מהו נהר ומעיין ובאר
תתעטמהו נהר ומעיין ובאר
מהו נהר ומעיין ובאר בספר גט פשוט סי' קכ"ח ס"ק י"ב ד"ה ומה, שייך לעלי באר דתקס"ו, ההפרש בין מעין שהוא ג"כ מים חיים לבאר ע' ס' נש"ד דס"ו א' דמבאר צריך לשאוב, משא"כ מעין משקה מאליו, וי"ל דהיינו אתעדל"ע בלא אתעדל"ת מעין, וז"ש מעין בידי שמים ואין בו תפיסת אדם משא"כ באר ע' מהרי"ק שנ"ו הובא ב"י י"ד רס"י ר"א, ומ"מ דינו כמעין בי"ש כי רק החפירת קרקע נעשה בידי אדם והוא הביטול רצון, אבל המים חיים בי"ש, וא"ש ג"כ שאברהם חסד ו"ק מעין ויצחק באר ע' זהר נח כי יצחק מלמטה למעלה, עוי"ל דמעין מים חיים דתיקון ובאר דתהו, וגם י"ל דהיינו באר היחיד ובאר הרבים דרפ"ב דעירובין כי רה"י נק' תיקון ובאר היחיד מ"ד דתיקון, אבל באר הרבים והוא ג"כ רה"י הוא התהפכות בירור ניצוצות תהו מרבים נעשה יחיד ורב להושיע וכו', זהו גבוה יותר וה"ע קדושא רבא ל' רב וגם אותיות באר כמ"ש בפע"ח, עיין פרדס גבי בור ענין וכי יכרה כו' שור או חמור היינו נה"ב שבאדם כסף ושוב לע"ל יתבררו ת' עלמין דכסופין כמ"ש גבי עפרון, והמת יהי' לו כי לע"ל יתפרדו כל פועלי וכו', ויש באר שחת וע' זהר ח"ג רס"ו א' באריכות והרמ"ז שם ובפע"ח כוונת יוהכ"פ, וע"ש דנמשך מבחי' אוזן דא"ק, א"כ באר מבחי' אוזן כמש"ש ס"ג עם מילוי אהי' וס"ג מאזן, לפי"ז מעיין י"ל מבחי' עין דא"ק כי עין דראי' ועין שניהם אותיות א', אך צ"ע דמעיין שרש העיגולים ומעיין גנים תיקון, וי"ל דבתהו ג"כ יש מעין ובאר, והיינו באר הרבים וכן בתיקון מעיין ובאר היחיד, עיין נש"ד מעין המספק ה' גנים, עיין טח"מ סי' ק"ע, ולפי"ז מובן ענין שיעור ב' רבקות של בקר, עיין בביאור דמים רבים שהם מדות דתהו כלולים לכן קשורות וכו', נכנסת ויוצאי' מ"ן ומ"ד ג' ב' כי מוחין חב"ד תתפומהם נמשך המ"ן ודעת מתחלק לחו"ג, פסין ד"ו פרצופין ודוקא לבהמת עולי רגלים כי דוקא ע"י נה"ב ממשיך. אפ"ל נוזלים מן לבנון דא יעקב אתעדל"ע שאחר אתעדל"ת דבאר מים חיים דיצחק, ענין מקור מים חיים היינו הכתר, לחצוב להם בארות נשברים שנשברו בשבירת הכלים כו'.
מעיין מטהר בזוחלין ומקוה באשבורן כי חכמה בריקת השכל זוחלין, משא"כ בינה השגה אשבורן בסוד מים רקיע, וצ"ע איך בינה נק' נהר הלא נהר זוחל מעיין וחכמה נק' לפעמים גשם כמ"ש בענין מוריד הגשם טפת אבא, ואפשר בכל ספי' יש ג' בחי' א' פונה למעלה וזו נק' מעיין משא"כ השאר בחי' וצ"ע מעיין מטהר בכ"ש כי חכמה ביטול כח מ"ה יו"ד נקודה כו' מ"ח מו"ס, זהו מעין גנים, כי בעבר הנהר ואו"ח אברהם בארץ כו', להיות באר מים חיים כו' יש או"י ואו"ח.
עיין תורה כריח השדה תולדות תקס"ה שיש ב' בחי' מ"ן א' בלא אתעדל"ע תחלה באר דמרים שלא חפרוה ב' ע"י אתעדל"ת י"ל דהיינו מ"ש תחלה עלי באר ולא נז' חפירה ואח"כ באר חפרוהו, והיינו ענין באר היחיד ובאר הרבים דלכך על הבאר שחפרוהו ערערו לאמר לנו כו', ופי' שזהו העלאת מ"ן דנה"א שהיא חלק הוי' שהוא רה"י ד' אותיות וגבוה עשרה המילוי ונה"ב בחי' רה"ר שנהפך לרה"י עי' מק"מ ס"פ וילך, עלי עין עי' מק"מ רע"א דרמ"ו פי' דיסוד למעל' ממל' הנק' עין, ובמ"א נתבאר אצלינו דהעלאת מ"ן שלו למעלה מעין רבתי דשמע, עיין ענין מקדם לעין בתורה וירד הגבול דפי' האהבה הבאה מלמעלה מבחי' עיני ה' וכו', וי"ל ג"כ דהי' בחי' באר מים חיים והבור ריק כו'.
ויחפרו לנו כעין חפרוה שרים והם לגנאי וחפרה הלבנה רפ"ח שבה"כ ובאמת כשלע"ל וחפרה כענין כוננו ידיך אז ובושה החמה כי תהי' א"ח עט"ב והמקבל בהית כמו שעכשיו הכלה הופכת כו', ע' זהר ח"ג דר"א סע"ב ומק"מ ורמ"ז שם.
חפרוה שכ' ר"ת חשך אתהפכא חשוכא וכו' מאין באת ביו"ד היינו מעיין גנים ולאן הולך היינו באר מ"ח כי בלא יו"ד היינו א' כתר מ' המים תוך הקרקע ממש, ומ"ש במ"א געה"ת י"ל כי הוא תחילת מעשיך עשי' ונעוץ סופן, במעין ג' מדריגות במשנה א"כ מעיין שרבו עליו שאובים היינו פרת, והיינו מעיין גנים, א"נ מים מוכין, צ"ע איך שייך פסולת בתיקון, מ"ח היינו באר מ"ח, באר היחוד רצון לאלקות אדם ישר, באר הרבים ביטול רצונות זרות חשבונות רבים וכו'.