ביאור אז ישיר ישראל

תתעבביאור אז ישיר ישראל

ביאור

להבין שרשי הדברים הנ"ל.

א) הנה בע"ח שער מ"נ ומ"ד (שהוא שער ל"ח ושם רפ"א) מבואר ששרש מ"נ דנוק' נמשך מבחי' המוחין שבה, וז"ל הנה נודע כי כמו שהאיש נותן מ"ד לאשתו ונמשכין מן המוח שלו, כך גם מן האשה מן המוח שלה ירדו מ"נ ברחם שלה כו' עכ"ל.

והנה ידוע דמ"נ דנוק' הוא ממה שמתברר מבחי' המלכים דתהו שנשאר עדיין להתברר שבחי' החלק מהמלכים הנ"ל השייך לבחי' מ"נ דנוק' לא הוברר עדיין וע"י מעשינו ותפלותינו הוא מתברר, ונז' שם איך דבחי' המלכים הנ"ל הוא בחי' מוחין דנוק' שמהם נתהווה המ"נ כו' יעו"ש. וא"כ הרי יובן במעלת המ"נ שהוא נמשך מבחי' מוחין דנוק' שמבחי' המלכים דתהו הנ"ל שהוא מה שנתברר מבחי' חכמה דמל' דתהו, והרי יש בחכ' דנוק' מבחי' הכתר דתהו ג"כ, שהרי החכ' מאין תמצא דהיינו מבחי' הכתר כידוע שהכתר הוא לעולם בחינת ממוצע בין המאציל לנאצלים, וכמו שכתר דתיקון ממוצע בין אוא"ס לי"ס דתיקון, כך עד"ז כתר דתהו ממוצע בין אוא"ס לי"ס דתהו, וא"כ הרי יש ג"כ הארת אוא"ס בכתר זה דתהו והארה זו היא גבוה יותר מההארה שבכתר וחכ' דתיקון (שנק' ים הקדמוני) כי ע"ס דתהו גבוהים הרבה יותר מע"ס דתיקון (וזהו שרש ענין ע"ס דאו"ח שגבוהים בשרשן מע"ס דאו"י, ובירור ז' המלכים דשם ב"ן דנוק' עולים הם בבחי' או"ח כו'). וזהו שרש ענין באר מים חיים הנ"ל שנעשה ע"י ירידת הנשמות בגופים שאנו מעלים המ"נ דנוק' ע"י מעשה המצות והתפלות כנ"ל שזהו בחי' הבירורים מוחין דנוק' דתהו שהוא בחי' כתר וחכ' דתהו, ולכן נאמר ע"ז יצאו מים חיים מירושלים אל הים הקדמוני שהוא למע' מכתר וחכ' דתיקון, וזהו שגבוה מעלת באר מים חיים מבחי' מעיין גנים, וכדלקמן אי"ה.

