קיצור והגהות ד"ה ויקח קרח בס' תקס"ב

קלגקיצור והגהות ד"ה ויקח קרח בס' תקס"ב

קיצור והגהות ד"ה ויקח קרח בס' תקס"ב

ויקח קרח, למה נסמכה פ' ציצי' כו', קנאה דקרח אזקן אהרן כשמן הטוב על הזקן ובלוי' והעבירו תער (ע' מדרש וע' זהר ח"ג מ"ט קרח קרחה) ומה ענין טלית שכולה תכלת לזה, כתי' מכה"כ וכתי' את השמי' ואת הארץ אני מלא, העלם מלא אך בגילוי רק כבודו. וענין העלם וגלוי מן המח' ברגל ובמוח המוח מעין המח' ע"כ גילוי משא"כ ברגל כי הכאה במוח מתבלבל המח' אעפ"כ יש ברגל בהעלם (משא"כ בהריאה וכבד כמ"ש במ"א אזהר ר"פ תולדות תקס"ג), הנמשל מצד הגילוי והוא בחי' ממכ"ע יש חילוקי' עשיה הדום רגלי, ג"ע העליון מח' אימא מקננא בכורסיא וכמו בגוף התחלקו' ראי' שמיעה הילוך, משא"כ בחי' סוכ"ע שמים וארץ יחדיו יחידה שבנפש כוללת כל הכחות ראי' ושמיעה ולית אתר פנוי מיני' הוא מקומו של עולם ואני אסבול.

ב) והנה כתי' ויטע גן ויטע עשי' וכן פעלת לחוסים כו' כי יש עליו' אין קץ גם בבחי' הגילוי דממכ"ע נ' אלפים יובלות ויובל ז' שמיטות ושמטה היא אלף הז' והתחל' שמטה שאח"כ כשכר אלף הז' דעכשיו וכן קודם מה שעכשיו ג"ע הי' עשי' כו' וכן עליו' תח"ה עד אצי' עשי' כו' והעליו' אין קץ מחמת המשכ' הארה מבחי' סובב יחידה שבנפש בממלא.אי'^* בגמ' הכנף מין כנף. צמר ופשתי' פוטרי' בין במינן כו' ענין מין כנף נת' פ' שלח תקס"ח כי שער רישי' נמשכי' מהחיוורתי דארחין בתוך קלדהשערה יניקה מפנימי' — ויובן כי כבוד ממכ"ע יש בו ב' בחי' הא' חיו' עולמו' י' מאמרות ח"ת ב' ח"ע ל"ב נתי' כבוד עילא' ע"י תורה זה' ח"א ג' כבוד כשנכנס לחופה זה' ח"ג רנ"א ובהיכלו כולו אומר כבוד ובפרדס כבוד ולב (וכן סובב חיצוני' כתר וע"י מצות פנימי' כתר) לכן כבוד עילאה מין כנף רק ע"י שערו'. וצמר ופשתי' כי שער רישי' כעמר נקא ופשתי' בד בגדי לבן כה"ג.

וע' פע"ח טלי' תיקנו יצי' י"ל היינו מין כנף כי יש כתר דאצי' וכתר דיצי' כו'. צמר ופשתי' שערו' כתר אצי' לכן פוטרי' בכל המינין.

ותדע דלבוש מלכות מחי' גם לקליפו' וכנודע מענין המן שלקח הלבוש משא"כ הכתר מל' שהוא מה שנמשך מקיף שעטרה לו אמו וזהו ע"י הקו א"פ כו' גם א"ס ב"ה הי' יכול לברוא העולמו' ע"י סוכ"ע לבד בלי שימשיך הקו אלא שזהו כי שיהי' גלוי ובירור למטה הוא דוקא ע"י הקו והא"פ אז יומשך גם הסוכ"ע בגלוי כו'.

מלוי' והעבירו תער ואיך חוטי' מתכלת אלא כי תכלת בעצם צמר לבן שערו' דא"א רק שצבוע תכלת גבו' וג"ז גבו' דאבא משא"כ לוים עצמם גבו' וגם מאימא.

