תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרל"ט ח"א מאמרים

כמים הפנים (ב)

מטכמים הפנים (ב)

בס"ד. (י"ט כסלו, ט"ל).

י"ט כסלו

כמים הפנים¹ לפנים כו' (משלי ך"ז י"ט) פי' רש"י כו'² וצ"ל מהו המשל ממים אל לב האדם.

הנה כתי' זה דור דורשיו³ מבקשי פניך יעקב סלה. ולכאו' אינו מובן כי הנה מבקשי פניך קאי על אא"ס כמ"ש את פניך הוי' אבקש, וא"כ מהו שכ' יעקב סלה⁴. ורש"י פי' מי שהוא מבקש פניך הוא מזרע יעקב⁵, אבל מי שאינו מבקש פניך כו'. אך הענין הוא דהנה יעקב נק' פניך ע"ש שהמשיך אא"ס בבחי' פנימי'. וזהו מ"ש במד"ר ע"פ ויוציאך בפניו בכוחו הגדול, בפניו זה יעקב, בכוחו זה יצחק, הגדול זה אברהם, והיינו לפי שיעקב המשיך אלקו' בבחי' פנימי', לפי שיעקב הוא בריח התיכון כו' ששם מאיר אא"ס בתוס' וגילוי יותר לפי שהוא מחבר בחי' מדות חו"ג. וע"כ נק' פנים. והיינו שכמו שבפנים מאיר כל גילוי כוחות הנפש כמו ראי' ושמיעה כו' ריח ודבור, כך יעקב המשיך אא"ס בבחי' הארת פנים וכמ"ש יאר ה' פניך אליך שיומשך בחי' הארת פנים למטה כו'.

וזהו דכתי' וירא כי לא יכול לו⁶ כו' ותקע כף ירך יעקב. כי הנה יעקב בחיר שבאבות. והאבות הן הן המרכבה ויעקב הוא בחי' ת"ת קו האמצעי בריח נהתיכון המבריח מן הקצה כו', וגם יעקב הוא בחי' יו"ד עקב, הארת יסוד אבא שרש כל האצי'. ובזה טעה הס"מ שהי' סבור שיעקב אבינו אינו אלא מרכבה למדות חג"ת, אבל באמת שרש יעקב ויסודתו בהררי קדש ח"ע יסוד אבא מוח הזכרון כו' וכמשארז"ל על יעקב יעקב לא מת ואיתא בזוהר מאן דנפיל ממדריגתו איקרי מית פי' מה שנפלו בשבירה נק' בחי' מיתה וכמ"ש וימלוך וימת, אבל הנה ידוע שהשבירה לא הי כ"א בז"ת דס"ג אבל בחכ' לא הי' בחי' שבירה כלל כמ"ש ימותו ולא בחכ'. ולכן יעקב שהוא מבחי' יסוד אבא כו' לא הי' ממדריגות הנופלי' כלל, ולכן יעקב אבינו לא מת⁷. וזהו כי לא יכול לו, רק ותקע כף ירך יעקב, שנגע בירכין שהוא בחי' נצח והוד שפגם בנצח דקדושה עד שבא שמואל ותיקן⁸ וכמ"ש וגם נצח ישראל לא ישקר.

והנה מלחמה זה הוא בדכר דקליפה שכנגד ז"א, וכמו"כ יש לעו"ז בנוקבא דקליפה נגד מל' דקדושה, וזהו ההפרש שבין עפר לאבק הנז' בזוהר⁹, ושרש ההפרש נאעפר הוא בחי' ומן העפר אשר יהי' בקרקע המשכן מל' דקדושה, ואבק מל' דלעו"ז¹⁰ כו'.

