קיצור (והגהות) לד"ה ויקח קרח שבלקו"ת

קכטקיצור (והגהות) לד"ה ויקח קרח שבלקו"ת

קיצור (והגהות) לד"ה ויקח קרח שבלק"ת

ענין א"פ וא"מ הם בחי' עגולי' ויושר, ושרשן הקו והעיגול שלפני הקו, והנה א"פ מתיישב בהכלי בסדר והדרגה מעלה ומטה חב"ד חג"ת נה"י, ובחי' א"מ הוא מה שאינו נכנס בהכלי, וגם מקיף ראש ורגל כא', ושרשן מהעיגול שלפני הקו (אע"פ שעוברי' דרך הקו שרשן גבוה יותר א"כ צ"ל דהם עוברי' רק דרך מעבר ע"י הקו וכ"כ במ"א איך דשרש כל הכתרי' מכתר עליון דאע"ג דת"ת דנוק' כתר לז"א היינו שעובר דרך מעבר ע"י ת"ת וענין מעבר ע' בהרמ"ז פ' שלח ע"פ היש בה עץ כו'), וענין נ' אלפי' יובלות היינו עליות בהא"פ שיתגלו יותר אורות עליוני' בכלי' ע"ד מה שאצלינו קיבול שכר וג"ע הי' מדור אצל אדה"ר והג"ע שלו גבוה יותר כן אצי' דעכשיו יהי' לע"ל בחי' עשי' וממילא בחי' אצי' דלע"ל גבוה יותר מפני שיהי' גילוי אורו' גבוהי' יותר ועד"ז יש נ' אלפי' יובלות משא"כ לגבי המקיף אין שינוי כלל את השמי' ואת הארץ אני מלא אך לגבי הא"פ מכה"כ כבוד לבוש כו' (וע' מזה ע"פ אני לדודי שבסידור) והמשל מענין זה הוא מהמחשבה שישנה בכל האיברי' לכן נשמעי' תיומ"י להמחשבה ומ"מ הוא רק מקיף אבל במוח היא בגילוי עד שבכאב הראש מתבלבלת המחשבה משא"כ בכאב היד.

ב) והנה מכה"כ היינו תורה אין כבוד אלא תורה ל"ב נתי' החכמה ל"ב חוטי' דציצי' (וע"ש בתורה הנ"ל דע"י תורה גילוי ממכ"ע והיינו א"פ נ' אלפי' יובלו' וע"י מצות גלוי המקיף וב' בחי' אלו רומזי' הטלית והציצי' כמ"ש בתורת פ' שלח תקע"א) כי במ"ת הי' גילוי מעין מה שיהי' הגילוי ע"י נא"י לפי דאוריי' מח"נ ואור א"ס מתלבש בחכמה (היינו בבחי' הגילוי דא"פ משא"כ א"מ בחי' כתר) חכמה דא"ק מלובש בחכמה דאצי' כו' ובקבלת התורה הי' גילוי בחי' חכים ולא בחכמה ידיעא, וגילוי זה דוקא ע"י שערות, דכשצ"ל המשכה ממוחי' דאו"א שלא ע"י דרך הז"א א"א כ"א דרך שערות, פי' דבסדר השתלשלו' נה"י דאו"א מוחי' לז"א ונה"י דז"א מוחי' לנוק' הרי מתלבש עצם האיברי' דז"א להיות מוחי' לנוק' אבל כשצ"ל המשכה מא"א וממוחי' דאו"א עצמן למוחי' דנוק' א"א להיות כ"א ע"י שערות, כי השערה יכול לגוזזה חיצוני' ואעפ"כ מחוברת למוח ומשם ממש נמשכי' רק ע"י צמצום בחי' נפרדי' כן למעלה ושער רישי' כעמר נקא קלשצ"ל נא"י וכעד"ז ענין התלבשות התורה בגשמיו' נחש"מ כו' (אמ"מ הנה לכאורה יפלא דלא מצינו שערות כלל באו"א וכמ"ש להדיא אצלינו ע"פ הזהר ר"פ אמור תקס"ח, אך עכ"פ הענין נכון כמשנ"ת אצלינו ע"פ והנצח זו ירושלים דענין בחי' מוחי' הנמשכי' ממזלות דא"א שרשן גבוה מסדר השתלשלות וע"כ א"א להתמשך רק ע"י שערות וכן נת' אצלינו שבחי' דאו"א יונקי' ממזלות הוא גבוה ממה שמלבישין לזרועות דא"א הגם ששם הלבשה בקירוב אך רק מחו"ג דא"א ע"כ יכול להתלבש בקירוב אבל ממו"ס שגבוה מאד א"א להתמשך רק ע"י שערות ואע"פ שנמשך ע"י שערות הוא גבוה מהתלבשו' חו"ג כו' ועד"ז מובן ענין חוטי הציצי' שעם היותן בחי' שערות הן גבוהי' מהתלבשו' נה"י דז"א בנוק' לפי שההמשכה ממקום עליון כו' אך ל' שכתב שערות דאו"א צריך בדיקה בפע"ח שער הציצי' ובס' נגיד ומצוה.