ג) והנה אין כבוד אלא תורה ל"ב נתי"ה ועז"א המלאכי' קדוש אבל מכה"כ פי' כי בשעת מ"ת י' הדברות מבחי' חכים ולא בחכמ' ידיעא בבחי' הסובב שאין הנ' אלפים יובלות מגיעי' לשם, נתגלה בבחי' זו אך הגילוי בבחי' שערו' וזהו נתיבות הנתיב מעיר לשדה (ר"ל שדה היינו התלבשו' התורה בעניני' גשמיים דק"נ ועמ"ש בפ' משפטי' בתורה וכי ימכור בתו לאמה מענין שדה וכן בתורה אני לדודי דלאזני) וכן השערה נמשכ' ממוח להיות נפרד כו'.

ד) וזהו ענין ל"ב חוטי הציצי' כי ציצי' כללו' המצות שהן בכלל ל"ב נתי' מסכ"ע ומתחלקי' לתרי"ג, ומתעטפי' בטלי' קודם התפלה כי הטלי' כללו' והתפלה אח"כ פרטי' ר"ל הטלית רומז לסוכ"ע ול"ב חוטין נתיבו' הנמשכי' משם וב' ציצי' לפניו ב' מוחי' דנוק' ב' לאחריו חו"ג וימינו תחבקני מרירות תכלת ואח"כ בתפלה מתחלקי' לפרטי' ב"ש יוצר כו' וכן מל"ב נתי' מתחלקי' ש"ס משנה זרעי' נתיב פ' (ע' ב"ז וישלח) וזהו כשמן יורד על הזקן כו' גילוי ח"ע ע"י שערות כו'.

(וזהו ענין מכה"כ ע"י התורה כי יש כבודו ויש מקום כבודו כנז' ע"פ ואולם חי אני והיינו ממכ"ע נק' כבודו אך ע"י התורה ממשיכי' הארת סובב בממלא ולכן בחי' זו מכה"כ ארץ דוקא משא"כ מלאכי' שואלי' איה כו' לכן אחר שאו' קדוש ומובדל רק ת"י נימין שערו' להיות מכה"כ קלההארה מסובב שע"י שערו' ע' באני לדודי שבסידור והוא בחי' ממוצע בין מקיף גמור דסוכ"ע לפנימי דאתה מחי' ומעין זה יש בתורה ע"פ זאת חנוכת המזבח ענין שמן המשחה הממוצע בין ריח שהוא מקיף לאוכל פנימי יעו"ש).

ה) והנה אהרן כה"ג שודמ"ט דיקנא אהבה רבה מלמעלה התעוררו' כו' והיינו ענין חוטי הציצי' כנ"ל אות ד' וזהו ורבים השיב מעון בשלו' ובמישור הלך אתי המשכ' מסכ"ע ועי"ז נדחה החושך (ע' בואתחנן מענין זרע ברך ה' הנר מאיר את החושך, והנה ר"ל אע"ג דאהרן דרועא ימינא עכ"ז ג"כ במישור הלך קו האמצעי המגיע בפנימי' הכתר, ואיך הוא נ"ל דאהרן יסוד אבא וידוע ביסוד יש ה"ח א"כ אהרן החסדי' שביסוד קו האמצעי ע"כ בשלו' ובמישור הלך כו').