ב) ולהבין ביאור הדברים. הנה איתא בספר הבהיר שיש ע"ס מלמעלמ"ט ומלמטלמ"ע, מלמעלמ"ט ידענו, ומלמטלמ"ע לא ידענו, וע' פרד"ס שער מלמטה למעלה מזה, ובע"ח שער מ"נ ומ"ד פי"ד כי מלמטלמ"ע הוא בחי' ע"ס דנוק', והכלל ידוע שבע"ס דאו"י הכתר ראשון ואח"כ החכ' עד המל', ובע"ס דאו"ח המל' היא בחי' כתר, וזהו"ע כתר מלכות נזכר כתר על בחי' מל', כי מלמטה למעלה המל' הוא בחי' כתר. (והוא בחי' המ"נ דנוק' שעולה מלמטלמ"ע מבחי' כתר וחכ' דתהו כנ"ל וא"כ מלמטלמ"ע גבוה מבחי' מלמעלמ"ט, וז"ש מלמטה למעלה לא ידענו, וכדלקמן). והנה המצות שרשם מבחי' כתר שהרי נק' תר"ך עמודי אור, והתו' שהיא פירוש המצות היא בחי' חכ', ואמנם מאחר שהתומ"צ כולם הן בבחי' עשי' גשמי' הרי המה בבחי' כתר וחכ' דתהו שמתבררים בבי"ע ע"י שם ב"ן, (וע' מזה ע"פ יביאו לבוש מל' כו' ואשר ניתן כתר מל' [בראשו] דבחי' הלבוש מלכות נמשך ממה שנתלבשו המצות בעשי' הגשמי' שנמשך התהוות עשי' מבחי' א"ס תתעגהסוכ"ע, וזהו לבוש מל' אנא אמלוך, וכתר מל' [בראשו] מצד תר"ך עמודי אור דכתר שנמשכי' ע"י המצות, א"כ אמרו כאן אשר התומ"צ הן בחי' כתר וחכ' דתהו היינו מצד העשי' הגשמי' שנתלבשו בהן התומ"צ והוא כענין לבוש מל', אך לאו היינו הך דלבוש מל' דבחי' סוכ"ע אינו שייך ומיוחס לכתר דתהו כי הוא למעלה מבחי' תהו רק בחי' לבוש מל' וכתר דתהו שניהם מתייחסים להמצות מצד התלבשותן בעשי'). וע"כ מצד התו' והמצות שמלובשים בעשי' נק' הנשמה באר מים חיים מפני שעולות בבחי' או"ח ראשונה מהם משפיעים לבחי' כתר וחכ' דתיקון דהיינו פי' מעין גנים הנ"ל.

כי הנה ענין מעין גנים היינו בחי' בינה דאצי' שנא' עלי' ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן כו', (ונק' ג"כ ים הקדמוני), והיינו שיורדת לבי"ע ע"י התלבשות תחלה בבחי' מל' דאצי' שנעשית עתיק לבריאה, והיינו מה שהנשמות נהנין מזיו השכינה בגעה"ע כי אימא מקננא בכורסייא, וכן עד"ז הולך ויורד עוד מבריאה ליצי' ומיצי' לעשי', דהיינו בחי' מל' דבריאה נעשה עתיק ליצי' ומל' דיצי' עתיק לעשי', עד שבג"ע דעשי' מאיר שם מבחי' מל' דיצי' שהוא עתיק דעשי', ומקור הזיו המאיר בגנים הללו הוא מבחי' בינה דאצי' כנ"ל, רק אינה מאירה אלא ע"י אמצעות המל' דאצי' שנעשית עתיק לבריאה כו' כנ"ל, והוא בחי' מעין גנים דהיינו המשקה את הגנים, וזהו שהקב"ה משבח את כנס"י בשם מעין גנים, אף שבחי' מעין זה הוא בחי' הבינה דאצי' כנ"ל, אך לפי שההמשכה בגנים הוא דוקא ע"י אמצעות המל' ה"ה נק' מעין גנים.