ג) והנה זהו בחי' לבן שבציצי' שערות מבחי' שער רישי' כעמר נקא וענין חוטי תכלת, הנה תכלת דומה לים מל' מקיף האחרון מקיף הקשה מסמא עיני החיצוני' לכן ופרשו בגד כליל תכלת כו' מל' דבור במשפט יעמיד קשה, וחוטי תכלת המשכת יראה שום תשים עליך מלך ג"כ גילוי מבחי' המקיף מקיף מחי', וזהו שתי ציצי' לאחוריו שמאלו כו' וימינו כו' אהוי"ר וכן בכל המצות רק בכאן מבחי' עליונה שמשם נמשך רק דרך שערות (אוי"ר הגבוה י"ל טורי חשוכא) ושתי ציצי' לפניו אורות ללב דו"ר התבוננו' (ועיין בתורה והי' לכם לציצי' וראיתם אותו דלאזני מובן דאהוי"ר זו נמשכי' מלמעלה מבחי' אה"ר וזהו ציצי' מבחי' ציץ דכה"ג א"כ מובן שהם מבחי' מדו' שבכתר מדת כה"ג לכן נמשך ע"י שערות.

ד) וזהו ענין מחלוקת קרח, כי השערות הוא מבחי' אהרן דיקנא דכהנא רבא כמ"ש במ"א בענין ועשית בגדי קדש כו' דאה"ר זו א"א להתמשך למטה רק ע"י שערות, וקרח לוי גבורו' צריך להעביר תער שלא יהי' שערות כי מבחי' שערו' אלו הי' יניקת החיצוני' כנז' אצלינו ע"פ הזהר תזריע דמ"ט ובביאורי' כי תצא תקס"ה, ומפני שלא הי' אצלו בחי' שערות חלק ע"ז ואמר טלית שכולה תכלת א"צ לציצי', כי רצה לעשות עיקר מהמקיף עצמו ודוקא מתכלת גבו' מקיף קשה כי הלוי' ג"כ גבורו', ושא"צ להשערו' הנמשכי' ממנו, והשיב לו מרבע"ה כי אפי' כולה תכלת ודומ' לים החכמ' אעפ"כ צריך לשערו' להמשיך אורו' ללב דו"ר התבוננו' כי האומר אין לי אלא תורה כו' וצ"ל המשכת אהוי"ר ע"י השערות (ה' והנה י"ל כי המקיף גדול מהשערו' ע"כ דימ' קרח דאע"פ שא"א להיו' ממנו המשכה בבחי' שערו' מ"מ די בהמקיף עצמו ע"ד את השמי' כו' אני מלא, ומרבע"ה השיב דמ"מ יש מעלה בהא"פ שע"י שערות משא"כ בהא"מ כי זהו גילוי פנימי משא"כ המקיף אין לו דרך גילוי רק לע"ל ועיין מזה בפורים תקע"ב מענין פעמי' תורה גבוה ממצות אך דא"כ צ"ע הל' שאמר כל האומר אין לי אלא תורה והרי שערו' הוא בחי' תורה, והנה אם נאמר כנ"ל א"ש תשו' קלאמרבע"ה דהרי תלמוד גדול שמביא לידי מעשה א"כ המקיפי' הנמשכי' ע"י המעשה אין להם דרך להתמשך רק ע"י הא"פ כי המקיפי' אף ששרשן מהעיגול שלפני הקו מ"מ נמשכי' ע"י ג"ר דיושר ועוד זאת דבמ"א נת' ענין קהת א"פ גבוה מיריעו' דגרשון א"מ ע' נשא תקס"ג.