ו) והנה בציצי' יש לבן ותכלת הלבן הוא בחי' שער רישי' כעמר נקא והוא בחי' רמ"ח מ"ע שהם מחסדי' וזהו וראיתם אותו וזכרתם המ"ע וכן והייתם קדושי' אקב"ו ואנשי קדש תהיון לי שתוכלו להשפיע חכמ' והיינו ע"י הלבן מקור הקדושה, אבל התכלת בחי' גבורות אשא תכלא דאכיל ושצי והוא כורסיי' דדינא (הנז' בזהר ח"ב קמ"ט ב' וקל"ט א' ושאר דוכתי) והוא שרש שס"ה ל"ת. ולהבין ענין אכיל ושצי הלא אין רע יורד מלמעלה ח"ו. והענין כי יש ארחות עקלקלות פי' דכמו שמבחי' שער רישי' כעמר נקא נמשך קדושה עליונה והם בחי' נתיבות וארחות ה' כך לעומת זה יש ארחות עקלקלות (שופטים ה') ונמשכים מבחי' שערות דנוק' שער באשה ערוה (ועמ"ש במ"א ע"פ מארז"ל גבי סנחריב בענין וגם את הזקן תספה כו') בשערהא אחידן ולכן נק' שערים ועשו אחי איש שעיר וזהו ודרך רשעי' כאפלה עומקא דתהומא רבא ובאים לשם עוברי רצונו בשס"ה ל"ת ולכן נק' שאול ואבדון (כנ"ל הזקן תספה). (ובזה מובן מה שהלוי' הוכרחו לגלח שלא ינקו מהם אורחו' עקלקלו'). ומזה מובן ירא' עונש על העבירו' דהעונש רפוא' היא ויש להתיירא מן העון עצמו שהוא המכה שגרוע יותר ויותר ממרירו' הרפוא' ע' בס' שבט מוסר, אב מכה בנו להסירו מרע, זהו גבו' התכלת דאכיל ושצי ויצוה להורידו לשאול כדי לנקותו משפט דאיהו רחמי, וזהו כורסי' דדינא ומ"מ חוטי תכלת מסובב ומנגדי' לארחו' עקלקלו' וז"ש בתכלת ולא תתורו לא יראת עונש רק ירא' חטא החסד של העונש כו' ואח"כ והייתם קדושי' ע"י הלבן.

ז) ואחכ"ז יובן מחלוקת קרח שנתקנא בדיקנא דאהרן שער רישי' כעמר נקא ממשיך אה"ר ורצה קרח לשמש בבחי' כהונה גדולה באופן אחר, בטענתו כי ענין כה"ג ממשיך האור להאיר את החשך כמ"ש בהעלותך את הנרות ועין בעין נרא' איך שעננך עומד ומסתיר כו' מעט אור דוחה כו', לזאת יש אופן אחר והיינו ע"י מקיף דתכלת שמפני היראה יברחו החיצוני' ולא יצטרכו לחוטים והמשכו' מצומצמות מבחי' תכלת הנ"ל קלוהמאירי' בפנימית (מרירו"ת וירא') כי המקיף גדול יותר וזהו טלית שכולה תכלת ובדרך זה גם הוא יכול להיות כה"ג. אך שגה ברואה כי דרך זה גלוי המקיף לא יהי' כ"א אחרי הבירורי' שיבוער רוח הטומאה אז יוכל להיות גלוי המקיף ממש ואז הלוים יהיו כהנים וכמ"ש יצאו מ"ח מירושלי' משא"כ עתה שצ"ל בירורי' א"א כ"א ע"י א"פ (כמ"ש בביאור נשא תקס"ז ממשל הבירור באדם ע"י מוחא ליבא וכבדא וזהו ענין קהת משא"כ המקיף גרשון נשאו יריעות בגד תכלת נק' גרשון מגרש הרע לגמרי ואף גם זאת דוקא גרשון להיות יד הגדולה חסד ימינך דוקא תרעץ אויב ע"י בגד תכלת ולא גבו' לבד ובפ' תולדו' תקס"ה נת' שאם הי' גלוי המקיף הי' עשו מתבטל לגמרי ולא בירור ואנו צריכי' שיתברר ולא שיבוטל מכל כו', או שהי' נדחה לגמרי וזה כענין גירושין הנ"ל) והיינו חוטי' דוקא ל"ב נתי'.

(שוב ראיתי בביאור נשא תקס"ג נת' זה בטוב יותר היינו הטעם שהמקיף דוחה כי הוא כמו בחי' יחידה שאינו מתחלק בכלי' ואיברים ואינו נמשך בבחי' צמצומי' עד שיוכלו החיצוני' לינק כו' ע"כ דוחה כו' וע' מזה פ' שמות תקס"ה ענין אחוריהם אל המקיף בתורה דויאמר מלך מצרי' למיילדות העבריות כו', אמנם עוד מעלה בא"פ שהוא יכול לברר משא"כ המקיף דוחה לגמרי והעיקר שצ"ל בירור וזהו בשנותו את טעמו ובחי' ויגרשהו ע"ש פנימי ומקיף, ומזה מובן מש"כ דעכשיו שצ"ל בירורי' א"א להיות ענין כה"ג ע"י המקיף כו' רק ע"י שערות וכהן משרת מקשר גלוי א"ס בעולמו').

