כל פטר רחם
תשכגכל פטר רחם
בפ' קרח י"ח ט"ו כל פטר רחם יהי' לך וגו'
ויש להקדים הקיצור ממ"ש ע"פ ויקח קרח בבוך במדבר פ' קרח דף רמ"ו ע"א. והענין דאיתא בזוהר ר"פ קרח אורייתא חילא דימינא כו' אהרן ימינא ליואי שמאלא קרח בעא למעבד חליפא דימינא לשמלא בג"כ אתענש וע' מק"מ שם בשם הרח"ו שאמר שהמ' הנקרא שמאלא (והיא יד כהה שעלי' מניחין תש"י) היא המנהגת העולם (והוא ענין נטה שמאלו וברא ארץ גם עוה"ב נק' ימין ועוה"ז נק' שמאל ועיין בפירש"י בשבת פרק במה אשה דס"ג א' למיימינין בה) ועיין מענין נטה שמאלו וברא ארץ בת"א פ' וארא בד"ה וידבר אלקים כו' וארא שההשפעה שבעוה"ז נמשך מפסולת עולמות עליונים וכמ"ש וכל קרביי כו' שיש בחי' קרביים כו', וזהו נמשך ע"י שמאל כי שמאל דוחה עיין בלק"ת בד"ה זאת חקת התורה ויקחו אליך, ומ"מ נאמר ע"ז מה רבו מעשיך, אך בעולמות עליונים נק' מה גדלו מעשיך. והנה ארז"ל ע"פ אני מחצתי ואני ארפא המחיצה שעשיתי בין העליונים לתחתונים שהעליונים חיים והתחתונים מתים עתידה לרפא מחיצה זו לע"ל, עכ"פ מה שהעליונים חיים זהו לפי שנמשכו מבחי' ימין נטה ימינו שהוא החסד וכתיב אורך ימים בימינה, גם ימין שהוא ז"א נק' עץ החיים, ומה שהתחתונים מתים זהו לפי שנמשכו מבחי' שמאל בחי' עץ הדעת כמ"ש לקמן בענין מקושש עצים, וכמו להבדיל אלפי אלפים הבדלות באדם המלאכה שעושה בימין הוא נאה ויפה הרבה יותר מן המלאכה שעושה בשמאל, כן המשיל הקב"ה מלאכת שמים למלאכת ארץ כערך המלאכה שנעשית בימין אל ערך המלאכה שנעשי' בשמאל, גם המחיצה נמשך מבחי' גבורות כמו ביום שני נאמר יהי רקיע ויהי מבדיל לכן עי"ז נעשו מים תחתונים, עיין בלק"ת ס"פ ואתחנן בד"ה שמע ישראל, וכן מה שמהקרביים נמשך פסולת זהו ע"י חצר הכבד המבדיל בין איברי הנשימה לאיברי המזון כמ"ש בזהר בראשית דל"ג ע"ב, וע' עוד מענין נטה ימינו וברא שמים נטה שמאלו וברא ארץ בזח"א בראשית דף ע"א ובזח"ב פ' שמות דף כ' ע"א פ' בא דל"ג א' פ' יתרו דפ"ה סע"ב, וקרח שרצה בחי' שמאל ע"כ ואתפליג בחי' יהי רקיע ויהי מבדיל שזה נמשך ביום שני, כחטא דור הפלגה עיין בחיי ס"פ נח, ולכן תרגום ויקח קרח ואתפליג, וזה הי' ג"כ חטא צלפחד שהי' מקושש עצים תשכדביום השבת ופי' בזח"ג ר"פ שלח דקנ"ז ע"א ת"ח ב' אילנין אינון חד לעילא (היינו תפארת ונק' ז"א) וחד לתתא (היינו מ' בחי' נוק' ונק' עה"ד ועיין מזה בזהר פ' אמור דק"ז סע"א וע"ב האריך מענין ב' אילנין אלו ובפ' ויחי דרכ"א) בדא חיין ובדא מותא כי ת"ת בו מאיר שם הוי' אני הוי' לא שניתי זהו אתר דלא משתני משא"כ מל' נק' אתר דאשתני כמ"ש בזוהר פ' אמור שם, מאן דאחלף לון גרם לי' מותה כו' וזהו ענין חטא צלפחד שהי' מקושש עצים והי' רוצה להגביר בחי' נוק' על דכורא ובחי' עץ הדעת באומרו שממנה עיקר ההשפעה בעוה"ז וזהו מעין האומרים עזב הוי' את הארץ כמ"ש כה"ג הרמ"ז דף קנ"ח ע"ב בפי' היש בה עץ אם אין, וזהו כעין השאלה היש הוי' בקרבינו שהוא תפארת אם אין בחי' מל' הנק' שם והארה לבד, ובאיזה טענה רצה קרח לעשות הגבורות עיקר היינו משום דידוע שקודם שנמשך הקו וחוט מאור א"ס הי' תחלה הצמצום הנק' מקו"פ ואח"כ נמשך הקו וחוט וצמצום זה הוא בחי' גבורה הרי הגבורות קדמו לחסדים, ואפ"ל שזהו ג"כ פי' ברישא חשוכא דכתיב ישת חשך סתרו שהוא כתר והדר נהורא בחי' חכמה, עיין בלק"ת סד"ה ששת ימים תאכל מצות דרוש השני ויהי הענן והחשך ויאר, אבל באמת שגה ברואה כי הגם שבעצמות המאציל כך הוא שהצמצום בהכרח קודם לבא קודם החסד וההשפעה אבל אין זה אלא כשהשפע הוא עדיין בעצמות המשפיע, אבל בהיותו משפיע אזי החסד הוא העיקר והגבורות שם אינן אלא בבחי' טפל להחסדים כו', ועוי"ל שגם בעצמות המשפיע מה שברישא חשוכא הצמצום הוא רק בשביל שיהי' והדר נהורא, וזהו ענין ק"ש בכל מאדך ושם מ"ב הרי הוא ג"כ אור החסד בכלי הגבורה כמ"ש בסידור תחילת שער הק"ש א"כ החסד עיקר, והיינו שכמ"כ הצמצום ומקום פנוי המכוון הוא להיות בעולם חסד יבנה שיהי' הוא ית' מקומו של עולם אלא שזהו ע"י כלי הגבורה בחי' הצמצום כו'. והנה י"ל ע"י מס"נ מגיעים לבחי' שרש ומקור הגבורות כמו שקדמו להחסדים, וכן ע"י ותתפלל חנה על הוי' בת"א ס"פ משפטים בד"ה לא תהי' משכלה ועקרה, וכן ע"י מצות ל"ת ע' בד"ה אלה פקודי המשכן בענין משכן העדות, ובהביאור ע"פ שחורה אני ונאוה ושם מענין הל"ת שהן בחי' גבורות, אין כסף נחשב בימי שלמה והיינו כי פי' שלמה זהו מלך שהשלום שלו שהוא היחוד והחיבור דו"נ וע' בלק"ת בשה"ש בד"ה שיר השירים בפי' אשר לשלמה, ולכן אין כסף נחשב ע"פ פי' הזח"א ס"פ ויחי דף ר"ן ע"א דהחסד אינו אלא להיות וימינו תחבקני אבל לאחר שכבר נמשך וימינו תחבקני אז גוף ועצם היחוד דזו"נ הנק' שמשא וסיהרא זהו ע"י הגבורה שממנה נמשך החימום ע"ד ואת בריתי אקים את יצחק, ומה"ט פי' הזהר ויחי דרכ"ט סע"ב דהיחוד הוא בתמיד של בין הערביים, וזהו הענין שאליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה, ועיין בזח"א תולדות דקמ"א ע"א ע"פ ונחך ה' תמיד דא תמיד דבין הערביים, אבל באמת הרי נענש שלמה ע"ז כמ"ש בזהר ויחי שם.
ב) ויובן עוד שענין העלי' וההסתלקות הוא צורך הירידה וההמשכה שאח"כ מענין אלף שנים בעיניך כיום אתמול ושבכל יום נמשך המשכה חדשה וצירוף חדש, והיינו ע"י ההעלאה של יום דאתמול, כי ימים יוצרו להמשיך בחי' ולו אחד בהם כדפי' בת"א בד"ה משה ידבר, וגם שעושה עי"ז ימי החול תשכהבבחי' חולין שנעשו על טהרת הקדש כדפי' בסידור בד"ה ולא יקרא עוד שמך אברם, ולכן ע"י העלאת מ"ן דתומ"צ של יום זה ממשיך תוספות אור ביום הבא אחריו, וכמ"ש במ"א בפי' המחדש בטובו בכל יום תמיד, בטובו היינו ב' בחי' טוב, הא' טוב ה' לכל הב' טוב ה' לקויו כדאיתא בגמ' ספ"ד דסנהדרין, ובחי' טוב זה הנמשך לקויו זהו ע"י העלאה דיום שלפניו, וזהו יום ליום יביע אמר ע"ש בתרגום יונתן ועמ"ש ע"פ ברוך ה' יום יום תלים ס"ח כ' שזהו ע"י לשקוד על דלתותי יום יום, ועי"ז ממשיכים הברכה בכל יום, וזהו ענין בכל יום אברכך, ובכלל ההעלאה הוא בלילה, ועי"ז ההמשכה ביום וכמ"ש בזהר ע"פ ה' אלקי ישועתי יום צעקתי בלילה נגדך, וע' בת"א פ' מקץ בד"ה רני ושמחי דרוש הראשון בענין רננא ברמשא שמחה בצפרא, ומזה יובן ענין בקר ויודע ה' בקר דוקא שאז בא ההמשכה ע"ד את האור כי טוב.