אולם מה שמשבח אותה אח"כ בשם באר מים חיים הוא מצד מדרי' שני' שיש בכנס"י דבודאי אא"ל דשני השבחים הם הכל מצד מדרי' אחת. והענין דהשבח דמעין גנים היינו מצד הבחינה מלמע' למטה שיש בכנס"י שהיא בחי' מל' והוא בחי' או"י דתיקון דהיינו איך שהאור נמשך מלמעלמ"ט בע"ס דכח"ב בתחלה ומבינה דאצי' נמשך בבחי' מל' ונעשים בבחי' מעין גנים להיות עתיק לבי"ע ומאירה בגעה"ע ותחתון כנ"ל. (וע' בזהר פ' בלק דר"א סע"ב חמש גנים אית לי' לקוב"ה כו' ומעיינא חדא עלוויהו דקא אשקי לון כו' ופי' שם המק"מ דהיינו בינה, ומ"מ מבואר שם בזהר בהדיא דהמעין הוא בחי' כנס"י שהיא המל', והיינו כדפירשתי שמבינה נמשך למל', והמל' היא נעשית עתיק כו'. ונ' שזהו שרש הדין הנז' בגמ' בב"מ דק"ח ע"א חמש גינות המסתפקות מים ממעין אחד כו'), (וע' בהרמ"ז פ' ואתחנן דרס"ו דמעין גימט' ע"ב ס"ג מ"ה שהוא בחי' מ"ד ובאר מים חיים זהו מ"ן שהוא בחי' ב"ן) ואח"כ משבח אותה ממטלמ"ע במה שיש בה בחי' מלמטלמ"ע והוא בחי' ע"ס דאו"ח בבחי' מ"נ דילה והוא במה שנקראת באר מים חיים, ופי' כי בחי' המל' עצמה בבנין קומתה נשלם בה הבירור, (והיינו שנק' מעין גנים) רק בחי' המ"נ שלה לא נשלם בו הבירור והן בחי' נשמות שנפלו בהקליפות ובחטא אדה"ר נפל ג"כ ממ"נ דאימא, כמ"ש בע"ח שם, לכן ענין המ"נ הוא בירור והעלאת נשמות אלו שעולים בבחי' העלאת מ"נ דנוק' ונמשך אח"כ מ"ד דז"א וממ"נ ומ"ד נוצרה הנשמה, ועיקר הבירור ע"י מ"ד שמברר מ"נ, אלא שהמ"נ עצמו גם הוא בא בבחי' בירור תחלה אחר שיורד מן המוח תתעדדחכ' דנוק' ומוחין דנוק' כבר נתבררו כנ"ל שבנין קומתה כבר נתקן רק המל' לא הוברר וא"כ היינו קודם שעולה בבחי' מ"נ, אבל כשעולה בבחי' מ"נ נתברר ונכלל במוחין דנוק' ומשם נמשך להיות מ"נ. (וזהו כמשל זרע האשה שנמשך מהמוח, והמוח מקבל חיות מהמאכל שעולה, נמצא תחלה נתברר המאכל ונכלל במוח ואח"כ נמשך עי"ז הזרע מהמוח כו', וכמ"ש בביאור לתורה דמחצית השקל, רק שהמ"ד מבררו בירור שני, וכמ"ש ענין זה ע"פ ותשתחוין אלומותיכם לאלומתי כו' ע"ש).

וז"ש רז"ל אין משיח בא עד שיכלו נשמות שבגוף, דהיינו בירור המ"נ, ולהיות שז' מלכין הנ"ל הן בחי' ציור אדם, וציור אדם נחלק בכלל לג' בחי' ראש גוף ורגלים שהם חב"ד חג"ת נה"י ובי"ע, כמו"כ בנשמות שנפלו בקליפות שהן מ"נ דנוק' הנ"ל שלא הוברר שהוא מז' מלכין הנ"ל נחלקים ג"כ לג' בחי' אלו דרך כלל דהיינו בימי התנאים שאחר החורבן הי' הבירור והתיקון נשמות שמבחי' חב"ד בחי' בריאה, ובזמן האמוראים הי' הבירור והתיקון בנשמות שמבחי' חג"ת והוא בחי' יצי' ואח"כ בימי הגאונים עד דורות האחרונים הכל נחשב בחי' עקבות משיחא בחי' נה"י שהוא בחי' עשי', וכאשר יתבררו ויעלו גם הניצוצות אשר ברגלים אז יושלם להתתקן כל בחי' המ"נ דנוק' ואז יבא משיח, וז"ש ועמדו רגליו כו' דמטו רגלין ברגלין כו'. והנה על שם בחי' העלאת מ"נ הנ"ל, נק' באר מים חיים שלמעלה מבחי' מעין גנים.

(קיצור. נתבאר כי מ"נ דנוק' נמשך ממוח שבה וצ"ל שתחלה נתברר המ"נ מהקליפות ונכלל בחכ' דנוק' ואח"כ משם נמשך זרע המ"נ, וחכ' זו דמ"נ חכ' דתהו ומאין תמצא כתר דתהו גבוה מתיקון ע"כ באר מים חיים גבוה ממעין גנים, ופי' כי יש ע"ס מלמעלמ"ט או"י ויש ע"ס ממטלמ"ע או"ח מ"נ הנ"ל, והמצות ששרשן מכתר כיון שנתלבשו בגשמי' ע"כ צ"ל שהן כתר דתהו ע"כ הן באר מים חיים שמשפיע לים הקדמוני, ומעין גנים כח"ב דתיקון.