ח) וע"פ הנ"ל יובן מ"ש מעוז לתום דרך ה', דאי' בזהר שלח קס"ג ב' תמים תהי' תם ים ת"ם ע"י ד"כ ים ע"י תכלת, כי כנס"י נק' ת"ם ונק' כן כשכלולה מבחי' ד' תיקונין דשכינתא שהם ד' מדות אהוי"ר ורחמנות וקעמ"ש הנז' לקמן פ' תצא ע"פ גדילים תעשה שהם בחי' ד' כנפות ד' גוונין דשכינתא לכן נק' תם לשון התחברו' הוא תמימו' ושלימו' וז"ש ביעקב הכלול מחו"ג איש תם יושב אוהלים וז"ש דהע"ה ומדת ימי ד' תם כו', אמנם תום בחולם הוא בחי' כתר הרצון עליון שלמעלה מהמדות וזהו הולך בתום ילך בטח כי קו האמצעי עולה עד הכתר ואין ממנו יניקה כו' וכנ"ל בענין בשלום ובמישור, ואמנם מעוז לתום הנ"ל שיתפשט במדו' הוא ע"י דרך ה' השערו' הנ"ל דציצי' הנמשכי' משם ואז נעשה תמים תם משלים י"ם חו"ב וגם י"ם תכל' שלא יאחזו מצולות ים, וכשנמשך תום בתם נעשה תמים ולכן זהו ע"י הציצי' דוקא שהם הארחין כנ"ל (וע' לקמן דהציצית הם המשכות מבחי' מרכבתא עילאה לכן הם ג"כ מעוז לתום שבהן ועל ידן יומשך ג"כ הרצון עליון מקור המדות כי ז"א בעתיקא אחיד ותליא).^*

קלזבעה"כ צפון מעביר כל הצבעי' חוץ מקלא אילן הנה צבעי' י"ל לשון צבועים דסוטה כ"ב ב' במא' תולה קלא אילן י"ל מתלבש בגבורו' קשות כעס ומזה נמשך משמיע קול, ואומר תכלת הוא שמכוין לש"ש קנאת ה' כו' (וע' בביאור לזהר אמור תרתין אחתין תקס"ה) ולהיותו דין קשה מרכבה לס"מ אינו נמתק ע"י צפון גבו' עליונו' וצריך כליון משא"כ שאר גבו' נמתקין ע"י צפון מיתוק הגבו' בשרשן (וע' בתורה בכ"ה בכסלו יומין דחנוכה ענין צפונה לפני ה' צפון ה' וע' ע"פ צפון וימין בצפון עיקר הישוב). עוי"ל צפון בורית וכתי' כי אם תרבי לך בורית נכתם עונך ועכצ"ל דהיינו לחטא גדול ע' זהר ס"פ נח והיינו קלא אילן מרכבה לס"מ ואז לא מהני בורית צפון ה' תתא' תשו' תתא' אא"כ תשו"ע ואז זדונו' כזכיות.

בר"מ פנחס רכ"ו ב', טלית שהקטן מתכס' בו מט"ט, כי טלית ביצי', ומש"ל טלית סכ"ע את השמי' וא"ה אני מלא, ולפי הנ"ל קשה דהוא רק מקיף דיצי', מובן עפמש"ל בהביאור דשרש כל המקיפי' מהעיגול שלפני הקו, א"כ מקיף דיצי' שרשו ג"כ משם, ומ"מ השיעור שהקטן מתכסה כו'. לפ"ז י"ל צמר ופשתי' פוטרי' בין במינן כו', טלית דצמר ופשתן לבן רומז לסוכ"ע הכללי לבן גוון עצמי, ומאן דמחייב שאר טליתו' אף שאינן לביני' י"ל א' מב' טעמי' או שלפי שהן ביצי' ע"כ אינן במדרגת לובן הנ"ל (או י"ל כי סכ"ע גבוה מן הכל ע"כ אין שייך לתארו במדרגה לבן דוקא כי בחי' זו ג"כ מצד הנאצלי') ולכן צמר ופשתי' פוטרי' אפי' שלא במינן כי זהו עיקר הציצי' בשרשו לבן שער רישי' כעמר נקא הנ"ל.

