נשפע להם שפע וחיות להיות בהם חיות וקיום מרצונו ית', שהרי רצונו ית' הוא המחי' אותם וכמ"ש ואתה מחי' את כולם, אך ע"ז אמרו כמה ארך אפים לפניו¹⁵ שמבחי' ארך אפים נמשך ונשתלשל ממדרגו' העליונות דרך נפילה להחיות העובדי כוכבי' אף שהם עוברי רצונו, וזהו אם לעוברי רצונו כך שהם מקבלי' מבחי' רצה"ע שלמעלה מן השכל, לעושי רצונו עאכו"כ שיקבלו מבחי' רצה"ע שהוא למעלה מעלה מגדר עלמין שלא בבחי' ירידות והשתלשלו' המדרגו' בבחי' חכ' ומדות אלא בבחי' פנימי' נקודת הלב שהוא בחי' תשו"ע שקדמה לעולם, וזהו כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך שתחלה צ"ל בכל לבבך ובכל נפשך אהבה שע"פ טעם ודעת וכמ"ש לאהבה את ה' כי הוא חייך כו', וכן בענין המצות הנה נודע כי אהוי"ר הם שרש רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת, וזהו עשה רצונו כרצונך שהרי התומ"צ נתלבשו בדברים גשמיי' והם יכולים להיות נעשים כרצונך שע"פ טו"ד כו', ועי"ז הקב"ה נותן לנו כח ועוז פשיעשה רצונינו כרצונו בלי גבול שזהו בחי' בכל מאדך רעו"ד, והיינו שיהפוך לבו מן הקצה אל הקצה ואתהפכא חשוכא לנהורא ע"י בחי' רעו"ד זו למאוס בחיי עוה"ז ותענוגי' ולימשך לבו ונפשו לדבקה בו ית'.

והנה כ"ז עד"מ הסוחר שמוציא כסף וזהב מרשותו להיות מפזר ונוסף עוד, כך הנשמה אע"פ שמוציאה כסף וזהב שהוא בחי' אוי"ר הגלוים להתלבש ולהסתיר בגוף ונה"ב, הנה עי"ז יש לה יתרון בבחי' רעו"ד כרשפי אש מן ההיפוך, וזהו וחם הוא אבי כנען בזקף גדול שחמימות רשפי אש ושלהבת העולה מאלי' מן ההיפוך הוא העושה בחי' כנען לסחור כנ"ל כמ"ש טעמה כי טוב סחרה.

והנה בחי' רעו"ד זו הוא בחי' החופה לפי שאהבה מאיר בבחי' מקיף על הנפש שאין כלי הנפש יכולה להכיל את אהבה זו, ואח"כ ביום חתונתו זו מ"ת שע"י התורה נעשה בחי' היחוד שהוא בחי' לאשתאבא בגופא דמלכא, כו'. וזהו מ"ש הקל קול יעקב¹⁶ קלא קדמאה חסר וא"ו שהוא בחי' קלא דלא אשתמע וקול בתראה מלא וא"ו שהוא בחי' קלא דאשתמע כמ"ש בזוה"ק, והנה בחי' קלא דאשתמע הוא בחי' התורה שהוא בחי' המשכה כמשל הקול המחבר וממשיך מצפוני כוונת הלב לבוא לידי גילוי בדבור, וכך התורה היא בחי' ח"ע בחי' חכים ולא בחכ' ידיעא, שהרי טעמי המצות לא נתגלו להיות בהתגלות רב להבין כל עמקי סודותי' בפרטי פרטיות, ונמשכת לבחי' גילוי ע"י התלבשותה בדברים גשמיי' סדר זרעים מועד כו', והיא בחי' קול והמשכה של יעקב יו"ד עקב דהיינו מבחי' יו"ד שהוא ח"ע להיות נמשך עד עקב והוא העשי'. אך כדי שיהי' האדם כלי ומכון שיהי' ח"ע שורה ומתגלה בו בעסק התורה צ"ל תחלה בבחי' ביטול בבחי' רעו"ד שהוא בחי' חופה והוא בחי' קלא דלא אשתמע דרוח אמשיך רוח להיות אור ה' שורה ומתגלה בו להיות חכמת ה' בקרבו בהתגלות וחב"ד שבנפשו בטלי' אליו וה"ע אתדבקות רוחא ברוחא.

וזהו שא' והיו הדברי' האלה שבד"ת הכתוב מדבר, אחר אומרו ובכל מאדך, שהיא בחי' רעו"ד בחי' חופה, ושוב יכול להיות בחי' היחוד דתו' שהוא יחוד נפלא שאין כמוהו כמ"ש בסש"ב פ"ה ע"ש.