בוקר ויודע
תשטזבוקר ויודע
בוקר ויודע עמ"ש ע"פ ויקרא לאור יום. ועמ"ש ע"פ נשבע אתה כהן לעולם, ומ"ש ע"פ להגיד בבוקר חסדיך ואמונתך בלילות מענין אמוי"צ שחרית כו' ומ"ש ע"פ מארז"ל פ"ק דעכומ"ז בליליא מאי קא עביד שט בח"י אלף עולמות, ומ"ש במ"א בענין אלקיכם כהן הוא, ואפ"ל היינו ענין קוב"ה מצלי דזהו פי' כהן הוא דהיינו חסד דז"א שעבודתו להמשיך מבחי' הוא דא עתיקא במדות דז"א והיינו ע"י כה"ג למטה ימין מקרבת בד"ה לבבתני כו', ועמ"ש בביאור ועשית בגדי קדש בענין ג' מדריגות בבגדי אהרן לפני האצילות ובאצילות ובבריאה כו', ומזה יובן ענין בוקר ויודע כי בליליא נמשך למטה רק החיצוניות ואז שירת המלאכים שממשיכים יחוד חיצוני דחו"ב להחיות העולמות אבל המשכת יחוד הפנימי שמזה נמשך ואיש דא קוב"ה כי יקח אחותו זו כנס"י, חסד הוא היינו עובדא דכה"ג שוש' דמטרוניתא, זהו בחי' בוקר ויודע כי בקר בחי' יוסף ובו נמשך בבוקר חסדך חסד הוא עמ"ש ע"פ מי יתנך כאח לי כו'.
ולענין לוים יש להעיר מפסוק שמאלו תחת לראשי שמשם שרש הלוים ומ"ש בזהר וישב ע"פ הערותי מצפון, ומענין תפילין בשמאל, וענין הפעם ילוה, וענין ג' כתרים כתר כהונה, וגם א"א חסד וז"א גבורה, ואפ"ל לפי שעלה במחשבה לברוא את העולם במדה"ד אלא ששיתף כו' ע"כ רצה קרח שיהי' הוא העיקר, ומענין אין כסף נחשב בימי שלמה בזהר ויחי דר"נ ע"א נ' הפי' כי הימין אינו אלא מחבק בחי' מקיף אבל גוף היחוד זהו ע"י גבורה שהטיפה נמשך מכח החימום כו' וכמ"ש ואת בריתי אקים את יצחק וכתיב ישיש כגיבור ע' בהרמ"ז ר"פ בהעלותך, ומ"ש בביאור כי ביום הזה יכפר בענין גבורות שמהם עיקר ההשפעה כי הדם הוא הנפש וכן וארבה את זרעו כו' ובענין ונצבת אל הצור כו' ומ"ש בענין וחם הוא אבי כנען בד"ה וישב יעקב ובההגהות כו', וע' מש"ע מענין מעלת הגבורות בד"ה ובחרת בחיים איך ענין מס"נ גבוה מעבודת תומ"צ וזהו יש קונה עולמו בשעה א' כו' ומ"ש ע"פ כי נר מצוה כו'ודרך חיים כו' שזהו ענין יחוד או"א שלא נמשך ע"י תומ"צ כ"א על ידי מס"נ כו'.
במ"א סי' י"א כ' [י, כא] אין כסף לא נחשב בימי שלמה למאומה וכן בד"ה ב' סי' ט' י' [כ'] אין כסף נחשב כו' וברבות בקהלת דפ"ז ע"א ע"פ לשחוק כו' ולשמחה מה זו עושה ששלמה עבר על מ"ש וכסף וזהב לא ירבה לו מאד וכתיב ויתן שלמה את הכסף בירושלים כאבנים כו' אין כסף נחשב כו' א"ל הקב"ה ולשמחה מה זו עושה מה עטרה זו עושה בידך רד מכסאי כו'. והנראה מדברי המדרש לכאורה שעיקר החטא על ריבוי הכסף והזהב והיינו שזה גורם שמחה יתירה והשמחה עיקרה לע"ל כמ"ש ברבות פ' אחרי פ"כ ע"פ ישמח ישראל בעושיו שמח אינו אומר אלא ישמח לע"ל כו', כי השמחה בבינה שבה התגלות עתיק התענוג העליון, ובינה נק' העוה"ב ששם חרות אין שטן ואין פגע רע ונק' דרור עלמא דחירו כו' משא"כ בעוה"ז שהיא מל' אשר סביב רשעים יתהלכו כו', תשיזוברבות בראשית ר"פ ט"ז ע"פ וזהב הארץ ההיא טוב אר"ל לא הי' העולם ראוי להשתמש בזהב והיינו לפי שהעוה"ז שרשו ממל' והזהב הוא מבינה הנק' עוה"ב ששם דוקא מקום השמחה והעושר אבל מל' נק' עניה וכתיב מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד והבינה נק' צפון וה"ע מה רב טובך אשר צפנת, ועמ"ש בענין מצה עשירה היא בינה שאינה באה לידי חימוץ ששם אין יניקה לכף מעוול וחומץ, ולמה נברא בשביל ביהמ"ק כו' והיינו כי ביהמ"ק זהו בינה ע"כ בו דוקא שייך הזהב כו', ועמ"ש בלק"ת בד"ה יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת כו' ועמ"ש בד"ה ה' לי בעוזרי בענין השמחה שעז"נ שלח תשלח את האם כו' אלא השמחה צ"ל גנוז בעבודה, ואפ"ל שזהו ענין הכסף בחי' חסד גמילת חסד כו', וגם כסף לשון נכסף נכספת לבית אביך, ובו הנהגת עוה"ז בחי' מל' שנאמר עולם חסד יבנה כי בעוה"ז ולא יחדל אביון כו' וכתיב אם כסף תלוה את העני עמך, אשר לעני לא שייך רק כסף ולא זהב שזהו מקום העושר כו', וכתיב די מחסורו אשר יחסר לו אי אתה מצווה לעושרו כו', והיינו שכמ"כ למעלה ההמשכה במל' הוא די מחסורו, מה שנברא מאורות חסר, וזהו מבחי' כסף וחסד אבל העושר בבינה בחי' עוה"ב כנ"ל, וזהו ג"כ לא ירבה לו סוסים כי סוס גי' ב"פ ס"ג שהוא בבחי' בינה ש' ס"ג ולכן משיח עני ורוכב על החמור, רק בו ית' נא' כי תרכב על סוסיך ועמ"ש ע"פ יביאו לבוש כו' וסוס אשר רכב עליו המלך כו', מיהו כדי מרכבתו שרי כי צ"ל ויגבה לבו בדרכי ה' רק לא ירבה כו', ועמ"ש בד"ה ויקח המן את הלבוש ואת הסוס כו' בענין ומעטרא לי' כסאסאה כו', יאה עניותא לישראל, כי ובקשתי ת"א בבעותי לשון בקשה ואין מבקשים אא"כ חסר כו' כמ"ש סד"ה ואני נתתי לך שכם אחד ולכן ע"י עניותא שחסר לו יבא לבחי' בקשה מתוכיות הלב ע"ד תפלה לעני כי יעטוף כו', ועי"ז נמשך מבחי' גבוה כמ"ש ואל זה אביט אל עני בסד"ה השמים כסאי בת"א ר"פ בראשית.
בשרשם הגבורות גבוהים הצמצום שנכלל האור במאור קודם להקו ע"כ י"ל ע"י העבודה בגבורות יעלה לבחי' האור שלמעלה מהקו, ולכן ארז"ל ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו, וכן תשובה בחילא יתיר מקו השמאל בינה, היא על הוי', וזהו מחלוקת שמאי והלל כי שמאי אמר שמים נבראו תחילה תשובה רצוא, שמים מאש, והשוב טפל רק לפי שא"א הכל רצוא וזהו ענין ולואי שיתפלל כל היום וכן חסידים הראשונים היו שוהים ט' שעות בתפלה ארוממך ממטלמ"ע, וכמו אש למעלה ממים יורדים, ע' ביאור כי ביום הזה יכפר דתקס"ב, והלל ס"ל ארץ נבראת תחלה והארץ הדום רגלי בחי' שוב, והרצוא רק בשביל השוב וכן נא' כ"א בזאת יתהלל כו' המשכת האור למטה נמשך מבחי' עליונה יותר גם הקו שרשו למעלה מהאור שנכלל כו' ומ"מ זהו מחלוקת לש"ש שם מל' שמים ז"א איך יהי' היחוד אם שילוב אד' בהוי' אם כו' וסופה להתקיים ע"ד כדין וכדין שהוא ג"כ פלוגתא דמיכאל וגבריאל כו', והנה המחבר ב' הקוין הוא משה בריח התיכון דוגמת יום שלישי שנא' בו ב"פ כי טוב ע"י שממשיך מלמעלה מב' הקוין חו"ב וזכרתי את בריתי יעקב כו' אות אמת דא וי"ו, אך זה שיוכללו הגבורות בת"ת זהו בגבורות דקדושה דאצילות משא"כ למטה הם ענפין מתפרדין כמ"ש תשיחבבה"ז פ' אחרי דע"ט ב' במאמר הביאו עלי כפרה וכיון שלא נכלל נפל למטה כמו שבה"כ דתהו וע' בד"ה החלצו כו' מדין וגדול השלום.
————————————