(כי מעין גנים בינה, ואמנם הקב"ה משבח לכנס"י מל' שהיא מעין גנים היינו משום שמבינה נמשך למל' והיא נעשית עתיק לבריאה שם משפיע לגעה"ע, וכן מל' דבריאה יצי' ועשי' געה"ת זהו שבח מעין גנים ממעלמ"ט ואח"כ שבח באר מים חיים ממטלמ"ע המ"נ שלא הוברר הם הנשמות מתבררים ונכללים בנוק' ושם נמשך מ"ד לבררם, והנשמות נחלקו לג' בחי' בי"ע).

ג) והנה מבואר לעיל (אות א') שבכל מקום בחי' הכתר הוא המחבר המאציל עם הנאצלים, וגם כאן בבחי' בירור דרפ"ח ניצוצות דתהו במ"נ דנוק' בבחי' או"ח מאחר שהחכ' דנוק' היא שרש המ"נ הזה (כנ"ל שהמ"נ נמשך מהמוח, וגם המלכים עצמם שנפלו הם בחי' המוחין דנוק' כנז' בע"ח שם פ"א) א"כ גם כאן בחי' הכתר דתהו מאיר בחכ' זו כי החכמה מאין תמצא בכל מקום כנ"ל שבחי' כתר זה דתהו הוא בחי' ממוצע כמו שכתר דתיקון ממוצע במקומו, רק שבבחי' התיקון בא האור בבחי' פרצופים שהו"ע ריבוי הכלים ומיעוט האורות ע"י התלבשות בכלים רבים, ובבחי' התהו בא בבחי' נקודות זת"ז שהוא מיעוט הכלים ומחמת זה הי' שבה"כ תתעהכידוע. ואמנם הנה בזאת יתרון מעלת בחי' התהו על בחי' התיקון במה שהוא בבחי' הנקודות שאין בזה ענין הגבלת האור וצמצומים בהכלים דפרצופים אלא הם אורות תקיפים ופשוטים, וע"כ אורם ושפעם רב מאד, וע"כ כאשר עולים בבחי' או"ח לאחר הבירור דמ"נ דנוק' אזי עולים עד רום המעלות דהיינו בעצמו אור המאציל שלפני בחי' התיקון הרבה ונעשה למע' גם מבחי' כתר דתיקון. (וז"ש אותי עזבו מקור מים חיים שהוא ית' עצמו הוא מקור מים חיים שהם המתבררים משבה"כ כנ"ל, וזהו שבאר מים חיים נעשה ממעין גנים כי זהו מעין דתיקון והיינו ג"כ והחכמה מאין תמצא ובאר מים חיים הוא בחי' המ"ן שהוא כתר וחכ' דתהו כנ"ל). וזהו ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני להשפיע לבחי' כח"ב דתיקון שנק' ים הקדמוני ע"ש שמקבלים מבחי' מל' דא"ק, וזהו ג"כ ענין הנז"ל אות א', בבחי' הע"ס של ממטלמ"ע בבחי' או"ח שממטה למעלה המל' היא בחי' כתר, הרי יש בה בחי' שלמעלה מבחי' מעין גנים שהוא בחי' בינה. (אולם כאן מבואר שיש בה בחי' שלמעלה גם מכתר דתיקון מצד בחי' כתר דתהו שבבחי' המ"נ דנוק' ועל"ק).

