אז ישיר ישראל
תתמדאז ישיר ישראל
בעז"ה פ' חקת תרכ"ה
אז ישיר ישראל כו' עלי באר כו'. הנה כתיב באר מ"ח ונוזלים, הנה ארז"ל ע"פ בראשית ברא בשביל ישראל שנקראו ראשית ובשביל התורה שנק' ראשית, הנה תכלית הבריאה להיות לו דירה בתחתונים, כי אע"ג דמלא כל הארץ כבודו היינו זיו והארה בלבד הודו על ארץ כו', ישתבח שמך לעד מלכינו פי' מה שהוא מלכינו מלך העולם אינו אלא בחי' שמך כו', ואפי' עוה"ב רק נהנין מזיו, אבל ענין דירה בתחתונים היינו שיהי' התגלות בעולמות מבחי' מהו"ע ית', ויובן זה ע"פ מ"ש מונה מספר לכוכבים המוציא במספר צבאם הרי שהעולמות הם בבחי' מספר, וכתיב היש מספר לגדודיו, ועלמות אין מספר דמשמע שהם אין מספר, והענין שמצד התהוותם מבחי' מלכותו ית' שהוא בחי' שם והארה בעלמא הם בבחי' מספר וגבול, וזהו המוציא בה' הידיעה שהיא מדת מלכות עלמא דאתגלייא (כדפי' בזוהר ר"פ בראשית ד"ב סע"א) וזהו לכולם בשם יקרא שחיותם וקיומם הוא מבחי' שם, ולכן נק' בחי' מדת מל' בשם מספר לפי שהוא מקור התהוות בי"ע שהם בבחי' מספר וגבול, אבל לתבונתו אין מספר כתיב שהוא למעלה מהתהוות עולמות ובע"ג כו' וע' בלק"ת בתלים סי' קל"ה, והנה ע"י שממשיכי' מבחי' לתבונתו במדת מלכותו ית' נעשי' ג"כ העולמות בבחי' אין מספר (ועמ"ש בד"ה מי מנה בענין ומספר שיש בו ב' פירושים שהם בגדר מספר ואעפי"כ מי מנה, ומספר שאין לו מספר דהיינו ע"י שישראל עושין רצונו ש"מ כו' ע"ש), וזהו שארז"ל (חגיגה די"ג סע"ב) כתוב א' אומר אלף אלפים ישמשוני' כו' וכתוב א' אומר היש מספר לגדודיו כו' לא קשיא כאן בזמן שביהמ"ק קיים כו' כי בהמ"ק הוא כעיר שחוברה לה יחדיו שממשיכים מה' עילאה לה' תתאה דבהבראם ונק' שער השמים כו' ולכן הי' אומרים בביהמ"ק ברוך הוי' מן העולם כו', ועד"ז יובן ענין דירה בתחתונים שיהי' התגלות בעולמות מבחי' ולתבונתו אין מספר דהיינו מבחי' מהו"ע ית' שלמעלה מבחי' זיו והארה.
תתמהקיצור. ענין דירה בתחתונים ע"ד שמבחי' המוציא במספר צבאם נעשה בחי' היש מספר והיינו ע"י המשכה מבחי' ולתבונתו אין מספר.
ב) והנה להיות דירה והמשכה זו זהו ע"י אתעדל"ת במעשה המצות, וזהו ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה להמשיך האור בתוס' מרובה, שמצד סדר השתל' העולמות נמשך רק מבחי' זיו והארה כנ"ל אבל ע"י המצות רמ"ח פיקודין דאינון רמ"ח אברים דמלכא, הוא כמו עד"מ בהאברים נמשך ומתלבש מעצמות הנפש, וז"ש והי' מספר כו' אשר לא יספר כו' והיינו כשישראל עושין רש"מ דהיינו קיום המצות שעי"ז נמשך בחי' זו שבבחי' בי"ע שהם בגדר מספר וגבול ויומשך גילוי אא"ס (וכמ"ש סד"ה מי מנה ועמ"ש מזה בד"ה ששים המה מלכות כו' גבי פי' תמתי, שנש"י עושים השלימות שיהי' גם למטה גילוי אוא"ס).