ויובן יותר ההפרש שבין אבק לעפר¹¹, הנה אבק הוא אינו עצם הדבר רק שהוא מעין אותו הדבר, וכשארז"ל כמה קשה אבקה של שביעית, וכן מצינו אבק גבי ריבית, וכן אבק לשון הרע, והיינו כי אבק אינו עצם הדבר, שאינו ריבית ממש או לה"ר ממש, רק שהוא מעין ריבית ויש לו קצת התדמות לריבית. וכמ"כ הקליפה נגד הקדושה היא רק דמיון קצת לבד אבל אינם ח"ו כו' והם רק כקוף בפני אדם, שאף שהקוף עושה ג"כ מה שיעשה האדם אעפי"כ אינם אלא שמדמין מעשיהם למעשה האדם כו', כמו"כ הוא ענין הקליפות נקראים אבק כו' וד"ל. והנה ארז"ל העלו אבק עד כסה"כ, פי' העלו אבק שיעקב העלה גם בחי' האבק שיוכלל בקדושה עד כסה"כ בחי' מל' דקדושה, שכאשר ויאבק איש עמו גם יעקב נתחזק ובירר ממנו, והעלו לשון רבים לפי שהבירור הי' ע"י שניהם, יעקב הוא המברר והס"מ הוא המתברר כו' וכמו שחבק הס"מ חו"ג על גופו של יעקב, כך חבקו ידי יעקב חו"ג שלו על גופו של ס"מ כי כן דרך המתאבקי' במלחמה שחובקי' ואובקים זא"ז בזרועותיהם. ולכך נק' המלחמה בשם אבק ויאבק עמו כו'. וכך היא מלחמת היצה"ר וכמשארז"ל לעולם ירגיז אדם כו'. ולכן גדול כח התשובה, כי הבירור הוא ענין תשובה כי גדולה תשובה שמגעת עד כסה"כ. וזהו שהעלו אבק עד כסה"כ שהוא בחי' תשובה.

והנה בפי' אבק י"ל לשון אבוקה¹², ופי' אבוקה הנה ארז"ל למה צדיקי' דומין בפני השכינה כנר בפני אבוקה כמ"כ ההפרש שבין צדיקי' לבע"ת, כי הנה הצדיקי' נק' נר וכמ"ש נר הוי' נשמת אדם, אבל בע"ת דמשכין בחילא יתיר הם ממשיכי' בחי' נבאבוקה שאבוקה למשל מריבוי נרות וכמ"ש וישע ה' אל הבל כו' שהוא בחי' ש"ע נהורין¹³ ריבוי אורות כו' שהוא בחי' אבוקה. וזהו ע"י שהעלו אבק עד כסה"כ שהעלו בחי' אבק בבחי' תשובה עי"ז המשיכו בחי' אבק בחי' אבוקה.

ובזה יובן ענין אבוקה להבדלה מצוה כמשנ"ת בענין המבדיל בין קדש לחול¹⁴ שזהו הפרסה שבין עשי' לע"ס דנוגה, והיא עתיק דנוגה, ונודע כי שבת אותיות תשב נותנת כח בג' ימים דבתר שבתא שיתברר מהחול ע"ד חולין שנעשו על טהרת הקדש, ועי"ז נמשך תוס' אורות וזהו אבוקה להבדלה, או שהאבוקה הוא בכדי שיכללו כנר בפני האבוקה כו', וכ"ז הוא ע"י המשכה פנימיות דיעקב.

וזהו צמאה נפשי כו' מתי אבא¹⁵ ואראה פני אלקי', ולכאו' אינו מובן מ"ש ואֵרָאֶה דהל"ל ואֶרְאֶה. אך הענין הוא דהנה כתי' עין בעין יראו, והנה פי' עין בעין, דהנה יש שני בחי' עין, עין דיחו"ע ועין דיחו"ת, אספקלריא המאירה ואספקלריא דלא נהרא, וזהו מ"ש כל הנביאי' נתנבאו בכה ומשה נתנבא בזה, כה הוא אספקלרי' דלא נהרא וזה אספקלריא המאירה¹⁶, וידוע ההפרש שבין אספקלריא המאירה לאספקליא דלא נהרא, כי אספקלריא דלא נהרא הוא כמו ענין המראה שקורין שפיגל אף שרואין בה דמות האדם, אעפ"כ אינו נראה עצמות האדם דרך המראה רק דמות בחי' האדם, אבל אספקלריא המאירה היא כמו זכוכית לבנה ובהירה שנראה בה עצמות האדם ממש. כמו"כ יובן ההפרש שבין משה לשאר נביאים, כי כל הנביאים ראו דרך אספקלריא שאינה מאירה לא ראו רק דמות כו', וכמ"ש ביד הנביאים אדמה, וכתי' הוא מראה דמות כבוד הוי' שהוא רק דמות לבד. אבל משה ראה דרך אספקלריא המאירה כמ"ש פנים אל פנים כו', וזהו ב' בחי' עין. וזהו ענין עין בעין יראו שיומשך בחי' עין שהוא אספקלריא המאירה בחי' יחו"ע בעין בחי' יחו"ת ממש, ויהי' בחי' יחו"ת כמו יחו"ע ממש. וזהו ואֵרָאֶה בכל אחד בנפשו יהי' מאיר בו בחי' יחו"ע ממש אספקלריא המאירה. וזהו בחי' יעקב שממשיך גילוי אלקי' בבחי' פנימי', כי הנה המשכה פנימי' בבחי' הארת פנים יאר ה' פניו הוא בחי' התורה, והנה כתי' ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל שהתורה המשכ' פנימי' שייך ליעקב כו'.