ויובן זה ע"פ מ"ש בספר הבהיר הובא בפרד"ס שט"ו פ"ד שכינה למטה כשם ששכינה למעלה, משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו ז' בנים כו' ואמר התחתון אני למטה כו' לא אתרחק ממך אמר להם הרי מסבב ורואה אתכם היינו מלא כל הארץ כבודו עכ"ל, והיינו לומר שהוא בחי' סוכ"ע וא"כ מאיר למטה בבחי' מל' שהיא בחי' התחתונה כמו למעל' בבחי' כתר ע"כ מלמטלמ"ע המל' היא כתר, והמשל בזה יובן מעיגול גדול הסובב כמה עיגולים שבתוכו וקו ישר בוקע מראש העיגול עד סמוך לסופו, דנהי שמצד הקו יש מעומ"ט שיורד מלמע' ממקום שאדוק בהעיגול, ולמטה במקום שאינו אדוק נק' מטה מ"מ הנה אדרבה מצד העיגול הרי בתחתית הקו שם ממש הוא קרוב לראש העיגול כמו בעליונו של הקו ממש שהרי העיגול כך הוא למטה כמו למעלה, וא"כ העומד סמוך ממש לתחתית העיגול הרי יוכל להגיע לבחי' העיגול ממש, וא"כ הוא קרוב יותר ממי שעומד באמצע הקו כו'. והנמשל מובן כי אוא"ס ב"ה הוא סוכ"ע, וכתיב בי' ומתחת זרועות עולם, ע"כ הניצוצות שנפלו בשבה"כ בעשי' שהרי הם הם למטה מטה מצד הקו שנמשך בהשתל', אבל ע"י הבירור הם יכולים להגיע לבחי' אוא"ס הסוכ"ע שהרי הם קרובים יותר אליו כמשל תחתית העיגול. וזהו מעלת הבע"ת על הצדיקים גמורים כי הרחוק שנעשה קרוב הרי הוא קרוב יותר מטעם הנ"ל שנתקרב לבחי' תחתית העיגול, משא"כ הצד"ג הוא כמו שעומד באמצע הקו עד"מ, לכן בירורי ניצוצות דעקבי משיחא דהיינו הנשמות העולות ומתבררות באחרונה הן קרובות יותר ומגיעות לבחי' תחתית העיגול, והיינו מ"ש ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים כו' אל הים הקדמוני שהוא בחי' כתר וחכ' דתיקון. וז"ש בס' הבהיר דע"ס מלמעלה ידענו ועשר ספירות מלמטה למעלה לא ידענו, ר"ל שהע"ס שמלמטה למעלה הוא נמשך מבחי' דלית מח' תפיסא בי', דהיינו מצד בחי' תחתית העיגול שלמעלה מההשגה כו', וזהו לא ידענו שאינו מושג כו'.

תתעו(אולם להבין מה שמלמטלמ"ע לא ידענו, הלא כשם שע"ס דאו"ח נמשכו מתחתית כך ע"ס דאו"י נמשכו מעליונו של קו, א"כ מאי אולמא דמלמטלמ"ע כלפי לייא ודי לומר שהמל' בחי' כתר, אבל אומרו לא ידענו משמע שגבוה מכתר שהרי מלמעלמ"ט ידענו ובכללם הכתר, וכן לעיל נת' להדיא דעדיפותא דבאר מים חיים מצד בירורים שהוא כתר וחכ' דתהו שלמע' מכתר וחכ' דתיקון, וק' דהמעיין בע"ח יראה דכתר וחכ' דתיקון נתתקנו ממה שנתברר מכתר וחכ' דתהו, א"כ הדרא קושיא לדוכתי' מאי אולמא דהנך בירורים דמ"נ דנוק' שהוא בחי' באר מים חיים יותר מכתר חכ' דתיקון שהוא ג"כ בירורים דתהו כנ"ל. וליישב זה נלענ"ד ע"פ מ"ש בכמה מקומות, ובכללם ע"פ אמר עם הספר וע"פ צו את קרבני לחמי וע"פ מאמר הזהר פ' שלח ע"פ והי' ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים, איך שיש ב' בחי' בבירורים. הא' שמתבררים בבחי' או"י ממעלמ"ט דהיינו שהמובחר נכלל באצילות ומה שלא הי' יכול להכלל באצי' נעשה ממנו בריאה כו' עד הסיגים שלא הובררו נכללו בקליפות. והב' הבירורים מלמטה למעלה מסיגים אלו שנדחה בק"נ דבי"ע שמתבררים ונכללים בקדושה ובירור זה הוא מלמטלמ"ע שמתחלה נברר ונכלל בקדוש העליונה דעשי', ואח"כ כדי לעלות ביצי' מתברר שנית ועולה המובחר ביצי', וכן אח"כ בבריאה כו' עד א"ס כו'. והנה מובן למשכיל שמתחלה הי' הבירור מלמעלמ"ט וזה הי' מצד אתעדל"ע מעצמו כדי להיות התהוות העולמות, ומה שלא הוברר ונדחה בקליפות בזה יהי' הבירור מלמטלמ"ע היינו אתעדל"ת. וא"כ מובן דבירור זה הוא רק מבחי' מ"נ דנוק' שהוא הוא אשר לא הוברר עדיין דאילו השאר כבר הוברר כמ"ש בע"ח, והיינו שהובררו בבירור שמלמעלמ"ט נשאר המ"נ דנוק' להתברר מלמטלמ"ע, ואפשר גם הסיגים מבירור שמלמעלמ"ט שלא יכלו להתכלל כלל בקדושה, ע"י בירור הנ"ל הם יתבררו מלמטלמ"ע. והמשל משני בירורים הנ"ל, הנה בירור ראשון הוא בירור פסולת מאוכל פי' כי מה שהוברר ד"מ והוכשר להכלל בע"י דאצי' ה"ז אוכל ולא נתברר אוכל זה שנית והפסולת שלא יכול להכלל שם נדחה והוברר שנית, ומה שהוכשר נכלל באבא דאצי', ומה שלא הוכשר נדחה ונתברר שנית ונכלל באימא, נמצא הפסולת מתברר מהאוכל. ובירור שמלמטלמ"ע הוא להיפך שהרי תחלה הכל פסולת ומה שמתברר הוא אוכל הנברר מהפסולת זה ונכלל בעשי' ושוב מתברר שנית האוכל דעשי' והמובחר ממנו נכלל ביצי' ופסולת נשאר בעשי' כו'.