אך הנה כמו עד"מ, שכדי להיות התקשרות מהות הנפש שהוא רוחני' ברמ"ח אברי הגוף שהם גשמיי' הוא ע"י בחי' ממוצעים מאידים העולים מהדם כו' וגם ברוחני' להיות התקשרות והתלבשות נפה"א שהוא חלק אלקה ממעל בנה"ב החיונית הוא ג"כ ע"י ממוצעים, וזהו"ע הצלם, וכמ"ש בע"ח שער כ"ה רפ"א ד"ה ענין הצלם באמיתית, ואמנם א"א לצורה להתלבש בתוך חומר אם לא ע"י אמצעי כו' והוא צלם של הנפש כו' עד כלל העולה כי הצורה כו' ע"ש באריכות, כך גם למעלה כדי להיות המשכות אוא"ס ב"ה במעשה המצות שהם רמ"ח אברים דמלכא בחי' כלים הוא ע"י הממוצע שהוא ע"י התורה (וכמ"ש עוטה אור כשלמה ותורה אור הוא בחי' שלמה ולבוש שבה וע"י נמשך ומתלבש האור ברמ"ח אברים כו', וכמ"ש בד"ה ועשו להם ציצית כו' בסידור), ולכך ות"ת כנגד כולם, וזהו פי' גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, דהיינו שע"י התו' נמשך האור במעשה המצות כו' (והיינו כי התורה היא בחי' ח"ע, אשר אוא"ס שורה בח"ע ע"כ ע"י נמשך ומתלבש אא"ס בכל האצי' שהן רמ"ח אברים ט"ס דז"א טפ"ט כו' ועמ"ש בד"ה כי אברהם לא ידענו גם כמ"ש בע"ח שער מ"א דיחוד אוא"ס בחכמה נק' איהו וחיוהי חד ויחוד רק בשאר האצי' נק' איהו וגרמוהי חד, ועמ"ש בביאור ע"פ ויהי קול כו' שהתורה הוא המוחי' וחב"ד של המצוה כו' ועמ"ש בזוהר פ' תולדות קל"ד ב' ת"ח כל מאן דאשתדל באורייתא כו' ובבה"ז שם ובסה"מ סי' קנ"ב, גם י"ל כמו עד"מ ראשית גילוי הנשמה הוא במוח וע"י המוח נמשך בכל הרמ"ח אברים כמ"ש בתניא פנ"א, וע"ש פנ"ב ומהו הלבוש כו' הוא חכ"ע דלעילא לעילא מן עלמא דאתגליא כו' ע"ש, ומ"ש בסידור ביאור ע"ז, נמצא הלבוש שרשו גבוה יותר, ועמ"ש בד"ה והבדילה הפרוכת אלא שזהו בבריאה, ואפשר עד"ז גם באצי' הלבוש שהוא התורה שרשה מחכמה דא"ק דלעילא לעילא ממל' דא"ק שהוא בחי' ע"י דאצי' כו' ועמ"ש עוד בבה"ז פ' ויצא ע"פ וזרח השמש ואמנם הנה בחי' חכמה הוא בחי' ממוצע כו' ע"ש, עוד י"ל ענין זה ע"ד מ"ש במ"א ע"פ מאמר הזוהר פ' תרומה דקס"א בענן קוב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא שהתורה היא בחי' ממוצע ע"ש באופן אחר).
וזהו ששים המה מלכות כו' ועלמות אין מספר, פי' שע"י ששים מסכתות ע"י הקריאה בהם נמשך גילוי אוא"ס להיות לו דירה בתחתונים עד שנמשך גם תתמובעולמות שיהי' בבחי' אין מספר, והיינו לפי שהתורה היא מבחי' ולתבונתו אין מספר, וזהו משארז"ל ע"פ ורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך אלו ת"ח שעוסקים בבנינו ש"ע, שעי"ז נעשה בבחי' עלמות אין מספר כנ"ל, וזהו ג"כ פי' מאמרז"ל ת"ח מרבים שלום בעולם, שלום הוא בחי' התקשרות והתחברות ב' הפכיים דהיינו להיות גילוי אוא"ס בבחי' עולם זהו ע"י עסק התורה, ופי' ורב שלום שעי"ז נעשה ג"כ בחי' ריבוי בחי' שלום היינו היחוד בין ב' הפכיים שבנבראים כמו מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש פני ארי' פני שור כו' שע"י גילוי אוא"ס ב"ה מתאחדים כו' והיו לאחדים (וגם מלבד זה הם ב' בחי' שלום שלום בפשמ"ע יחוד אוא"ס באצי' וזהו התורה שהיא ח"ע שבה מתלבש אוא"ס ומאירה ע"י החכ' בכל עולם האצי', ושלום בפמליא שלמטה היינו התחברות האצי' בבריאה שאותו הגילוי שבאצי' יאיר גם בבי"ע וזהו ע"י מעשה המצות היינו בחי' ב', והיחוד במלאכים עצמן זהו בחי' ג', וזהו ורב שלום ואין רבים פחות מג' א"כ הבחי' ג' זהו התחברות פמליא שלמעלה בפמליא שלמטה), וזהו"ע בראשית בשביל התורה שנק' ראשית כמ"ש ה' קנני ראשית דרכו (משלי ח' כ"ב) וכמ"ש במדרש בתחלתו ובפסחים (דנ"ד ע"א) והיינו כנ"ל שהתורה היא הממוצע המחבר כנ"ל, וע' בזוהר בראשית ד' כ"ד סע"ב ובמק"מ שם מענין ה' קנני ראשית דרכו.