ג) והענין י"ל עפמ"ש בבקר יאכל עד, ופי' בזהר ויחי דף ר"ז שענין הקרבן הוא שבחי' עד יאכל, ובחי' עד היינו מ"ש ושבת עד הוי' אלקיך, וכענין שובה ישראל עד הוי' אלקיך שארז"ל ע"ז גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, א"כ בחי' יאכל עד היינו בחי' כסא הכבוד והיינו כי ע"י הקרבן עולה נפש הבהמה בשרשו בחי' פני שור שבמרכבה ופני ארי' דאכיל קרבנין ועי"ז והחיות נושאות את הכסא כמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה לבבתני אחותי כלה, ומתרוממים בעילוי אחר עילוי כדי להיות ריח ניחוח לשון נחות דרגא דהיינו להיות המשכה מלמעלה למטה כו' יעו"ש, וזהו ענין יאכל עד שהוא כסה"כ, ויש להעיר מענין שיהי' הכסא שלם, וביאור הפי' שנק' עד הוא כמ"ש בלק"ת סד"ה שובה ישראל עד, עד פי' להשיב עד כו' להיות יחו"ת כמו יחו"ע בחי' תרין רעין כו', וזהו כסא כבוד מרום מראשון, ובזהר ר"פ וארא ע"פ עד תאוות גבעות עולם משמע שהיסוד נק' עד, ועיין ב' הפירושים בפרדס ערך עד, וא"כ יאכל עד ע"ד צדיק אוכל לשובע נפשו, והנה כ"ז הוא בבקר דכמו הקרבן ע"י הכהן איש החסד ימין מקרבת כו' כך הוא ענין בקר, ועמ"ש ע"פ וישכם לבן בבוקר, והנה כמ"כ ק"ש ותפלה הם ג"כ בחי' יאכל עד היינו ע' רבתי וד' רבתי שבפסוק שמע ישראל כמ"ש אכלתי יערי עם דבשי יערי זהו יוצר אור דבשי ק"ש כמ"ש בלק"ת בשה"ש בד"ה באתי לגני אחותי כלה, ופי' אכלתי ע' בד"ה לבבתני אחותי כלה פ"ב וז"ל והיינו ע"י בחי' ביטול רצון שבק"ש כו' ואז עולה ונכלל החיות באור א"ס ב"ה הסוכ"ע, ובד"ה אני ישנה פ"ב גבי והתכללות זו נק' בשם אכילה כו' לאשתאבא בגופא דמלכא כו' (ולכן בבקר דוקא הי' מפלת קרח בקרבתו לפנים ממחיצתו ע"ד אל תכריתו כו' שהיו מתים לפי שראו בארון וכענין אנשי בית שמש כמ"ש ע"פ ולא יבואו לראות כבלע את הקדש, כמ"כ לא יוכלו לראות בבחי' בבקר יאכל עד בחי' שמש כ"א ויבדל אהרן להקדישו קדה"ק, אהרן אותיות נראה, לבקרים אצמית, כי לישראל שמאל דוחה וימין מקרבת אבל לרשעים שבאים מסיגי קו השמאל אזי הימין דוקא דוחה ימינך ה' תרעץ אויב כמ"ש ע"פ וירא ישראל את היד הגדולה וכמ"ש בזח"ב וארא דכ"ז ע"א) ועיין זח"ג פ' בלק דף ר"ד ע"פ ה' בקר תשמע קולי בקר אערך לך ואצפה שהן ב' בחי' בקר היינו בקר דאברהם ובקר דיוסף וע"ש בבה"ז, ובמ"א נתבאר שלכן הטבת הנרות בבקר נחלק תשכולשני פעמים הטבת חמש נרות כנגד בקר דאברהם שנוסף בו ה"א על אברם ומזה נמשך ה' נרות ה"ח ובינה עד הוד אתפשטת, ואח"כ ב' נרות יוסף ודוד, וזהו בקר דיוסף אערך לך ואצפה דפי' בזהר שם כמו ויצפהו זהב טהור, אך אין ציפוי זה כמו ההבדלה ויהי מבדיל אלא ע"י ציפוי זה נמשך האור כו'.