והנה בירור הראשון שמלמעלמ"ט הוא ע"י החכ' וז"ש בחכמה אתברירו, ובירור הב' שממטלמ"ע הוא ע"י המלכות כמ"ש בבה"ז ע"פ הזהר וישב קפ"א בפסוק אך אל הפרוכת לא יבא כו' ומובן שבירור זה שממטלמ"ע הוא בירור הסיגים היותר תחתונים שלא הובררו כלל בבירור הא', וידוע הכלל דכל מה שנפל למטה שרשו גבוה יותר ע"כ בירור זה הוא בירור ניצוצות ששרשם נעלה מהניצוצות שהובררו בבירור הראשון, ע"כ אתי שפיר דבאר מים חיים שהוא מבירור זה נעלה ממעיין גנים, הגם שבכח"ב דתיקון הוא ג"כ בירורי ניצוצות דתהו אלא דהתם הם הבירורים תתעזשמלמטלמ"ע משא"כ באר מים חיים הוא מלמעלמ"ט והם ניצוצות עליונים יותר כו'. וזהו ג"כ עוד מעלה שהרי בירור זה מתברר האוכל כמה פעמים א"כ יכול להיות עליות עד אין קץ כמ"ש ואכלתם אכול משא"כ בבירור דאו"י. והשתא מובן המעלה דע"ס דאו"ח שהוא בחי' לא ידענו, דאילו ע"פ מ"ש הפרד"ס מהכאת השמש אינו מספיק כלל לומר שיהי' מעלה יתרה בהכתר זה שממטה למעלה מהכתר שמלמעלמ"ט, שהרי אויר השלישי מהשמש ודאי אינו חם יותר מאויר הא' ואדרבה קר יותר ממנו, אבל עיקר הטעם הוא מצד הבירורים שמתבררים מע"ס דתהו שבחכ' והם העולים בבחי' או"ח והם גבוהין יותר מניצוצות שכבר הובררו ונכללו בע"ס דאו"י. ע' ע"פ מאמר הזהר ר"פ שלח הנ"ל. וממוצא דבר נשכיל ג"כ איך שבבירורים דאו"ח יש ג"כ מדריגות, דבירור סיגים דעשי' גבוה מבירור סיגים דיצי', וכן יצי' מבריאה מטעם הנ"ל דכל שנפל למטה יותר כו' וא"כ יש בחי' או"ח מבירור דבריאה והו"ע או"ח משום שהארת הקו מסתיים באצי'. ויש או"ח מבירור דעשי' והוא ענין או"ח מסיום הקו עצמו שברגלי א"ק. ע' באגה"ק דאיהו וחיוהי מש"ש כמו שהמלבוש כו'. וזהו מעלת הבע"ת על הצד"ג שהם בירור דגקה"ט משא"כ צדיקים רק בירורי נוגה. ועמ"ש ע"פ מי יתנך כאח לי דתקס"ה, ועמ"ש בבה"ז הנ"ל איך שבירור המל' הוא דרך מלחמה ע"כ פעמים צריכים ליתן לה מקום להסט"א, ויתורץ בזה כמה דברים תמוהים והבן. ועפי"ז נמי יתבאר לנו מה שבורר אוכל מתוך הפסולת מותר בשבת משא"כ פסולת מאוכל. כי שבת עליית העולמות לא שייך הבירור דמלמע' למטה שהוא בירור פסולת מאוכל אבל הבירור אוכל מפסולת שהוא מלמטלמ"ע הוא דרך עלי' ואו"ח כנ"ל לכך ישנו אפילו בשבת, כן נת' בפ' החודש ע"פ למה נסמכה פ' שבת למלאכת המשכן כו' שהי' בתקס"ג, ומ"מ דוקא לאלתר ולא לאחר זמן כי שבת למעלה מבחי' זמן משא"כ יו"ט אומרים והזמנם כמ"ש במ"א.