קיצור. וכדי להיות המשכה זו ברמ"ח אברים שהם בחי' ז"א שיהי' נמשך בו א"ס זהו ע"י התורה שהיא הממוצע והיא ח"ע, וזהו בוניך ומרבים שלום בעולם ולכן ות"ת כנגד כולם.
ג) אמנם צ"ל איך גם ע"י התורה יומשך גילוי אוא"ס ב"ה הרי אורייתא מח"ע נפקת ואוא"ס ב"ה לית מח' תפיסא בי' כלל, אך הענין הוא שעז"נ בשביל ישראל שנק' ראשית כי אע"ג דלית מח' תפיסא ביה כלל היינו מח' אבל ע"י בחי' רעו"ד שהוא למעלה מהשכל והמח' מעוררים גילוי רצוה"ע שהוא כ"ע המחבר וממשיך אוא"ס ב"ה בח"ע כו' ולכן נק' נש"י ראשית תבואתו שהם בשרשם למעלה מהתורה וכמ"ש בד"ה יונתי, וזהו"ע ששים המה מלכות דקאי על ס' מסכתות שע"י נמשך בעולמות בחי' אין מספר כנ"ל ועכ"ז א' אחת היא יונתי דקאי על כנס"י וזהו יש קונה עולמו בשעה אחת ועמ"ש מזה בד"ה ששים המה מלכות כו' (ובמ"א בד"ה אני ישנה נת' ענין אחותי רעייתי הם מצות ותורה וא"כ מ"ש יונתי תמתי זהו דקאי על כנס"י עצמן ותורה זהו"ע ששים המה מלכות כו' וא"כ כמה בחי' ממוצעים יש חכ' ממוצע כו', ולמעלה מזה כתר ממוצע בין אוא"ס לחכ') והיינו ע"י בחי' בכל מאדך כלה שארי ולבבי ועמך לא חפצתי כו' רק לאשתאבא בגופא דמלכא כו'.
אך איך יוכלו כנס"י להגיע לבחי' רעו"ד זהו ע"י בחי' ויצעקו אל הוי' שנמשך מבחי' בצר להם, וזהו מן המיצר דוקא קראתי י"ה (וע' בזוהר בשלח דמ"ז ע"א ע"פ ופרעה הקריב, ועמ"ש בד"ה שמאלו תחת לראשי כו' בפ' תשא) והיינו מן המיצר בגשמיות וכמו"כ ברוחני' ע"י מארי דחושבנא שצר לו מאד מריחוקו מהוי' אשר בחושך ילך כו' ונגעה עד הנפש להיות צעק לבם מקרב ולב עמוק כו'.