נגוזהו מ"ש דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה, לפי שיעקב הוא ממשיך בבחי' פנימי'¹⁷. וזמ"ש הקול קול יעקב קלא קדמאה חסר וא"ו שהוא בחי' קלא פנימאה דלא אשתמע בחי' קול התפילה, וקול הב' הוא בחי' קול התורה¹⁸ שהתורה היא המשכ' פנימי', והיינו שע"י קול התפילה וקול דתורה אזי הוא בחי' יעקב שהוא המשכ' פנימי'. וזהו דור דורשיו כו' פניך יעקב, פי' מי שהוא מבקש פניך ע"י תורה ותפילה. והנה בחי' פניך אין ביכלתינו להמשיך בבחי' גילוי וכמ"ש ופני לא יראו, שבחי' פני כמו שהוא א"א להמשיך, ע"ז אמר יעקב סלה שעכ"פ בחי' ומדריגות יעקב שהוא ג"כ המשכה פנימית זה יש ביכלתינו להמשיך, כי משה מלגאו יעקב מלבר וע"כ בחי' יעקב יש בידינו להמשיך.

וזהו ענין מ"ש כמים הפנים לפנים כן לב כו' פי' שכשמביטין במים נראה דמותו במים דהיינו הבבואה, והנה התורה היא בחי' מים וכמ"ש כל צמא לכו למים. והנה כשהאדם קורא בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו כו', כן לב האדם כו' שהוא בחי' לב האדם העליון אל האדם התחתון כו'. וסדר ההמשכה הוא בהשתלשלות המדריגות, תחילה כמים הפנים לפנים בבחי' מוחין, ואח"כ כן לב האדם כו' בבחי' מדות, שיהי' לב האדם העליון לבחי' אדם התחתון שיהי' בחי' אהבה מלמעלה אהבתי אתכם אמר ה' כנ"ל.

הערות

עמוד מט

1. כמים הפנים : מאמר זה הוא בהמשך להמאמר שלפנ"ז ד"ה אתה אחד. והוא מיוסד והגהות על חלק מד"ה ויקרא גו' פניאל להצ"צ בכת"י 1063 קא, א ואילך. חלק מהמאמר מיוסד על ד"ה ויאבק איש עמו בתו"א וישלח כו, ב ואילך. וראה תוכן המאמר בשינויים בד"ה ויקרא גו' פניאל באוה"ת וישלח (כרך ה) תתעח, ב ואילך. וראה גם שם תתפא, א ואילך. אוה"ת נ"ך (כרך ג) ע' א'רצד-ה (ע"פ זה דור דורשיו). הנחת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב ממאמר זה נדפסה לקמן בהוספות. וראה שיחת ליל כ' כסלו תרצ"ג (לקו"ד ח"א מב, ב — הובא לקמן ח"ב בהוספות בליקוט שיחות ורשימות אודות שנת תרל"ט), שיסוד מאמר זה הוא מד"ה כמים הפנים שאמר אדמו"ר הזקן במוצאי כ"ף כסלו תקנ"ט לאחר צאתו מהמאסר, ויסוד המאמר הוא מתורת הבעש"ט ע"פ זה. עיי"ש.
2. כמים הפנים. . פי' רש"י כו' : ז"ל רש"י עה"פ: כמים הללו הפנים שאתה מראה לתוכן הן מראות לך, כן לב האדם לאדם חבירו, לפי מה שאדם יודע שחבירו אוהבו כן הוא מראה לו פנים.
3. הנה כתי' זה דור דורשיו : בהבא לקמן בפיסקא זו ראה בארוכה אוה"ת וישלח (כרך ה) שם תתעט, א. נ"ך (כרך ג) שם ע' רצד-ה.
4. מבקשי פניך קאי על אא"ס. . וא"כ מהו שכ' יעקב סלה : ראה אוה"ת וישלח שם: הבחיי פ' לך כ' כי הדבר הדבק נק' ע"ש הנדבק בו, וכן הנדבק נק' ע"ש הדבק כו' וז"ש מבקשי פניך יעקב סלה עכ"ל, ור"ל מבקשי פניך קאי ע"ש הקב"ה ע"ד בקשו פני את פניך ה' אבקש, וא"כ מהו שכ' מבקשי פניך יעקב סלה, אלא לפי שיעקב נדבק בהקב"ה נאמר כן כו' למדנו מזה דגילוי בחי' פניך זהו ע"י יעקב. עכ"ל האוה"ת שם. וראה גם אוה"ת נ"ך שם.
5. ורש"י פי' מי שהוא מבקש פניך הוא מזרע יעקב : כ"ה בכת"י מעתיק מס' 1063 שם, ולא נמצא ברש"י שלפנינו. ואולי הוא טעות המעתיק כאן, וצ"ל: ובמפרשים פי'. וכן מפורש לקמן בהנחת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב מהמאמר בשם מפרשים. וראה ראב"ע עה"פ (תהלים כד, ז): זה הדור הם מבקשי פניך כו' הם זרע יעקב. ובמצו"ד שם: זהו הדור שהמה דורשי ה' והמה קרואים זרע יעקב הראויים לבקש פניך לעולם ולבוא לביהמ"ק.
6. וזהו דכתי' וירא כי לא יכול לו : בהבא לקמן (עד פיסקא: והנה בחי' אבק) ראה תו"א וישלח שם כו, ב ואילך. אוה"ת שה"ש (כרך ב) ע' תשיח ואילך. וראה גם אוה"ת וישלח רמה, סע"א ואילך. שם (כרך ה) תתעו, ב.