ד) והנה כתיב ברן יחד כל כוכבי בקר ויריעו כל בני אלקים באיוב סי' ל"ח ז' (ואיש כי יקח אחותו, בכור לאם, אנשי שם, כי מחלוקת שמאי והלל היא לשם שמים פי' שיהי' חיבור ויחוד השם שהוא מ' עם שמים שהוא ז"א משא"כ מחלוקת קרח אינה רק אנשי שם לא לחבר השם עם שמים כמ"ש בזהר קע"ו ב' אנשי שם ולא אנשי הוי' וישראל הם מקדשי שמך), ובגמרא חולין פג"ה דצ"א סע"ב ובמד"ר פ' תולדות פס"ה פירשו זה על ק"ש בבקר מה שזרעו של יעקב שנמשלו לככבים מקלסים שנאמר ומצדיקי הרבים ככוכבים, ועיין מזה בזח"ג פ' ויקרא דכ"ב ע"ב שעי"ז ואברהם אתי למנטע אשל בבאר שבע, ופי' אח"כ ויריעו כל בני אלקים שאח"כ אומרים המלאכים שירה, והיינו לפי שהאבות הן מרכבתא עילאה לכן ע"י ק"ש ממשיכים יחוד או"א דהיינו המשכת אור חדש ממש מעצמות אוא"ס עיין לעיל סעיף א' שזהו ע"י בכל מאדך מ"ב תיבין ומלובש בזה אור החסד כו', והמשכה זו נק' ג"כ אשל בריח התיכון הנמשך מהאלף אלופו של עולם כתר עד למ"ד בחי' שהמלכות שמים נקנית בשלשים מעלות שהם שלשים כלים דאצי' המאירים בשלשה עולמות בי"ע וכמ"ש במ"א ע"פ ויטע אשל, וכן בר"ה שלשים תקיעות, ותחלת יחזקאל ויהי בשלשים שנה, ובים דשלמה וקו שלשים באמה יסוב אותו כנגד ע"ס וע"מ ועשה"ד, וזהו בבקר יאכל עד היינו ע' רבתי דשמע וד' רבתי דאחד שניהם יחד נק' עד, וע' מזה בסידור שער הק"ש ע"פ מאמר הזהר פ' פנחס דרל"ו.
והנה יש בחי' השליט בשני ידיו שגם בשמאל יש לו כח כמו בימין, וזהו ע"י התורה דשמאלא אתכליל בימינא עי"ז יומשך שגם בשמאלא שהוא המ' מקור דבי"ע יהי' הכח כמו בימין בחי' ז"א, וכמו קודם מיעוט הירח היו שני המאורות הגדולים שוין בקומתן, והכוונה שגם יחו"ת יהי' כמו יחודא עילאה כמ"ש בלק"ת סד"ה שובה ישראל עד דרוש השני, ואז יהי' הגילוי בבי"ע כמו באצילות, וכ"ז נמשך ע"י כהן שממשיך מבחי' ורב חסד דלית שמאלא בהאי עתיקא לכן משם נמשך כח זה שיהי' באצילות ג"כ שמאלא אתכליל בימינא ושיומשך בו ג"כ הכח כמו בימין, וז"ש ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב הנה גם השמאל נק' ימין כו'.
ועתה יובן ע' כל פטר רחם הזכרים לך יהי', כי פטר רחם שהוא הבכור כחו מבחי' נוק' שמעלתו שהוא פוטר הרחם דנוק' ולכן ניתנה הבכורה ליוסף כי עיקר נוק' זהו רחל שהיא מל' משא"כ לאה שהיא עלמא דאתכסייא, ולכן מתחילה הי' העבודה בבכורות שהבכורות שהם מבחי' מל' גבוהים משאר אנשים שהם מבחי' י"ב בקר דבריאה משא"כ הבכורות הם מבחי' מל', או כמו יוסף שהוא מיסוד, ועמ"ש בענין איק בכר, ואעפי"כ משהוקם המשכן עבודה בכהנים, כי תשכזהכהנים נמשכו לא מצד האם כ"א מצד האב שבחי' דכורא גבוה מבחי' נוק' כי זהו כענין שם מ"ה שגבוה משם ב"ן, וקרח רצה שיהי' העבודה בבכור שמבחי' נוק' הכל כדי להגביר כח בחי' קו השמאל, והמאתיים וחמשים אנשים היו בכורים, וע"כ בא האזהרה שהבכורי' יהיו שייכים לכהנים כי הימין הוא עיקר, ולע"ל יתעלו הבכורות אף שהוא מסטרא דנוק' י"ל שלע"ל לא יהי' השמאל יד כהה כ"א ע"ד השולט בשתי ידיו, היינו שגם בחי' נטה שמאלו וברא ארץ יהי' בה כח כמו בחי' נטה ימינו וברא שמים. והנה ה' אצבעות יד ימין הם כח"ב חו"ג וה' אצבעות יד שמאל הם תנהי"ם וא"כ לע"ל יהי' כח תנהי"ם כמו כח ה' ראשונות, והנה בשולט בשתי ידיו מ"מ הימין חשובה יותר כי ה' אצבעות ימין שהם כח"ב חו"ג מ"מ חשובים יותר מתנהי"ם אף שגם בתנהי"ם יומשך האור כמו בכח"ב חו"ג.————————————