קיצור. (נתבאר שבבירורים יש כתר דתהו הממוצע וגבוה מכתר דתיקון ריבוי אורות נקודות ובתיקון פרצוף כלים, וזהו ממטה למעלה לא ידענו כמשל תחתית העיגול כו' בע"ת גבוה מצד"ג עקבות משיחא ניצוצות גבוהים יותר. וזהו מים חיים כו' אל הים כו'.

ובהג"ה נת' אמאי עדיף מכתר דתיקון הרי הוא נעשה ג"כ מבירורים דתהו ונת' ענין ב' מיני בירורים או"י ואו"ח שבאו"ח מתבררים ניצוצות מה שנחשבו סיגים ולא יכלו ליכלל באו"י וא"כ שרשם גבוה יותר כו'. וכך יש חילוק באו"ח גופא בין בריאה לעשי' לכן עקבות משיחא בירור עשי' גבוה יותר כמו"כ ענין בע"ת כו').

ד) וזהו אז ישיר ישראל כו' עלי באר פי' כי ישראל עלו במחשבה היינו בבחי' התיקון שהרי הנשמה עצמה אינה צריכה תיקון ואמנם תתעחבירידתה למטה בנה"ב נעשית באר מ"ח והוא ע"י בחי' אליך ה' נפשי אשא והיינו שהוא העלאת מ"ן מבירורים דתהו שלמע' מהתיקון וזהו עלי באר. אך הנה ע"י מה מגעת הנשמה למעלה זו דמ"ח היינו ע"י מצות מעשיות שבהן ועל ידן נמשך גילוי בחי' זו בנפש (כמש"ל בפנים אות ב') כי הנה גופי מעשה המצות הרי המה נעשים מבחי' שתחת ממשלת ק"נ כמו קלף התפילין וצמר דציצית, וא"כ הגם ששרש של ההמשכה שע"י המצות הוא בכתר דתיקון שנק' תר"ך עמודי אור ע"כ צ"ל שגם כתר דתהו מאיר בהם מאחר שהמצות הן בדברים גשמי' שמבחי' תהו ולכן ע"י עסק זה יומשך בנפש הכח להיות בחי' באר מ"ח. וזהו שהמצות הם בג' דברים מחדו"מ היינו שיש מצות התלויות במחשבה כמו וידעת היום כו' וגם תפלה נק' עבודה שבלב וגם בכל שאר המצות התלויות במעשה הרי מצות צריכות כוונה וזהו בחי' מחשבה, ויש מצות התלויות בדבור כמו תלמוד תורה, ברהמ"ז, ק"ש ותפלה, ורוב המצות שהן במעשה, וג' בחי' אלו מחדו"מ הם בחי' ג' עולמות בי"ע שבהם שייך הבירורים היינו בק"נ דבי"ע. נמצא שעיקר המצות לברר מה שנפל מעולם התהו ועולים בבחי' א"ח עד כתר דתהו ומשם נמשך תוס' אור בכתר דתיקון ומשם מאיר גילוי הארה בנפש בג"ע בבחי' או"פ ואו"מ כמש"ל בפנים אות ב', ושתי מדרי' אלו פנימי ומקיף באים לנפש בג"ע ע"י מעין גנים הנ"ל שהיא בחי' מל' דאצי' שנעשה עתיק לבריאה אבל סיבת זאת ההארה שמלמעלמ"ט באה דוקא ע"י מעשה המצות ולימוד התורה שהן בחי' כתר וחכ' דתהו וכן נמשך עי"ז כח בנפש שתהי' באר מ"ח אליך ה' נפשי אשא כנ"ל.