עמוד נ

7. יעקב. . יסוד אבא. . ולכן יעקב אבינו לא מת : ראה בכ"ז ביאוה"ז לאדהאמ"צ קלז, סע"ב. אוה"ת וישלח שם תתעו, ב.
8. שנגע בירכין. . נצח והוד. . עד שבא שמואל ותיקן : ראה בארוכה מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' תיט ואילך. דרמ"צ יב, סע"א ואילך. ובכ"מ.
9. וזהו ההפרש שבין עפר לאבק הנז' בזוהר : ראה בכ"ז בארוכה אוה"ת שה"ש שם ע' תשכ. וראה גם אוה"ת בראשית (כרך ג) תקכו, ב. בשלח ע' תנג. וראה ספר הערכים חב"ד ח"א ערך אבק ע' סג ואילך. בכת"י מעתיק נמצא כאן עוד קטע שלא ניתן להעתיק (לחלקו הראשון ראה בשינויים תו"א וישלח שם): כי הנה ד' יסודות ארמ"ע, העפר היא מדריגה התחתונה שבכולם ואש רוח מים הם הגבוהים יותר, ואעפי"כ כולם אינם מצמיחין פירות רק הכל הי' מן העפר. והטעם כי הנה העפר הוא מבחי' מל' וכמ"ש ומן העפר אשר יהי' בקרקע המשכן, והנה בקדושה היא בחי' ההתכללות נעוץ תחילתן בסופן דוקא וכנודע מ"ש אני ראשון ואני אחרון שהמל' הוא בחי' כתר שהוא הממוצע בין המאציל לנאצלים, אני אותיות אין, כי אין הוא בחי' כתר, וכמ"ש והחכ' מאין תמצא, ולכן יש כח זה גם להמל' להצמיח כל צמח האדמה בגשמיות, וגם ברוחניות יש כח להמל' סוף המדריגות מקור אתדל"ת להיות אתדל"ע להמשיך אור הי"ס כו'. והנה בעבודה נק' עפר בחי' ענוה כמו העפר שהכל דורסין עלי' כמו"כ מי שהוא עניו באמת לא איכפת לי' כלל וכמו שא' והוי שפל רוח בפני כל אדם, וגם עפר היא בחי' קבלת עומ"ש שהיא סוף בחי' ענוה וכמ"ש עקב ענוה יראת ה' יר"ת, וזהו מ"ש ונפשי כעפר לכל תהי' פתח לבי בתורתך דהיינו שכדי שיהי' הצמיחה בחי' תומ"צ וכשארז"ל מאי פירי מצוה, צריך להיות תחילה בבחי' עפר, משא"כ אבק הוא מה שאשתאר מן נורא כמשל העצים שדולקי' באש והאש שואב יסוד ארמ"ע [כ"ה בגוכי"ק] שבתוכו ולא נשאר אלא יסוד העפר שהוא האפר, ואפר זה אינו מצמיח כמו העפר שמצמיח מעצמו, אלא זורעים בו ומצמיח שלכן הוא כשר לכיסוי הדם, כך עד"מ מל' דקליפה אחר גמר כל הבירורים שעיקר החיות שלהם הוא ע"י שבה"כ כו' ומה שנברר תחילה הוא היותר מובחר נעשה אצי' ואח"כ בריאה עד שהמדרג' התחתונה סוף כל הבירורים מה שא"א עוד לברר שם הם הקליפות ולא נשאר בהם רק חיות מועט כמו האבק שעכ"פ כשזורעין בו מצמיח, ומ"מ אינו כמו עפר שמצמיח מעצמו ואם זורעין בו מצמיח בתוס' וריבוי.
. ולכן יש כח זה גם להמל' להצמיח : בשולי הגליון נרשם בגוכי"ק: להעיר מענין שההולדה הוא דוקא ע"י אשה, והגם כי ג"ז מאיש לוקחה זאת, עכ"ז כו'. רק כשהם מפורדין יכול ח"ו להיות ע"ד כאדם הראשון וחוה במשך ק"ל שנים. ולכן בירר יעקב גם האבק נוק' בכדי לתקן שיומשך ע"י תומ"צ אח"כ יחוד זו"נ, ויהי' שומר לפרי כמו קודם החטא כו'.