הגהו' בנ"א, מצאתי לאות ב' השערו' בשרשן דבוקין ומיוחדין בהמוח וכן בחללן רק אח"כ מתפרדין.

לאות ג' ב' ציצי' שלפניו אהוי"ר בפנימי' ושלאחריו יש שהאוי"ר מאיר אצלו רק בבחי' מקיף. עוד לשם שערו' דאהרן דאי' מבחי' חסדי' משא"כ לוי' גבורו' דא"ח, תכלת התנשאו' דמל' עי"ז מחי' מבחי' מקיף, ודיבור חיו' דא"פ, ע' מ"ש בד"ה אז תשמח בתולה משם יובן ענין ב' ציצי' שלאחריו ע"ד ירח לא ידע כו' ע"ש.

לאות ד' א"צ להמשיך נתי' מחכמה רק ח"ע עצמה וא"ל מרבע"ה האומר אין לי אלא תורה ולא להמשיך ממנה נתי' ללב ולמעשה רק דבר החכמ' בעצמה אפי' תורה אין לו וכמ"ש והייתם קדושי' להיות לך כו' דוקא ולכאורה זה הפך ממש"ל בהג"ה דכאן משמע שקרח רצה החכמ' עצמ' בלי המשכה ללב ולמעשה, ולקשר זה עם הנ"ל בענין מקיפי' צ"ל דפנימי' היינו שערו' הנמשכי' מהחכמ' ללב וקרח רצה בהמקיף חכמ' עצמ' תכלת דומ' לים החכמה ועדיין צ"ע.

סמיכו' קרח ציצי' צלפחד עמק"מ ר"פ קרח דיש שייכו' פלוגתא דקרח להפריד בין חו"ג לצלפחד דג"כ דייק בין אילני הי מינייהו רב שמא הגבו' גבוהי' כו' לכן נסמך פ' ציצי' שערות בחי' חסדי' המשכו' אחר פ' מקושש להורות דהמשכה עיקר ואעפ"כ ויקח קרח כו'. ענין קרח בן יצה"ר שהוא בחי' שמן חסדי' היינו כמ"ש בפ' תולדות תקס"ט בענין אברהם הוליד את יצחק גם קהת יקהת אסיפה בחי' התכללות וכן לוי ילוה אישי אלי מחבר חו"ג ראובן שמעון לכן יצא ממנו כהני' ולוי' חו"ג ומובן דכוונת הש"י להיות התכללות חו"ג וע' מזה בענין מ"ב ע"ב דבפ' שמע והא"ש אור החסד בכלי הגבורה כו' והעיקר להיות אח"כ המשכה וגם מ"ד קודם המ"ן ע' קרח תקס"ו, וזהו ויקח קרח להפריד שלא יהי' התכללו' אור החסד בכלי הגבו' רק להיות גבורו' בפ"ע והיינו ואתפליג כו'.^*

קלבהתולה קלא אילן ע' בס' מצות שמורים דקלא גימ' ס"מ כו' וע' בסידור ליל ר"ה ד' מזמורים כמנין קלא גם אילן שקולו נשמע היינו שאינו עושה פירות כי אל אחר אסתרס כו' כי עיקר יניקתם מבחי' קלא דאשתמע גילוי החו"ג כו'. והנה תכלת דין קדוש העונש בשביל לתקן הנפש וכמו רפואה מרה להוציא המחלה משא"כ ס"מ תולה קלא אילן כו' דין גמור וקשה והענין כי תכלת חלזון דומ' לי"ם ויש בחי' מצולות י"ם היונקי' מב' אותיו' אחרוני' ים דאלהים והם דין גמור ואומר ע"ע שהוא קדוש כמו חזיר שאומר טהור אני, וכן בנפש האדם הממשיך ע"ע ירא' מן הרצועה לאלקא' ה"ז תולה קלא אילן בבגדו לבושי הנפש אלא צ"ל יראת חטא בחי' תכלת אך לפעמי' כשאין ברירה להמלט מחטא רק ע"י יראת הרצוע' ג"כ נכון רק העונש למה אומר שהוא תכלת כו'.