וזהו פי' הפסוק בשה"ש מעין גנים כו'. פי' תחלה משבח אותה מצד שרשה בבחי' התיקון דאו"י והוא מה שנק' מעין גנים, ולפי שהמל' דאצי' היא המעין המשקה הגן שהרי נעשית עתיק לבריאה ואח"כ משבח אותה בבחי' הבירורים דתהו ע"י בירור נה"ב שיהי' אליך ה' נפשי אשא שבחי' זו נק' באר מ"ח שנובע ממטלמ"ע. וזהו כי ר"ת בידך אפקיד רוחי הוא באר שזה גבוה יותר ממעין גנים כנ"ל. וע' בזה בביאור למא' הזהר דפ' שלח במאמר הינוקא והי' ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים כו'. ונוזלים מן לבנון פי' שכדי שתהי' העלאת מ"ן בבחי' בידך אפקיד רוחי ואליך הוי' נפשי אשא שזהו בחי' באר מ"ח כנ"ל צ"ל תחלה אתעדל"ע והמשכת מ"ד לעורר אתעדל"ת זו והיינו על ידי מעשה המצות שנותנים כח וחיות בנפש להיות באר מ"ח כנ"ל וזהו ונוזלים מן לבנון פי' מבחי' שני המזלות דא"א ונוצר ונקה משם נוזל ונמשך הכח לאתע' דלתתא זו. ופי' לבנון מבואר במ"א ע"פ ונאוה כו' כיריעות שלמה, וההפרש בין אתערותא דלעילא שאחר האתעדל"ת לאתעדל"ע שקודם הוא שהאתעדל"ע שאחר קדימת אתעדל"ת ממש בבחי' באר מים חיים היא באה בבחי' שפע ואור בתוך ופנימי' הנפש כמו המשכת מ"ד בשעת היחוד, משא"כ האתעדל"ע שמקודם מאיר בבחי' מקיף וכענין וימינו תחבקני כו'. וזהו עלי באר ענו לה, פי' ענו לה להמשיך אתעדל"ע שיוכל להיות אתעדל"ת. (מיהו זהו דרך פרט נק' באר מים חיים תתעטבחי' עומקא דליבא דהיינו אליך ה' נפשי אשא כנ"ל והמצות הן אתעדל"ע לעורר בחי' זו ונק' נוזלים מן לבנון, אך דרך כלל גם המצות הן באר מ"ח שהרי הן בירורים דתהו כנ"ל). וזהו"ע הברכות של המצות שהברכה היא המשכה ואתעדל"ע שיהי' כח להעלות מ"ן.

(נת' שהכח שתוכל הנפש להיות באר מ"ח הוא ע"י מצות מעשיות במח' דו"מ שהן בירור ק"נ דבי"ע ששרשם מכתר דתהו וגם שעל ידם נמשך אתעדל"ע מכתר דתיקון, ואתעדל"ע זו נותנת כח בנפש שתהיה אתעדל"ת ואהבת כו'. וזהו ונוזלים מן לבנון. נמצא מעשה המצות כלולים מב' בחי' דתהו ותיקון, וזהו לבנון ריבוי הלובן, כי לובן בכתר כנודע, וריבוי הלובן היינו ב' כתרים דתהו ותיקון).