עמוד נא

10. ואבק מל' דלעו"ז : ראה עד"ז בתו"א וישלח שם כו, ד: והאבק הוא מל' דקליפה. ובאוה"ת חוקת ע' תשעא: אבק מל' דנוגה. ועד"ז כ' באוה"ת שה"ש שם. ובלקו"ת תצא לט, סע"ד: בחי' אבק דאשתאר מן נורא שהיא המדרי' התחתונה שבקליפות. [וראה ספר הערכים שם ע' סג הע' 5].
11. ויובן יותר ההפרש שבין אבק לעפר : בהבא לקמן (עד פיסקא: וזהו צמאה נפשי) ראה אוה"ת שה"ש שם ע' תשכ.
12. והנה בפי' אבק י"ל לשון אבוקה : ראה בארוכה אוה"ת שה"ש שם (ע' תשכ). וראה גם אוה"ת ויצא קפח, א. ספר הערכים חב"ד ח"א ע' טו ואילך (ערך אבוקה).

עמוד נב

13. וישע ה' אל הבל. . ש"ע נהורין : ראה תו"א ויצא כא, א. כב, א. ובכ"מ.
14. כמשנ"ת בענין המבדיל בין קדש לחול : ד"ה כרמי כו' האלף לעיל ע' י ואילך. וד"ה ואמנם כו' האלף לעיל ע' כא ואילך. וד"ה ויירא ויאמר לעיל ע' לד ואילך.
15. וזהו צמאה נפשי כו' מתי אבא : בהבא לקמן ראה אוה"ת וישלח (כרך ה) שם תתעח, ב. תתעט, רע"א.
16. הנביאי' נתנבאו בכה ומשה. . בזה. . אספקלרי' דלא נהרא. . המאירה : בהבא לקמן ראה בארוכה תו"א מקץ לג, א ואילך. סה"מ תרל"ב ח"א ס"ע פ' ואילך. וס"ע צח ואילך. וש"נ.

עמוד נג

17. שיעקב הוא ממשיך בבחי' פנימי' : בכת"י מעתיק הנ"ל נמצא כאן עוד קטע (שלא ניתן להעתיק): (וזהו מ"ש ויקרא שם המקום פניאל כי ראיתי אלקי' פא"פ בחי' יחו"ע בבחי' יחו"ת. והנה מ"ש פניאל זהו ענין מ"ש חלו נא פני אל, ולשון חלו נא זהו כמ"ש ויחל משה וארז"ל מלמד שהחלה א"ע, והיינו בבחי' חולת אהבה, והיינו לפי שכדי שיומשך בחי' פנימי' זהו ע"י התפילה בחי' אהבה חולת אהבה שיהי' לו רצון ותשוקה בזה כו' עי"ז ממשיך גילוי אלקות בבחי' פנימיות, וזהו ויקרא כו' פניאל שע"י מה ממשיכי' בחי' פנימי' זהו ע"י חלו נא פני אל שצריך שיהי' לו תשוקה בזה).
18. הקול קול יעקב. . קול התפילה. . קול התורה : ראה סידור עם דא"ח יט, א-ב. סה"מ תרל"א ע' עט. לקמן סד"ה וישב יעקב. וסד"ה שמע ישראל.