תתמזוזהו"ע באר מים חיים, דהנה מי הבאר הן עצמן המים של הים כי כל הנחלים הולכים אל הים, ומשם הם שבים ללכת דרך עובי הארץ ונעשים מעיינות ובארות שהן מים חיים, והנה מי הים מלוחים הם ואינם ראוים לשתיה, ואפי' הנהרות אינם מים חיים ממש, ועכ"ז ע"י עברם דרך דוחק עובי הארץ נתברר מהם כל פסולת עד שנזדככו ונעשו מים חיים כמו"כ ע"י התלבשות הנשמה בגוף החומרי שנעשית בבחי' מיצר ודוחק מאד תוך הגוף ונה"ב וכשבוקעת להיות אליך הוי' נפשי אשא נעשית בבחי' באר מים חיים שלמעלה מכמו שהי' הנשמה קודם בואה לגוף שנמשכה מבחי' ונהר יוצא מעדן כו' וזהו"ע במקום שבע"ת עומדים כו' ועי"ז אח"כ נמשך מלמעלה למטה ונוזלי' מן לבנון והוא המשכת אוא"ס בחכ"ע שהיא התורה שמקבלת מבחי' מזלא עילאה כמ"ש בזוהר באדרא דנשא דקל"ד ע"א, וזהו אשריכם זורעי על כל מים היינו בחי' באר ונוזלים הנ"ל (גם פי' על כל מים שזהו למעלה מעלה מכל בחי' מים כמ"ש בזוהר שמות ד"ו ע"א, והיינו לפי שבחי' מים אלו דנש"י נק' מים חיים, אשר זהו גבוה משאר בחי' מים גם מבחי' מים דאור מים רקיע כו' זהו הנשמה כמו שהיתה קודם בואה לגוף אבל ע"י בואה לגוף שנעשית מים חיים היא על כל מים כו').
וזהו עלי באר ענו לה. פי' מתחלה צ"ל עלי' מלמטלמ"ע היינו בחי' באר מים חיים בחי' בכל מאדך, ואח"כ נמשך מלמעלה למטה בחי' ונוזלים מן לבנון וזהו"ע ענו לה שהוא ע"ד מ"ש תען לשוני אמרתיך דהיינו שעסק התורה היא בחי' דבר הוי' ודברי אשר שמתי בפיך כו' והאדם הלומד אינו אלא כעונה אחר האומר, והיינו כשלומד בבחי' ביטול וכמ"ש במ"א בד"ה להבין ענין שמע"צ, ועסק התורה שבבחי' זו נק' ונוזלים מן לבנון ממש, וזהו ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך כו' פי' שלא תאמר הואיל זהו דברי אשר שמתי בפיך כו' ודברי ממש כאלו מקבלה מהר סיני כו' כי הוא ית' למעלה מהזמן כו' וא"כ מדוע אינו מרגיש הביטול כמו במ"ת שעל כל דיבור פרחה נשמתן אך זהו מפני שבצל ידי כסיתיך שהוא בחי' צל ומגן והסתר להעלים האור שיהי' בבחי' צל ומקיף ולא בבחי' אורה נגלית כדי שיוכלו לסבול וזהו לנטוע שמים וליסד ארץ שיהי' דירה בתחתונים וע' בתניא פכ"ג.
קיצור. אך אורייתא מחכמה נפקת ולהיות גילוי אור א"ס ממש בחכמה זהו ע"י רעו"ד בכל מאדך דהיינו בשביל ישראל שנקראו ראשית ואיך יבא לרעו"ד זהו ע"י ויצעקו אל הוי' בצר כו' וזהו ענין באר מים חיים שמחמת עברם דרך העפר נעשו מ"ח, וזהו עלי באר ואח"כ ענו לה ע"ד תען לשוני אמרתיך כו' ואשים דברי בפיך כו' וזהו ונוזלים מן לבנון.
ד) באר חפרוה שרים כו' ע"י כובד ראש וחרישה ולב נשבר כו', שרים הן האבות ואין קורין אבות אלא לשלשה ובחי' זו יש בכל אחד מישראל משא"כ בחי' השבטים כמ"ש בד"ה וארא אל אברהם והיינו לפי שהאבות הם השרשים כו', ובזוהר פ' בהעלותך דק"ן דהאי באר אתדבק ביצחק כי הנה בארות דאברהם סתמום פלשתים כי אברהם הוא בחי' אה' ומאהבה דקדושה לבדה יוכל להיות יניקה לבחי' פלשתים לשון מבוי המפולש הוללות והיינו אחר התפלה כו', תתמחמשא"כ ע"י יצחק שהוא בחי' יראה כתיב ופחד יצחק הי' לי כענין מ"ש הוי' לי כו' שיומשך ויוקלט בפנימיות כי וימינו תחבקני הוא בבחי' מקיף לבד אבל שמאלו תחת לראשי שנמשך בפנימיות ועמ"ש מזה בת"א ר"פ תולדות בד"ה אלה תולדות יצחק ועמ"ש בד"ה בשלח פרעה בענין ולא נחם כו'.