ציצי' שליש גדיל וב' שלישי ענף ע' ספר הנ"ל מזה ועמ"ש בתורת ראו קרא בשם בצלאל חורף תקס"ד מענין וידעת והשבות דבחי' וידעת הוא מקיף עדיין ושם המדו' כלולי' וכשנמשך בלב אזי עת לכל חפץ ומדה בפ"ע והיינו תחת השמי' דוקא יעו"ש ולכן ביריעו' שזורי' תכלת וארגמן כו' ובכלי' פנימי' מנורה בפ"ע שולחן בפ"ע כו'. וזהו בציצי' השליש עליון חב"ד גדיל שזורי' כל החוטי' יחד ואח"כ ב"ש גלוי המדות מהחזה ולמטה ענף ולפי שהעיקר להיות והשבות גילוי פנימי לכן ארז"ל אין ציצי' אלא ענף ובזה יובן שייכו' מחלוקת קרח על מזוזה וחוטי הציצי' כי המזוזה ג"כ סוף שליש העליון מהפתח גלוי חו"ג מיסוד אי' המסתיים בחזה כמ"ש מזה בואתחנן (דתקס"ד שביארתי) היינו אהוי"ר וזהו כענין גלוי ב' ציצי' שלפניו כו' לכן צ"ל הציצי' נגד החזה, וקרח ידע שכל המשכו' אלו בגילוי פנימי א"א להיות ממנו כי הוא א"ח וא"א להיו' שערות, לכן חלק ע"ז ורצה רק בהמקיף וע"כ אמר בית מלא ספרי' למה צ"ל הגלוי מועט דמזוז' כי הגלוי בלב רק הארה וסגי במקיף דוידעת, ומרבע"ה אמר כל האומר אין לי אלא תורה בית מלא ספרי' צנא מלא ספרא ואין לו אהוי"ר מזוז' אפי' תורה אין לו וזהו ג"כ ענין טלית התורה לבוש עוטה אור כשלמה ע' פ' נדרים תק"ע בלא ציצי' אהוי"ר כו'. גדיל י"ל השערה שבמוח והיוצא לחוץ נק' ענף וגם מזוזה מימין ע' סידור גבי חנוכה המשכ' אחד בגשמיו' והיפך דקרח רק העלא'.

י"ל מחלוקת קרח מעין מה שרצה יצחק לברך את עשו ונת' בתולדות תקס"ה שרצה שיתברר שלא ע"י יעקב רק ע"י המקיף דקדושה שלו וכך רצה קרח לבלתי יצטרך לא"פ שערו' רק לא"מ שלו תכלת ועי"ז ידחה הרע כו', וכמו שבלתי אפשר הי' להתברר ע"י המקיף בלא א"פ דיעקב אע"פ כי קטן יעקב הא"פ הלא מצער הוא ותחי נפשי יעו"ש ובפ' וישלח כן טעה קרח שצ"ל דוקא שערו' א"פ, רק לע"ל יתגלה המקיף דעשו ויוכלל ביעקב אמנם הלוים יתעלו להיות כהני' כמ"ש בלק"ת ביחזקאל.

קלגלדורותם דציצי' ע' ס' הנ"ל ב' תד"א לדור תם וע' זהר ח"ג קס"ג ב' ענין שייכו' תם לציצית. וע' מזה תורה פ' קרח. גם לדורותם שידור ביניהם כי ע"י ציצי' המשכה למטה.

י"ל קרח טען שערות מותרי מוחין כמו בגשמיות העמקה יתירה לא לחכמי' לחם כמ"כ סגי המצוה עצמה וא"צ דקדוקי' שגם טלית שכולה תכלת תצטרך חוטין והדקדוקי' רק ע"י צמצומי' שערו', אך באמת מותרי מוחי' אלו בהם עיקר קדושה ובבחי' א' מצינו השערו' די"ג ת"ד גבוהי' ממו"ס עצמה שלכך שם נושא עון כו' הרי גבוהי' מתומ"צ עצמן ועוד הטלי' מקיף גדול ואעפ"כ אין בו קדושה כמו בהציצי' ודו"ק בשגם המקיף והעיגול מאיר ע"י הקו והא"פ.

————————————