להבין מ"ש רז"ל מחלוק' לש"ש שמאי והלל כו' מהו שייכו' לקרח למה לא מצא מחלוק' אחר שלש"ש כמו יוסף בן יועזר או' לסמוך כו'. אך הענין כי מחלוק' שמאי והלל קאי אכיצד מרקדין לפני הכלה שודמ"ט כענין כה"ג שהיא מחלוק' דקרח כו' רק המחלוק' לש"ש להיו' יחוד זו"נ הנק' ש"ם מל' שמי' ז"א, ונחלקו איך יהי' היחוד שמאי אומר ההמשכ' לפי ערך ההעלא' וא"כ צ"ל העלא' תחלה כו' וכמ"ש במ"א אבל בב' בחי' היחוד כראוי העלא' והמשכה, משא"כ קרח חלק על חוטין והמשכו' לגמרי ורצה רק המקיף לבד או העלא' לבדו. וזהו שארז"ל גבי מחלוק' שמאי והלל סופה להתקיים ותמהו המפרשי' ע"ז, אך הפי' סופה להתקיים דלע"ל יהי' היחוד כדעת ב"ש ג"כ וכמ"ש במ"א בענין מדלג ומקפץ כו' וע"פ כדכד כדין וכדין כו' ודו"ק נמצא שני המחלוק' ענין חו"ג אך קרח פירוד הגבו' מן החסדי' משא"כ שמאי והלל התכללו' רק מחלקותם איך יהי' ההתכללו', וע' זהר סוף ח"א מענין שלמה אין כסף נחשב כו' שזה הי' חטא כי צריך להיות ימין.סיחון ועוג כ' לק"ת פ' דברים עור המילה ופריע' כי עיר המהלך אחר סיח' נאה דו"נ דקליפה ובברית הלשון ג"כ מלך האמורי דיבור שטות, גם י"ל סיחה זו הפך ממל' ח"ש מל חש שתיקה, וזמזומי' בירור דמח' עלק"ת שם, והג' אומו' שצוה לא להלחם עמהם פי' לק"ת ג"ר כי עיקר קלחהבירור במדות רעות משא"כ בשכל צריך לסמוך על אמונה פשוט' ולא ליכנס בפלפולי' כו'. עוי"ל ענין עמון ומואב טיהרו בסיחון, כי ע"י בירור דסיחון מחשבה ודיבור ממילא הסוף יהי' שיתבררו ג"כ המדות וג"ר כמ"ש בפ' תצא ושבית שביו ואח"כ וחפצת כו' לכן קודם ארץ כנען לקחו ארץ סיחון לבושי הנפש ואח"כ מדות כו'.

בנות צלפחד עלק"ת ס"פ פנחס. והנה י"ל ה' עליו' המל' ותרצה עלי' היותר גדולה עדמ"ש אצלינו בפי' יפה את רעייתי כתרצה גלוי רצה"ע עטרת בעלה, מלכה כשמקבלת מחב"ד כד איהי שליח' מאו"א אקרי מלאך לכן מלכה הקטנ' הענין מלכו' יש, חג ל"ה פי' חג נמשכי' אלי' ימין ושמאל תפרצי, אך מקודם בחי' מחלה שהשכינה בגלו' נק' חולה כמ"ש כי חולת אהבה אני, ואח"כ נוע ל' נוע תנוע וי"ל כשעול' מבי"ע להיו' נתי', ואח"כ כשנכלל' בין תרין דרועין נק' ח"ג ל"ה כו' עד תרצה.

ע' בכתר שם טוב הביא מדרש מה ראה קרח לחלוק על משה פרה אדומה ראה והוא תמוה וע"ש הפי', ולענ"ד י"ל דידוע ענין קרח שרצה שהגבו' יהיו למעלה מהחסדי', וא"כ מנין מלאו לבו לעשות כן, ותירצו פרה אדומה ראה, דמים חיים הם חסדי' והאפר הוא מה שנתברר מה"ג מנצפ"ך גימ' פר ה' ה"ג ונעשו אפר עלק"ת, והאפר ע"ג מים חיים הרי שהגבו' בשרשן גבוהי' וה"ע גבו' דע"י המתלבש במו"ס. וענין טעותו עמ"ש במ"א ע"פ כי כאשר השמי' החדשי' וכו'.

————————————